גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עולים לגובה: פינוי-בינוי גם למרכזים המסחריים השכונתיים

תוכניות חדשות למרכזים המסחריים מבקשות להוסיף זכויות בנייה וקומות ולהציע יותר שירותים לתושבים, קרוב לבית ● אבל זה לא כל-כך פשוט: "יש מוניטין, יש לקוחות. אם תסגור את החנות לשלוש שנים, כבר לא תהיה רלוונטי"

המרכז המסחרי של בורוכוב, גבעתיים / צילום: איל יצהר, גלובס
המרכז המסחרי של בורוכוב, גבעתיים / צילום: איל יצהר, גלובס

עם ירקנייה מאובקת, מספרה משופצת, ופיצוצייה עם טלוויזיה בחוץ, שכולן שורדות בקושי - למרכזים המסחריים השכונתיים יש דימוי מיושן. אבל על רקע תנופת ההתחדשות העירונית, יש היום הכרה גורפת בכך שהמקומות האלה הם בבחינת משאב קרקע לא מנוצל.

משבר הקורונה, עם מגבלות טווחי ההתרחקות ל-100 ול-500 מטר, הפך את המרכזים השכונתיים, הקרובים לבית, לרלוונטיים מתמיד, והעצים את ההתעניינות בפרויקטים מהסוג הזה.

ניר שמול, מנכ"ל שניר / צילום: תומר פדר

"המרכזים המסחריים הם כמו יהלום לא מלוטש", אומר ניר שמול, בעלי חברת שניר, שמשווקת נדל"ן. הוא מעיד שהתחדשות המרכזים המסחריים היא אחד הנושאים הכי חמים כרגע מבחינה נדל"נית.

"המרכז המסחרי הישן הוא בדרך-כלל בן קומה אחת. בפרויקט ההתחדשות אתה יכול להוסיף מעליו קומה שנייה ובה משרדים או מרפאות, בקומה למטה אתה יכול לעשות מרכז חווייתי לשכונה ובו באולינג, ומעל להקים דיור מוגן. האפשרויות הן אינסופיות", אומר שמול.

לדבריו, יש גם בעייתיות רבה בקידום פרויקטים מהסוג הזה.

אפילו פינוי-בינוי של דירות קשה לקדם. ושטחים מסחריים?

"יש הבדל גדול בתחום ההתחדשות העירונית בין דירות לעסקים. פה, בנוסף לעניין הזכות הקניינית וההסכמה, מדובר באובדן הכנסה מעסק, במוניטין. תחשוב על אנשים שזה משלח היד שלהם - אם אתה סוגר לאנשים את העסק אז לא תהיה להם זכות קיום. כשמישהו יחזור למקום הישן אחרי שלוש שנים, הוא כבר לא רלוונטי. דבר אחר זה נושא הפיצוי הכלכלי - אי-אפשר לפצות על אובדן הכנסה בשטח".

"קשה להעתיק חנות עם לקוחות נאמנים"

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית / צילום: שלומי אמסלם

לדברי עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, "בטיפול בשטחים המסחריים יש שתי בעיות: האחת היא המיסוי, במיוחד כשמדובר בקרקע בבעלות המדינה. בבנייה רוויה למגורים יש פטור מדמי היתר. בבנייה צמודת קרקע שאינה למגורים, יש דמי היתר לרמ"י. זה דומה להיטל השבחה, אבל אין חלף היטל - זה גם וגם. ולכן לא פעם, התוספת הזו של דמי היתר עלולה להביא את הפרויקטים לחוסר כדאיות כלכלית. הבעיה השנייה קשורה לפיצוי בעלי העסקים. קשה מאוד להעתיק חנות שיש לה לקוחות נאמנים. מדובר באובדן הכנסה ובאובדן מוניטין, וקשה להגיע להסכמה על גובה הפיצוי כי השונות בין בעלי העסקים רבה. לכל חנות יש תזרים ההכנסות שלה, אחד מוכן לקבל דירת מגורים, השני רוצה נכס עסקי וזה לא תמיד מסתדר עם התב"ע חדשה. כל המנגנון של ההסכמה על התמורות הוא הרבה יותר מורכב".

למרות הקשיים, יש מרכזים מסחריים שיוצאים להתחדשות עירונית. לחברת אשטרום נכסים יש עשרה קניונים ומרכזים מסחריים שכונתיים, ביניהם קניון בת ים, חלק מקניון חוצות המפרץ, חלק ממרכז שוסטר ברמת אביב ג', מרכז מסחרי בשוהם וקניון "החאן" ראש פינה. חלקם נמצאים בתהליכים של התחדשות.

תומר חליוה, סמנכ"ל החברה, טוען שהמרכזים השכונתיים הם אחת הנישות הכי טובות שיש כיום בתחום הנדל"ן המסחרי: "האופרציה שלהם הרבה יותר קלה מקניון רגיל, יש להם קהל שבוי והם משדרים יציבות. זו נישה שאנחנו רוצים לחזק. הלקוחות מגיעים למרכזים האלה כי הם מחפשים חוויה. הם כבר לא קונים לצורך קנייה".

חליוה מסביר שהתחדשות המרכזים המסחריים מורכבת במיוחד: "הדרישות של הכבאות, המשטרה והעירייה הרבה יותר גדולות מאשר הדרישות למגורים.

"כשאנחנו משפצים, גם העבודות עצמן יותר מסובכות: אנחנו משתדלים לעשות את העבודות בחלקים כדי לא להשבית את המרכזים. עובדים הרבה בלילה ומחוץ לשעות הפעילות. זו אופרציה מאוד מסובכת כי אנחנו לא רוצים לעצור את הפעילות. זה אמנם מאריך את העבודות אך נותן לשלושת רבעי מרכז להמשיך לפעול ואז יש המשכיות".

"העירייה צריכה לטפל בזה, ולא היזמים"

האדריכלית מימי פלג, מהנדסת העיר חולון, סבורה שהתחדשות המרכזים השכונתיים צריכה בכלל להיות באחריות העירייה: "בדרך-כלל למרכזים המסחריים האלה יש המון בעלים, ואין להם אמון ביזמים ככה שאי-אפשר להרים פרויקט. מבחינתם של היזמים הם עושים ככה את הבוננזה ועוברים הלאה. אנחנו חושבים שהפרויקטים האלה צריכים להיות מקודמים כפרויקט PPP (Public-Private-Partnership), כלומר, שותפות פרטית ציבורית.

מרכז מסחרי בשכונת ג'סי כהן בחולון / צילום: איל יצהר, גלובס

"זה יותר פשוט כשהרשות לוקחת על עצמה להרים פרויקט - הכוונה היא לקידום התב"ע ואפילו ליווי של החברה הכלכלית את הפרויקט. אם אני לוקחת את המרכז המסחרי ומוסיפה שם זכויות, וממקמת שם מרכז קהילתי קטן עם כמה חוגים, עם טיפת חלב, תהיה תנועה של אנשים מגילאי 0-80. תוסיף לשם איזה סניף של רשת בתי קפה ממותגת ותתחיל נהירה גם ממקומות אחרים".

שרון בנד מחברת "במידה" העוסקת בתכנון עירוני ובפיתוח אסטרטגיה עסקית ושיווקית: "המרכז המסחרי השכונתי הוא הרבה פעמים הסלון הציבורי של כולנו. במרחב הציבורי יש כמה פונקציות שמאפשרות מפגשים, והחוסן הקהילתי שלנו נבנה במקומות האלה. המפגשים הבלתי אמצעיים, הקשרים האנושיים. אם אין לנו סיבה לצאת למרחב הציבורי אין לנו חיים עירוניים. כי כל אחד ספון בדלת אמותיו.

"נוסף לכך, זו הזדמנות לתעסוקה לאנשים ליד הבית, במקום שייסעו למקומות רחוקים. בואו נעשה רקמה חיה, תוססת, מעניינת שמאפשרת לאנשים את הסחורות והצרכים שהם צריכים ליד הבית וגם מאפשרת להתפרנס ליד הבית".

איזה היגיון כלכלי יש בהקמת מרכז מסחרי שכונתי במרחק לא רב מקניון מצליח?

"צריך לבנות את זה נכון. אם עושים מרכזון שיש בו ארבע חנויות אז ברור שהם לא מתפרנסים. אם אתה עושה מרכז מסחרי שיש בו מאסה קריטית מספיק גדולה של חנויות הן יוצרות סיבה מספיק טובה לאנשים להגיע. מסחר משגשג מזה שיש טראפיק, ממשך השהייה. אתה צריך ליצור שלם שהוא גדול מסך חלקיו". 

מרכזים מסחריים בהתחדשות

הגבעה הצרפתית, ירושלים: "אזרחים ותיקים חייבים סופרמרקט נגיש"

המרכז המסחרי של שכונת הגבעה הצרפתית בצפון מזרח ירושלים / צילום: איל יצהר, גלובס

המרכז המסחרי של שכונת הגבעה הצרפתית בצפון מזרח ירושלים, משרת לא רק את תושבי השכונה אלא גם את תושבי השכונות הערביות עיסאוויה ואת הכפרים שמסביבה ואת אנשי האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה בהר הצופים.

המבנה, שתוכנן על ידי האדריכל שמואל שקד בסגנון ברוטליסטי ירושלמי, נבנה בתחילת שנות ה-80 על שטח בבעלות רשות מקרקעי ישראל, ביוזמת משרד הבינוי והשיכון. המרכז כולל מבנה בן שתי קומות ובו חנויות, סניף בנק וקופת חולים, ומבנה נוסף המשמש כסופרמרקט. בעלי הזכויות על הקרקע הם חברת אזורים, עיריית ירושלים ורמ"י.
התוכנית החדשה של המקום מקודמת על ידי חברת אזורים ותוכננה על ידי האדריכל דוד גוגנהיים. היא נדונה לאחרונה בוועדה המחוזית של ירושלים. התוכנית כוללת הריסה של הבינוי הקיים והקמת מתחם שכולל חמישה בניינים למגורים ובהם שטחי מסחר בקומת הקרקע שמקיפים כיכר הפונה לנוף. מדובר בשני בניינים בגובה 18 קומות, שני בניינים נוספים בגובה 12 קומות ובניין נוסף בגובה שמונה קומות, ובסך-הכול 213 יחידות דיור. בחלק השני, באתר שבו נמצא מבנה הסופרמרקט, מקודמת כעת תוכנית של מגדל בגובה 30 קומות הכולל מסחר בקומת הקרקע, קומות תעסוקה ומגורים. המתכננת של המגדל היא האדריכלית מיכל דלה פרגולה.

עו"ד גדי פרל, תושב השכונה וחבר בוועדה הפיזית של המנהל הקהילתי השכונתי, מברך על התוכנית אך טוען שלא יכול להיות שהתוכנית מקודמת בלי לדאוג לצורכי התושבים: "בשכונה הזאת יש הרבה תושבים ותיקים. הם צריכים סופרמרקט נגיש. אם יש משהו שלמדנו בתקופת הקורונה זה כמה אזרחים ותיקים צריכים גישה למוצרים בסיסיים. הם לא כמוני, שעושה הזמנות באינטרנט. אם אתה הורס את הבניין. מה אמורים לעשות האנשים האלה בחמש שנות הבנייה? אני יכול לחיות בלי פלאפל או סושי, אבל יש דברים שאי-אפשר בלעדיהם". 

שכונת בורוכוב, גבעתיים: "קנינו את כל המרכז ופינינו את השוכרים"

לקרן 1JTLV שהוקמה ע"י עמיר בירם בשנת 2011, תשעה נכסים מניבים בתחום המסחרי: מרכזי קניות בירושלים, גבעתיים, גן יבנה ועפולה וקניונים באשדוד, סביונים, יהוד ורעננה.

אריאל רוטר, מבעלי הקרן, מספר שהקרן רכשה לפני שבע שנים מקבוצת אלוביץ' מרכז מסחרי בשכונת בורוכוב בגבעתיים שהיה ממוקם על דופן מגרש הכדורגל המיתולוגי "המכתש". "המגרש היה ממוקם בבור שנחצב בגבעה וכך נוצרה הפרדה מפלסית בעייתית בין השכונה למרכז הקניות. היה קשה להגיע אליו ולכן הוא בקושי תיפקד. בשלב מסוים העירייה בחרה לפתח את הקרקע באמצעות גישור על פערי הטופוגרפיה ויצרה פארק מדרוני ועליו איפשרה להקים שני מגדלי מגורים.

"קנינו את המרכז, פינינו את השוכרים והכפלנו את השטח הבנוי לסך של 4,000 מ"ר. היתרון התכנוני שלו הוא שיש לו קומת קרקע שפונה לרחוב והקומה הראשונה, שבעבר אי-אפשר היה להגיע אליה, פונה לפארק. הדבר הזה יצר השבחה תכנונית מאד גדולה. איכלסנו אותו בחנויות מזון שנותנות שירות לשכונה, בסופרפארם ובסופרמרקט. השכונה מאד אוהבת אותו. הוא מתפקד טוב מאוד.

רוטר: "אנחנו אוהבים את המרכזים השכונתיים בגלל החוסן שלהם. דווקא עכשיו בזמן המשבר ראינו אותו בפעולה. אלה שוכרים שמתפקדים גם בתנאים פחות טובים. כך למשל הסופרמרקט ובית המרקחת. גם במשבר הקורונה הם המשיכו לתפקד בשיעור גבוה". 

שדרת עמק איילון, שוהם: "הגענו לגבול התב"ע הקיימת ועובדים על חדשה"

מרכז מסחרי בשוהם / צילום: אשטרום

תומר חליוה, סמנכ"ל אשטרום נכסים, מספר שהחברה רואה במרכזים המסחריים פוטנציאל כלכלי: "אנחנו מקדמים תב"עות לכל המרכזים המסחריים שלנו, כדי להעשיר את החוויה ולתת שימושים שלא היו קודם במרכז. כך למשל חדר כושר, מרפאות ומשרדים. היום אתה לא מסתכל על מרכז הקניות רק כזירת מסחר, אוסף של חנויות. אתה מסתכל לראות איזה עוד שימושים ניתן להכניס למקום הזה.

"בשוהם למשל, מבנה משנות ה-90, הוספנו לפני כשמונה שנים עד לקצה גבול התב"ע הקיימת. אנחנו מבינים שזה יישוב שהולך וגדל כך שדרישות המסחר רק יגדלו ולכן אנחנו עובדים בימים אלה על תב"ע חדשה, שתגדיל את שטחי המסחר, המשרדים והבילוי". 

עוד כתבות

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

עדויות מהשבי: "חיילים עוברים עינויים, מורעבים בכלובים"

לפי דיווח בסוריה ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק • מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • תושבים בצפת מדווחים על יירוט, לא נשמעה אזעקה • ירי רקטי לעבר גורן וגרנות הגליל, ירי נוסף גם לראש הנקרה • עדכונים שוטפים

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבימ"ש השלום צו חיפוש במשרד של שני עורכי דין ● השניים טענו כי המסמכים נתפסו ע"י צו של בימ"ש השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את ערעורם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

יציבות בוול סטריט; רדיט יורדת ב-10%, רשת הרהיטים RH מזנקת ב-18%

בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "כנראה שעליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● הצמיחה השנתית בארה"ב עמדה ברבעון האחרון על 3.4%, יותר מהצפוי ● האסטרטג של ג'יי.פי מורגן מזהיר: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר בחברת ה-AI אנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר