חן אדמתי קיבלה באינטל את ההזדמנות לרתום הידע שלה בביג דאטה ובבינה מלאכותית, כדי לסייע לחולי פרקינסון
חן אדמתי מעידה על עצמה שכשהיא התבקשה לפני חמש שנים לרתום את יכולותיה בתחומי הביג דאטה והבינה המלאכותית, כדי להקים באינטל יחידה שתשתמש בהן בתחום הבריאות, לא היה לה כל ידע ברפואה או בביולוגיה. היא עובדת באינטל מאז שהייתה סטודנטית בשנה השלישית של התואר הראשון, מילאה שורה של תפקידים שכולם היו בתחומי הבינה המלאכותית והביג דאטה, אבל מעולם לא חשבה שהידע והניסיון שצברה במשך השנים ישמשו אותה כדי לפתור בעיות בריאותיות. עד אז, התחומים שבהם עסקה היו קשורים לשימוש בבינה מלאכותית כדי לייעל מאמצי שיווק ללקוחות פוטנציאליים או כדי לייעל תהליכי ייצור פנימיים באינטל.
קבוצת הפיתוח שבראשה היא עומדת לא הייתה באה לעולם לולא מנכ"ל אינטל האגדי, אנדי גרוב, חלה בפרקינסון לאחר פרישתו מהחברה. "הוא למד על מה שאפשר לעשות עם ביג דאטה ועם למידת מכונה", היא מספרת, "וביקש מהנדסים עם התמחות בעולמות האלו כדי לבדוק איך אפשר לקדם את חקר מחלת הפרקינסון באמצעות הכלים הללו. ככה בעצם קיבלתי את המשימה להרים את הצוות הזה".
אדמתי, 37, אומרת שבתחילת הדרך, המטרה הייתה רחוקה מלהיות ברורה. "בשלב הראשון לא היה לנו ברור בכלל מה אנחנו - כמהנדסים שלא מבינים בתחומים הללו שום דבר - יכולים לתרום לעניין. דיברנו עם רופאים, למדנו קצת את התחום וניסינו להבין מה מעכב פריצות משמעותיות בחקר הפרקינסון. הבנו שאחד הדברים שחסרים לחוקרים הוא מידע אובייקטיבי שמאפשר לכמת את התקדמות המחלה.
"אוספים מידע ממד שינה שנמצא מתחת למזרן של החולה"
"בדרך כלל החולים מגיעים לנוירולוג כל כמה חודשים. הוא מבקש מהם לעשות תרגילים ולענות על שאלונים, וזה המדד שבאמצעותו הוא רושם בעבורם תרופות. אנחנו חשבנו שאם אפשר להפיק מדדים הרבה יותר רגישים ואובייקטיביים באמצעות שעון שנשים על החולה ושיצוייד בחיישן שמודד תנועה, נוכל לקחת את המידע הזה, להעלות אותו לענן, ובאמצעות אלגוריתמיקה לתת ציונים שהם הרבה יותר רגישים ומדויקים ושיאפשרו מעקב אחר החולים לאורך תקופות ארוכות ובעצם להעריך את יעילות התרופות בצורה הרבה יותר מדויקת ולעקוב אחר התקדמות המחלה".
עם השנים, הבינו באינטל את הפוטנציאל המסחרי של קבוצת הפיתוח שכבר מונה כ-150 מהנדסים ("סטארט-אפ בתוך התאגיד", מכנה אותה אדמתי), וכיום היא מעניקה שירותים לכמה מחברות התרופות הגדולות בעולם.
"אנחנו כבר לא מתעסקים רק בחיישני תנועה ולא רק בפרקינסון אלא גם במחשוב לביש", אומרת אדמתי. "החיישנים במחשוב הלביש אוספים נתונים על המדדים החיוניים של החולה ועל כל דבר שיכול להיות רלוונטי. עכשיו למשל אנחנו עושים ניסוי במחלות נשימתיות, אז אנחנו אוספים מידע גם ממד שינה שנמצא מתחת למזרן של החולה כי אנחנו רוצים לדעת איך הוא נושם במהלך הלילה, ועוד חיישן שמודד את רמת החמצן בריאות ושמתחבר לטלפון של החולה ומשם מועבר לענן שבו אנחנו מפיקים את התובנות שלנו".
כתב: שחר סמוחה / צילום: איל יצהר