האם השוק אי פעם יחזור לעצמו? איך נדע מתי זה עומד לקרות, ומה אפשר לעשות עם הכסף בינתיים? איך משקיעים פרטיים מתמודדים עם השאלות הללו, ומה קורה לחברות סטארט אפ? הנושאים הללו נדונו היום בפאנל "הפסיכולוגיה של ההשקעות" בכנס חירום בנושא "עסקים וכלכלה בצל הקורונה" של "גלובס", שנערך היום ללא קהל ושודר בשידור חי.

בפאנל השתתפו רבקה אלגריסי, מנהלת אגף ייעוץ ומחקר החטיבה הפיננסית בנק הפועלים, רננה אשכנזי, מנהלת צוות השקעות בקרן Grove Ventures, גת מגידו, מנהלת השקעות ראשית בפסגות גמל ופנסיה, קרן מימון, שותפה ב-Brilliance Ventures, והמנחה קובי ישעיהו, כתב שוק ההון בגלובס. הכנס נערך בחסות ובשיתוף בנק הפועלים, שופרסל, מכון הייצוא, איגוד לשכות המסחר, משרד עורכי דין מ. פירון ושות' ובית ההשקעות פסגות.

הציבור בדרך כלל מוכר בפאניקה בימים כאלה, ומפספס את ההתאוששות.

מגידו: "מבחינתי זה המסר הכי חשוב בימים כאלה. מה שאנחנו רואים זה שעל פי ציפיות לאסקלציה של הנגיף, ישנה ציפיה לכך שצעדים שנעשים כדי לבלום את הנגיף, עלולים לשתק את הכלכלה. לכן אנחנו רואים הרבה פדיונות בקרנות ובקופות הגמל. אבל, אם מסתכלים על נתונים, במקרה ממדד הפוטסי הבריטי, אבל זה משקף גם מדדים אחרים, אנחנו רואים שמי שהיה בשוק ברצף 20 שנה עד 2017, עשה תשואה של מעל 270%. למרות שהוא עבר גם את משבר הדוט קום וגם את משבר 2008.

אבל אם אתם מוציא את 10 הימים הכי טובים מהחישוב, התשואה צונחת מ-270% ל-99%. אם אתה מוציא את 20 הימים הכי טובים, התשואה צונחת ל-31%, ואם ממשיכים ומורידים את ה-30 ימים הטובים, אנחנו במינוס 9%, 40 ימים זה כבר מינו 34%, ו-50 ימים זה מינוס 51%. זה לא קשור למנהל השקעות מקצועי ומנוסה אלא גם לציבור, ששוב ושוב עושה את הטעות הזו, ונשאר בחוץ. היום יום מאוד קיצוני לסיפור הזה, ןההמלצה שלי היא להחזיק חזק ולחכות בסבלנות ולא להיכנס לפאניקה".

"במשבר של 2008, ראינו שמי שיצא לא השכיל לחזור בזמן. ובעשור האחרון, בגלל שילוב של יותר טכנולוגיה פיננסית בשוק ההון, התנודתיות גדולה יותר. אנחנו רואים את זה כרגע רק לכיוון למטה, אבל אם פתאום תהיה פריצת דרך בהבנת הנגיף, או תגובות יותר סדורות של הרשויות, אז השווקים יתחילו לעסוק ביום של אחרי. יהיה תהליך של הסתגלות. כמה אפשר להיות בפאניקה? אנחנו רואים שבסין ובדרום קוריאה התעשייה מתחילה להתאושש. העולם לא יישאר סגור. אפילו השווקים שם כבר נרגעו. עדיין לא בדיוק תיקנו, אבל בימים האחרונים הם פחות בצניחה, ורואים שם את האור.

חשוב לזכור שיש חברות שעלולות לפשוט רגל, למשל חברות התיירות שחטפו שלא באשמתן את הצונאמי הראשון. ואלה לא בהכרח המגזרים שהממשלה נחפזת להציל, לעומת מגזר הבנקים ב-2008. אבל, יש חברות גם בתחומים האלה, שנכנסות למשבר עם יציבות. ולפעמים מנהלי ההשקעות חייבים לזרוק גם את המניות והאג"ח של החברות האלה לשוק, כי יש פדיונות, ומכאן מגיעות ההזדמנויות".

