שלא כמו בבנקים: בעלי הבית בחברות הביטוח ובתי ההשקעות רוצים לשלוט

משחק הכיסאות המוסיקליים בצמרת ענקיות הפיננסים המקומיות, מגדל פסגות ואיילון, מזכיר כי מדובר בתחומים שעדיין נשלטים בידי בעלים דומיננטיים • האם הרגולציה, שכבר נדרשה בעבר לנושא, תתערב גם הפעם?

לוי רחמני  / צילום: איל יצהר
לוי רחמני / צילום: איל יצהר

האם גם בענף הביטוח והפיננסים אנו בעיצומו של מעבר השליטה מבעלי בית דומיננטיים, בעיקר אלה מהדור שצמח בעולם הביטוח "של פעם", לידי מנהלים ודירקטורים -  או שעדיין ידם של בעלי השליטה על העליונה? בעוד שברוב הבנקים בישראל בעלי הכוח העיקריים הם המנכ"לים והיו"רים השכירים, הרי שבענפי הביטוח ובתי ההשקעות זה עדיין לא המצב.

כך, בשבוע שעבר חשפנו ב"גלובס" כי היו"ר הטרי של מגדל חברה לביטוח, ניר גלעד, פועל לאיתור מנכ"ל חדש לחברה, במקומו של דורון ספיר, שעדיין לא השלים שנה מלאה בתפקיד. המהלך הזה מסמן עוד זעזוע פרסונלי בצמרת קבוצת הביטוח הגדולה במשק (במונחי נכסים מנוהלים) - בהמשך לסדרת זעזועים שפקדה אותה מדי כמה חודשים בשנה האחרונה, והכל תחת חוסר שביעות הרצון של בעל השליטה הדומיננטי, שלמה אליהו, מהתנהלות הקבוצה.

כמעט במקביל מתרחשת סערה דומה בגוף מוסדי מוביל אחר, פסגות. בבית ההשקעות הגדול במשק (במונחי נכסים מנוהלים) נודע כי היו"רית, מיכל עבאדי בויאנג'ו, עוזבת במיידי ובמפתיע, בעקבות חילוקי דעות עם בעלת השליטה, זהבית כהן מקרן אייפקס. שני מהלכים אלה מצטרפים לעימות שלישי בגוף מוסדי שמנהל כספי ציבור: מאבק השליטה דה פקטו באיילון, בין בעל מניות השליטה לוי רחמני, לבין יו"ר הקבוצה, שלמה גרופמן, וחבריו לדירקטוריון.

על פניו מדובר בשלושה מקרים בהם בעלי שליטה דומיננטיים רוצים להתוות דרך ניהולית לחברות, באופן שעשוי לחרוג מהאופן הראוי בעיני הרגולציה - הגם שמדובר בשלושה מקרים השונים אחד מהשני. מה גם שבעוד שבבנקים כבר מתקיימת מציאות חדשה, במסגרתה ארבעה בנקים מתנהלים ללא גרעין שליטה - הפועלים, לאומי, דיסקונט ומוניציפל (לשעבר דקסיה ישראל) - הרי שבביטוח עדיין נפוצה התופעה של בעלי בית מובהקים, ששולטים ביד רמה ב"ביזנס".

הדבר בולט במיוחד בשלוש קבוצות גדולות ומרכזיות: הראל, שבשליטת משפחת המבורגר ובהובלתו הפעילה מאוד של היו"ר יאיר המבורגר; ישיר איי.די.איי ("ביטוח ישיר"), שבשליטת משפחת שנידמן ושבהובלתו הפעילה לא פחות של היו"ר מוקי שנידמן; ומנורה מבטחים, שמובלת על ידי בעלי המניות, היו"ר ערן גריפל ומנכ"ל הקבוצה ויו"ר חברת הביטוח ארי קלמן. עוד נציין שבבתי ההשקעות המקומיים נפוצה אף יותר המציאות של ניהול בידי בעלי שליטה ומייסדים.

הערכות: ייתכן שספיר יחליט לעזוב את מגדל

נתחיל ממגדל: כאמור, בשבוע שעבר התברר כי היו"ר החדש גלעד, שהחל בתפקידו רק בתחילת מארס האחרון (במקום פרופ' עודד שריג שהודח מתפקידו בשל עימות עם בעל השליטה אליהו), מחפש אחר מחליף למנכ"ל ספיר. זה האחרון מונה לתפקידו בסוף יוני 2018, במקומו של עופר אליהו, בנו של בעל השליטה.

עוד גילינו ב"גלובס", כי ועד עובדי מגדל יצא נגד מה שהוא כינה כ"משחקי הכס במגדל", תוך שהביע תמיכה במנכ"ל ספיר.

עתה מתברר כי ברשות שוק ההון, שבראשות ד"ר משה ברקת, לא מרוצים מחוסר השקט שמאפיין את מגדל תחת שליטת אליהו, אך לא בהכרח רואים לנכון להתערב לפי שעה. בפיקוח מעוניינים בשמירה על יציבות (ועל המוניטין) של קבוצות הביטוח ועל זכויות המבוטחים, והם כבר נדרשו לסוגיה זו במגדל לפני מספר חודשים.

אז הקפידה הרגולציה על הפרדת כוחות בין אליהו, שמכהן כיו"ר קבוצת האם הציבורית מגדל אחזקות, לבין מגדל ביטוח, שלה מונה יו"ר עצמאי, שקיבל את ברכת המפקח: גלעד, שהיה בעבר החשכ"ל באוצר, בכיר במגדל ומנכ"ל החברה לישראל.

בשוק העריכו כי אפשר לראות במהלך של גלעד ככזה שעשוי ללמד על כך שהוא רוצה לקחת את החברה לכיוון אחר, שהוא מתווה לה. בהקשר זה, הם גורסים, גלעד עיצב את תפיסתו לשינויים הנדרשים במגדל ואף שוחח בנושא עם ספיר. עוד על פי הערכות, אפשר שספיר עצמו כבר בוחן את עתידו בקבוצה, גם אם גלעד לא יפעל להזזתו בחודשים הקרובים. אם וככל שספיר יחליט לעזוב את החברה מיוזמתו אזי הפיקוח צפוי שלא להתערב. עם זאת, נראה שבפיקוח לא יראו בעין יפה "הדחה" נוספת של בכיר בצמרת מגדל תוך חודשים ספורים.

אי שקט גם בפסגות ובאיילון

אם ספיר יעזוב את מגדל בקרוב, הרי שהוא יהיה שם נוסף בשרשרת המנכ"לים והיו"רים שהיו במגדל ועזבו מאז שאליהו רכש את השליטה בה (בשלהי 2012). בין שלל השמות שהיו מועמדים לתפקיד מנכ"ל מגדל היה גם שמה של החשכ"לית לשעבר מיכל עבאדי בויאנג'ו, שלבסוף היא ואליהו לא איחדו כוחות.

במקום מגדל, עבאדי בויאנג'ו העדיפה ללכת לתפקיד יו"רית בית ההשקעות פסגות, שנמצא בבעלות קרן ההשקעות אייפקס - שמבקשת מזה זמן לממש החזקה זו, בין אם דרך מכירה לצד ג' או בהנפקה בבורסה.

לפני ימים ספורים חלה גם שם סערה של ממש, כשהיו"רית החדשה יחסית עזבה לאחר כשנה וחודשיים בתפקיד, ובצל יחסים רעועים עם בעלת השליטה כהן. על פי גורמים מעורים, בין השתיים היו חילוקי דעות, בין היתר בנוגע לתוכניות שהיו"רית רצתה לקדם לטובת פיתוח החברה, שכוללות צירוף עובדים והשקעה במערכות חדשות, כמו גם ביחס לתוצאות ולשורת ההכנסות. לפי שעה טרם סוכם על מועד העזיבה הרשמי של עבאדי בויאנג'ו.

ומה לגבי איילון? לא רק שלמה אליהו הפך בשנה האחרונה לאיש ביטוח ותיק שהפיקוח הרחיק בעבר מניהול יומיומי של החברה שבשליטתו. גם לוי רחמני, מייסד ובעל השליטה בקבוצת איילון, חווה זאת, ואף ביתר שאת, כששליטתו בחברת הביטוח כמעט ונעלמה, על אף זכויות הקניין שלו במניות הקבוצה.

עם זאת רחמני עדיין מתעקש על דריסת רגל בקבוצת איילון הבורסאית (השולטת בחברת הביטוח). בחודשים האחרונים מתנהל מאבק אישי וחריף בין בעל השליטה הקשיש, שכבר נאלץ לזוז מתפקידו כמנכ"ל, לבין דירקטוריון החברה שבשליטתו וההנהלה של חברת הביטוח. רחמני מנסה מזה זמן לזמן אסיפה כללית שתדון בהחלפת היו"ר המכהן גרופמן, שבעבר היה חברו וכיום הפך ל"אויבו". לכשתתקיים האסיפה האמורה רחמני צפוי לגרום לאי מינויו מחדש של גרופמן, דבר אשר יביא בפועל להדחתו מהדירקטוריון.

ככל הידוע חברי הדירקטוריון באיילון פנו לשני מומחים לממשל תאגידי: פרופ' גדעון פרחומובסקי מהאונ' העברית וד"ר אסף אקשטיין מהקריה האקדמית אונו, וביקשו חוות דעת בנושא. נכון לשעת כתיבת שורות אלה לא ידוע מה החליט הדירקטוריון בישיבתו מהיום.

בכל אופן, ביחס לתלונה של דירקטורית בחברה בדבר כך שבעל השליטה רחמני הטריד אותה מינית לכאורה: ככל הידוע רחמני לא הופיע עדיין בפני הבודקת החיצונית, והוא כנראה לא מתכוון להופיע בפניה. בסביבת רחמני לא רואים את עניין הבודקת כמשהו שרחמני כפוף אליו או מחויב לו, משום שאינו נושא משרה בקבוצה.