גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההשקעה ירדה לטמיון בשל משבר הקורונה? מתי ניתן לתבוע

משבר הקורונה צפוי להביא לתביעות של משקיעים נגד הגופים שניהלו את כספם ● מנהלי ההשקעות יטענו כי מדובר באירוע משמעותי שלא ניתן היה לצפותו ● מומחים מסבירים ל"גלובס" מתי בכל זאת יתאפשר למשקיע לתבוע את כספו, ומה יבחן ביהמ"ש כדי לקבוע פיצוי

הבורסה בתל-אביב נצבעת באדום בצל הקורונה / צילום: טלי בוגדנובסקי, גלובס
הבורסה בתל-אביב נצבעת באדום בצל הקורונה / צילום: טלי בוגדנובסקי, גלובס

באילו מקרים יתאפשר למשקיעים שהפסידו את כספם בעקבות משבר הקורונה לתבוע בחזרה את כספם שירד לטמיון?

התפשטות נגיף הקורונה, הצעדים החריפים שנוקטות ממשלות בכל העולם כדי לעכבה וכמובן אפקט הפחד שנלווה למשבר הגלובלי כתוצאה מכך - הורידו לא מעט השקעות לטמיון. כך, למשל, בורסות כל העולם להציג ירידות שערים חדות: מדד תל-אביב 35 איבד כ-26% מערכו בחודש האחרון, כשהמדדים המובילים בניו-יורק סגרו את השבוע האחרון כשבוע הגרוע ביותר שלהם מאז משבר הסאב-פריים ב-2008.

בין שמדובר בתיקי השקעות של משקיעים פרטיים שהשקיעו את מיטב כספם בעסקאות השקעה בנדל"ן או בבורסה וכעת חשכו עיניהם, או בקופות הפנסיה שמנוהלות בשוק ההון באמצעות הגופים הפיננסיים המוסדיים, המשבר הכלכלי שפוקד את העולם מורגש בכיס של כל אחת ואחד מאיתנו.

אנשי שוק ההון והגופים הפיננסיים המנהלים את כספי ההשקעות של הציבור כבר החלו להשתמש במונח "ברבור שחור" ביחס למשבר הקורונה, בהסבירם כי מדובר באירוע משמעותי שטלטל את השווקים אשר לא ניתן היה לצפותו, או לכל הפחות שלא דובר על האפשרות שיתרחש.

באמצעות המונח "ברבור שחור", גם מבקשים פעמים רבות הגופים האחראים על ניהול כספינו לפטור עצמם מאחריות לירידת ההשקעה לטמיון. כך, למשל, כינה לאחרונה בנק הפועלים את משבר הלירה הטורקית מהעשור הקודם בתגובה לבקשה לאישור תביעה נגזרת שהוגשה נגדו מפאת האשראי הכמעט בלתי מוגבל שהעניק לכאורה לאיש העסקים פושט הרגל אליעזר פישמן. וכך גם נוהגים רבים לכנות את משבר הסאב-פריים בשוק המשכנתאות האמריקאי שהפיל את השווקים בשנת 2008.

חוכמה בדיעבד

האם ההנחה כי מדובר במשבר שהפתיע את כל ממשלות העולם והכניס אפקט חוסר ודאות קיצוני בדרגתו, סותמת את הגולל על האפשרות של המשקיעים לתבוע את הגופים שניהלו את כספם? משבר 2008 יכול לספק תשובה לשאלה הזו, ולשאלות דומות אחרות שוודאי מתעוררות בימים אלה בקרב משקיעים שאיבדו נתח משמעותי משווי תיק ההשקעות שלהם מאז פרץ המשבר ומבקשים לשקול את צעדיהם.

"בין שלל גלי ההדף הצפויים, ניתן להעריך שהמשבר יביא גם לשלל טענות מצד משקיעים ברחבי העולם, כלפי יועצי ההשקעות שלהם, מנהלי ההשקעות, קרנות הגידור וכל יתר הגופים שלקחו חלק בהשקעות שביצעו המשקיעים ונמחקו כליל בעת המשבר", אומר ל"גלובס" עו"ד עידו קוסובר ממשרד סלוקי-קוסובר, המוביל בין היתר תביעות עתק של משקיעים נגד גופי השקעה מוסדיים.

מרביתן של התביעות הצפויות, אם אפשר ללמוד משהו מהתביעות שהגיעו בעקבות המשבר ב-2008, מסביר קוסובר, יכללו בוודאי טענות כלפי יועצי השקעות חסרי אחריות לכאורה ומנהלי תיקים שפעלו שלא בהתאם להנחיות והצרכים של הלקוח. תביעות אחרות יופנו נגד קרנות גידור ומיזמי השקעה נוספים, שלפי הטענה לא שיקפו נכונה את פרטי ההשקעה, שווי הבטוחות והסיכונים האפשריים.

להגנתם, סביר שישיבו יועצי ההשקעות שיתבעו, כפי שעשו גם במשבר הקודם, כי פעולותיהם בוצעו בזהירות ובמקצועיות, על-פי ההערכות והמידע שהיו בידיהם במועד ביצוע ההשקעות, וכי לא ניתן היה לצפות את המשבר הקיצוני שהפתיע את השווקים ואת העולם כולו. הטענה המרכזית שנשמעת תדיר בתביעות על השקעות כושלות, היא שאין מקום לחוכמה שבדיעבד במקרה של השקעות בשוק ההון שכרוכות בסכנה מעצם טיבן.

"רבות מהשאלות שמתעוררות בהקשרים אלו אינן פשוטות כלל וטרם הוכרעו בבתי המשפט", מציין קוסובר, אך בה בעת מודה גם ש"בתי המשפט נוטים לקבל את הטענה כי מנהלי השקעות אינם צריכים לשאת באחריות להתממשות הסיכונים שכרוכים בהשקעה ושהם מצדם שיקפו ללקוח, בצורה סבירה, מלכתחילה".

כך היה, מזכיר קוסובר, בתובענה ייצוגית שהוגשה נגד קופות הגמל של אקסלנס, בטענה כי התרשלה כשלא צמצמה את החשיפה המנייתית לפני המשבר ב-2008. התביעה נדחתה, תוך שהשופט (בדימוס) עמירם בנימיני מבית המשפט המחוזי בתל-אביב פסק: "מהעובדה שהמבקש תובע פיצוי בגובה מלוא ההפסד שנגרם לו ב-2008, נובע כי הוא סבור כי היה ביכולתם של מנהלי ההשקעות של הקופות למנוע כליל הפסדים לעמיתים בקופות גמל מנייתיות, בתקופה של משבר עולמי בשוק ההון, שלדברי המבקש היה החמור מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת. מדובר בטענה החותרת תחת העקרונות הבסיסיים של שוק ההון. התביעה שמבוקש להגיש נשענת על תזה מופרכת, לפיה עצם קיומו של הפסד השקעות בבורסה בתקופה נתונה, אשר הסתבר בדיעבד, מלמד על רשלנות מצד מנהל ההשקעות".

סיכון מחושב

בשיחה שערכנו עם עו"ד אלון פומרנץ, שותף מנהל וראש מחלקת הליטיגציה במשרד ליפא-מאיר ומי שמייצג באופן תדיר דירקטורים ונושאי משרה שנתבעו בשל השקעות שירדו לטמיון, הוא חידד עבורנו מהם אותם "עקרונות בסיסיים של שוק ההון" ששימשו לדחיית תביעות רבות שנסובו על טענה של השקעה כושלת.

"מי שמשקיע בשוק ההון או בנדל"ן צריך לקחת בחשבון שעלול להתרחש משבר עולמי, כמו שארע ב-2008. השקעה כזו תמיד טומנת בחובה סיכון לצד הסיכוי", מסביר פומרנץ את העיקרון הבסיסי שצריך לעמוד לנגד עיניו של כל משקיע. "נכון שהרוב הגדול של המשקיעים ספגו מכה קשה. יש מניות שנפלו בעשרות אחוזים, ואף למעלה מכך. אבל זה חלק מהסיכון המובן מאליו שצריכים משקיעים לקחת בחשבון. לדעתי, ברוב המקרים מי שהשקיע צריך לבלוע את הרוק ולקוות שמה ששקע גם יוחזר למעלה".

דוגמה טובה נוספת לעקרון זה ניתן למצוא בפסק דין בעניין "כנף 2000" שעוסק גם הוא במשבר של 2008, וניתן בבית המשפט השלום רק בשבוע שעבר. קבוצת משקיעים בפרויקטים של נדל"ן בקרואטיה שהשקעתם ירדה לטמיון בעקבות המשבר, תבעה את החברה הציבורית "שרם פודים" ואת נושאי המשרה והדירקטורים שלה: יאיר פודים, חנה מירצקי, רגינה אונגר ועוד.

מדובר בתביעה העשירית נגד החברה או נושאי משרה בה בקשר להשקעות שביצעה בנדל"ן במזרח אירופה וגרמניה. כמו התביעות הקודמות, גם במקרה זה בית המשפט דחה את תביעות המשקיעים, תוך שהוא עומד על כך שהמשקיעים היו ערים לסיכונים של השקעות, שכוללים בתוכם גם למרבה הצער היתכנות להתרחשות של משברים עולמיים.

פומרנץ, שייצג את הדירקטורים יחד עם עורכי הדין סילביה גל-יהב ויצחק אנידג'ר, מסביר מדוע מדובר בדוגמה טובה גם לעניינו. לדבריו, "כל התביעות בעניין 'כנף 2000' נדחו, כששופטים השונים קובעים שלא הוכח שהייתה התרשלות או מצגי שווא בהתנהלות, אלא שהנפילה או הנזק שנגרם מאותן השקעות הם תוצאה של משבר כלל עולמי שהביא גם לנפילה משמעותית בנדל"ן במזרח אירופה. כל השופטים ציינו שיש סיכון שכל משקיע כשהוא נכנס להשקעה לוקח על עצמו, ושנושאי המשרה והחברה ערכו את הבדיקות הנדרשות ולכן לא ניתן היה למנוע את המקרה".

קשר סיבתי

על רקע המשוכה הזו, נשאלת השאלה: באילו מקרים ייתכן ועילת התביעה של המשקיעים תתברר כטובה? "אם מוכיחים מצג שווא או רשלנות של מי שטיפל בהשקעה, וגם קשר סיבתי בין אותה רשלנות או אותה עילה לבין ירידת ההשקעה לטמיון - נוצרת עילת תביעה", מסביר פומרנץ. "השאלה היא האם הנפילה לא הייתה מתרחשת לולא הרשלנות, או האם המשקיע היה נמנע מלהיכנס מלכתחילה להשקעה לולא הרשלנות".

האחריות המצופה ממנהל השקעות, מסביר פומרנץ, לאו דווקא נודעת לאופן שבו ניהל את ההשקעה שירדה לטמיון. לדברו, "דוגמה שמתרחשת לא מעט היא השקעה שמובטחת בבטוחה, כמו למשל נכס נדל"ן, שמתברר ששווה הרבה פחות ממה שנאמר מלכתחילה. כשהמשקיע מסתמך על בטוחה כזאת שהתבססה על שמאות מופרכת או רשלנית, גוברים הסיכויים של משקיע, גם במשבר עולמי קטסטרופלי, להציג עילת תביעה טובה".

אולם לדעתו של קוסובר, במישור המעשי אי אפשר לנתק לחלוטין את גובה הנזק שסופגים משקיעים במקרים כאלה, מהשאלה האם הייתה התרשלות של מנהלי ההשקעה. "כאשר לקוחות סופגים נזקי עתק, קיימת נטייה רבה יותר של הלקוחות וגם של בתי המשפט לחזור אחורה ולבדוק 'בזכוכית מגדלת' האם, מלכתחילה, מולאו כל החובות כלפי המשקיעים", מסביר קוסובר. "למשל, האם ההשקעה תאמה את הנחיותיו וצרכיו של הלקוח, והאם הלקוח או המשקיע קיבל מידע נכון ומלא, בהתאם לדין, ביחס לפרטי ההשקעה והסיכונים האפשריים".

נוסף לאלה, אומר קוסובר, יש משתנים נוספים שמשפיעים על החלטות בתי המשפט אפילו במקרים של משבר עולמי בשווקים. לדבריו, "בתי המשפט נוטים לקחת בחשבון גם פרמטרים נוספים כמו האם מדובר במשקיע מתוחכם או ב'גברת כהן מחדרה'; מהו אופי ההשקעה (סולידי מול ספקולטיבי, טווח אורך מול טווח קצר); האם ההשקעה הניבה רווחים לפני ואחרי תקופת המשבר ש'מכסים' על הנפילה (כלומר, מהי התמונה הגדולה, על פני תקופת זמן ארוכה יותר ובמשך כל ההתקשרות) וכן הלאה".

"מכאן", מסביר קוסובר, "שאחת השאלות שחוזרת ועולה היא האם הגופים שפעלו מול הלקוחות - ובייחוד בנקים - רשאים להיות 'ראש קטן' ולהיכנס למגננה בעצמם לאור המשבר העולמי, או שמא עליהם לגלות הבנה כלפי הלקוח, כשותפים לדרך ולפחות, כמי שיכלו בקלות יחסית, למנוע או לצמצם את נזקי העתק.

"למשל, לאחרונה נראה שכולנו חיים בשידור חוזר של מה שקרה באיטליה לפני 10 ימים או במחוז ווהן שבסין לפני מספר חודשים. לכן, יש מי שיטענו שמדובר במשבר שניתן וצריך היה לקחת אותו בחשבון ולנקוט בזהירות יתרה, כאשר פועלים בכספם של אחרים. כך, לפחות במקרים קיצוניים הנתפסים כבר על פניהם כפזיזות וחוסר אחריות מובהק".

לא למהר

לדעתו של פומרנץ, לעומת זאת, מקרי העבר היו גם ידועים למשקיעים שכנראה יכולים היו לקחת בחשבון קרות אירוע בסדר גודל של משבר הקורונה. "כבר היה לנו את 2008. כולם יודעים שיכולים לקרות דברים דרמטיים. לכן השאלה החשובה היא האם רמת הסיכון שננקטה בפועל תאמה את מה שסוכם מראש", מסביר.

לנוכח המצב המשפטי המורכב, ממליץ קוסובר למנהלי ההשקעות: "אנחנו עדיין נמצאים בעלטה, ולא ברור לאן המשבר הזה יתפתח. בינתיים, כדאי לכל מי שפועל בשוק בימים אלו לנקוט במשנה זהירות מבחינת התהליכים שהוא מבצע, גם אם הוא לוקח חלק כזה או אחר בהשקעה שלגופה היא עתירת סיכונים וסיכויים".

המסר של פומרנץ למשקיעים: "כמו שאין לנהוג בהיסטריה ולהוציא כספים מהבורסה בלי להתייעץ עם מי שמבין בכך, גם אין למהר עם צעדים שיכולים לפגוע בסיכוי לייצר תביעה משפטית טובה. סוף מעשה במחשבה תחילה".

מתי יתאפשר למשקיעים לתבוע?

● מצג שווא מצד מנהלי ההשקעה
● רשלנות של מנהלי ההשקעה, שגרמה בפועל לכך שההשקעה ירדה לטמיון
● השקעה שנעשתה הודות להעמדת בטוחה שהתברר כי שוויה בפועל נמוך יות

השאלות שנשאלות כשבודקים האם מנהל ההשקעות התרשל:

● האם ההשקעה תאמה את הנחיותיו וצרכיו של הלקוח?
● האם המשקיע קיבל מידע נכון ומלא ביחס לפרטי ההשקעה והסיכונים האפשריים?
● 
האם מדובר במשקיע מתוחכם או ב'גברת כהן מחדרה'?
● מהו אופי ההשקעה (סולידי מול ספקולטיבי, טווח אורך מול טווח קצר)?
● האם ההשקעה הניבה רווחים לפני ואחרי תקופת המשבר ש'מכסים' על הנפילה?

עוד כתבות

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

השופטים בבית הדין לצדק של האג / צילום: Reuters, Piroschka van de Wouw

בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה

לפי דיווח בסוריה ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק • מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • תושבים בצפת מדווחים על יירוט, לא נשמעה אזעקה • ירי רקטי לעבר גורן וגרנות הגליל, ירי נוסף גם לראש הנקרה • עדכונים שוטפים

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

נתניהו ביקש הארכה מבג"ץ; היועמ"שית: להיערך לגיוס חרדים

ראש הממשלה בנימין נתניהו כתב לבג"ץ כי בשבועות האחרונים נעשה מאמץ אינטנסיבי על מנת לגבש את ההסדר הדרוש, ואכן הושגה התקדמות ניכרת, אך המלאכה טרם הושלמה ולכן הוא מבקש הארכה ● היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה לבג"ץ כי החל מה-1 באפריל, על הרשויות לגייס בני ישיבות ללא מקור חוקי לדחות את גיוסם

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח