גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להפתעת החוקרים: הסגר הוסר, אבל באירופה לא נרשם אף גל של התפרצות קורונה מחדש

כלי התקשורת באירופה, וגם מומחים ורופאים, נקראו בימים האחרונים כדי להסביר את התופעה: מדוע מספר מקרי הקורונה לא עולה עם הסרת הסגר ● ההסברים המדעיים הם עדיין בגדר השערות ● אך נראה כי כבר יש מספר תובנות מבוססות כיצד להתמודד עם הנגיף

ריחוק חברתי בכל מקום. גם בלונה פארק בגרמניה, בשבוע שעבר / צילום: Philipp von Ditfurth, Associated Press
ריחוק חברתי בכל מקום. גם בלונה פארק בגרמניה, בשבוע שעבר / צילום: Philipp von Ditfurth, Associated Press

אוסטריה מציינת חודש לשובן לפעילות של כל החנויות במרחב הציבורי וגם בגרמניה הוסרו כבר לפני שלושה שבועות חלק גדול מהמגבלות שאומצו כדי להיאבק בהתפשטות מגפת הקורונה. גם איטליה חוזרת בהדרגה לעסקים כרגיל, ובשורת מדינות אירופיות שבהן ההתפרצות לא הייתה קטלנית במיוחד הוסרו רוב הגבלות התנועה וההתקהלות. למעשה, חלק גדול ממדינות אירופה שמו את ימי הסגר ההדוק מאחוריהן, ועם זאת, קצת להפתעת החוקרים - בשום מדינה אירופית לא נרשמה עדיין התפרצות־מחדש משמעותית.

כלי התקשורת באירופה, וגם מומחים ורופאים, נקראו בימים האחרונים כדי להסביר את התופעה. "החידה לגבי מספר המקרים הנמוך", קרא לה השבוע המגזין "דר שפיגל"; "בעיה שמאפירה את שערות החוקרים", כתב ה"פוליטיקן" הדני. כיצד יכול להיות שהמדדים האירופיים שנועדו להזהיר מגל שני נמצאים עדיין כולם בטווח הירוק, ואביב אירופי שהתחיל עם חששות לקריסת מערכות הבריאות ביבשת מתקדם לפתע לעבר גבולות פתוחים ואפילו אפשרות לתיירות?

נדמה כי לגבי נחיצותו של הסגר מבחינת בריאות הציבור אין ממש תהיות. תמרורי האזהרה שמציבות מדינות אירופית כמו שבדיה ובריטניה, שהקלו ראש בהתפשטות מגפת הקורונה וחוות זינוק משמעותי ומתמשך בשיעורי התמותה העודפת (4,500 בני אדם בשבדיה עד כה, כ־40 אלף בני אדם בבריטניה) - עדיין מהבהבים. גם המצב במדינות אחרות בעולם, כמו ברזיל וארה"ב, ממחיש את הנתיב המסוכן של תגובה מאוחרת או של גישת "עסקים כרגיל".

"יש גורמים המנצלים את העובדה שגרמניה התמודדה היטב עם המגפה כדי לומר בדיעבד שהצעדים שנקטנו לא היו הכרחיים", אמרה בסוף השבוע קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, "כמובן שזוהי טעות". הווירולוג הגרמני המייעץ לממשלה, פרופ' כריסטיאן דרוסטן מהמרכז הרפואי "שאריטה", העריך בראיון כי הצעדים שביצעה ברלין - כולל סגר הדוק - הצילו בין 50 ל־100 אלף בני אדם במדינה.

אבל רבים באירופה עדיין תוהים לגבי הדינמיקה של השבועות האחרונים - מדוע במרץ הייתה המחלה במגמת התפשטות מהירה וכעת היא בדעיכה. מדוע 200 המקרים שאותרו בגרמניה מדי יום בתחילת מרץ, למשל, אינם שקולים ל־200 המקרים שמאותרים בה מדי יום כעת, בתחילת יוני. מדוע "אין עדויות לכך שמדינות שחזרו לשגרה במהירות הפגינו עלייה במספר מקרי הקורונה", כפי שכתב בנק "גולדמן־זקס" במסגרת ניתוח התופעה.

התשובה, לפי המומחים והמחקרים שהתפרסמו בנושא, מורכבת משילוב של צעדים שיושמו בשטח גם אחרי הסרת הסגר, לצד מוכנות של מערכות הבריאות ואולי אף גורמים בלתי־ידועים עדיין, כמו עונתיות אפשרית של הנגיף. מכיוון שמדובר בנגיף חדש שגורם למגפה חדשה, ההסברים המדעיים כולם הם עדיין בגדר השערות. ואולם, חצי שנה לתוך התפרצותה, נראה כי התובנות לגבי התמודדות עם הקורונה הופכות למבוססות ולאפקטיביות יותר.

חוזרים לשגרה

מסכות: הקו הראשון בהגנה

אחד השינויים המשמעותיים המיושמים כיום באירופה הוא שמדינות רבות חוקקו חובה ללבוש מסיכות במהלך שהייה בחנויות, בסופרמרקטים, בתחבורה ציבורית ועוד. כל מדינות המחוז של גרמניה, למשל, אימצו את ההגבלה הזו, והתושבים מקפידים ליישם אותה בצייתנות, לצד אוסטריה, צ'כיה ושלל מדינות נוספות, כמו איטליה וצרפת. בעניין זה, הרשויות הרפואיות ביבשת שינו את דעתן במהלך המגפה. בתחילה אמרו הגופים המקצועיים כי אין שום יתרון בלבישת מסיכה, בין השאר בגלל שהיה מחסור רציני בהן ברחבי העולם, אך כעת הן הפכו ל"קו הראשון" של התמודדות עם הקורונה.

הסיבה, לפי שלל מחקרים שפורסמו בשבועות האחרונים בכתבי עת מדעיים, היא ההבנה שחלק גדול מההדבקה נובע מחלקיקי רוק נגועים בנגיף שנעים באוויר. חלק מהרופאים מצביעים על ההתפרצויות המוגבלות יחסית שאירעו במדינות כמו טייוואן ודרום־קוריאה, בהן חבישת מסכות הגנה נפוצה הרבה יותר, כדי להצביע על חשיבות הצעד.

הולכת רגל ליד האייפל. מדינות רבות שינו את דעתן ואימצו את המסכות  / צילום: Francois Mori, Associated Press

מחקר שהתפרסם באחרונה בכתב העת "Science" אף מצא שטווח ההדבקה האפקטיבי של חלקיקי רוק באוויר (אירוסולים) יכול להגיע לשישה מטר, ולכן אפילו ההגבלות על מרחק של 1.5-2 מטר בין אדם לאדם, הנדרשות במדינות רבות באירופה, אינן אפקטיביות. "נראה כי חלק גדול מההתפשטות של מחלת ה־Covid 19", קבע המחקר, "נעשה בהעברה באמצעות האוויר של אירוסולים הנוצרים על ידי חולים א־סימפטומטיים במהלך דיבור ונשימה".

המסכות, כידוע, סופגות חלק גדול מרסיסי הרוק ומונעות הדבקת אחרים, באותה מידה שהן מקטינות את החשיפה לאירוסולים נגועים.

ריחוק חברתי ושינוי התנהגות

למרות שבשטח נראה לעתים כאילו אירופה שבה ל"עסקים כרגיל", מבחינת החוקים ישנן עדיין הגבלות משמעותיות על התקהלות, על שמירת מרחק וגם על עבודה משותפת. בגרמניה, למשל, באופן פורמלי עדיין אסור לשבת לשולחן אחד במסעדה עם יותר מבני משפחה אחרת, ומספר האינטראקציות החברתיות, בין השאר בשל ההגבלות שעדיין קיימות על תיירות, נסיעות, עבודה ולימודים, ירד בהשוואה לתקופה שבה צברה המחלה תאוצה והתגברה. במדינות רבות באירופה העבודה טרם שבה לסדרה, בין השאר בגלל פתיחה חלקית בלבד של בתי הספר.

בנוסף, אפידמיולוגים העריכו עוד לפני שנחשפה חומרת המגפה, כי עצם השמירה על היגיינה, שטיפת ידיים קבועה ואף חיטוי משטחים, לצד המודעות לאחריות האישית לא להדביק אחרים, תסייע להפחית את מקדם ההדבקה של המחלה, שבימים אלה ניצב מתחת ל־1 ברוב מדינות אירופה. הפחתת הצפיפות בתחבורה הציבורית על ידי סימון "מקומות עמידה", למשל, לצד הגבלת השהייה של אנשים רבים בתוך חנויות או חללים סגורים, אומרים המומחים, משחקים כולם תפקיד בהפחתת מקרי ההדבקה.

חילופי מזג האוויר ועונתיות

אחת השאלות המסקרנות ביותר, אך גם הקשות ביותר למענה, הייתה האם נגיף הקורונה יהיה עונתי כמו חלק מהנגיפים האחרים התוקפים בני אדם במחזורים לפי עונות השנה. העובדה כי מדובר בנגיף חדש גרמה למרבית המומחים להעריך כי התשובה השלילית. עצם החשיפה של אוכלוסייה שמעולם לא נחשפה אליו, בכל זמן נתון, העריכו המומחים, אמורה לספק לו "קרקע להתפשטות". מצד אחד, הדבר מוכח במדינות כמו אקוודור וברזיל, שבהן התפרצה הקורונה באופן בלתי־אופייני בתחילת הסתיו. מצד שני, החוקרים זקוקים לפרספקטיבת הזמן כדי לענות ברצינות על שאלה זו.

הקיץ מגיע והאיטלקים יצאו לים. האם החום יחסל את הנגיף? / צילום: Andrew Medichini, AP

תקדים שמזכירים רבים בימים האחרונים הוא של נגיף ה־SARS המקורי, שהתפרץ גם הוא מסין לרחבי העולם, אבל נעלם באופן טבעי בחודשים מאי ויוני 2002, ומאז שב והתפרץ רק כתוצאה מניסויים ודליפות ממעבדות. עם זאת, חשוב לציין שהתפשטותו של ה־SARS הייתה מזערית ביחס לנגיף הנוכחי - 8,000 בני אדם נדבקו בו במהלך 2012-2014, לעומת קרוב ל־6.5 מיליון שנדבקו בקורונה בחצי השנה האחרונה בלבד.

אפילו העונתיות עצמה אינה מוסברת לחלוטין על ידי המדע. חלק מהחוקרים מסבירים כי בקיץ יש שינויים באופי הפעילות האנושית - בני אדם פחות מסוגרים בבתים או במשרדים ושוהים זמן רב יותר בחוץ, בוודאי במדינות אירופיות. סיכויי ההדבקה באוויר הפתוח, כאמור, נמוכים משמעותית מאלה בחללים סגורים ולכן התוצאה הכללית היא דעיכה. יש גם חוקרים המסבירים כי קרינת האולטרה־סגול החזקה באירופה בחודשים מאי עד ספטמבר "מחטאת" את האוויר ומשטחים שונים ותורמת לדעיכת הנגיף.

אירועי הפצה המוניים

אולם דומה שככל שעובר הזמן מסתמן גורם מפתח אחד שלדברי החוקרים יכול להשפיע משמעותית על סיכויי ההתפשטות. גורם זה הוא אירועי הדבקה המונית, הנעשים על ידי מי שמכונים "מפיצי־על" ("סופר־ספרדרים"). הווירולוג הגרמני פרופ' הנדריק שטריק אומר כי בעוד שנשאים לא היו מדבקים במהלך נסיעה בתחבורה ציבורית או אפילו בבתיהם, הם הפכו ל"מפיצי על" באירועים המוניים סגורים, כמו אוהל קרנבל. "ההתפשטות החמורה ביותר אירעה כתוצאה מאירועי הפצה המונית", אמר. הוא הסביר שהדגש של הרשויות צריך להיות על מניעת הנסיבות המאפשרות הדבקה, ולכן יש להמשיך ולאסור קיום אירועים המוניים.

כנסייה בפרייבורג, גרמניה, בחודש מאי. חשש מהדבקה המונית במקומות סגורים / צילום: Philipp von Ditfurth, Associated Press

עדויות לאירועים דומים הגיעו מרחבי העולם - בין אם מדובר בשיעורי זומבה בדרום־קוריאה, תפילות משותפות, חזרה של מקהלה בברלין, בר אפרה־סקי באוסטריה - נדמה כי שהייה בחלל סגור, לא מאוורר, שבו הפעילות האנושית כרוכה בדיבור, היא מתכון לאפשרות הדבקה המונית. אפילו אחרי הסרת הסגר בגרמניה, שלושת אירועי ההדבקה המשמעותיים ביותר במדינה היו בכנסייה אוונגליסטית, במסעדה סגורה ובחגיגה פרטית של "חמולה" בעיירה גטינגן.

מקדם הדבקה 

בעוד עד כה התרכזו האפידמיולוגים במקדם ההדבקה (R0), כעת הם מזכירים את ערך K - היחס שבין מקרי ההדבקה למספר המקורות שלהם. בשפעת, למשל, מעריכים החוקרים כי שיעור ה־K קרוב ל־1 (השיעור המקסימלי) שבו מקורה של כל הדבקה הוא במקרה הדבקה אחר. בקורונה מעריכים החוקרים בגרמניה שהערך ניצב על בין 0.1 ל־0.2 - כלומר שבין 10% ל־20% מהחולים אחראים לרוב מקרי ההדבקה. מחקר שנעשה בהונג־קונג, שבה ההתמודדות עם המחלה נעשתה ביעילות ובמהירות, העלה כי 20% בלבד מהחולים במחלה היו אחראים ל־80% מהמקרים.

הסברים אלה יעמדו למבחן בשבועות הקרובים, משום שההקלות באירופה הולכות ונמשכות. בצרפת ייפתחו היום (ג') המסעדות ובתי הקפה, בהולנד הן נפתחו כבר בסוף השבוע. בתי קולנוע שיותר ממחצית מהכיסאות שלהם הוסרו ייפתחו בדנמרק. גם מוזיאונים ובריכות שחייה ציבוריות שבים לפעילות, ומדינות רבות מסמנות את ה־15 ביוני כתאריך שממנו תותר תיירות חופשית ופתיחת גבולות, לפחות בתוך האיחוד האירופי. השאלה אילו צעדים יוכיחו עצמם כאפקטיביים ביותר - אלה המונעים מקרי הדבקה בעלות כלכלית וחברתית נמוכה יחסית - תהפוך למרכזית לקראת החורף הקרוב והסיכון הגובר, לדברי המומחים, ל"גל שני" של מגפת הקורונה.

עוד כתבות

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה ישראלית בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר