גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם ההתנחלויות הן השטח הכבוש היחיד שהאירופים דורשים לסמן את תוצרתו?

איילת שקד טענה כי סימון מוצרים משטח כבוש חשוב לאירופים רק כשמדובר בישראל ● בדקנו אם זה נכון ● המשרוקית של גלובס

איילת שקד / צילום: כדיה לוי, גלובס
איילת שקד / צילום: כדיה לוי, גלובס

ב-12 בנובמבר 2019 פסק בית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי כי כל המוצרים המיוצאים לאיחוד האירופי מיישובים ישראליים בגדה המערבית חייבים לשאת סימון ברור כי מקורם בהתנחלויות. ח"כ איילת שקד מהימין החדש תקפה את הפסיקה בפוסטים ברשתות החברתיות. בטוויטר כתבה שקד: "כמה צביעות. קביעה כזו קיימת אך ורק כנגד מדינת ישראל . ניחוח אנטישמי נובע ממנה. אין הנחיית סימון דומה על אזורי סכסוך אחרים כמו חצי האי קרים, טיבט, קפריסין, מערב סהרה - והרשימה עוד ארוכה. אין צדק בבית הדין הגבוה לצדק של האיחוד הארופאי".

חוק סימון המוצרים האירופי אינו מחייב לסמן את מקור המוצר, אך הוא קובע שאם צוין המקור - הוא לא יטעה את הצרכנים. ב-2015 הוציא הפרלמנט האירופי הנחיה לא-מחייבת לסמן מוצרים שיובאו מישראל ויוצרו בהתנחלויות ביהודה ושומרון כמוצרי ההתנחלויות, ולא כמוצרים ישראליים. ההחלטה לא מנעה את עצם הייצוא של תוצרת ההתנחלויות לאיחוד האירופי בתנאים המועדפים שבהסכמי הסחר בין ישראל לאיחוד. ההנחיה אומצה בצרפת, ובתגובה הגיש יקב פסגות, שנמצא דרום-מזרחית לרמאללה, עתירה נגדה לבית משפט במדינה. בית המשפט הצרפתי קיבל את עמדת יקב פסגות שמותר לו לסמן את מוצריו כמוצרים ישראליים, אבל דחה את יישום ההחלטה עד לקבלת הכרעה של בית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי.

בית המשפט הגבוה לצדק קבע בפסק דינו שציון "ישראל" כארץ המקור עלול להטעות את מי שמעוניינים לרכוש מוצרים מישראל אך לא מהשטחים. השופטים התחייחסו לעובדה שהשטחים נמצאים בסכסוך, ושההתנחלויות הן ביטוי של "כוח כובש על פי הגדרות החוק ההומניטרי הבינלאומי". בפסק הדין מודגש שבית המשפט אינו מוסמך לקבוע את עמדת האיחוד האירופי לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

לפי כתבת "גלובס" טל שניידר, החשש העיקרי שעוררה הפסיקה בישראל היה "שרשתות מזון, סופרמרקטים ובתי כלבו יתקשו לטפל באבחנות של מיקום המוצרים, ואם יקבלו תלונות צרכנים או ארגוני BDS הם פשוט יעדיפו להסיר מוצרים מן המדפים. כך, על אף שהתיוג יועד למוצרי מיהודה ושומרון בלבד, תהיה לכך השלכה רחבה על כלל המוצרים המיוצרים בישראל".

מרוקו ומערב הסהרה: בג"ץ התערב

ישראל אינה המדינה היחידה שהאיחוד האירופי הטיל מגבלות על יבוא וסימון מוצרים משטחי מריבה שבשליטתה. המקרה הדומה ביותר הוא ככל הנראה מרוקו, השולטת בסהרה המערבית - חבל ארץ נרחב לחופה המערבי של אפריקה. אזור זה נמצא נמצא בשליטת ספרד משלהי המאה התשע-עשרה עד אמצע שנות ה-70 של המאה העשרים. אחרי שספרד נסוגה ממנו הכריזו הן מרוקו והן מאוריטניה על ריבונותן באזור, ומרוקו אף סיפחה אותו. כעבור כמה שנים ויתרה מאוריטניה על דרישותיה, וארגון שייצג את האוכלוסיה הסהראווית המקומית תבע להקים בו מדינה עצמאית. כיום השטח נמצא בשליטתה המנהלית של מרוקו, אבל שום מדינה בעולם לא הכירה בריבונות המרוקאית באזור, והוא מופיע ברשימת האו"ם של אזורים חסרי ריבונות עצמית.

לפני כמה שנים חתם האיחוד האירופי עם מרוקו על הסכם סחר דומה מאוד לזה שחתם עם ישראל. ההסכם לא התייחס למעמדה של סהרה המערבית, ומוצרים שיובאו מהחבל סומנו כתוצרת מרוקאית. הארגון המייצג של הסהראווים עתר לבית המשפט של האיחוד האירופי בדרישה לבטל את ההסכם, וזה קיבל את העתירה. עם זאת, מועצת הסחר האירופית ערערה לבית הדין הגבוה לצדק, ובדצמבר 2015 פסק בית הדין שמאחר שסהרה המערבית אינה חלק ממרוקו, לארגון הסהראווי אין כלל זכות עמידה בבית הדין. בתוך כך נקבע שסחורה מסהרה המערבית אינה זכאית להנחות ולפטורים ממכס שמקבלת סחורה ממרוקו.

בתחילת 2019 אישר הפרלמנט האירופי הסכם סחר חדש עם מרוקו בתחומי הדיג. בהסכם צוין שהוא תקף לאזור סהרה המערבית, אבל בהחלטה עליו נאמר שאין בו כדי לשנות את עמדת האיחוד האירופי לריבונות מרוקו באזור, וכי שאר המוצרים המיובאים מסהרה המערבית לא יזכו להטבות סחר. כמו כן צוין שההסכם בענף הדיג יספק פרנסה לאוכלוסייה המקומית של סהרה המערבית.

רוסיה וקרים: כאילו אין סיפוח

אשר לשליטה הרוסית בחצי האי קרים, עמדת האיחוד האירופי הרבה יותר חד-משמעית. קרים היה שטח אוקראיני עד שפלשה אליו רוסיה פלשה ב-2014 ובהמשך סיפחה אותו. האיחוד האירופי רואה בסיפוח הפרה של החוק הבינלאומי ומסרב להכיר בריבונותה הרוסית בקרים. האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של אוקראינה, וחתום איתה על הסכם סחר ענף. מאז סיפוח חצי האי לרוסיה אוסר האיחוד האירופי אוסר על ייבוא כל סוגי הסחורות והשירותים מקרים, אלא אם הם מסומנים כתוצרת אוקראינה. האיחוד גם אוסר על השקעות בעסקים ובנדל"ן ואף על עגינה של כלי שיט אירופיים בנמלי קרים.

טורקיה וקפריסין: איפה ואיפה

המקרה של צפון קפריסין, הנתון לשליטה טורקית זה כמה עשורים, שונה מאלו של סהרה המערבית וקרים. במקרה זה, דווקא הרפובליקה של קפריסין, שממנה נכבשה צפון קפריסין, נהנית מתנאי סחר טובים עם האיחוד האירופי משום שהיא חברה מלאה בו ובשוק האירופי המשותף.

טורקיה פלשה לחבלים הצפוניים של קפריסין, שבהם יש רוב ממוצא טורקי, בשנות ה-70 של המאה העשרים. לאחר מכן היא פעלה לכינון שלטון מקומי וליישוב אזרחים טורקים בשטח הכבוש. שום מדינה בעולם לא הכירה בממשל הטורקי-קפריסאי העצמאי, והאיחוד האירופי מוסיף לראות בכל חלקי קפריסין ללא הבחנה חלק מהרפובליקה של קפריסין. כתוצאה מכך אפשר לייבא למדינות האיחוד מוצרים מצפון קפריסין בלי לשלם עליהם מכס.

מאחר שהגבול בין החלק היווני לטורקי סגור ושמור, ואין מעבר חופשי של סחורות דרכו, מפעיל האיחוד האירופי תכניות מיוחדות להרחבת מעבר הסחורות בין חלקי האי וייצואן מהחלק הטורקי לרחבי אירופה. המשטר הטורקי-קפריסאי אינו מעורב בתוכניות האלה.

הסכמי הסחר בין טורקיה עצמה ובין האיחוד האירופי מצומצמים למדי. שני הגופים חברים באיחוד המכס, שבתחומיו נהוגים תעריפי מכס נמוכים על מוצרי תעשייה, אך אין להם הסכמי סחר בתחומים אחרים כמו חקלאות. מטעמים פוליטיים וכלכליים, טורקיה גם לא צפויה להצטרף לאיחוד האירופי בעתיד הקרוב, אף שהיא מועמדת לחברות מאז 1999. לכן מוצרים שיסומנו כתוצרת טורקית או טורקית-קפריסאית ממילא לא יהיו זכאים לפטור ממכס באיחוד האירופי.

סין וטיבט: האיחוד עוצם עיניים

טיבט נמצאת בשליטתה הכפויה של סין מאז שנות ה-50, למרות תביעות לאוטונומיה מצד הטיבטים. בניגוד לשלושת המקרים הקודמים, האיחוד האירופי לא ערער רשמית על הריבונות הסינית בטיבט, ולכן מדיניות הסחר של האיחוד עם סין אינה מבדילה בין סין גופא ובין טיבט. לפיכך מוצרים סיניים המיוצאים לאיחוד האירופי מסומנים כתוצרת סינית ולא כתוצרת טיבט.

לסיכום, האיחוד האירופי משתמש לא-פעם בהסכמי סחר כדי לקדם את מדיניות החוץ שלו, ובין השאר מבטא באמצעותם את השקפותיו על המעמד הפוליטי של אזורי סכסוך. בשלושה מקרים שהזכירה שקד - השליטה הרוסית בחצי האי קרים, השליטה הטורקית בצפון קפריסין והשליטת המרוקאית בסהרה המערבית - האיחוד אינו רואה בחבל המריבה חלק מהמדינה הכובשת, ולכן אוסר לסמן את המוצרים המיובאים ממנו כתוצרתה. במקרה של הכיבוש הסיני בטיבט, האיחוד אינו מערער רשמית על הריבונות הסינית בחבל, ולכן מוצרים שיובאו ממנו מסומנים כאילו יוצרו בסין. לכן דבריה של שקד לא נכונים ברובם.

■ בשורה התחתונה: דברי שקד לא נכונים ברובם. בכמה אזורי סכסוך, ובהם קרים, מערב סהרה וצפון קפריסין, האיחוד האירופי אוסר לסמן את המוצרים המיובאים כתוצרת המדינה הכובשת.

● תחקיר: ארן רונדל

 

עוד כתבות

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

יציבות בוול סטריט; רדיט יורדת ב-10%, טסלה ב-2%

בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "כנראה שעליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● הצמיחה השנתית בארה"ב עמדה ברבעון האחרון על 3.4%, יותר מהצפוי ● האסטרטג של ג'יי.פי מורגן מזהיר: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר בחברת ה-AI אנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט