מיכל בנישתי הייתה מנהלת כספים, אבל הזדמנות להגשים חלום וללמוד גסטרונומיה גרמה לה לשנות כיוון והובילה אותה לתפקיד ייחודי וחלוצי בשטראוס
מיכל בנישתי היא מנהלת תחום תזונה וגסטרונומיה בשטראוס ישראל, הגדרת תפקיד ייחודית שלא קיימת באף חברת מזון אחרת בארץ. הדרך המקצועית שלה בכלל התחילה בתחום הכספים, אבל אז נקרתה בפניה הזדמנות להגשים חלום ישן וללמוד גסטרונומיה. "מאז ועד היום אני עוסקת באוכל על כל רבדיו ואומרת תודה כל יום", היא אומרת.
מה עשית לפני התפקיד בשטראוס?
"התחלתי את הקריירה בתחום הכספים בארנסט אנד יאנג, לאחר מכן עבדתי שלוש שנים בתור מנהלת כספים של חברת מדיה בשוויץ. כשחזרנו לארץ, השתלבתי שנה בפרויקט של העסק המשפחתי גם בתור מנהלת הכספים, ותוך כדי שהתקרבנו לסיומו של הפרויקט הבנתי שזה העיתוי המושלם להגשים חלום וללכת ללמוד גסטרונומיה באיטליה, שזה בעצם ללמוד על האוכל שלנו והמשמעויות הרבות, העמוקות, המהנות וגם הבעייתיות מאוד שמגיעות איתו. זה נושא שריתק אותי מאז ומתמיד.
"תפקיד הגסטרונום בשטראוס הוא תפקיד ייחודי וחלוצי לתעשיית המזון בארץ ובעולם בכלל", מוסיפה בנישתי. "אני מגיעה מאסכולה מאוד רחוקה מתעשיית המזון, שמקדשת אוכל מקומי הנעשה על-ידי יצרנים וחקלאים קטנים ושמגיע לצלחת היישר מהשדה. זה האידיאל מבחינתי. יחד עם האידיאל הזה, אני מחזיקה בהבנה שהגורם המשפיע ביותר על מערכת המזון הוא תעשיית המזון וכי בשביל לעשות שינוי אמיתי במערכת המזון הגלובלית אני חייבת לפעול לשינוי מתוך התעשייה ויחד איתה, כי היא זאת שקובעת איזה אוכל יוגש ויירכש על-ידי הרוב המוחלט של האוכלוסייה. האוכלוסייה הלא מודעת, האוכלוסייה שלא מתאפשר לה ללכת ולקנות ישירות מהחקלאי או היצרן בגלל סיבות רבות ומגוונות, היא בסופו של דבר הרוב ושם צריך לטפל ומשם יבוא השינוי. למזלי, שטראוס זיהתה את הצורך בתפקיד כזה שמשתלב יפה עם האג’נדה שמנהיגים אצלנו כבר המון שנים בכל הקשור לאמון, אחריות וקיימות, והחיבור היה מיידי".
במה את עוסקת במסגרת התפקיד?
"אני עובדת בשני מישורים - מישור אחד הוא הוליסטי יותר ופילוסופי, ועוסק בתודעה של הצרכנים והעובדים בשטראוס בנוגע לתפקיד האוכל בחיינו ומודל הצריכה העכשווי של אוכל במאה ה-21. האם אנחנו מקדישים מספיק מחשבה לאוכל שאנחנו מכניסים לגוף שלנו, מאיפה הוא הגיע, כיצד גידלו אותו, אילו רכיבים הוא מכיל וכו’. האם אנחנו אמורים לאכול את כמויות האוכל שאנחנו קונים ואוכלים? האם לא עדיף מכל ההיבטים שנאכל מעט יותר אבל איכותי יותר? האם המודל העסקי שלנו מבוסס על הגדלת כמות המכירות או הגדלת ערך המכירות? אלו שאלות בסיסיות ומהותיות שאנחנו בשטראוס שואלים את עצמנו.
"המישור השני והלא פחות חשוב הוא שיפור מתמיד של המוצרים עצמם. הדבר הראשון שעשיתי כשהגעתי לתפקיד זה להתבונן בצורה עמוקה על כל המוצרים שלנו ולהבין קודם כל את הדרך שהם מיוצרים לכל אורך שרשרת הערך, ממקור חומרי הגלם, עד הכנתם במפעל ושיווקם לקמעונאים. לאחר מכן, תפקידי לזהות נקודות שבהן ניתן לשפר את התהליך, הן בהיבטים של קיימות חומרי הגלם שלנו, הן בהיבטים של הערכים התזונתיים והן בהיבטים קולינריים.
"היום-יום שלי נע בין פגישות במשרדים וניהול דיונים בפורומים שונים במטרה להניע את כל מה שציינתי לבין סיורי שטח בשדות ובמפעלים. אני מאוד מקפידה להיות בקשר בתדירות גבוהה עם עולם האוכל מחוץ לשטראוס על מנת לא לאבד את הקשב למתחולל בחוץ, לקבל השראה, וגם כי זה עולם מרתק עבורי".
ספרי על אירוע משמעותי בחייך.
"אין ספק שלימודי הגסטרונומיה באיטליה היו מאוד משמעותיים, משתי סיבות: הראשונה היא שהלימודים שינו את כל התפיסה שלי על אוכל ופתחו לי צוהר לעולם חדש שתמיד הרגשתי אליו תשוקה גדולה. מעבר לכך, זו הייתה הפעם הראשונה שבאופן יזום ומודע הסטתי את מהלך החיים שלי ולא נתתי לחיים לנהל אותי כמו שקורה לרובנו. זה רגע מכונן עבורי ואני מקפידה לשאול את עצמי כל תקופה האם יש משהו שאני רוצה לשנות או לשפר בחיי, ואם לא, לבחור באופן מודע להמשיך כך ללא שינוי. זה מתיש אבל מבחינתי אין דרך אחרת".
מי האנשים שהכי משפיעים עלייך?
"המשפחה כולה משמעותית מאוד אצלי, אבל אם יש מישהו שהשפיע עליי יותר מכולם זה אבא שלי. אבא שלי הוא הדוחף, המניע, שגורם לי להאמין שהכול אפשרי והעולם רק מחכה שאבוא ואקטוף ממנו כל מה שאני חולמת ורוצה. המשפט הכי מפורסם שלו זה: ‘כשתהיי מבוגרת וישאלו אותך על מה את מתחרטת, תמיד תתחרטי על משהו שלא הספקת לעשות. אף פעם לא תתחרטי על משהו שעשית’. החשיבה הזאת מאוד עוזרת להגשים את עצמך ואת הרצונות שלך בחיים".
מהי המילה האהובה עלייך?
"גלובלי. גורם לי לראות את התמונה הגדולה, להרגיש שאני חלק קטן מהעולם הגדול, ולא לדאוג רק לאינטרסים והצרכים המידיים שלי ושל משפחתי. וגם גורם לי להאמין ולשאוף לשינויים גדולים חובקי עולם".
והמילה השנואה עלייך?
"פלצנות. יש במילה הזאת כל-כך הרבה היבטים שליליים והיא טומנת המון פעמים זלזול בעבודת אמנות מכל סוג שמישהו אחר השקיע בה את כל-כולו".
מה לדעתך דחוף לתקן במדינה או בחברה הישראלית?
"תרבות הצריכה שלנו. היא יותר מדי דומה לאמריקה והייתי רוצה שתהיה קרובה יותר לאירופה. לקנות מעט באיכות טובה יותר מכל דבר".
מה את מאחלת לעצמך?
"לקחת את מה שאני עושה היום לרמות גדולות יותר של השפעה בינלאומית ולהיות חלק משינוי אמיתי, רחב ומהשורש במערכת המזון שלנו לעבר מערכת מזון טובה, מכבדת ואחראית יותר מהיום. להמשיך להגשים את עצמי, שיהיה לי מעניין ומאתגר וליהנות מכל רגע".
אם לא היית עושה את מה שאת עושה היום, במה היית עוסקת?
"במשהו שקשור בלייף-סטייל ואוכל. בחרתי בזווית המספקת מאוד אומנם אבל היותר אפורה ופחות זוהרת של תחום האוכל. אני קצת מקנאה בקולגות שעוסקים באוכל ובאמנות ונהנים כל היום לדבר ולאכול מאכלים שאני רק יכולה לחלום עליהם בחדר האוכל שלנו בשטראוס".