גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוק המניות הישראלי לקראת 2020: ימשיך להניב למשקיעים תשואה נאה

קשה עד מאוד לנבא את תשואת שוק המניות בשנה נתונה, שכן בכל מה שנוגע לאקוויטי, זוהי יחידת זמן קצרה ● עם זאת, בטווח הארוך יותר, אני סבור כי השוק המקומי ימשיך להניב למשקיעים תשואה נאה ● איפה כדאי להשקיע? אפשר להמליץ על ארבעה מגזרים

הבורסה בתל אביב / צילום: שאטרסטוק
הבורסה בתל אביב / צילום: שאטרסטוק

גם בדצמבר 2019, כמו בכל סוף שנה, נזרקות לחלל האוויר שלל תחזיות לשנה הקרובה. אני, לכשעצמי, מתקשה עד מאוד לנבא את תשואת שוק המניות בשנה נתונה, שכן בכל מה שנוגע לאקוויטי, זוהי יחידת זמן קצרה. עם זאת, לגבי תקופת השקעה ארוכה מעט יותר, יש לי דווקא דעה מגובשת וברורה: שוק המניות המקומי ימשיך להניב למשקיעים בו תשואה נאה.

הריבית כיום בשפל שעוד לא היה: משקיעים "דוביים", שצופים בדרך כלל שחורות, נוהגים לומר שריבית נמוכה היא יועץ השקעות רע. מה שעומד בבסיס אותה אמירה, בפרט על רקע העובדה ששוק המניות המקומי נמצא כבר שנים רבות במגמה מונוטונית של עלייה, זו ההנחה שירידת הריבית ניפחה את מחירי המניות בנקודת הכניסה. אז זאת בדיוק הנקודה: אף שהריבית בישראל צנחה, רמת התמחור כמעט שלא התארכה.

מכפיל הרווח הנקי של מדד ת"א-125 לא השתנה: במהלך העשור האחרון, הריבית השקלית הארוכה ירדה מרמה של 5% לכדי 1% בלבד. סיבה זו לבדה היתה אמורה להקפיץ את מכפיל הרווח הנקי הממוצע מדרגה - אבל בניגוד להיגיון הפיננסי, זה לא מה שקרה. האמת היא שלמעט תקופה קצרה, מכפיל הרווח כלוא כבר עשור שלם בתוך רצועה צרה.

התחושה של הטעיית הממוצע לא נשענת על קרקע מוצקה: אין חולק על כך שקיימות בשוק המקומי מניות יקרות, אבל בשנה האחרונה השתרשה תחושה שהתמחור הממוצע חוטא בהטעיה. זוהי הגזמה, והעובדה שמדד ת"א-90 הניב ביצועים עודפים בשנה שחלפה, אינה יכולה לשמש כראיה.

תא_90

במלים אחרות, תשואתו העודפת של המדד היא במידה רבה תיקון של ביצועי חסר בשנים קודמות. בהתאם, מכפיל הרווח הנוכחי שלו אינו שונה מהותית מהמכפיל המקביל של מדד ת"א-125 כולו.

הכלכלה איתנה: זה לא המקום לניתוח מאקרו כלכלי של המשק הישראלי, אבל קשה לומר שהתמונה המצטיירת כיום מטרידה; לא בהיבט הצמיחה הצפויה, לא במישור האינפלציה החזויה, ובוודאי לא בהקשר של רמת התעסוקה. אז אם הכלכלה בריאה והריבית אפסית, קשה לא לתהות כיצד רמת התמחור לא הפכה לנדיבה יותר? מה עוד השקעה באקוויטי צריכה?

המניות המקומיות אטרקטיביות גם ביחס לחלופות: אין לי כוונה לעסוק בכל חלופות ההשקעה הקיימות, כמו סחורות או מטבעות, אלא לגעת בשתי האלטרנטיבות הטבעיות - איגרות חוב מקומיות ומניות זרות.

לגבי החלופה הראשונה, אז ברמת הריביות הנוכחית קשה לראות מהיכן תגיע התשואה, שהרי האפשרות לרווחי הון קלושה והתשואה השוטפת של האג"ח, במקרה הטוב, צנועה. בנוגע להשקעה בשוק המניות האמריקאי, לדוגמה, אז פער המכפילים אכן הצטמצם באחרונה, אבל הדיסקאונט שבו נסחר השוק הישראלי עדיין משמעותי.

ארבעה סקטורים מועדפים להשקעה

אין לי כל בעיה עם רכישת מדד ת"א-125 כמקשה אחת, אבל אילו נדרשתי להמליץ על תחומים מועדפים, הייתי מציין ארבעה: בנקאות, ביטוח, קמעונאות מזון ותשתיות.

בנקים: אם יש משהו קבוע בשוק ההון המקומי, זה מכפיל הרווח הנקי של הסקטור הבנקאי. אם תביטו עליו לאורך שני העשורים האחרונים, תגלו שהוא נע סביב 10 בכל שנה ושנה - עם שונות מינימלית ו"עקשנות" מרשימה.

בנקים

זוהי תופעה שמעוררת תמיהה, שהרי הסיכון העסקי הנוכחי נמוך בהרבה מזה שהיה. היכן זה בא לידי ביטוי בביצועים? בפרמטרים הבאים: עלייה ביחס הלימות ההון - כלומר, כרית הביטחון; הקטנת המרווח הפיננסי; ירידה בהפרשות לחובות מסופקים, כפועל יוצא של המרווח שהתכווץ; התייעלות תפעולית חסרת תקדים, שמאפשרת להכיל ולספוג שחיקת מחירים.

ביטוח: בשונה מהבנקים, התנודתיות של מניות הביטוח הישראליות חריגה ומשמעותית, בפרט על רקע התלות האינהרנטית בשוקי ההון. מנגד, לטעמי, אין עוד הרבה ענפים בשוק המקומי שנסחרים בדיסקאונט כה עמוק וממשי. אם אלה פני הדברים, המסקנה הפיננסית ברורה: מניות הביטוח הן בהחלט השקעה מעולה, אבל אך ורק לתקופת זמן ארוכה.

מכפיל ההון הממוצע שבו נסחר כעת הסקטור עומד על 0.8 - רמת תמחור שאינה מתיישבת עם הצמיחה העסקית החדה ותשואת ההון הדו-ספרתית שהסקטור מניב. רק לשם המחשה, אציין שהיקף הנכסים המנוהלים והפרמיות המורווחות צומחים בקצב שנתי מונוטוני של 10% ו-6%, בהתאמה. זוהי צמיחה אדירה.

מה לגבי הרווחיות? בנטרול הרעשים משוק ההון והשפעת הריבית על העתודות, תשואת ההון מפעילות ליבה מתכנסת לרמה נדיבה של 12%-11% בשנה.

אם כך, קשה להימלט מהשאלה הפיננסית הבאה: מהו שיעור ההיוון שמאזן את המשוואה? אחסוך מכם את הטכנוקרטיה המעיקה, ואומר את הדבר הבא: כדי להצדיק מכפיל הון של 0.8, בממוצע - תחת תשואות ההון וקצבי הצמיחה שלעיל - שיעור ההיוון המחולץ אמור להתקרב לכדי 20%. איך לומר, זאת לא הגזמה - זוהי הנחה בלתי סבירה.

קמעונאות מזון: הסיבה שאני חושב שקמעונאיות המזון המקומיות ראויות להשקעה, נשענת הן על מאפייני הביקוש והן על מבנה ההיצע. הדרישה למוצרי מזון היא יחסית קשיחה, כשהצריכה הפרטית צפויה לצמוח בשיעור נאה של 3.5%-3.0% בשנה הקרובה.

לגבי התחרות בענף, הרי שמאז קריסתה של מגה וכניסת יינות ביתן במקומה, התחרות בתחום נוחה הרבה יותר. מבחינת מחירי המניות, הרי שעל פניו רמת המכפילים נראית גבוהה, אבל יש לזכור שזוהי תוצאה ישירה של השילוב בין סיכון עסקי נמוך לצמיחה קשיחה, ושהרמה הנוכחית אינה שונה מהותית מהמכפיל ההיסטורי הממוצע. במלים אחרות, לתמחור הנוכחי יש הצדקה.

תחום התשתיות: במובנים רבים, ישראל נחשבת לאחת המדינות המתקדמות בעולם. ואולם, נדמה לי שרבים יסכימו כי בחלק מתשתיות הבסיס אנחנו רחוקים מאוד מהרמה המערבית.

