גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבעיה הגדולה בשוק התקשורת בישראל: יציבות הרשתות הסלולריות

למרבה הצער אין פתרונות קסם לחוויית הסלולר ההולכת ויורדת ● הבעיות המרכזיות ברשתות הסלולריות הן מחסור בתדרים, השקעה נמוכה של החברות בבניית אתרים נוספים ובחיבורים בין האתרים לליבת הרשת

צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס
צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אחרי שבימים האחרונים חלה התייצבות מסוימת בגידול בביקושים ברשתות הנייחות, הולכת ומתבררת הבעיה הגדולה בשוק התקשורת בישראל: יציבות השירותים הסלולריים. לא שחלילה ישראל נמצאת בסכנה או שיש רשת שעומדת לשבוק חיים, אבל משבר הקורונה חושף חולשות. כמו שברשתות הקוויות אנו רואים את החולשה המשמעותית בפיצולי שירות האינטרנט בין ספק לתשתית, הרי שברשתות הסלולריות הבעיות המרכזיות הן מחסור בתדרים, השקעה נמוכה של החברות בבניית אתרים נוספים ובחיבורים (תמסורות) בין האתרים לליבת הרשת.

נתחיל מהסוף. אין פתרון מיידי שיכול לעזור למי שסובל מקליטה סלולרית לקויה בבית או שקצב האינטרנט הסלולרי שלו חלש. שנים של צמצום השקעות יצרו כאן רשתות סלולריות עם כיסוי מאוד נמוך. לצורך ההמחשה ניקח חברה סלולרית מסוימת שנניח שיש לה אלף אתרים עם כמות מסוימת של תדרים. האוכלוסייה גדלה, היקף הבנייה צמח בטירוף, הצורך שלנו באינטרנט רק הלך וגדל, אבל מה קרה בצד השני של המשוואה? כמות האתרים נשארה זהה פחות או יותר, ויש שמעריכים שירדה, ולמפעילים לא נוספו תדרים, שהם חומר הגלם והמשאב העיקרי לרוחב פס.

התוצאה היא עומס, ועוד כזה שלא מקבל מענה מספק בהיבט של רשת הרדיו אך ככל הנראה גם לא קיבל עיבוי דרך החיבורים בין האתרים לליבת הרשת, כלומר בתמסורות.

שידורים חיים בווידיאו מייצרים עומס רב

בתקופת משבר, כמו עכשיו, הבעיה באה לידי ביטוי בסדר גודל קיצוני. זאת מאחר שרוב האנשים עובדים מהבית, ממשיכים לדבר דרך הרשת הסלולרית כשהם בבית במקום לדבר בטלפוניה הנייחת, צופים בטלוויזיה על גבי האינטרנט, ועושים עוד דבר אחד חשוב שבימי שגרה פחות עושים: מייצרים וידאו בשידורים חיים.

למה זה חשוב? כשהמשתמשים ברשת מעבירים וידאו בשידור חי, הרשת מתקשה להתמודד עם היקף התעבורה בגלל שמדובר בשידור חי ולכן היא גוזלת משאבים מגולשים אחרים. כשמעבירים סרטון דרך הוואטסאפ, הרשת יודעת לנטר את הסרטון ו"לשחק" איתו בהתאם לזמינות המשאבים כי היא מתחשבת בעומס. ולכן השידורים החיים ברשת הפייסבוק למשל הרבה יותר מעמיסים מאשר הסרטונים בוואטסאפ.

הצריכה בסלולר בישראל, בממוצע מבחינת קיבולת, עומדת סביב ה-15 ג'יגה בחודש. בבת אחת אותו גולש ממוצע מגדיל את הביקוש שלו בהיקף נרחב כי עכשיו הוא מדבר יותר והוא גם גולש יותר מהבית במידה ולא התחבר לרשת ה-WIFI. זה מסלול די צפוי.

היכן העניין מסתבך? האתרים הסלולריים, שבימי שגרה נמצאים באזורי עסקים ועובו על ידי המפעילים כדי לתת פתרונות לביקוש באזורים האלו, התרוקנו פתאום והתנועה הוסטה לעבר המגזר הפרטי, שבו קפץ הביקוש בצורה משמעותית בגלל המשבר. אך במגזר הפרטי אין מספיק אתרים כי החברות התקשו לקבל אישורים לבנייתם במרכזי אוכלוסייה והרשויות המקומיות לא הסכימו שיבנו עוד. תוסיפו לזה את הקושי של החברות לספק תקשורת טובה בתוך מבנים בהיעדר תדרים בספקטרום הנמוך, והתוצאה היא שהרשתות מתוחות מאוד ומספקות ביצועים חלשים.

דבר נוסף שעשוי להשפיע על הגלישה הוא החיבור של חברות התקשורת לאתרים בחו"ל. חיבור זה גם דורש הרחבה משמעותית של התמסורות, אך לפי דיווחי החברות מסתמן כי כרגע לא נוצר צוואר בקבוק בהעברת הנתונים. 

מומחה בשוק הסלולר אומר בשיחה עם "גלובס" כי הוא יופתע אם יתברר שהחברות הסלולריות לא ערוכות במקטע התמסורות בין האתרים לליבת הרשת. "בדרך כלל זה לא כך. מי שמתכנן נכון סלולר, מה שאמור להגביל אותו זה רק כמות האתרים ותדרי הרדיו, לא התמסורת לאתרים. זה תיכנון לקוי. גם מבחינת עלויות של המפעיל, המשאב הכי יקר זה תחזוקה והקמה של האתרים הסלולריים והקיבול שלהם. המשאב של התמסורת לאתרים הוא הוצאה כבדה אבל לרוב המפעילים יש תמסורת עצמאית משלהם ולכן להגדיל את המקטע זה לא הרבה כסף".

רוב האתרים בישראל מחוברים בקצבים של כ-150 מגה בממוצע לאתר. פתאום אותו אתר נדרש לספק תעבורה שגדולה ב-30% ממה שתוכנן. האם זו לא בעיה?
"אתר שמשתמש נניח ב-20 מגה בתדרי דור רביעי, יכול להעביר בסך הכל רוחב פס תיאורטי של 450 מגה ביט (שמתחלקים בין המשתמשים). הרבה פעמים זה יותר מ-20 מגה כי לעתים יש שלושה סוגי תדרים באתר. במצב כזה מה שקורה הוא שהמהירות היא פונקציה של מספר המשתמשים באותו אתר ובכמות התמסורת שהוא מחובר. בתיכנון נכון של הרשת יש גם יתירות שמשאירים למצבי חירום ולכן אני לא רואה כרגע את המצוקה דווקא במקטע זה ואני חושב שבארץ יודעים לתכנן רדיו".

אז הבעיה חוזרת למחסור בתדרים?
"בשביל החברות, להגדיל חיבורים לאתרים זה פשוט ולא יקר מפני שרוב התמסורות הן בבעלותן. כמובן שזה משפיע גם על המתגים בקיבול אבל זה לא צוואר בקבוק. קח לדוגמא את נושא התדרים שעכשיו מציעים במכרז הדור החמישי. קח את התדרים בתחום ה-2,600 מגה הרץ. אלו תדרים שמשרד התקשורת הציע מזמן והם שנים פנויים אחרי שמשרד הביטחון פינה אותם. אף מפעיל לא לקח, אפילו בחינם, בגלל אגרות התדרים. אז ברור שיש פה בעיה כי אם החברות לא יכולות להוסיף תדרים כי אין להם כסף לשלם עבור אגרות זה עצוב".

הפתרון הוא תוספת תדרים

כדי להמחיש את בעיית התעבורה ברשתות הסלולריות נעשה את החישוב הבא. לחברת סלולר יש כ-2.5 מיליון לקוחות, בהנחה סבירה שכל מנוי מוסיף על התעבורה הקיימת במצב רגיל כחצי מגה בלבד, התוספת לרשת הינו 1,250 ג'יגה או 1.25 טרה בתעבורת הדאטה. רשת התמסורת (רשת המטרו) שמחברת את האתרים אינה בנויה להעברת תוספת תעבורה כה גדולה. ברשת המטרו מחוברים מספר רב של אתרים סלולריים לפיכך נדרשת תוספת תעבורה של כחצי ג'יגה (500 מגה) לכל אתר ברשת - דבר המהווה צוואר בקבוק ענק. בעיה נוספת היא היציאה לחו"ל.

בהנחה ש-70% מהתעבורה היא בתוך הארץ, המשמעות היא שאותם "צינורות" נדרשים להעביר עוד 900 ג'יגה ביט (מתוך ה-1,250 ג'יגה), ועיבוי התקשורת הבינלאומית בעוד 300 ג'יגה. אלו כמויות דאטה מטורפות בעלות גדולה מאוד. למרבה המזל איש לא מתכנן כך רשת רדיו כי מדובר ברשתות סטטיסטיות שמשחקות עם הביקושים בהתאם, אבל האם למישהו יש ספק בכלל שהחברות צריכות תדרים נוספים וחייבות את הדור החמישי?

החישוב הנ"ל הוא כמותי ולא איכותי כי הוא לא מביא לידי ביטוי את ההתפלגות של הביקושים לאורך היממה ולכן הפתרון לבעיה לעומס הנוכחי, שמשפיע על הביצועים ועל החוויה בגלישה, הוא ללא ספק תוספת תדרים.

אם ניקח בחשבון את דרישת משרד התקשורת מסלקום ומפלאפון לפנות תחומי תדרים בתחום ה-850 מגה הרץ עד חודש מאי, הבעיה של שתי החברות מחריפה. מדובר בתחום תדר ששתי החברות מפעילות בו את הדור השלישי וכעת הן מחויבות לפנות. בגלל הקטנת ההשקעות ישנם חורים רבים ברשת הדור הרביעי והתוצאה היא שלקוחות "נופלים" לרשת הדור השלישי שמספקת ביצועים פחות טובים. לפנות תדרים בתחום זה בעיתוי הנוכחי באמצע משבר זה סיכון, ומשרד התקשורת הבטיח שיבדוק את העניין מחדש.

לדברי המומחה, "הדבר היחידי שאפשר לעשות כדי עזור לחברות, זה רק לשפר את חיבורי המטרו לאתרים. אם המדינה הייתה אומרת קחו את ה-2,600 ללא אגרת תדרים אז לחברות היה לוקח זמן להביא ציוד, להתקין אותו, אז מה שהם יכולים לעשות מהר זה להגדיל את החיבור למטרו היכן שיש צווארי בקבוק. להוסיף אתרים זה לא מהרגע להרגע, זה דורש אישורים של רשויות מקומיות. בקיצור לא תהליך מהיר".

עוד כתבות

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג