רובוט מסייע לצוות הרפואי בבית חולים איטלקי. החשש מהידבקות מקדם את חברות הרובוטיקה / צילום: FLAVIO LO SCALZO, רויטרס
משבר הקורונה הוא המשבר הראשון בשווקים שמקורו בבריאות, ולעובדה הזאת יש השפעות חיוביות ושליליות על סקטור הבריאות. בזמן שתחומים מסוימים תופסים תאוצה בזכותו, אחרים נפגעים ממנו. מרכז הפעילות של המגזר הזה הוא בארה"ב, שם המשבר עדיין בעיצומו וחוסר הוודאות רב.
"אנחנו יודעים שהכלכלות חטפו מכה קשה. ולעומת זאת כשרואים את מצב השווקים, אני שואל מה אני לא מבין", אומר ד"ר ניסים דרוויש, שותף מנהל בקרן הון הסיכון ארובימד ישראל. "כשאני אומר שתעשיית הון הסיכון תצטרך עזרה, לא מבינים על מה אני מדבר. אבל כנראה שהבום לא יבוא עכשיו, אלא בעוד כמה חודשים. בינתיים שופכים כסף לתוך השווקים ומלבים אותם - אולי עד הבחירות?".
אלון מאור, שותף בקרן BRM ואחראי על תחום מדעי החיים, מסכים: "יש תחושה שהשוק כבר הכיל את המגפה, אבל אני חושב שההשפעה רק מתחילה. בעקבות תמיכת הממשלות בעסקים, המסים יעלו וההשקעות הממשלתיות יפחתו, ורק אז ההשפעה תתומחר במלואה. אני מעריך שתהיה ירידה משמעותית בכוח הקנייה.
"הכול יתאושש, אבל השאלה היא תוך כמה זמן. אם נסתכל, למשל, על משבר 2008, אפשר לראות שזמן ההתאוששות ארך יותר מהמשבר עצמו - כשלושה חודשים לצלילה לעומת תשעה חודשים לעלייה. גם מהשפל הכלכלי של שנות ה-20 לקח יותר זמן לעלות מאשר משך הירידה, ומדובר היה בשנים. מלחמת העולם השנייה היא זו שאוששה את הכלכלה. יפן חוותה לפני 30 שנה משבר שעדיין לא התאוששה ממנו לגמרי. גם אם אצלנו הקורונה הייתה קצרה ונשלטת, אנחנו מושפעים מכל העולם".
חברות הון סיכון מחפשים פחות השקעות חדשות
חברות הון הסיכון מושפעות מהמצב באופן ספציפי. "בפורטפוליו שלנו יש חברות שהניסויים שלהן או תוכניות השיווק שלהן נדחו ברבעון או שניים. לחברות הללו אני אשמור בצד כסף, ולכן באופן כללי אני אצטרך יותר כסף", אומר דרוויש.
לדברי מאור, קרנות הון הסיכון מרוכזות היום בפורטפוליו שלהן ופחות בחיפוש השקעות חדשות. "דווקא השקעות בשלבים הראשונים ייפגעו פחות כי זו כמות כסף קטנה. אבל כאשר החברות יגעו לשלבי הצמיחה, אז תהיה להן בעיה, שמשכה תלוי בעומק המיתון. בטווח הקצר עד בינוני יהיה להן קשה לגייס כסף. הקרנות ברובן אחרי גיוס והכיסים שלהן מלאים, אבל לא ברור אם כל הקריאות לכסף שכבר הובטח יצליחו, ואפשר יהיה לגייס את הקרנות הבאות. לכן ערכי החברות יירדו".
הראל גדות, יו"ר ומנכ"ל קבוצת מדקס: "הבעיה העיקרית היא אי הידיעה מתי הכול יסתיים. זה גורם לכולם להיות יותר זהירים. החברות צריכות לתאם ציפיות מול הקרנות, וייתכן שהגיוס הבא לא יהיה כדי להעלות ערך, אלא רק כדי לשרוד".
"האמת היא שהמשבר תפס חלק מהחברות שלנו בשלבי השלמת עסקה או חתימה על מזכר הבנות", אומר תומר ברקוביץ’, שותף וסמנכ"ל כספים בקרן aMoon. "בתעשיות אחרות הכול נעצר, ואילו בתחום הבריאות אנחנו רואים משהו אחר. הצלחנו להביא שתי חברות לבורסה - איילה פארמה בהנפקה ואדיסט במיזוג הפוך לשלד בורסאי. בהינתן המשבר, מספר ההנפקות בתחום מדעי החיים מרשים. התחושה היא שלצד משבר כללי בשוק, תחום הבריאות דווקא זוכה לפוקוס". אל מול הקושי לגייס הון לקרנות, יהיו לאותן קרנות גם יותר הזדמנויות.
לדברי עופר גונן, מנכ"ל כלל ביוטכנולוגיה שהשלימה גיוס של 60 מיליון דולר לחברת גמידה סל: "מדד הנאסד"ק־ביומד כמעט שלא נפגע, ואין ספק שמשקיעים שמו זרקור על התחום. גייסנו מתחילת השנה מעל 100 מיליון דולר לחברות בנות, ואף אחד מהמאמצים שניהלנו בחודשים האחרונים לא נעצר. לעתים היו עיכובים, או שינויים מסוימים בתנאי ההשקעה, אבל אם יש פתרון מבטיח לצורך רפואי אמיתי - יימצאו המשקיעים שיממנו אותו.
"בשבועות האחרונים הקרנות Arch, Flagship, Deerfield ו־Qiming גייסו מעל 4 מיליארד דולר שיושקעו בתחומים הקלאסיים של מדעי החיים ולא בקורונה. לאחרונה נעשו מספר עסקאות משמעותיות שאינן קשורות לקורונה, למשל הרכישה של Portola ע"י Alexion ב־1.4 מיליארד דולר (הפרעות קרישה) והעסקה של 3 מיליארד דולר בין J&J לבין Fate (סרטן)".
בריאות דיגיטלית: אסימון הרפואה מרחוק סוף סוף נפל
ישנם תחומים מסוימים שפורחים דווקא בזכות המגפה, למשל בתחומי הבריאות הדיגיטלית והרפואה מרחוק. "יש תחושה שסוף סוף ‘נפל האסימון’ בתחומים הללו", אומר דרוויש. "חברה כמו Tyto, שמאפשרת בדיקה של רופא משפחה מרחוק, גייסה הון באמצע המשבר, וזה אומר משהו".
ברקוביץ’: "כשהקמנו את הקרן, שמנו דגש על השילוב בין דיגיטל לביוטק, אך חשבנו שזה שוק שיתממש תוך 5-10 שנים. הקורונה הביאה להאצה משמעותית של לוחות הזמנים שהיו לנו בראש". הוא נותן כדוגמה את חוק ה-21st century שמעניק לכל אמריקאי גישה לכל המידע הרפואי שלו. "אנחנו חושבים שלא רחוק היום שבו האפליקציות יפנו ישירות לצרכן כדי לאסוף מידע. ואז, למשל, תהיה אפליקציה שתשלב מידע רב מצרכנים, כדי לגלות להם מיהו הרופא שמשיג את התוצאות הכי טובות בניתוחים או באיזה בית חולים ישנה הגנה טובה מזיהומים".
ברקוביץ’ מוסיף כי בתקופת הקורונה, אושרו 85 קודים חדשים של חברת הביטוח הממשלתית האמריקאית, מדיקר, לשיפוי של פעילויות טלה-רפואה, כך שהרופא מתוגמל על המפגש והתשלום של החולה סביר. "גם הפסיכולוגיה של הצרכנים השתנתה, מ’עדיף לראות את הרופא, אם אפשר’ ל’עדיף לא לראות את הרופא, אם לא חייבים’.
רפואה זיהומית: כמה זמן תימשך ההתלהבות?
תחום לוהט נוסף בעקבות הקורונה הוא הרפואה הזיהומית, אך דרוויש לא בטוח כמה זמן ההתלהבות תימשך. "זה תחום שנזנח בעבר, שהון הסיכון לא היה מוכן להשקיע בו, ואני חושש שהוא שוב יהיה לא מעניין כשהמחלה תעבור, כפי שקרה לגבי סארס. כבר שמעתי שאומרים, יש רמדסיביר, לא אשקיע בעוד תרופה".
למה התחום הזה לא אטרקטיבי? יש ויהיו תמיד מחלות זיהומיות?
דרוויש: "כי התפיסה היא שזה תחום שבו הלקוח הוא ממשלה, וכוח המיקוח של ממשלות הוא גדול יותר משל מגוון של חברות ביטוח. זה יכול לפגוע אפילו בחברות מצוינות בתחום הזיהומי. לכן התפיסה היא גם שממשלות הן אלה שצריכות להשקיע בזה".
גונן: "יהיה לא נעים לחזור בעוד שנה לכל החברות שאמרו שיש להן פתרון
ל־Covid19 ולשאול אותן לגבי הסטטוס שלהן. חלק מהאמירות של החברות קצת לא אחראיות וההבטחות לא תמיד מבוססות. חלקן יתפוגגו במהלך החודשים הבאים או יחזרו לעסוק בתחום המקורי שלהן".
ייצור: לא סומכים רק על סין, ומתחילים לייצר בבית
אחד השינויים המשמעותיים שדרוויש מציין הוא לוקליזציה של הייצור. "חברות הפארמה והמכשור הרפואי כבר לא רוצות להעביר את כל הייצור רק לסין או למדינות עולם שלישי בגלל הפרש של כמה שקלים. היום יש רק 5-6 מדינות שיודעות לייצר חיסונים בכמות גדולה, וזה מדאיג את הממשלות. אולי נראה גם מאמצים של הממשלות לעודד שימור יכולות ייצור בתוך המדינות".
בסקירה שפרסמה חברת הייעוץ פרוסט אנד סאליבן, נכתב כי הסטה של חלק מכושר הייצור בהודו וסין לתחום המוצרים לטיפול בקורונה, והפרעות לשרשרת האספקה במדינות אלה, עלולות להוביל לעליית מחירים בחומרי הגלם לתרופות, בעיקר בשוק הגנרי.
לדברי ד"ר טיראן רוטמן, מנכ"ל חברת הייעוץ והמחקר הבינלאומית פרוסט אנד סאליבן ישראל: "מגפת הקורונה היא הברבור השחור של הגלובליזציה של תעשיית התרופות. המגפה לימדה אותנו שהגיאו-פוליטיקה הלאומית חזקה מהגלובליזציה, ומהמצב בו הודו או סין מייצרות חומרי גלם לתעשייה המערבית והיא מוכרת תרופות ליתר המדינות. בזמן מגפה, כל מדינה תשמור לעצמה את נכסיה וכוח הייצור שלה. הודו עצרה חלק מייצוא התרופות וטורקיה עשתה שימוש בהיותה אחת מהיצרניות הגדולות בעולם של ציוד רפואי. ארגון הבריאות העולמי יכול לשחק תפקיד מפתח כגורם מאחד".
בשיחה עם חברת LifeSci Partnering & Analytics אמרו בכירי תעשיית הפארמה שבסך הכול העסקים נמשכו כרגיל בתקופת הקורונה. הפרעות לשרשרת הייצור תוקנו במהירות, ולעומת זאת הפחתת נסיעות ומעבר לעבודה במשך שעות ארוכות יותר מהבית הובילו ליעילות רבה יותר. דוח של החברה טוען שחברות הפארמה יעדיפו בתקופה הקרובה שיתופי פעולה עם סטארט-אפים וחברות צעירות על פני רכישות. זה יכול להיות אפיק מעניין עבור החברות הצעירות, אם יהיה מחסור בהון סיכון או שלא ניתן יהיה לגייס כסף בבורסה.
"ניסויים קליניים הם ליבת החיים של תעשיית הביוטק. למרות שהסיבות להאטה בגיוס מטופלים ובהתקדמות המחקרים ברורות, איש אינו יודע בוודאות כמה זמן יימשך העיכוב", אמר מייקל רייס, שותף מייסד של LifeSci Advisors. "בשעה שאנו ב-LifeSci ממשיכים לסייע לחברות לנווט בין גילויים ותקשור לשוק של השפעות המגפה, אנו עדים לרצף של עיכובים ולכך שחלק מהחברות נפגעו מהשעיית המחקרים יותר מאחרות. מאידך, נעים ומפתיע לגלות את כמות הפרסומים של נתונים קליניים חיוביים ממחקרים. למרות שמדי יום חברות מודיעות על עיכובים ודחיות, בעיקר בניסויי שלב 2, ובשבוע שעבר היינו עדים למספר העיכובים הגדול ביותר, יידרשו לכל הפחות כמה חודשים לפני שנוכל לגבש לוח זמנים מתוקן עבור רוב התעשייה. אנו מצפים לרמה גבוהה יותר של בהירות וודאות עם פרסום התוצאות הכספיות של החברות לרבעון השני, החל מחודש יולי".
מכשור רפואי: החולים לא באו, וחברות המדטק הפסידו
לדברי דרוויש, בתחום המכשור הרפואי רואים ירידה בהכנסות של החברות הגדולות בתחום לאור הפסקת הפעילות הרפואית האלקטיבית בתקופה זו. כנראה שתהיה חזרה לשגרה בתחום זה בקרוב, אך לא בטוח שיוחזרו כל ההכנסות שאבדו. לדברי גדות, "חלק ממי שהיו אמורים לקבל טיפול בשבץ או התקף לב פחדו להגיע לבית החולים וסבלו את ההתקף בבית. עכשיו הם כבר לא צריכים טיפול אלא שיקום. אנשים לא הגיעו לבדיקות סקר לסרטן או אפילו לטיפולים. אנחנו לא יודעים איך החולים האלה ייראו בעוד כמה חודשים".
מגמה זו עלולה להפחית עוד יותר את התיאבון של חברות המכשור הרפואי הגדולות לרכישות, כלומר את הסיכוי של החברות הישראליות לאקזיט. "החברות הגדולות עברו קונסולידציה ולכן הן בדרך כלל לא מרגישות בשלב זה שטכנולוגיה חדשה בשוק, שאחד המתחרים ירכוש, תערער את מעמדן. לכן הן מחפשות רק חברות שתורמות לשורה התחתונה או לפחות מיידית לשורת ההכנסות, ולחברות הצעירות היום הרבה יותר קשה להגיע לשם. קשה יותר לתפוס את תשומת הלב של הרופאים, קשה לשריין התחייבות". מצב זה לא מנבא טובות לסקטור המכשור הרפואי בישראל, אבל יש יוצאי דופן. "אני חושב שרק מכשור רפואי שיש לו אלמנט של בינה מלאכותית מרגש היום את חברות המכשור הרפואי הגדולות", אומר דרוויש.
מאור מסכים: "חברות מכשור רפואי שמתחילות את דרכן בשוק ספגו ירידה של 30%-40% בהכנסות שלהן במשבר. מעבר להפחתה בטיפולים האלקטיביים, אנשי המכירות לא הצליחו להיכנס לבתי החולים, ולא היו כנסים רפואיים, וגם לא ברור מתי הם ישובו.
"החברות הצעירות שעושות ניסויים קליניים נעצרו, ועלולות למצוא את עצמן בלי כסף להמשיך. יש לנו חברה אחת שהצליחה לסיים את הניסוי על הקשקש, והשנייה אכן בבעיה, תקועה בלי יכולת לגייס חולים, ועדיין שורפת כסף. מבחינת הציבור כולו המשמעות היא האטה בחדשנות הרפואית".
הצד החיובי, אומר מאור, הוא שה-FDA החל לגלות גמישות ולאפשר ניסויים מרחוק במספר קטן יותר של חולים. "אולי הגישה הזו תאפשר לחלק מהחברות בכל זאת לסיים את הניסויים שלהן, ובעתיד הדרך לאישור FDA תהיה קלה יותר. עבור הסטארט-אפים זו הזדמנות לחשב מסלול מחדש בכל דבר שאנחנו עושים - לגלות גמישות בתכנון הניסויים, בשיווק ובמכירות, בעבודה יעילה מהבית".
צרכים מתעוררים: דחיפה לרובוטים ולבדיקות מהירות
הקורונה שמה זרקור על מחלות מטבוליות. פתאום מתים מהן גם בבת אחת כמגפה המאיימת על בתי החולים, ולא רק בהדרגה ולאורך שנים. "לא ראיתי שזה גרם למישהו לשים על המחלות הללו דגש", אומר דרוויש. "אם אתה חולה קורונה סוכרתי, זה מעניין. אבל אם אתה סתם סוכרתי, זו עדיין נחשבת בעיה שלך ולא של המערכת".
תחום נוסף שבכל זאת הופך עכשיו לאטרקטיבי יותר הוא הרובוטיקה. כבר היום היא מעניינת את העולם הרפואי לצורך חיסכון בכוח אדם, אולם בקורונה הפך הרובוט לכלי רלוונטי לטיפול בחולה שיכול להפיץ זיהום.
גדות: "אם זיהומים בבתי חולים היו עד כה מטרידים משום שחולים יכלו להידבק זה מזה, כעת גם הרופאים חוששים להידבק. המחשבה הזו דוחפת קדימה את מגמת הרובוטיקה בבתי החולים. אנחנו רואים הרבה פניות לחברות הרובוטיות שלנו, עם הצעות לשיתוף פעולה".
גדות מוסיף כי בכלל ישנה מגמה חיובית של שיתופי פעולה. "מדטרוניק פתחה את הקוד של מכשירי ההנשמה שלה כדי שגם טסלה תוכל לייצר אותם. זו מגמה מעניינת ואני חושב שהדלתות הללו עשויות להישאר פתוחות".
פרוסט אנד סאליבן מפנים זרקור לתחום נוסף שיכול ליהנות מהתקופה הנוכחית - הבדיקות הדיאגנוסטיות המהירות, שאינן מבוצעות בהכרח בתוך בתי החולים. בארה"ב, בדיקות הקורונה יצאו מבתי החולים למגוון קליניקות חיצוניות, וההערכה היא כי הציבור עשוי להעדיף לעשות גם את בדיקות הדם התקופתיות ואחרות בדרייב אין, או בדרך לעבודה ובלי מריבות על התור.
מערכת הבריאות בארה"ב: מה הסיכוי לטיפול שורש בבעיות
בעקבות המשבר החלו קריאות בארה"ב לשנות את מערכת הבריאות כך שתציע כיסוי ביטוחי רחב יותר לכלל האוכלוסייה. כיום ביטוחי הבריאות בארה"ב קשורים קשר הדוק בעולם התעסוקה, ובתקופה של אבטלה גבוהה מאוד, לצד משבר בריאותי, הפתרון הזה נראה פחות מלהיב ליותר ויותר אנשים. בנוסף, ישנה תחושה כי מערכת הבריאות האמריקאית לא הכילה את המשבר כיאה למדינה עם תקציב הבריאות הגבוה בעולם.
עם זאת, דרוויש לא מאמין שמערכת הבריאות האמריקאית תשתנה דרמטית. "הקפיטליזם בארה"ב כל כך מבוסס. הנה רואים בבירור את הלחץ שמופעל על הנשיא דונלד טראמפ לפתוח את המדינה, אף שהמגפה עדיין נוכחת מאוד שם, וזאת רק מסיבות כלכליות. שמעתי מאנשים שחזרו לישראל במהלך הקורונה, שהם עשו זאת כי הרגישו שבארה"ב לא יילחמו עליהם. כשמסתכלים על מערכת הבריאות האמריקאית, תמיד רואים כשלי שוק שבהם החולה לא מקבל את מה שהוא הכי צריך, למרות שהוא משלם לא מעט, כי זה לא באינטרס של אחד מגורמי הביניים. המחלה הזו כן גרמה לאנשים לשאול איך אפשר לעשות את זה יותר טוב ויותר נכון".
לדברי גדות, המתגורר בארה"ב וגם שימש בתפקיד בכיר בחברת ג’ונסון אנד ג’ונסון: "מערכת הבריאות האמריקאית לא צריכה סתימה אלא טיפול שורש, או אפילו עקירה ושתל. היום כולם מפסידים מן השיטה הקיימת, אולי חוץ מחברות הביטוח, אך גם הן לא יכולות להרוויח כך בטווח הרחוק. אבל אני לא חושב שזו הסיבה שהקורונה פגעה כל כך חזק בארה"ב, אלא התגובה המאוחרת של הממשלה".
תוכנית ההבראה של סקטור מדעי החיים
ארגון IATI, המייצג את סקטור הטכנולוגיה בארץ, יצא בקריאה לממשלה להעניק סיוע למגזר הביומד. לדברי כותבי המסמך, יעקב מיכלין ומנכ"ל הארגון קארין מאיר רובינשטיין, אפשר לסייע לתחום זה בתקציבים נמוכים יחסית, ובלבד שהתמיכה תהיה יעילה ומתוחכמת ותוך שיתוף פעולה בין משרדי האוצר, הכלכלה, הבריאות והמדע, שיצטרכו לקבל החלטות מהירות. התמורה תהיה גם היא גבוהה, הם כותבים, מאחר שתחום הביומד מאופיין במשכורות גבוהות יחסית והחברות בסקטור מפוזרות יחסית ברחבי הארץ.
הכותבים מציינים שלפי סקר שנערך בשבועות האחרונים, כמחצית מהחברות בתחום פיטרו עובדים, בעיקר מתוך הערכה שהמהלכים שיובילו לגיוס ההון הבא יתארכו מעבר למתוכנן. מעל 60% מהחברות זקוקות לגיוס הון במחצית השנייה של 2020, וחוששות כי עיכובים שנוצרו בתוכניות הפיתוח שלהן בגלל משבר הקורונה יקשו על הגיוס. העיכובים נובעים הן מהאטה או מהפסקה של ניסויים קליניים, והן מהפרעות בכושר הייצור של רכיבים חיוניים. בנוסף, חברות רבות סובלות מעיכובים בהזרמת הכספים שגורמים שונים כבר התחייבו להם, ממשקיעים ועד רשות החדשנות.
אז מה עושים? ב-IATI מציעים לנקוט כמה פעולות:
1. הגדלה משמעותית של תקציבי רשות החדשנות לתמיכה בחברות ביומד ובמחקרים בבתחום. בין היתר, מומלץ להציע מענקים מיוחדים לחברות ביומד שיקצצו שכר אולם לא יפטרו עובדים כדי לסייע להן להגיע עד לשלב הגיוס הבא.
2. שחרור מיידי של מענקי המחקר והפיתוח שרשות החדשנות כבר התחייבה אליהם ולהאיץ אישור של פרויקטים חדשים. הארגון עצמו פועל לגבות את התוכנית הזו במיזם שבמסגרתו יציעו קרנות הון הסיכון מימון מהיר ויעיל של חברות, תוך ערבות של רשות החדשנות לחלק מהסכום.
3. האצה של תהליכי אישור לניסויים קליניים, תרופות ומכשור רפואי.
4. האצה של תהליכי אישור שיווק ומכירה של מכשור רפואי בישראל, כאשר מדובר בפיתוחים ובמוצרים ישראליים.
5. עידוד גופים מוסדיים ישראליים להשקיע במגזר הביומד ועידוד חברות ישראליות וזרות לשדרג התשתית המחקרית הקיימת בישראל.
הכותבים מסבירים כי "תגובה איטית או לא מספקת בחודשים הקרובים עלולה למוטט חברות ביומד רבות ואנו נחוש באובדן זה במשך תקופה ארוכה גם כשמשבר הקורונה יהיה מאחורינו".