גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביקור התזמורת: איך הגיעו פסנתרים לרחובות הערים בישראל ולמה השכנים מיואשים?

יזמים יצרו אותם בטכנולוגיה ייחודית, מפעל הפיס מימן והעיריות והמועצות האזוריות מתגאות בהנגשת המוזיקה במרחב ● כולם מרוצים מהפרויקט שמציב פסנתרי רחוב ביישובי ישראל, חוץ מכמה שכנים שמיואשים מהקקופוניה

צילום: יוסי זמיר
צילום: יוסי זמיר

לעת ערב הגיע מנוף עם פסנתר, וברגע אחד, קרן רחוב סתמית הפכה לפינה עם פסנתר רחוב. מה שהיה פעם חתיכת אספלט שעוברים דרכה בדרך לסידורים הפך לחתיכת עיר עם מוזיקה שמחכה להתפרץ. אחרי שהמנוף יסיים את עבודתו והפסנתר יעמוד, המרחב העירוני ישנה את השם שלו, פורמלית או לא. זה יהיה הרחוב עם הפסנתר, הכיכר עם הפסנתר או המרכז המסחרי עם הפסנתר. ככה זה עם פסנתרים שנוחתים מהשמיים - הם משנים את הנוף ולא זזים לשום מקום.

אם גם העיר שלכם היא אחת מ-35 הערים שהתחדשו בפסנתר רחוב השנה, בטח שמעתם עליו או הקשבתם לנגינתו. מהלכים כאלה נוטים להיות חומר גלם מצוין לרשתות החברתיות, כר פורה לצילומים עירוניים ולסרטונים ויראליים: כך, עובד ניקיון שעוצר לנגן קטע מוזיקלי באמצע יום העבודה, למשל, יהפוך לסרטון מרגש על מוזיקה והחיים. כך יצטלם ג'אם-סשן ספונטני סביב פסנתר בירושלים שמורכב מחרדי, חילוני וערבי כי מוזיקה הרי מחברת. סטטיק ובן אל יצטלמו כשהם שרים בספונטניות את אחד מלהיטיהם בפסנתר שהוצב בקריות, וכך גם יצופו ברשתות תלונות תושבים שמרוצים פחות מהפסנתר שהמנוף סידר להם מתחת לחלון.

איך הגיעו פסנתרי הרחוב לערים בישראל? מאחוריהם עומדת חברת קדנזה (Cadenza) הישראלית שטוענת לפיתוח פסנתר הרחוב הראשון בעולם ושואפת להכניס מוזיקה למרחב הציבורי שיעדן את רעשי התחבורה הסואנת, הצפירות וההמהום העירוני. אומנם פסנתרים במרחב הציבורי אינם רעיון חדש - כאלה פזורים בתחנות רכבת או במסגרת פסטיבלים ומיזמי אמנות, כמו זה של האמן הבריטי לוק ג'ראם.

בשנת 2010 הוא הציב עשרות פסנתרים מצוירים ברחבי ערים בעולם, כולל ת"א, במיזם האמנות "Play me, I'm yours", שבמהלכו, במשך שבועיים יכלו התושבים לנגן כאוות נפשם. שנה מאוחר יותר, ולרגל יציאת הסרט "בוקר טוב אדון פידלמן", גם סינמטק ת"א הוציא לרחבה פסנתרים והציע שיעורי פסנתר לעוברי האורח. אבל מה שפסנתרי הרחוב של קדנזה מציעים הוא קביעות. כמו ספסלי רחוב או פנסי רחוב, כך יהיו גם פסנתרים שלא זזים לשום מקום, בחורף או בקיץ. ואכן, כולם שרדו את הסערות האחרונות שפקדו את ישראל, ועדיין מנגנים.

פסנתרי הרחוב של קדנזה מוערכים בכ-150 אלף שקל עד 200 אלף לאחד. את הטכנולוגיה שלהם פיתחו מומחים בתעשייה האווירית, הרשות לחדשנות תמכה ומפעל הפיס נותן חסות. בשבועות הקרובים יתפרסם סבב שני של קול קורא לרשויות, ויש מגעים למכירת הפסנתרים גם בחו"ל. בפולין, בצרפת ובארה"ב מתעניינים.