התמחור ביחס לשוק בארהב-1

זה לא שבעשור האחרון לא בוצעו כאן השקעות כבדות, ההפך, אבל הפער האדיר בנקודת המוצא מותיר לפנינו עוד כברת דרך ארוכה. רק כדי להמחיש את הדברים, אציין את המספרים הבאים: ההשקעה בנכסים קבועים בישראל צמחה מתחילת העשור בשיעור של כמעט 70%, כשבשנתיים הקרובות היא צפויה לגדול בכ-10% נוספים.

חשוב להזכיר בהקשר זה את ההרחבה הנוספת של מפעל אינטל, שתתחיל בשנה הבאה, שכן היא לבדה צפויה להוסיף 35-38 מיליארד דולר להשקעות בנכסים קבועים - שתתפרס על פני שלוש שנים. יש להביא בחשבון גם את השלב הראשון בפיתוח מאגר הגז "כריש", הכולל השקעה של 1.3 מיליארד שקלים בשנת 2020.

אם אלה המספרים, ברור שחברות התשתית המקומיות יהיו הנהנות המרכזיות מהגידול הצפוי בהשקעות. 

הכותב הוא מנהל מחלקת מחקר מניות בלאומי שוקי הון, עובד בנק לאומי. הסקירה בוצעה על בסיס מידע ונתונים ציבוריים, המפורסמים לכלל המשקיעים, ועל בסיס זה בלבד.

עוד כתבות

טראמפ בעצרת בחירות באוהיו ביום שבת / צילום: Tom Brenner, רויטרס

השבוע האחרון: כולם מחפשים את המט על לוח השחמט

שבעה ימים עד סוף עונת ההצבעה בארה"ב, ולפחות מועמד אחד, דונלד טראמפ, מתרוצץ לאורכה של ארה"ב בחיפוש אחר ניצחון בחירות דחוק, אולי דחוק מאוד ● הסקרים ונתוני הקורונה מוסיפים שלא להאיר לו פנים, אבל הוא מוסיף להאמין שיכה אותם

אורי רוזן/ צילום: שלומי יוסף

דרמה בענף: קשת מפרידה כוחות מארטימדיה ומחזירה הביתה את השליטה בשיווק הפרסום הדיגיטלי

ל"גלובס" נודע כי קבוצת קשת הודיעה לרשת הפרסום הפרוגרמטית ששיווקה עבורה בחמש השנים האחרונות את תוכן הווידיאו באינטרנט של האתרים מאקו ו-N12 על רצונה לצאת מהעסקה ● בחברה לא מוכנים לוותר על המאחז החשוב, ובשבועות האחרונים מתנהלת בין הצדדים התכתבות משפטית

אבי חימי/  צילום: יונתן בלום

לשכת עורכי הדין מקדמת רפורמה: בחינת הסמכה לפני ההתמחות

הלשכה תציע בוועדה לבחינת הליך ההסמכה שתתכנס לראשונה בשבוע הבא, כי הבחינות ייערכו בתום התואר וכתנאי להתחלת ההתמחות ● זאת, בניגוד למצב כיום שהן נערכות בתום שנה וחצי של התמחות

הרמטכ"ל אביב כוכבי בביקור במפקדת "אלון" של פיקוד העורף / צילום: דובר צה"ל

למשרד הבריאות עדיין אין כלי לניהול יעיל של מערך החקירות האפידמיולוגיות

שמונה חודשים לאחר תחילת התפשטות הקורונה מצביע מבקר המדינה על שורה של כשלים בהקמת המערכת לקטיעת שרשראות ההדבקה ● בין הכשלים: מספר חוקרים נמוך ביחס לאוכלוסייה, שיטות עבודה מיושנות ומערכת ממוחשבת מסורבלת

שיחת עבודה בווידיאו / צילום: שאטרסטוק

ספקיות האינטרנט בארה"ב מחזירות את תקרות הגלישה שהן השעו לרגל המגפה

ככל שיותר ויותר אמריקאים נשענים על האינטרנט הביתי כדי לעבוד וכדי ללמוד, כך ספקיות האינטרנט גוזרות פרמייה על תקרת שימוש

ארקיע / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

"עדיף חיפושית נוסעת מפרארי שלא זזה": ארקיע ניסתה לקחת מישראייר לקוחות והתגובות לא איחרו לבוא

תושבי אילת שקוראים לחרם, מנכ"ל החברה המתחרה שמפנה לאיזה נזיר שמכר פרארי וטוקבקיסטים שאומרים שכבר עדיף את החיפושית שלפחות זזה (ישראייר) מאשר רכב פרארי יוקרתי שלא זז (ארקיע) ● ארקיע אמנם חוזרת להפעיל את קו אילת-נתב"ג אך נדמה שלחברה שהייתה סגורה במשך 272 ימים לא יהיה "דף חלק" מול קהל הצרכנים שלה

מסעדנים ובעלי ברים במרסיי יוצאים בהמוניהם בתהלוכת הפגנה נגד הממשלה שהכריזה לסגור את עסקיהם / צילום: Daniel Cole, Associated Press

הקורונה שוב משתוללת באירופה: אם לא יצליחו לבלום השבוע את המגפה, הסגר השני בלתי נמנע

מספר המאומתים ביבשת ממשיך לעלות, ובניגוד לגל הראשון שהיה ממוקד במספר אזורים מצומצם - הפעם הנגיף מתפרץ באלפי מוקדים ביבשת ● בינתיים הממשלות עושות כל שביכולתן כדי למנוע סגר נוסף, אך לא בטוח שיוכלו לעמוד בכך לאורך זמן

ניר ינושבסקי, סנ"צ ליאת קילנר, חזי שוורצמן וד"ר הדס תגרי, בועידת ישראל לנדל"ן / צילום: איל יצהר, גלובס

גזרים במקום מקלות: איך לטפל בבעיית התאונות באתרי בנייה

במסגרת ועידת גלובס לנדל"ן דנו ניר ינושבסקי, סנ"צ ליאת קילנר, חזי שוורצמן וד"ר הדס תגרי דנו בפעולות הפיקוח שנעשו במטרה להוריד את מספר הנפגעים והמתים ● את הפאנל בעניין הבטיחות והמאבק בתאונות העבודה באתרי הבניה פתחה הידיעה על מותו של פועל היום באחד מהאתרים

כיתה ריקה בבית ספר בבת ים / צילום: אביבה גנצר, גלובס

מבקר המדינה נותן ציון נכשל למשרד החינוך: 150 אלף מחשבים נרכשו ללמידה מרחוק, אבל למי הם יימסרו?

דוח המבקר על הלמידה מרחוק מצביע על כישלון משרד החינוך במשימה ● בשל אי המוכנות, הכשל באיסוף המידע והיעדר עבודת מטה, החלה שנת הלימודים כאשר למאות אלפי תלמידים אין מכשירי קצה

שליחה של "תן ביס" / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אחרי וולט: גם תן ביס תיתן הקלות למסעדות

חבילת ההטבות של תן ביס מכוונת להעניק תמיכה מיידית למסעדות הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר ● אותן מסעדות יקבלו הנחה של 25% בעמלות בשירות המשלוחים

תחנה לבדיקת קורונה בישראל / צילום: Oded Balilty, Associated Press

משרד הבריאות רכש בדיקות ב-98 מיליון שקל, אך לא גיבש תוכנית לשימושן

לפי ממצאי ביניים של דוח מבקר המדינה, משרד הבריאות טרם גיבש תוכנית לשימוש ב-2.1 מיליון ערכות בדיקה - הרוב הגורף של הבדיקות הסרולוגיות שנרכשו

מירי רגב / צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות

רגב: "אתנגד לתוכנית המטרו. עדיף להשקיע את הכסף בחיבור רכבות בין הפריפריה למרכז"

שרת התחבורה מירי רגב אמרה בוועידת ישראל לנדל"ן של גלובס כי בגוש דן יש כבר שלוש תוכניות רכבת קלה ותוכנית שבילי אופניים ו"אי אפשר לשים את כל הכסף במטרופולין דן" ● בהתייחסה לתחרות חברות התעופה מול האמירויות אמרה רגב: "יצטרכו ללכת למיזוג"

פרופ' איתמר גרוטו / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

סערה בוועדת הכלכלה על סוגיית פתיחת הצימרים: פרופ' גרוטו נטש את הישיבה

חבר הכנסת כעס שהצימרים נשארים סגורים ואיתמר גרוטו נטש את הישיבה אחרי שהטיח בו כי הוא "חוצפן" ● הצימרים שבעליהם חיכו לדיון שיכריע את גורלם יישארו סגורים

חיסון נגד שפעת.  / צילום: רויטרס

מבקר המדינה: הקופות ומשרד הבריאות לא נערכו כראוי לחלוקת החיסונים לשפעת

דוח מבקר המדינה לעניין "רפואת קהילה בעת מגפה" קובע כי אף שישראל הזמינה 3.4 מיליון חיסונים נגד שפעת, משרד הבריאות לא נערך כמו שצריך לחלוקתם ● בין הכשלים: מחסור בכוח אדם, אי קביעת קריטריונים לאוכלוסיות מעודפות לקבלת החיסון וחוסר בהסדרת התנאים הפיזיים לשמירת בטיחות המטפלים והמטופלים

רביב צולר, מנכ"ל כיל / צילום: נטלי כהן קדוש

איי.סי.אל רוכשת חברת דשנים מיוחדים מברזיל בכ-120 מיליון דולר

השלמת הרכישה צפויה בתחילת 2021, "בכפוף להשלמת תנאי סגירה מקובלים" ● לחברה הנרכשת, פרטילאקווה, "יש יותר מ-100 מוצרים שונים והיא מציעה מגוון פתרונות למחזור חיים מלא של הצמח"

ג'ו ביידן ובנו האנטר / צילום: Jonathan Ernst, רויטרס

מרוסיה באהבה? הדגלים האדומים מעל פרשת המחשב של בנו של ביידן

בתחילת החודש פורסמה כתבה מרעישה ב"ניו יורק פוסט": העיתון השיג עדויות שמוכיחות לכאורה שבעוד שאביו כיהן כסגן נשיא, הוא נפגש איתו ועם ואיש עסקים אוקראיני ● רועי צינמן, לשעבר מפקד באמ"ן אומר כי הפרסום מעלה סימני שאלה באשר למעורבות רוסית בהשגת והפצת החומרים ● האזינו

ישיבת בני עקיבא בכפר מימון / צילום: יודקה

בני עקיבא תובעים מיליון שקל פיצוי מתאגיד השידור: "תחקיר רווי טעויות ומסגור שקרי"

מרכז ישיבות בני עקיבא ומנכ"לה, אלחנן גלט, הגישו תביעה נגד תאגיד השידור הציבורי זאת לאחר כתבת תחקיר שפרסם בחודש אוגוסט ● בתחקיר נטען כי בישיבות "מעדיפים לבצע עסקאות נדל"ן על חשבון רווחת התלמידים" ● כאן חדשות: "נתייחס לטענות בבית המשפט"

זאב רוטשטיין. תומך בהגדלה מסיבית של הבדיקות  / צילום: ליאור מזרחי

רוטשטיין: "באיחוד האמירויות רוצים להעביר את בית החולים הדסה אליהם"

מנכ"ל בית החולים זאב רוטשטיין, שביקר לאחרונה בדובאי, מספר כי באיחוד האמירויות הביעו נכונות לפתוח בית חולים חדש ולקלוט אליו לפחות 1,000 אנשי צוות של בית החולים מירושלים ● ברקע הדברים משא ומתן של רוטשטיין עם משרד האוצר על גירעונות בית החולים

אוניברסיטת תל אביב/  צילום: Shutterstock   א.ס.א.פ קרייטיב

הסגל האקדמי הכריז על סכסוך עבודה באוניברסיטאות

ארגוני הסגל האקדמי הבכיר בשבע אוניברסיטאות המחקר בישראל (העברית, חיפה, תל אביב, בר אילן, בן גוריון, טכניון ומכון ויצמן), הכריזו הבוקר על סכסוך עבודה ● "ועד ראשי האוניברסיטאות ומשרד האוצר מפרים ברגל גסה ובאופן חד צדדי הסכמים בתירוץ של נגיף הקורונה. הדבר יוביל לפגיעה קשה במחקר הישראלי ולמקומן של אוניברסיטאות בדירוגים הבינלאומיים"

מארק צוקרברג בנאום באוני' ג'ורג'טאון. בניגוד לבחירות הקודמות, כעת הוא מעורב בהחלטות הנוגעות אליהן   / צילום: Nick Wass, Associated Press

איך מארק צוקרברג למד לעשות פוליטיקה

מנהיג פייסבוק לא התעניין בעבר בפוליטיקה, אך בעידן טראמפ הפך להיות יותר מעורב • אחרי שהחברה שייסד הואשמה כמפיצת על של תכנים כוזבים ובעייתיים, הוא החליט לשנות את מדיניות אי ההתערבות, להגביל פרסומות פוליטיות ולחסום פוסטים פוגעניים