נטע־לי מאירי־יערי הבינה ש"הריב והמדון" של העולם המשפטי הם אנטיתזה לכל מה שהיא, וכיום היא מובילה את האקסלרטור הראשון למיזמים חברתיים־טכנולוגיים
נטע-לי מאירי-יערי נולדה בט"ו בשבט, ועל כן נתנו לה הוריה את השם נטע-לי. היום, היא צוחקת, "זה מתכתב עם עולמות התוכן שלי - עולם חברות הסיד (ניצן, או נטע רך אם תרצו)". היא גדלה בהרצליה, שירתה כמובן ב-8200 שלימים תחזור להיות חלק בלתי נפרד מחייה, במשך שלוש שנים וחצי, ומיד לאחר השירות עבדה בסטארט-אפ שנמכר למק’אפי ולאחר מכן לאינטל. במשך כל השנים הללו שילבה פעולות התנדבותיות חברתיות, אפילו במוסד הסיעודי שבו הייתה אמא שלה מאושפזת במשך שנתיים.
כשהייתה בת 23 חלתה אמה במחלת הסרטן, ובמשך שנתיים הייתה במצב של צמח, עד שנפטרה. את התקופה הזאת היא מגדירה "חוויה מעצבת חיים. תקופה של הרבה לב וכאב שבהחלט מייצרת סוג של אופי, בעיקר בשלב שהאופי מתעצב. זה שיעור טוב לחיים, שעוזר לך להבין מתי צריך להיות בקשר עם הביורוקרטיה הרפואית, ומפתח תכונות מנהיגות אפילו יותר מקורס קצינים", היא מוסיפה בסרקזם, ומיד מרצינה ומספרת על תקופה מתסכלת שכללה מצב רפואי שאינו משתפר, למרות הביקורים והמאמצים. "מצב סטטי קבוע, אבל גם מלא אי ודאות - מה היא מרגישה, מה לא. התמודדות שעשיתי תוך כדי לימודים באוניברסיטה ועבודה בהייטק וניסיון לפתח לצד החרדות גם חיים משל עצמי. זה עיצב את שנות ה-20 המוקדמות שלי".
לאחר לימודי משפטים, התמחתה במשרד ש. הורוביץ בתחום הליטיגציה המסחרית - "הופעה בבתי משפט הארד קור" - כהגדרתה. עברה למשרד גדול אחר, פירון, אבל הרגישה שהעיסוק הזה לא עלה בקנה אחד עם אישיותה. "הבנתי שריב ומדון הם פחות מנת חלקי. כל העולם של סכסוכים, פירוקי שותפויות, היה אנטיתזה לכל מה שאהבתי". את הקרבות המשפטיים החליטה לאזן ב"פעילויות לנשמה" וחזרה להתנדב למשל בבית איזי שפירא. במקביל, פנתה אל עמותת בוגרי 8200 שהפעילה אז מה שנקרא "התוכנית החברתית של 8200".
"אמרתי להם שאני רוצה להיות פעילה חברתית בלילה כך שהיום יום שלי היה עדיין סביב מאבקים משפטיים, ובערבים ובסופי שבוע הייתי ממיינת סטארט-אפים חברתיים ועובדת איתם. מארגנת אירועים, עושה עבורם את הפיתוח העסקי שהכרתי מימי בהייטק. לאט-לאט זה תפס יותר מקום, גם מבחינת זמן אבל גם מבחינת העניין שלי. זה נתן לי תזכורת מה אני אוהבת לעשות".
אחרי שנה וחודשיים כמתנדבת, הציעו לה להוביל ולנהל את התוכנית כמנכ"לית, ומאז מארס 2016 היא מנהלת את מה שקיבל את השם המעודכן 8200 אימפקט.
8200 אימפקט היא תוכנית ההאצה (אקסלרטור) הראשונה בישראל למיזמים חברתיים-טכנולוגיים בשלבים מוקדמים. היא נוסדה על-ידי עמותת בוגרי 8200 ב-2013 כדי שאלה יעזרו בניסיון, בידע ובקשרים שלהם למיזמים צעירים. בין השותפים המממנים אפשר למצוא מצד אחד חברות מרכזיות במשק הישראלי כמו אמדוקס, מיקרוסופט, בנק הפועלים, כיל ומשרד ראיית החשבון KPMG, ומצד שני ארגונים כמו נפש בנפש, והפדרציה היהודית של ניו יורק.
"אנחנו מאוד אקלקטיים מבחינת תחומים", מסבירה מאירי, "וכבר התנסינו בפתרונות למוגבליות, לגיל שלישי, לשוויון מגדרי, סביבה וקיימות, הורות וחינוך. אנחנו בוחנים מה רלבנטי עבור התוכנית שלנו גם לפי הבעיה שהמיזם בא לפתור, אבל גם מתוך בחינה של היקף השוק הפוטנציאלי, וגם בחינה של הטכנולוגיה, שתהיה חדשנית ותיישר קו עם קדמת הטכנולוגיה". רוב היזמים בתחומים הללו, מתברר, הן יזמיות, והתוכנית, העומדת לקראת הסיבוב השישי שלה, מגייסת כספים דרך קשרי הבוגרים ברחבי העולם וגם דרך קהילות יהודיות - מה שמחייב את מאירי לטוס שבע-שמונה פעמים בשנה. עד כה עומד הגיוס המצטבר על 50 מיליון דולר.
תני קצת דוגמאות לסטארט־אפים שצמחו אצלכם.
"למשל, voiceitt, מהמחזור הראשון שלנו, המגייס בינה מלאכותית לתרגום דיבור לא ברור והפיכתו לדיבור ברור. זה פתרון לאנשים עם מוגבלות הפוגעת בבהירות הדיבור שלהם, שכבר קיבל השקעות מאמזון ומיקרוסופט. מכיוון שכל העולם הולך לפקודות קוליות, מגוגל הום ואלקסה ועד תקשורת עם המענה הקולי בבנק, אנשים שיש להם מוגבלות בתחום הזה לא יוכלו להשתלב בעתיד אפילו בדברים בסיסיים.
"השאיפה היא להפוך חברות כאלה לרווחיות, כאשר הכסף לא בהכרח יגיע מלקוחות הקצה (כלומר מבעלי מוגבלויות שאולי אינם משופעים בכסף) אלא מחברות ביטוח וגופים דומים".
דוגמה נוספת שהיא מציינת הוא הסטארט-אפ eyecontrol המפתח כלי תקשורת לטובת חולי ALS או אחרים שאין להם יכולת לתקשר אלא באמצעות עקיבת עיניים. הפתרון הקיים לבעיה, זה שמשמש למשל את סטיבן הוקינג, יקר להחריד ואינו בהישג ידם של רוב החולים. מטרת הסטארט-אפ היא לייצר מכשיר קל גם במשקל וגם במחיר - מאות בודדות של דולרים - ולדברי מאירי, כבר יש לקוחות משלמים, גם בארץ וגם בבריטניה, ועכשיו מנסים לחדור לשוק האמריקאי.
עוד מיזם הוא פינק אוף וויו, מתחום הפאם-טק (בריאות נשים) המסייע לניבוי של סרטן השד אצל נשים, ובהמשך ליווי הנשים שאובחנו כחולות. היזמת היא אישה, עדי זמיר, ומאירי מספרת כי השנה, מתוך 11 סטארט-אפים שישה מנוהלים על-ידי נשים.
מאירי לא מסתפקת באקסלרטור לפעלתנות המתפרצת שלה, היא פעילה בתחומי קידום שיוויון מגדרי; מרצה בפורומים בינלאומיים דוגמת איפא"ק, בו הרצתה גם בכנס היהדות השנתי הגדול בעולם; חברה בקהילה של מחלקת המדינה האמריקאית; מופיעה בפני פדרציות יהודיות, אוניברסיטאות ואפילו משרד החוץ היפני. בין השאר, היא חלק מקהילת Roi - רשת בינלאומית של אקטיביסטים, יזמים ומובילי שינוי מהעולם היהודי.
היא נשואה לדן, עובד מיקרוסופט, גם הוא בוגר 8200 - אבל ההיכרות ביניהם קרתה רק בסוף שנות ה-20 לחייהם. הם גרים בגבעתיים עם הכלב מילקי, "אוהבים את הפסטורליות ואת הקירבה לתל אביב". היא עצמה רוכבת על קטנוע, כי "אין לי זמן לשבת בפקקים", אוהבת אימונים פונקציוליים וספינינג "כדי להמשיך לפרוק אנרגיה" וגם מצליחה לדחוס לסדר היום לימודי MBA בטכניון.
איפה את רואה את עצמך עוד עשר שנים?
"ממשיכה להיות מעורבת חברתית".