"המיזם התחיל לפני ארבע שנים בכיכר ציון בירושלים", מספר היזם, ד"ר דן קאופמן, מרצה לכלכלה ויזמות במכללת ספיר ומייסד המרכז ליזמות במכללה, ובעל רזומה בתחום ייעוץ לחדשנות לגופים שונים. "כיכר ציון זה מקום הומה אדם מכל העדות והסוגים: יהודים, נוצרים, מוסלמים, פלסטינים, ישראלים, חרדים וחילונים שנמצאים באותו הזמן והמקום. הגעתי לשם יום אחד, ישבתי והתבוננתי, שמתי לב שהמרחב הציבורי לא מזמין. הייתי מצפה לאינטראקציה בין האנשים, אבל בפועל, כולם הולכים מצד לצד וכל אחד מרגיש די לבד, למרות שמסביב יש אנשים מכל הסוגים והמינים. חשבתי שאנשים משתמשים במרחב הציבורי ברמה פונקציונלית בלבד וזה ממש בזבוז".

מה למרצה לכלכלה ועסקים, ולמרחבים ציבוריים?

"זה אומנם לא התחום שלי, אבל התחלתי לחשוב מה יכול לייצר חיבור בין אנשים במרחב הציבורי. בעבר עסקתי בנושאים הקשורים לשייכות של אנשים לערים, ובעיקר בשאלה מה אנשים מחפשים בעיר. עם השנים למדתי שמה שאנשים מחפשים זה אינטראקציה ותחושת שייכות. מה שמחבר אותם לעיר ולמקום זה תחושה של קהילה או שייכות, אבל במרחב הציבורי זה חסר".

זה קורה גם בגלל תכנון לקוי של המרחבים.

"עיריות עושות מאמצים אדירים לייצר אינטראקציות במרחב, אבל לרוב הן פסיביות. אז בונים מזרקות או מציבים פסלים, מנסים ליצור מקומות שאנשים מצטלמים בהם ומעלים לפייסבוק. אבל שם, בכיכר ציון, כמו בציורים, נדלקה לי מנורה מעל הראש".

מה הבנת שם?

"שאין מוזיקה ברחוב".

אלא שיש מוזיקה ברחוב, והיא מנוגנת לרוב על-ידי נגני רחוב במרכזי הערים. לרוב מדובר במקצוענים. כך בחיפה, למשל, באחד הימים האחרונים, הפסנתר עמד שקט במרכז הכרמל בזמן שכמה מטרים ממנו ניגן נגן רחוב, כנראה תרמילאי, על אקורדיון עם מוזיקת רקע ואסף שקלים מהעוברים והשבים.

אולי הוא חיכה שמישהו יתיישב על הפסנתר ויצטרף בנגינה. וזה קורה לא פעם, אומר קאופמן, ואז הרחוב מתמלא בצלילים, אולי חושף כישרונות חבויים שזוכים לכמה דקות של תהילה. "חשבתי שהדבר הנכון הוא לייצר מוזיקה במרחב על-ידי הציבור ולמען הציבור. לאפשר לעוברי אורח לנגן ולא רק לנגנים מקצועיים", הוא מבהיר.

גם אדיסון רצה לבנות פסנתר מבטון

קאופמן התחיל לחשוב על כלי נגינה אפשריים שיתאימו למרחב הציבורי: "כלי נשיפה הם בעייתיים בגלל בעיות היגיינה, אז חשבתי על תופים, אבל הם עושים הרבה מאוד רעש. אז חשבתי על גיטרות וצ'לו ואמרתי שאין מה לשים אותם במרחב הציבורי כי כל אחד יכול להביא אותם מהבית, הם ניידים, ונבל הוא כלי מקסים, אבל אף אחד לא ממש יודע לנגן עליו. בסוף חשבתי על הפסנתר, ומיד ידעתי שזה הכלי האולטימטיבי, כי אי אפשר להביא אותו מהבית, ומצד שני הרבה אנשים יודעים לנגן עליו, וזאת אטרקציה: לא מצפים למצוא פסנתר כנף שחור באמצע הרחוב".

מאותו רגע, קאופמן נהיה אובססיבי לרעיון. הוא ניסה להבין איך אפשר לקחת כלי נגינה מורכב ועדין, שדורש כיוון ותחזוקה, ואנשים מתלבשים יפה בשבילו ומגיעים לאולמות קונצרטים להאזין לו, ולשים אותו באמצע הרחוב חשוף לגשם, שמש, רוחות והשחתה אפשרית.

"לא היה לי רעיון עד שנדרשתי להכין הרצאה במסגרת קורס ביזמות שאני מלמד. נתקלתי בספר בשם '12 ההמצאות המטופשות ביותר של ההיסטוריה'. הוא מציג המצאות של אישים כמו דה וינצ'י, אדיסון ואיינשטיין, ומראה שגם לאנשים מאוד חכמים היו המצאות מטופשות ושלא הכול גאוני גם אצל הגאונים. התברר לי מהספר שאדיסון רצה לבנות פסנתר מבטון".

למה?

"הוא רצה להוזיל את עלויות ייצור הפסנתר, אבל הבין מהר שזה לא יעבוד. הוא אפילו הקים מפעל לייצור פסנתרים מבטון, אבל לא ייצר פסנתר אחד. עד היום מוכרים באינטרנט לבנים מהמפעל הזה של אדיסון לפסנתרי בטון. חשבתי שפסנתר מבטון יכול להיות הפתרון שיאפשר לפסנתר לעמוד ברחוב ולהיות עמיד, אולי הוא בכל זאת היה גאון. ככה, בהשראת אדיסון, התחלתי לחשוב על ייצור פסנתר מבטון".
אלא שקאופמן נתקל בבעיה רצינית: "פסנתר מכיל כמה מאות חלקים זזים בתנועה, ועלתה השאלה איך מייצרים אטימה לפסנתר כך שלא יחדרו אליו מים, כי זה כלי רגיש ומסובך לאטום אותו למים".

אתגר.

"שוב נתקעתי. הסתובבתי סביב הזנב של עצמי וככל שהעמקתי בעניין, הבנתי עד כמה בעייתי למצוא לזה פתרון".

ואז, כדרכם של סיפורי יזמות, הפתרון הגיע כמעט במקרה כשקאופמן נסע להחליף מרצה חולה בקורס לעובדי התעשייה האווירית: "לא הכרתי את החבר'ה בקורס כי הוא לא היה שלי, ובמינגלינג שבהתחלה סיפרתי להם על עצמי ועל הפסנתר. אמרתי שאני תקוע על האטימה ואם מישהו יכול לעזור לי, אשמח, אבל אף אחד לא הרים את היד. בסוף השיעור, תוך כדי שאני אורז את הדברים שלי, ניגש אליי מישהו ואמר לי 'אני אחראי על מחלקת האטימה של התעשייה האווירית ונראה לי שאני יכול לעזור לך, תביא לי פסנתר ואני אתעסק בזה'. וזה מוסר השכל לכל יזם - כשאתם תקועים, אל תתביישו לדבר על הבעיה. התחלנו ביחד מסע, והוא הצליח למצוא פתרון לאטימת הפסנתר".

התקדמות משמעותית. עכשיו צריך כסף לפיתוח.

"אז פניתי למדען הראשי ברשות לחדשנות. כל העולם אמר לי 'מה פתאום, מי יתמוך בפרויקט הזה, הרי אין בו הייטק'. אבל נפגשתי איתו בכל זאת, ולאחר מכן קבעו לי פגישה עם הבודקת של הרשות לחדשנות. אמרו לי שגם היא מתמחה בהייטק ונכנסתי לייאוש, חשבתי שאין לי סיכוי לעבור. אבל כשעשיתי גוגל על השם שלה, גיליתי שהיא פסנתרנית מקצועית, ובטח תתעניין בפרויקט. היא נתנה ביקורת מוצלחת ואישרו לנו את הפרויקט".


הרשות לחדשנות השקיעה במיזם של קאופמן 400 אלף שקל, אבל זה לא הספיק, הוא אומר, "זה סכום שעושה הבדל בין חברה שקמה לחברה שלא קמה, ואני ממליץ לכל יזם לבחון את המסלולים ברשות לחדשנות, אבל זה בתהליך של מצ'ינג, והייתי צריך עוד השקעה. אז הבאתי סכום מהבית ואבלין רובין, שלימדה איתי קורס למבוא ליזמות במכללת ספיר, הסכימה להצטרף והביאה גם כן סכום מהבית. ועדיין היה חסר כסף, אז דפקתי ערב אחד על דלת של שכן שלי שהוא קבלן גדול ועניינתי אותו. תוך שנייה הוא אמר לי 'אני איתך' ורשם לי צ'ק במקום, אנג'ל קלאסי".

להרחיב את החוויה

מצויד בהשקעה הראשונית, קאופמן נכנס לפיתוח ואחרי כשנה נולד האב-טיפוס של פסנתר הרחוב הראשון מבטון. "הצבנו את האב־טיפוס בירושלים, סמוך לכיכר ציון. ההצלחה הייתה מיידית, עוד לפני שגמרנו להקים אותו באו אנשים והתחילו לנגן. הפסנתר מצליח לייצר נקודה חמה בכל עיר שהוא נמצא בה", מחייך קאופמן. "אני זוכר רגע מקסים שראיתי חרדי שמנגן ולידו עומדת נזירה ומקשיבה, ואחרי כמה דקות הם התחלפו והנזירה ניגנה והחרדי עמד והקשיב. הפסנתר יוצר רגעים בלתי נשכחים, אני יודע לפחות על חמש הצעות חתונה שהיו לידו".

הפסנתר של קדנזה מיוצר מבטון המכונה GRC - בטון מחוזק בסיבי זכוכית שאותו יוצקים בתבניות. הוא עומד על שלדת מתכת שיכולה לסחוב את המשקל ויש בו טכנולוגית אטימה, כאמור, שפותחה מחומרים מיוחדים שקאופמן מעדיף לא לפרט.

"אני אומנם לא יודע לנגן בפסנתר, אבל אני מכיר כל בורג בפסנתר הזה", הוא אומר, ומספר שהפסנתר מוגבר ונגינתו נשמעת היטב גם ברחוב הומה. לפסנתר יש מנגנון שומר שבת שמאפשר לנטרל את נגינתו בשבתות או בשעות הצהריים: "יש רשויות שהתעקשו שהוא לא ינגן בשבת ויש כאלה שהתעקשו שהוא כן ינגן בשבת. בהתחלה רצינו גם לפתח פיצ'ר שהקלידים יכוסו בלילה כדי להימנע מוונדליזם, אבל הופתענו לגלות שהפיצ'ר לא הכרחי - הפסנתרים כמעט ולא סובלים מוונדליזם, גם לא במקומות שהם לכאורה בעייתיים".

כשמפעל הפיס נכנס השנה לתמונה, הפסנתרים שינו את עיצובם. מפסנתרים בגון אפרפר וסולידי, הפסנתרים שבחסות מפעל הפיס ממותגים היטב ומתבלטים בנוף העירוני. מפעל הפיס למעשה מסבסד את עלות השכרת הפסנתר לשנה עבור רשויות מקומיות - עד 60% מעלות הפסנתר בפנייה לרשויות בדירוג סוציו-אקונומי 8 ומטה. "בזכותם, זה הפך מפרויקט קטן לפרויקט גדול", אומר קאופמן, "קיבלנו 35 הזמנות חדשות לפסנתרים במודל של השכרה, והיו לנו עוד 10 הזמנות שקדמו לפיס. בירושלים, למשל, יש שבעה פסנתרים שמכרנו לחברת עדן לפיתוח כלכלי בעיר. גם נתניה, רעננה וכפר סבא הזמינו פסנתר בלי קשר למפעל הפיס. יש לנו כבר פסנתר אחד בפולין ולא מעט הזמנות שמתגבשות בחו"ל. יש פסנתר במכללת ספיר ויש פסנתר שתרמנו לפנימיית בן שמן כי אנחנו רוצים להתחיל לחדור לתחום של בתי ספר ואקדמיות".

המיזם רווחי?

"ביזמות לפעמים לוקח זמן להבין את המודל העסקי או להבין שיש בעצם כמה מודלים עסקיים. המיזם בסדר גמור וכבר עכשיו רווחי. בגלל שהמודל הוא השכרה או ליסינג, רוב הרווחים יגיעו בהמשך".

השותפה של קאופמן, כאמור, היא אבלין רובין, לשעבר מנהלת השקעות בקרן הון סיכון JVP ועד לאחרונה שותפה בחברת ההון סיכון OurCrowd. "כשעזבתי את OurCrowd העברתי קורס במכללת ספיר ביחד עם דן והוא סיפר לי על הפסנתר. זה דיבר אליי ברמה האישית כי אחותי זמרת אופרה בטורינו ועוסקת בצורות חדשות של חוויית המוזיקה. למדתי מאחותי וגם מהילדים שלי שיש דרכים אחרות לחוות מוזיקה. הפסנתר אומנם לא נמצא בעולם המיזמים שקרנות סטנדרטיות משקיעות בהן, זאת לא טכנולוגיה שטיפוסית לקרנות למרות שגם הוא נשען על טכנולוגיה. בכל מקרה, ברור שאנחנו לא פה רק בשביל האהבה, המודל העסקי גם רווחי".

כמי שמשקיעה במיזמים, מה למדת מקדנזה?

"גם בעולם ההשקעות מבינים שקיים צורך במפגש פנים מול פנים ובאינטראקציה שיוצרת שמחה וג'וי אינסופי. לאחרונה יש התעסקות סביב זה, כולל קורס בייל שעוסק בכך, ומדע האושר שאנשים מדברים עליו ומשקיעים בו. מתייחסים לשאלה של חוויות לעומת מוצרים, והפסנתר נמצא בול בעולם של יצירת חוויות ולא הוספת עוד מוצרים שאובדים בתוך הבתים שלנו".

לפי רובין, הצעד הבא הוא להרחיב את החוויה, לא רק של אלה שמשתמשים בפסנתר אלא דרך הז'אנר הפופולרי לראות חוויות של אנשים אחרים. "יש לי תחושת בטן שכמו בתחום של הגיימינג או הספורט אונליין, שבו אנשים רוצים לחוות חוויה של אנשים אחרים - למשל הבן שלי שמכור לצפייה באנשים אחרים שמשחקים בשחמט - אז ברגע שיהיו לי פסנתרים ביפן ובניו יורק, אפשר יהיה לייצר חוויה אונליין ולראות מישהו מנגן ג'אז בניו יורק או רוק בטוקיו. יש עניין משמעותי בבניית קהילות מוזיקליות סביב הפסנתר".

וכאן נכנס לתמונה הפסנתרן אסף מרון, 31, מירושלים, שכיום מתפרנס מנגינה על פסנתר בלובי של בית מלון בעיר ומעביר שיעורים פרטיים, וחולם להיות נגן פסנתרי הרחוב של קדנזה בכל הארץ במימון הרשויות. מרון הוא גם אחד משבעת העובדים בחברה ותפקידו לייצר קהילה סביב הפסנתר. והוא עושה זאת באמצעות קבוצות ווטסאפ. בירושלים הוא מנהל קבוצה עם כ-250 חברים ובנתניה קבוצה בת כ-150 חברים, שתיהן נולדו כדי ליזום ג'אמים סביב הפסנתר.

וכך, פעמיים-שלוש בשבוע מרון מציע לחברים להגיע לג'אם, לרוב סביב הפסנתר בספרא. כשהוא על הפסנתר, מצטרפים אליו גם חליל, גיטרה ואפילו כינור וצ'לו, וסביבם מתאסף קהל. "את החברים בקבוצה אני מאתר תוך כדי הנגינה ויש לנו בקבוצה אנשים מכל מיני סוגים: ערבים ויהודים, בני נוער ומבוגרים, דתיים וחילוניים. אם נניח אני רואה בני נוער שמשוטטים חסרי מעש, אני מנגן להם את השירים שהם אוהבים למשל של עומר אדם, ולתיירים אני מנגן 'הללויה'. יש לי רפרטואר גדול מאוד ואני מתאים את עצמי לכל סוגי האנשים".

כמוזיקאי, אתה לא שואף שיקנו כרטיס כדי לשמוע אותך מנגן על במה?

"אני מעדיף את הנגינה ברחוב. יותר מושכת אותי הספונטניות, הכול קורה מעצמו, זאת דינמיקה אחרת מאשר לשווק תאריך להופעה. כשאני מנגן על פסנתרי הבטון מגיעים כל מיני אנשים וזה הכי מרגש. אני מנגן גם בגשם וזה סוריאליסטי איך פתאום מתרכזים סביב הפסנתר אנשים עם מטריות ומאזינים למנגינה".

קקופוניה של צלילים צורמים

שעת בוקר מאוחרת במרכז המסחרי של כיכר בן גוריון בטבעון, מרחב ציבורי עדין עם חנות פרחים, חנות צעצועים, בית קפה ועוד. במרכזו, הוצב פסנתר הרחוב של קדנזה. עובד סיעודי מגיע ומגלגל קשיש על כיסא גלגלים. הם קבועים שם, אומרים הדיירים שכבר מכירים את נגינת המטפל שמשחק עם הקלידים להנאתו של הקשיש בטיול הבוקר. אלא שלא כל הדיירים בכיכר מברכים על נוכחות פסנתר הרחוב, ובטבעון הדבר הוביל למחאה של תושבי כיכר בן גוריון שמיואשים מנוכחותו.

הם ביקשו מהמועצה להזיז את הפסנתר, חתמו על עצומה והתקינו שלט מקרטון שכבר נרטב בגשם בלשון הזו: "השכנים שמעו די והותר, די עם הפסנתר!". "הפסנתר מהווה מטרד לדיירים בכיכר כאשר הוא משמש כשעשוע לילדים ופעוטות המכים על הקלידים ויוצרים קקופוניה של צלילים צורמים לגאוות הוריהם", אומרת אגי פריד תושבת הכיכר. "לא נעצור עד שהמטרד הבלתי נסבל יזוז מכאן. אני כלואה בתוך הבית שלי עם חלונות מבודדים מרעש, ובכל זאת שומעת את הנגינה. מה שמעניין את ראש המועצה זה השופוני. בחופש חנוכה במשך שמונה ימים התחרפנו, כי ילדים יושבים ביחד על הפסנתר וכל אחד מנגן על חלק אחר וזה מבזה את הפסנתר. התהודה עולה למעלה וזה מחריש את האוזן. לפעמים אני יוצאת וצועקת ורואה את האימהות מצלמות את הילדים מנגנים, מה זה - משחקייה? זאת לא תרבות, זה ביזיון לתרבות".
"יש אנשים שמתלוננים על הרעש", אומרת רובין, "אנחנו לומדים ועובדים קרוב עם העיריות כדי למצוא את המיקומים הנכונים ולהבין איפה אנשים מקבלים את הפסנתר ואיפה לא. יש מקומות שבהם לפסנתר יש שעון שבת שמגדיר את שעות הפעילות שלו ויש שליטה ובקרה". קאופמן מוסיף שבימים אלה הם מפתחים מנגנון שיאפשר שליטה על הווליום של נגינת הפסנתר כדי לפתור מצבים כאלה בדיוק.
המעניין הוא שדווקא בקריית טבעון, חלק מהתושבים המתלוננים הם מוזיקאים בעצמם ועל פניו היו אמורים לקבל בברכה נוכחות כלי נגינה במרחב הציבורי שמנגיש את אהבת המוזיקה לכולם. אבל יפתח כדן, מוזיקאי תושב הכיכר, מסביר איפה הבעיה: "כיכר בן גוריון זה אזור משולב עם חנויות ובתים מעליהן. תחשבי מה זה לשמוע עשר שעות של נגינה של אותם קטעים שרוב האנשים יודעים לנגן: צ'ופסטיק, המנגינה מ'פור אליז' של בטהובן ויונתן הקטן בכל סולם לא אפשרי. אני גרתי עם פסנתרנים עשרות שנים והיה לי פסנתר בבית. אני עוסק במוזיקה ניסיונית ומלמד מוזיקה, ושומע אנשים שלא יודעים לנגן, אז אין לי בעיה של יכולת הכלה".

אז איפה הבעיה?

"שזה מלאכותי. זה לא פסנתר, זה סינתיסייזר ממוגן מבטון. יותר טנק מכלי נגינה. לפעמים מתייחסים למוזיקה כמו למין אוויר חיובי, מייצרים כלי שלא צריך לתחזק לכאורה ולשמור עליו, אבל זו אשליה. כשאנשים מנגנים, יש סוג של מחויבות במפגש הזה, וכאן אין שום מחויבות - אנשים עוברים ודופקים על הפסנתר. כלי נגינה צריך שישמרו עליו ולא שיניחו אותו ברחוב כך שכל אחד יכול לעשות בו כרצונו, כולל ונדליזם ואלימות וכן, לפעמים גם אהבה".

גם אם הוא לא היה מתחת לחלון שלך היית מרגיש ככה?

"כן, ואני מקווה שימצאו לו מקום אחר. יש תפיסה שגויה שכמו היונים ברחבה, כך יבואו המוזיקאים ויעשו מוזיקה מהפסנתר הזה. יכול להיות שלא כל הצלילים רעים, ויכול לבוא בן אדם לדפוק על הפסנתר וזה יהיה יפה, אבל זה כמו להושיב קוף על מכונת כתיבה ולצפות שיכתוב את תורת היחסות. כן, גם אני כמוזיקאי חושב שמוזיקה מקרבת בין בני אדם, אבל היא מקרבת אדם קודם כול אל עצמו. הבעיה עם המפגשים סביב הפסנתר היא שהם כלפי חוץ בלבד, כדי שלהורים של הילד שמנגן עליהם יהיה מה לצלם לאינסטגרם".

במועצה המקומית קריית טבעון לא נענים בינתיים לדרישת התושבים למצוא מיקום חדש לפסנתר ומוסרים: "הפסנתר במרכז הינו פרויקט מבורך, שמטרתו הכנסת אור, חיים, תרבות ויצירה למרכז המסחרי בכיכר בן גוריון. אחת הסיבות של מיקום הפסנתר בקרבת עסקים היא הרצון לחזק את העסקים המקומיים. כדי לצמצם את ההפרעה, הפסנתר הוגבל בשעות הפעילות ועד כה אנו מקבלים לגביו בעיקר תגובות חיוביות ונפלאות, הן מתושבים רבים והן מבעלי העסקים במקום".

אלא שדימה, בעל עסק למכשירים ניידים מול הפסנתר, לא מרוצה: "אני פה מהבוקר עד הערב כל יום, וזה מטרד שמפריע לבעלי העסקים. אם היה על הפסנתר שלט שבו כתוב שרק מי שיודע לנגן יכול לנגן, זה היה סבבה. אבל מגיעים המון ילדים ועושים רעש, וזה מציק. נוצר מצב שיוצאים ואומרים לילד 'תפסיק לנגן', ואז מגיע ההורה ומתחיל קונפליקט. למה להגיע למקומות האלה?".

משה סיני, מנכ"ל בית ספר רימון למוזיקה ומחבר הספר "המוזיקה של המנהיגות: יצירתיות בהובלת שינוי עירוני", מזהה את שורש הבעיה וחושב שפסנתר במרחב הציבורי הוא רעיון מצוין, אך לא מספיק: "זה צריך להיות תהליך עומק ולא רק מעל פני השטח. הבעיה היא שלימודי מוזיקה בישראל הם לא מקצוע ליבה ונמצאים באשכול בחירה שבקושי עומד על שעתיים בשבוע, אם בכלל. עשרות מחקרים מוכיחים שמוזיקה מהווה מנוף ללימוד כל מקצועות החיים. ילדים שנחשפו ללימודי מוזיקה בגיל צעיר הצליחו יותר בלימודי מתמטיקה".

כמי שהיה גם ראש עיריית ראש העין, מה דעתך על הטענה שעבור ראש עיר זהו מהלך שיווקי בלבד?

"על כל צעד יש מקטרגים ומברכים. להכניס מוזיקה למרחב הציבורי זה נכון וצריך להכניס מוזיקה גם לתוך רכבות ואוטובוסים. בזמנו, פתחתי כל ישיבת מועצה בקטע מוזיקלי של הרכבים או תלמידים למוזיקה, וזה שינה את כל האווירה. לאחר מכן, גם ראש העיר בניו אורלינס אימץ את זה, ועכשיו יש תור של מוזיקאים מקומיים שרוצים להגיע ולנגן שם. צריך לברך על מהלכים שמביאים מוזיקה למרחב הציבורי, אבל זה לא יכול להחליף מהלכים עמוקים באמת של עידוד החינוך למוזיקה".

איך אפשר למנף את הנוכחות של פסנתרי הרחוב?

"הייתי מצפה שראשי רשויות יגידו שהפסנתר הוא חלק מתוכנית רחבה יותר כמו להכניס לימודי מוזיקה לגני ילדים ובתי ספר. שיבינו שלהציב פסנתר ברחוב בלי חזון אמיתי זה לא מספיק".  

עוד כתבות

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מטבעות דיגיטליים / אילוסטרציה: Shutterstock

מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%; הביטקוין צמוד ל-70 אלף דולר למטבע

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות אירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על כ-69.7 אלף דולר למטבע ● נעילה ירוקה באסיה, מדד שנגחאי עלה ב-1%

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר