דעה: כשהנכדים רוצים להיפגש עם סבתא, וההורים מתנגדים

האם הורים המצויים בסכסוך קשה עם הוריהם רשאים למנוע מהם להיפגש עם הנכדים, ועד כמה רחוקה יכולה להגיע סמכותו של ביהמ"ש להתערב בנושא? • דעה

האם הורים המצויים בסכסוך קשה עם הוריהם רשאים למנוע מהם להיפגש עם הנכדים, ועד כמה רחוקה יכולה להגיע סמכותו של בית המשפט להתערב באוטונומיה ההורית בנושא זה? שאלות אלה עמדו במרכזו של ערעור שנדון לאחרונה בבית המשפט המחוזי, והתשובה היא רחוק מאוד - עד כדי אפשרות להתנעת חידוש הקשר בין הסבים לנכדים למרות התנגדות שני ההורים.

כל המחקרים הפסיכולוגיים והחברתיים מדגישים את החשיבות של נוכחות פעילה של סבים בחיי הנכדים ואת התרומה הרבה שקשר בין-דורי זה מעניק לנכדים. התפתחות הפסיקה בנושא לאורך השנים משקפת תפיסת עולם זאת, ועקב כך נוטה לצמצם כיום את זכויות ההורים למנוע מפגשים בין הסבים לנכדיהם.

בכל המקרים הנדונים בבתי המשפט בעקבות תביעת סבים לקשר עם נכדיהם, ההחלטה בדבר יצירת הקשר או מניעתו נבדקת ביחס לטובת הנכדים. לשם כך ממונים עובדים סוציאליים או מומחים, הבוחנים את עומק הסכסוך בין ההורים לסבים שהביא לרצונם בנתק, עד כמה הנכדים מושפעים מסכסוך זה, והאם יצירת קשר בין הנכדים לסבים בניגוד לרצון ההורים לא תפגע בקטינים יותר מאשר היעדרו.

במקרה שנדון בבית המשפט המחוזי כעת, מדובר במשפחה מורחבת המצויה בסכסוך עסקי, שהפך לסכסוך משפחתי חריף. עקב הסכסוך האב ניתק את הקשר עם הוריו ועם העסק המשפחתי כבר לפני שש שנים, ולאחר מכן כפה את הנתק מהוריו גם על ילדיו, בהסכמת אשתו, אימם של הילדים.

האב התנגד לבקשת הסבים בבית המשפט לחדש את הקשר בינם לבין ילדיו, והביע בפני בית המשפט את החשש כי כל העיסוק בחידוש הקשר עם הוריו, גם אם דרך הנכדים בלבד, יחזיר אותו עצמו למצב המשברי, ממנו התקשה מאוד לצאת בעבר. כמו כן, האב התנגד לשמיעת עמדתם של הילדים בנושא, בטענה כי עצם הפנייה אליהם תערב אותם שלא לטובתם בסכסוך בינו לבין הוריו, תעצים את המתח ותביא למשבר מחודש במשפחתו.

רשויות הרווחה, שהתבקשו על-ידי בית המשפט לענייני משפחה לתת חוות-דעת במחלוקת, קיבלו את עמדתו של האב במלואה. פקידת הסעד הסכימה עם טענת האב כי חידוש הקשר בין הסבים לנכדים תגרור את הנכדים ללב הסכסוך, והם ימצאו את עצמם בקונפליקט נאמנויות חמור בין הוריהם לסבים. כמו כן קיבל בית המשפט את עמדת האב ופקידת הסעד, לפיה הילדים עלולים להיפגע אפילו מהליך הבדיקה עצמו, בשל האיבה הקשה בין ההורים לסבים; וכי כפיית הקשר, חרף ההתנגדות הנחרצת של ההורים, רק תעצים את היריבות המרה בין בני המשפחה, באופן שלא ישרת את טובת הנכדים.

בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה וקבע כי בחינת טובת הנכדים מחייבת את מעורבותם האישית בבדיקה אם טובתם היא בחידוש הקשר בינם לבין הסבים. כן הדגיש בית המשפט את חשיבות שמיעת עמדתם האישית של הנכדים במנותק מעמדת הוריהם, שכן עמדה זו אינה זהה לעמדת ההורים. קביעה זאת נכונה ביתר שאת ככל שמדובר בילדים בוגרים יותר, היכולים לגבש עמדה עצמאית.

גם במקרה שעמד בפניו התרשם בית המשפט כי הנכד בן ה-14 אינו רואה בהכרח עין בעין עם הוריו את חשיבות הקשר שלו עם סביו, ובאופן אישי הוא דווקא מעוניין בקשר עם הסבים, שכן הוא פעל אקטיבית ועצמאית מאחורי גבם של הוריו והעביר מסרים לסבים, כדי לנסות לחדש עימם את הקשר.

לאור זאת הורה בית המשפט המחוזי לבחון מחדש ובאופן פרטני עם הנכדים עצמם את רצונם ואת טובתם בקיום קשר עם הסבים, למרות התנגדות הוריהם לקשר זה.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il