אלגריסי: "אבל כבר לפני חודש הייתי בכנס ובו אמרו - שוב הציבור מוכר בפאניקה? והנה מי שמכר אז, הרוויח. המשבר הזה הוא שונה מקודמיו. כל משבר הוא שונה. ירידות כאלה הן באמת הזדמנות קנייה, אבל אנחנו רואים הבדל בין מי שזקוק לכסף בטווח הקצר לבין משקיעים ארוכי טווח, שאותם אנחנו כן מנסים להכניס לשוק, אם כי זה לא פשוט. והמבוגר האחראי, הממשלות והבנקים, לא נוקטים הפעם בצעדי רגיעה. להיפך, הצעדים בהם הם נוקטים למניעת התפשטות הנגיף, מגבירים את הפאניקה".

מה קורה בקרנות הון הסיכון בעקבות המשבר?

אשכנזי: "מי שחוטף את המכה הגדולה ביותר הם הסטארט-אפים. קשה להם לטוס, קשה להם להיפגש עם לקוחות. מורל יורד וזה משפיע".

מימון: "האחריות שלנו כמשקיעים באמצע משבר, כשהמנכ"לים מאוד בלחץ, היא להרגיע אותם ולהחזיר אותם למסלול".

אשכנזי: "הלקוחות בעצמם ספגו פגיעה, קשה להם להוציא כסף וקשה לסטארט-אפ לקבל את תשומת הלב שלהם. בחברות הגדולות שבימים כתקנם הן שותפות או מממנות של חברות הסטארט-אפ, ישנה התכנסות פנימה ותקציבים שהיו מופנים לחדשנות עלולים להיות מופנים לכיוונים אחרים. אנחנו רואים מדו"ח שפורסם לאחרונה על ידי דן אנד ברדסטריט, של-94% מחברות הפורצ'ן 1000 יש חלק משרשת היצור באזורים שהוכו באופן החזק ביותר על ידי המגפה. סטארט-אפים יותר רגישים לשיבושים בשרשראות האספקה והיצור. צריכים להיערך לשיבושים ביצור ולירידה באיכות וברווחיות. ושיבושים כאלה הם לא התחום שתמריצים ממשלתיים ליציאה מן המשבר משפיעים עליהם".

אשכנזי: "עם זאת, אנחנו אחרי כמה שנים של שוק חזק מבחינת גיוס הון לקרנות הון הסיכון. אז יכול להיות שהחלטות השקעה ידחו, אבל אני לא צופה ששוק הסטארט-אפ יעצר לגמרי".

מימון: "אנחנו רואים את השקעה בתחם הרפואי, ומשקיעים שלנו שמחפשים אקטיבית את התחום הזה".

אשכנזי: "בהחלט רואים סטארט-אפים שהאופק שלהם דווקא יותר אטרקטיבי בגלל הקורונה. רפואה מרחוק, דיאגנוסטיקה, תראו מה קרה לערך המניה של זום (פלטפורמת העבודה מרחוק)".

אילו הזדמנויות נוספות אתן מזהות בשוק?

אלגריסי: "יש לציין שכשהתחיל המשבר השוק לא היה זול, אז לא היו הזדמנויות כל כך טובות. עכשיו מתחילות להיווצר ההזדמנויות, למשל בשוק האג"ח הקונצרניות, שבו האיגרות עלולות להיפגע למרות שהחברות הן טובות. אחרי שהמשבר יסתיים נהיה בסביבה של ריביות נמוכות ואלטרנטיבות ההשקעה יהיו קודם כל הסולידיות. עדיין, כניסה הדרגתית תהיה כניסה חכמה ומושכלת".

מגידו: "אני מצטרפת לאופציית הא"גח הקוצרניות. אם עד עכשיו מצאת את עצמך מממן חברת נדלן בתשואות אפס, עכשיו הן נסחרות בתשואת מניות טרום האירוע. בחברות תזרימיות, גם חלק מן האג"ח הבטוחות נמצאות בתשואות דו ספרתיות שלא מייצגות את הסיכון האמיתי של החברות האלה, אלא את המצב שוק.

ביום שאחרי הקורונה, טרנד הטכנולוגיה ימשך. הפער בין תשואת מניות לעומת הריביות תיפתח עוד יותר. כל הסיפור של חברות הפארמה. שנתמך בתוחלת החיים הארוכה, עדיין חי וקיים. בתחום התשתיות, למדינה עדיין יש תחזיות להשקעות של עשרות מיליארדים בתחומים אלה. אני מציעה לא בהכרח את התחומים שירדו 50% ונראים מפתים אבל עלולים להתקשות להתאושש. אבל באופן כללי, בימים מסוג אלה אנחנו לפעמים מגלים בדיעבד, שדווקא זו הייתה ההזדמנות. היום? עוד שבוע? אני לא נועצת את הנעץ על יום מסויים. אבל מי שיש לו אורח נשימה, יכול לנסות להעיז במקומות היותר יציבים ובטוחים.

בעולמות של הגמל יש רכיב לא סחיר לא מבוטל, ויכול להיות שברבעון תהיה פגיעה קלה יותר ברכיבים האלה, והמסקנה היא שעשה בהיגיון מי שבחר, עוד לפני המשבר, ברכיב לא שכיר שאינו קורלטיבי לשוק. למשל, השקעה במולטי פאמילי בארה"ב, דירות בשכ"ד של 800-1,000 דולר שמי שגר בהן יכול לחזור להורים או לעבור לאוהל, ולכן זה נכס ברמת סיכון נמוכה שממשיך לייצר תזרים גם בהאטה".

אלגריסי: "חשוב לזכור בכל זאת, שהמשבר הזה שונה מ-2008 כי אין לנו כלים בתור אנשי השקעות להגיד שהמשבר יתפתח כך או כך, ואנחנו שומעים מאנשי המקצוע בתחום כל מיני תרחישים, וביניהם תרחישים מאוד לא נעימים. נכנסנו למשבר עם שוק יקר מאוד לעומת 2008. גם היום לאחר הירידות שראינו, המצב עדיין לא דומה ל-2008, כי לא הגענו לאותה תחתית. הדמיון הוא בקצב. יש ירידות של 5%, עליות של 5% ביום. אלה דברים שלא פשוטים ללקוחות לראות, כשפתאום התיק מצטמק ב-5% ביום".

מגידו: "התגובות בשבוע וחצי האחרונים יותר חזקות מ-2008. אפילו אנשי שוק ההון לא רגילים לקצבים האלה. אני רואה את האנשים שהם, נניח, מפיקי אירועים בפורים ועכשיו צריכים לשלם לספקים עבור אירוע שלא קרה ולא רשם הכנסות, ומהאירועים האלה הם מאכילים את הילדים שלהם ואני לא בטוחה שאפשר יהיה לתמוך בהם בסופו של דבר. ואם בוחנים את הנזק למשק, עלות מול תועלת, זה באמת סימן שאלה גדול. אבל אני בטוחה שבסוף, בסוף אנשים ילכו לג'ימבורי, ולקניון ואפילו, לא תאמינו, יחזרו לנסוע לחול. לאנשים מאוד קשה לחיות באי וודאות הזו, אבל בסופו של דבר יהיה בסדר".

מימון: "דווקא עכשיו החלטנו להשקיע בתחום התיירות והנסיעות".

מגידו: "בסוף ישלמו יותר בתחום הזה".

אשכנזי: "בהחלט יש הזדמנויות. ייתכן שנצטרך לעשות שינויי אסטרטגיה לא צפויים, אבל זה גם עולם של הזדמנויות. מי שגמיש לשינויים, הוא זה שישרוד, וסטארט-אפים הם דווקא אלה שגמישים. אף אחד לא חשב שבאוסטרליה ירוקנו את מדפי ניירות הטואלט. כל סטארט-אפ צריך לזהות את נייר הטואלט בתעשיה שלו".