ההפגנות בכיכר גורן, המרוחקת כ-400 מטר מבית היועמ"ש אביחי מנדלבליט בפתח-תקווה, נמשכות כבר כשנתיים ובעיקר נועדו להשפיע על היועמ"ש לזרז את הטיפול בתיקים הפליליים של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בתחילת הדרך נתקלו המפגינים ביחס לא סובלני במיוחד של המשטרה, שניסתה להרחיק את ההפגנות ולצמצמן. ב-8 באוקטובר 2017, אחרי שבועות ארוכים של עימותים בין המפגינים ובין כוחות המשטרה, קבע בג"ץ כי ההפגנות יוכלו להימשך גם ללא קבלת רישיון מהמשטרה - ובלי הגבלה על מספר המשתתפים.

בפסק דין מנומק שכתבו הנשיאה אסתר חיות והשופטים עוזי פוגלמן ויורם דנציגר, נכתב כי ביקורת על רשויות המדינה ועל אישי ציבור היא נשמת אפה של הדמוקרטיה, ואין לכך אין רשות או איש ציבור במדינה דמוקרטית החסינים מביקורת. כך לגבי שופטים וכך גם לגבי היועץ המשפטי לממשלה".

בג"ץ הוסיף וכתב כי בנסיבות המקרה ידה של הזכות לחופש הביטוי וההפגנה היא על העליונה; ובאיזון בינה לבין הזכויות והאינטרסים השונים שעליהם הצביעה המשטרה, אין כפות המאזניים מעוינות.

"המשטרה טענה כי ההפגנות העומדות לבחינה פוגעות בזכות לפרטיות ובזכות לחופש התנועה, וכי הן מטרידות ומפריעות למרקם החיים של התושבים הגרים בסמיכות לכיכר גורן בעיר פתח-תקווה. לטעמי, טענות אלה אינן משכנעות דיין", כתב השופט יורם דנציגר. "אינני סבור כי במקרה העומד לבחינה לפנינו ניתן לקבל הטלת מגבלות על ההפגנה".

בהחלטתו קבע בג"ץ כי יש לאפשר למפגינים להמשיך להפגין בכיכר גורן בעיר פתח-תקווה ללא מגבלה על מיקום ההפגנה או על מספר המפגינים. 

חלפו פחות משנתיים מאז הפסיקה, וביום שישי האחרון נראה היה שהמשטרה "חזרה לסורה". היא עצרה שבעה מהמפגינים שהגיעו לפתח-תקווה וגילתה יחס לא סובלני למחאה. המעצרים הולידו גינויים חריפים, ואתמול, במוצאי שבת, נערכה הפגנת הזדהות גדולה עם המפגינים שנעצרו, שבה נכחו, בין היתר, פוליטיקאים כאהוד ברק וניצן הורוביץ. יוצאי אתיופיה שאף הם החלו להפגין באזור בית היועמ"ש, כהמשך למחאה נגד יחס המשטרה, טוענים כי גם פעילים שלהם שהפגינו באותו אזור נעצרו בתקופה האחרונה, אך הם זכו להתעלמות תקשורתית.

בהמשך התברר כי המשטרה פעלה ככל הנראה בהתאם להנחיות ונהלים חדשים, שלפיהם חל איסור לקיים מחאות ברחובות הסמוכים לביתו של היועמ"ש, ומעתה המחאות יתקיימו בכיכר גורן בשכונה רק בימי שלישי, רק למשך שלוש שעות ולא יאוחר מהשעה 22:00. יחד עם זאת בין הימים ראשון לחמישי תתאפשר מחאה שקטה של עד חמישה מפגינים ברחוב מייזנר פינת בן-גוריון, עד 23:00. ההפגנה השקטה לא תעלה על שעתיים.

בנוסף, צוינו הנהלים החדשים בנוגע לאמצעי הכריזה המותרים: במגפונים ניתן להשתמש רק בכיכר גורן, בכפוף לכך שמידת הרעש תהא סבירה. בהפגנות השקטות ברחוב מייזנר פינת בן-גוריון לא יהיה ניתן להשתמש באמצעי כריזה. עוד ציין ניצב אשד במכתבו כי תנאים אלה יהיו בתוקף עד להחלטה אחרת ויישקלו מחדש בהתאם לנסיבות. 

השינוי ביחס המשטרה למפגיני פתח-תקווה מעורר תהיות לא רק משום שההנחיות מנוגדות לכאורה להלכת בג"ץ, אלא גם כי ניכר כאן יחס לא עקבי של המשטרה כלפי מחאות והפגנות. כך למשל, רק לפני כחודש וחצי אלפי ישראלים יוצאי אתיופיה יצאו לרחובות כדי להביע מחאה על יחס המשטרה אליהם על רקע אירוע שבו נורה למוות צעיר מהעדה, סלומון טקה.

המחאה החשובה במהותה גלשה לעתים לפסים אלימים. חלק מהמפגינים יידו אבנים לעבר שוטרים, אחרים הפכו מכוניות וחסמו צמתים. ולמרות האופי הבוטה לעתים של המחאה, המשטרה העדיפה להכיל אותה ולאפשר את קיומה -  רק מעטים מהמפגינים נעצרו ורק כשלא הייתה ברירה אחרת. רובם המוחלט של העצורים שוחרר במהרה, והם לא יועמדו לדין.

והנה, כאמור, חלפו כמה שבועות, ונראה כי אותה משטרה מתנהגת באופן שונה, מכיל הרבה פחות, למפגינים שיוצאים לממש את זכות המחאה שלהם באזור מגוריו של היועץ המשפטי לממשלה.

מהמשטרה נמסר בתגובה: "ביום רביעי 14.8.19 הועברו הנחיות המשטרה בנוגע להפגנות בתקופה האחרונה בשכונת כפר גנים בפתח-תקווה. ההנחיות קבעו את מיקום המחאה, זמניה, שימוש באמצעי כריזה ועוד. ביום שישי הגיעו מספר מפגינים לפתח-תקווה והפרו את ההנחיות באופן שבו צעדו בציר ההליכה של היועץ המשפטי לממשלה לבית הכנסת, סירבו לבקשת השוטרים להתלוות לתחנת המשטרה, כרזו במגפונים והפריעו לשוטרים במילוי תפקידם. במהלך הערב עוכבו ונעצרו שבעה מפגינים ונחקרו בתחנת המשטרה. משטרת ישראל תאפשר את חופש הביטוי והמחאה, אך לא תתיר הפרה של החוק, הפרת הסדר הציבורי והפרעת השוטרים במילוי תפקידם".

פעיל הימין איתמר בן-גביר על הפגנות פתח-תקווה: "מה קרה, אסור להפגין?"  

האם המשטרה (לעתים בגיבוי הפרקליטות) מגלה יחס שונה למפגינים שונים ולסוגי מחאה שונים? האם היא מאפשרת מספיק את חופש הביטוי או מדכאת אותו יתר על המידה? כמו תמיד, התשובות הן בעיני המתבונן.

פעיל השמאל אלדד יניב, ממנהיגי המחאה נגד היועמ"ש, שגם נעצר באוגוסט 2017 במעצר שווא שעורר ביקורת ציבורית עזה, אומר כי "בשלושה-ארבעה שבועות האחרונים רואים שינוי מדיניות של המשטרה ביחס למפגינים. בכל יום שישי יש מעצרים, ובכל יום שישי העצורים מגיעים לבית משפט, ובית משפט משחרר אותם או ללא תנאים או מגביל אותם לחמישה ימים בלבד, ואז הם יכולים להפגין שוב ביום שישי שלאחר מכן".

יניב אומר כי מדובר בשינוי מגמה של המשטרה ביחס למפגיני פתח-תקווה, שכן במשך תקופה ארוכה הייתה הכלה של האירועים. "המשטרה הייתה עד היום מאוד ממושמעת ופעלה בהתאם להנחיות בג"ץ. אני חושב שבמשטרת מחוז מרכז מנסים עכשיו לנסח כללים חדשים ולאתגר אותם בעתיד בבג"ץ".

יניב אומר כי אין לו ספק שבמשטרה קיבלו החלטה מוקדמת לפנות בכוח את המפגינים ביום שישי האחרון. "עכשיו, כשמתקבלת החלטה כזו, אז המשטרה תופסת את האנשים שהיא מזהה אותם כמנהיגי האירוע. הם קוטפים את המנהיגים מתוך המפגינים. גם אנשים שאומרים לא עשיתי כלום".

התחלת לצאת להפגנות בימי המחאה החברתית של קיץ 2011. אתה מרגיש שינוי ביחס המשטרה לחופש הביטוי ולחופש המחאה בשנים מאז?

"גם במחאה החברתית ב-2011 היו אירועים של אלימות משטרתית, אבל הם היו מאוד נקודתיים. אני חושב שיש מדיניות של החמרה. אני מניח שבגלל שהמחאה היא נגד מנדלבליט אז זה מגיע מהמקומות הכי גבוהים".

יניב טוען כי הזירה הכי נכונה מבחינת המשטרה להחריף את היחס שלה כלפי מפגינים זה שם, במחאות מול בית היועמ"ש, כי זו מחאה בלי גב פוליטי. "המשטרה יודעת שזה יהיה הרבה יותר קשה עם חרדים או עם העדה האתיופית. המחאה נגד היועמ"ש לא חובקה על-ידי המפלגות. זו מחאה שאין לה לובי פוליטי. חוץ מאנשים כמו זהבה גלאון או מוסי רז (חברי הכנסת לשעבר ממרצ), שהגיעו להפגנות. זו זירה שיותר קל למשטרה להתמודד בה ציבורית".

פעיל הימין הרדיקלי עו"ד איתמר בן-גביר, מועמד רשימת "עוצמה יהודית" לכנסת, ייצג לאורך השנים מפגינים רבים שנעצרו במהלך הפגנות הימין ובזמן ההתנתקות. הוא עצמו הורשע בעבירות פליליות של התפרעות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והסתה לגזענות.

בן-גביר טוען כי "הציבור הכי נרדף במדינה על-ידי המשטרה והרשויות הוא הציבור של המתנחלים ושל החרדים". לדבריו, היו מקרים שבהם בית המשפט העליון שינה את כל הגישה שלו כלפי חופש הביטוי וההפגנה כשמדובר היה במפגיני ימין. עד ההתנתקות, מי שחסם כביש לא ישב במעצר יום אחד, אבל בהתנתקות זה השתנה, ואדם שחסם כביש קיבל מעצר עד תום ההליכים".

לטענת בן-גביר, היחס אל מפגיני הימין והחרדים הוא הכי גרוע במדינה. "הציבור שאני מייצג סובל יותר מכולם, והתקשורת לא תמיד פותחת את המיקרופון ויוצאת להגנתנו. אין לנו נציגים בפרקליטות המדינה. הימין אולי נמצא בשלטון אבל לא נמצא במוקדי הכוח, בפרקליטות ובבתי המשפט, אין שם נציגות לציבור החרדים והמתנחלים. שי ניצן ודינה זילבר, שמנהלים את הפרקליטות, מנהיגים מדיניות של אכיפה בררנית גם ביחס למחאות".

ומה אתה חושב על יחס המשטרה למפגיני השמאל שמפגינים נגד היועמ"ש?

בן-גביר: "היחס למפגינים בפתח-תקווה לא הוגן וחמור מאוד. הצטרפתי לעתירה לבג"ץ שנועדה לאפשר להם את הזכות להפגין שם. לא צריך לעצור במדינת ישראל על הפגנה, ולא משנה במי מדובר. זה נכון לחרדים, ערבים, יוצאי אתיופיה. חופש הביטוי צריך להיות לכולם. שלא תבין לא נכון - אם מישהו זורק אבן, זו לא הפגנה. אבל אין שום סיבה שלא יאפשרו לאנשי השמאל להביע מחאה מול בית היועמ"ש. מה קרה? אסור להפגין?".