גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תוכנית הסיוע להייטק: "הכסף ילך למדעי החיים ולפריפריה, ולא לחברות ברוטשילד"

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, הודף את הביקורת על תוכנית הסיוע המתגבשת להייטק: "ההייטק מניע את המשק. יש חשש שמשקיעי הון סיכון ישקיעו פחות בסטארט-אפים ישראליים" • ומה הסיכוי שהמוסדיים ישקיעו בתעשייה? "הם חוששים לקפוץ למים, אך לדעתי הם יעשו זאת"

מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון / צילום: איל יצהר, גלובס
מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון / צילום: איל יצהר, גלובס

השבוע צפויים רשות החדשנות ומשרד האוצר להציג את תוכנית הסיוע לתעשיית ההייטק, שאותה הם מגבשים בימים אלו לאחר התייעצויות עם נציגי התעשייה. התוכנית כוללת שלושה חלקים, לפי גודל החברות - סטארט-אפים קטנים ייהנו ממענקים מהירים מהרשות; המדינה תעודד את הגופים המוסדיים להשקיע בחברות בינוניות (עד 50 מיליון דולר מכירות) באמצעות מנגנוני הגנה; וחברות גדולות, שהמחזור שלהן גבוה מ-50 מיליון דולר בשנה, יוכלו לקחת הלוואות בערבות מדינה.

אולם עוד לפני שפרטיה הסופיים פורסמו, התוכנית מעוררת ביקורת - יש כאלו שסבורים שהמדינה צריכה לפעול מהר יותר ולשים יותר כסף על מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית, ומנגד כאלו שסבורים כי תעשיית ההייטק ממומנת היטב והמדינה צריכה לשים את הכסף על אלו שזקוקים לו יותר, כמו עסקים קטנים ועצמאים. חלק מהמבקרים עושים זאת מפוזיציה וחלק לא מדייקים, אך חילוקי הדעות נובעים גם מהשקפות עולם שונות. סיבה נוספת היא הנחות המוצא - חלק משערים כי משקיעי ההון סיכון ישקיעו פחות וייווצר כשל שוק מימוני, אחרים סבורים כי הקרנות מצוידות במיליארדי דולרים והן ימשיכו להשקיע כרגיל.

רשות החדשנות קיבלה עד כה 650 מיליון שקל לתקציב השנתי שלה (מהם 50 מיליון שקל למאבק בקורונה) והשבוע תעלה לאישור העברת 1.2 מיליארד שקל נוספים. הסכום אמנם גבוה רק ב-100 מיליון שקל מתקציב הרשות בשנה שעברה, אך אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, מסביר בראיון ל"גלובס" כי תקציב 2019 כלל גם 200 מיליון שקל שהוקצו לעבודה עם משרדים ממשלתיים אחרים, אך השנה הסכום הזה ינותב לסיוע לתעשייה. כמו כן, הרשות תעניק מענקים מהירים (בתמורה לתמלוגים) בהיקף של 500 מיליון שקל.

"אם החברה יכולה להחזיק עם הכסף שבקופה שלה יותר משנה אז היא לא תקבל מאיתנו מענק מהיר. אנחנו גם בודקים איך החברה מתמודדת עם המשבר, האם היא כבר נקטה צעדים כדי להתמודד איתו או שבחברה רק מחכים שיגיע כסף, שזה אומר שההנהלה לא טובה. אנחנו גם בודקים האם החברה טובה מבחינת השוק שהיא פועלת בו. כל חברה צריכה להגיש תוכנית מחקר ופיתוח ואנחנו נותנים 50% מקדמה, לעומת 35% בדרך כלל, ואת השאר לפי ההתקדמות. אנחנו גם אף פעם לא מממנים לבד, ואנחנו מצפים שלחברה יהיה מימון משלים, של לפחות 50% מהסכום, בתוך שלושה-ארבעה שבועות", מסביר אהרון.

האם זה נכון מבחינה ערכית לתת כסף להייטק במקום להעביר את הכסף לאוכלוסיות אחרות?
"הכול זה 50 גוונים של אפור. אם אתה מסתכל על הפרופורציות - 1.5 מיליארד שקל מתוך 80 מיליארד שקל - אני חושב שהמינון הוא בסדר, כי בסוף ההייטק יניע את המשק. נותנים 2.5% מתוכנית החילוץ לפלח שמייצר 13% מהתוצר העסקי. אם למשל היו מתנהגים בצורה מאוד קפיטליסטית, ואומרים - מה אכפת לי שהמספרה תיסגר, אנשים ימצאו פתרונות אחרים, אז הייתי מרגיש חרא באופן אישי אם הייתי מקבל אגורה להייטק. אני מקווה התוכנית תהיה הוגנת ותדאג כמה שניתן לעסקים הקטנים, ואני אקח את הכסף שאקבל ואעשה איתו הכי טוב שניתן".

מה אתה אומר לאלו שאומרים שלא צריך לתמוך בהייטק, כי יש בתעשייה מספיק כסף?
"אנשים לא מבינים איך הרשות עובדת. כשאתה אומר הייטק, יש לכולנו תמונה בראש של הפיינשמייקרים שיושבים ברוטשילד, אבל כשאנחנו מסתכלים על התקציב שלנו, שעמד על 1.75 מיליארד שקל בשנה שעברה - בערך 500 מיליון שקל ממנו הלכו לתעשיית מדעי החיים, למימון עובדים שלא יושבים ברוטשילד אלא יושבים במעבדות ולא מקבלים משכורות גבוהות; 150 מיליון שקל הלכו לתעשיית הייצור ועוד 350 מיליון שקל לחברות שתומכות בייצור, כמו סטארט-אפים שמנסים למנוע תקלות במשרדים או מעבר של ידע מהאקדמיה לתעשייה. בין הסטארט-אפים האלו יש גם הייטק קלאסי, אבל יותר קשה להן לקבל מימון.

"נושא נוסף זה הפריפריה - אנחנו אוהבים לדבר על הנושא הזה אבל לא לעשות איתו משהו - ואנחנו נתנו בערך 400 מיליון שקל. גם לנשים, חרדים וערבים נתנו מענקים מוגדלים. זה מרבית כספי הרשות, כי אנחנו מטפלים בכשלי שוק? בכמה חברות סייבר תמכנו בשנה שעברה? כמעט באף אחת".

אתם אומרים שהשנה יהיה כשל שוק מימוני, כלומר חברות טובות לא יקבלו כסף כי המשקיעים יחליטו לצמצם השקעות. כלומר יש סיכוי גבוה יותר שהשנה כן תתמוך בחברות שיושבות ברוטשילד?
"נכון, אנחנו עובדים על כשלי שוק ולכן יצטרפו גם חברות שאין להן מימון לשנה הקרובה. כדי שהחברות האלו יקבלו מימון הן צריכות להגיש תוכנית מו"פ, והן צריכות שגם המשקיעים שלהן ישימו כסף במקביל. אבל אני לא חושב שהרבה חברות מרוטשילד יגישו בקשה למענק. בניגוד לעבר, היום רוב הקרנות אוהבות לעבוד עם הרשות, אבל עדיין הכסף שלנו בא עם מגבלות, למשל שהקניין הרוחני יישאר בארץ. גם כשאנחנו מפשטים את הכללים שלנו אנחנו עדיין עובדים עם כסף ציבורי ולכן אנחנו רוצים לקבל מהחברה נתונים ותוכנית מו"פ מסודרת. זה מצריך עבודה וזה חסם שגורם לחברות עם משקיעים מאוד נדיבים לא ללכת למסלול".

"המוסדיים הם אריות לא קטנים"

ברשות החדשנות עשו חישוב של אובדן ההכנסות בהייטק הישראלי, שיגיע להערכתה ל-8.6 מיליארד שקל בשנה (ירידה שנתית של קרוב ל-30%). ההנחה בבסיס החישוב היא הירידה בהכנסות במשבר הדוט.קום. לכך צריך להוסיף גם את הירידה בהיקף השקעות הון סיכון. אמנם הקרנות שפעילות בישראל מצוידות בכמה מיליארדי דולרים, אך יש חשש כי הקרנות יחליטו לצמצם את ההשקעות.

יש טענה, בין השאר של המשקיע מייקל אייזנברג, שמכיוון שהקרנות הצטיידו יש להן כסף לתמוך בסטארט־אפים שלהן.
"קרנות הון סיכון שפעילות בישראל (כולל הזרות) צברו 4 מיליארד דולר. רוב הכסף לא אצלן אלא הן צריכים לקרוא ל-LP’s (שותפים מוגבלים שמהם הקרן מגייסת הון - ע"ז) שהם גם חבוטים כי הבורסות ירדו, והם גם מעדיפים להגן על ההשקעות שקרובות לבית שלהם. אני לא רוצה להתווכח עם מייקל אייזנברג אבל הוא לא משקיע בחברות שאנחנו משקיעים בהן. הוא בוחן את הערך שההשקעה מניבה לבעלי המניות שלו, ואני שואל מה התועלת לכלכלת ישראל, ולכן יש הבדל גדול. בשבילי חברה שנמכרה ועברה לניו יורק זה כישלון טוטאלי אבל בעבור המשקיעים שלה זאת יכולה להיות הצלחה כלכלית".

התוכנית כוללת עידוד הגופים המוסדיים להשקיע בחברות בינוניות באמצעות מנגנוני הגנה.
"המוסדיים כמעט לא משקיעים בהייטק הישראלי, 0.5% מתוך 1.7 טריליון שקל שהם מנהלים. מוסדיים במדינות אחרות משקיעים 3% בהייטק, כולל בהייטק הישראלי. המוסדיים הישראליים לא משקיעים בסטארט-אפים צעירים וגם לא צריכים להשקיע בהם. זה לא נכון להגיד שהם ישקיעו כעת בסטארט-אפים ששיעור הצלחה שלהם הוא 8%. אני חושב שאם המוסדיים היו משקיעים בהייטק ב-20 השנה האחרונות, התשואה שלהם למשקיעים - שזה הציבור - הייתה לאין שיעור יותר גבוהה. זה הדבר הכי רווחי בישראל והיה יכול להיות לנו הרבה יותר כסף בפנסיה.

"המטרה של התוכנית היא לא לתת כסף להון סיכון - זה לא נכון. התוכנית של האוצר נותנת הגנה למוסדיים כדי שייכנסו לשוק הישראלי. מכיוון שלא תמיד יש להם המיומנות לקבוע אם החברה טובה או לא, הם ישקיעו ביחד עם המשקיעים הקיימים מבלי לקבוע ערך.

"אף אחד מאיתנו לא יודע מה יהיה בעתיד, אבל אנחנו יודעים שבמשברים קודמים היה חסר כסף למימון חברות. הקרנות רוצות להציל את כל החברות הטובות שלהן אבל אין להן מספיק כסף. בא מוסדי, גדול, מבוסס, שמקבל הגנה מהמדינה ואומר - בוא נשקיע ביחד איתך. זה פותר את הבעיה ומכניס את המוסדיים למשחק ויש לזה גם יתרון לטווח הארוך. זה יותר טוב מנדל"ן או מכל הדברים האחרים שהמוסדיים משקיעים בהם".

תעשיית הסטארט־אפים נכנסה למשבר ברמות שווי גבוהות. להכניס את המוסדיים לשוק לא יפגע בתשואות שלהם?
"לכן לא קובעים את שווי החברה כעת אלא רק בסבב הגיוס הבא, כי כולם מצפים שרמות השווי יירדו. יותר קשר לקבוע שווי היום וגם לוקח הרבה זמן. אפשר להניח למשל שהשווי של חלק מחדי הקרן יהיה נמוך יותר.

לא יכולים להיווצר ניגודי אינטרסים עם המשקיעים הקיימים - למשל לגבי קביעת השווי בסבב הבא?
"תמיד יש חששות, אבל המוסדיים הם אריות לא קטנים, הם מנהלים הרבה כסף ויודעים לעשות את זה. זה נכון שהקרנות יותר מתוחכמות בהשקעות בסטארט-אפים, אבל הסיכוי שהם יעבדו על המוסדיים הוא נמוך".

מה אתה חושב שיקרה עם המוסדיים - הם ייכנסו להשקעות?
"אנחנו מדברים איתם הרבה מאוד זמן, ולהערכתי הנטייה שלהם היא כן לקפוץ למים. הם חוששים, אלו מים שלא מוכרים להם. בגלל עניינים היסטוריים, יש להם הרבה אנליסטים שמתעסקים בפיננסים ונדל"ן ופחות מיומנות בהייטק. אני חושב שההזדמנות הזאת תזיז אותם קדימה".

"כולם מתלהבים מהמסלול המהיר"

בתעשיית ההייטק דאגו להבהיר היטב למדינה כי אחרי הפסח צפוי גל פיטורים, אם לא יינתן סיוע לתעשייה. קשה לקבוע עדיין האם התוכנית תצליח לצמצם פיטורים ועד כמה, וזה תלוי גם בוודאות שהיא מספקת לתעשייה. הפרטים שידועים עד כה מספקים ודאות חלקית בלבד, בעיקר כי לא ברור עד כמה המוסדיים ישקיעו מתוך 2 מיליארד השקלים שבמדינה מקווים שהם יזרימו לתעשייה.

"מהמסלול המהיר כולם מתלהבים", אומר אהרון. "לגבי המסלול של המוסדיים, מכיוון שהוא עוד לא הוגדר עד הסוף, אז אנשים אומרים ‘בואו נראה’, והלוואות שהן חלק מהמסלול לחברות הגדולות הן תמיד דבר טוב. אנחנו נותנים לתעשייה ודאות לפני מה שאנחנו מקבלים. אם נקבל את הכסף נוכל לתת יותר ודאות. אנחנו עובדים עם משרד האוצר גם על תוכניות שלא קשורות לרשות, שהן לא תוכניות מו"פ, ואנחנו עובדים מאוד מהר כדי לנעוץ את הדברים".

האם אתם צפויים לקבל עוד כסף השנה?
"לדעתי יכול להיות שיהיו עוד תקציבים, אבל לא בהכרח אצלנו. אם מסתכלים בצורה קצת יותר רחבה על תעסוקה, שהופכת להיות קריטית יותר, אז יכול להיות שבחברות הצמיחה צריך לתת תמיכה טובה ורחבה יותר. לא צריך להסתכל בעיניים צרות של מחקר ופיתוח".

אומרים שבזמן משבר הרשות צריכה להגדיל את התקציב. באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר אפילו פרסמו כמה חודשים מחקר בנושא. כרגע לא נראה שהתקציב שלכם גדל משמעותית.
"אתה מתעלם מה-500 מיליון שקל שהם גיים צ’יינג’ר. התקציב הזה אמנם גורם להסטה של תקציבים רגילים אבל הוא עושה הסטה חכמה, לחברות שצריכות את הכסף מיד. אם יחסר כסף - אני חושב שלא תהיה לנו בעיה להגדיל אותו כי נדע לשכנע למה הוא מיועד. מי שייפגעו אלו חברות גדולות יותר שניגשות למסלול של מו"פ גנרי". 

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; חברה לישראל קופצת ב-3%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.6% ות"א 90 נסחר סביב רמות הבסיס ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; מחירי הנפט קופצים ב-1%

החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות קלות ● בריטניה נכנסה למיתון ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב / צילום: שלומי יוסף

נציב התלונות על השופטים מצא תלונה נגד השופט חאלד כבוב כמוצדקת

בשנת 2019 השופט חאלד כבוב נתן שתי החלטות, במסגרת בקשות לצווים במעמד צד אחד, הקשורות לתיק בו ארבעת ילדיו היו מעורבים בעקיפין ● הנציב אורי שהם ציין כי תמוה שכבוב לא ידע על הדבר, שכן שמותיהם הופיעו בחלק מנספחי התיק, אך כבוב טען כי הנתונים נמצאו בשולי הנספחים, שכללו 200 עמודים

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

פתאל מציגה: מעבר לרווח ותגמול של 10 מיליון שקל לבעל השליטה

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

החברה שביטלה עסקת רכישת דירות ב־97 מיליון שקל והשיא של רפאל

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: רפאל מסכמת שנה עם שיא בהכנסות ובצבר ההזמנות, הרווח של מיטרוניקס בירידה ומשק אנרגיה עברה לרווח של 1.6 מיליון שקל בזכות פרויקט יכיני, אזורים Living ביטלה רכישת 48 דירות בפרויקט בבני ברק וחברת הביטוח איילון עברה לרווח ● מדור חדש

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

"נעביר את ההתייקרויות ללקוחות": בדיפלומט מזהירים מאפשרות של העלאות מחירים

יבואנית המזון והטואלטיקה פרסמה את תוצאותיה לשנת 2023 ולרבעון האחרון והציגה צמיחה בהיקפי הפעילות בישראל וכן בפעילותה העולמית ● למרות זאת - החברה הזהירה, שוב, מפני אפשרות להעלאת מחירים בהמשך השנה

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס