מטוס של אל על ומטוס של לופטנזה / צילום: Matthias Schrader , Associated Press
בהמשך לפרסומים בתקשורת בדבר המתווה שהציעה אל על לאוצר, ובנושא המתווה שהגיש לה האוצר להלוואה המשלבת הלאמה דרך הנפקת מניות, מבהירה אל על כי החברה "לא הודיעה למשרד האוצר על דחיית המתווה המשולב. החברה שלחה אתמול למשרד האוצר הצעות להתאמות במתווה המשולב, אשר להבנת החברה יש בהן כדי לתת מענה לקשיים שרואה החברה במתווה המשולב, כפי שהוצע.
בכוונת החברה להמשיך את הדיונים עם משרד האוצר בנושא קבלת הסיוע מהמדינה ולהמשיך את הבחינה של מתווי הסיוע הרלוונטיים...אין כל וודאות כי מתווה זה או אחר אכן יסוכם או כי ניתן יהיה להשיג את התנאים בהם יותנו", כך לפי הודעתה של אל על.
אתמול דיווחנו כי משרד האוצר צפוי לדחות את המתווה שהציעה לו חברת אל על. הנימוק: המתווה שגיבשה החברה נועד לשמור על הבעלים, והוא שם את המדינה בעמדת נחיתות כבעלת חוב.
אל על יודעת שיש לה קלף חזק ביד: רה"מ שהנחה ישירות את האוצר להציל את החברה. מכאן שהיא מרגישה מספיק בטוחה לא להיות הכנועה במו"מ שמתנהל מזה חודשים ולקבל את מרות האוצר ואת רשימת הדרישות שלו, אלא שהיא בשלה להציע כיוון משל עצמה, מנומק ככל שיהיה. מה שאל על לא לוקחת בחשבון הוא שרה"מ הנחה להציל את החברה - אולם לא את הבעלים שלה.
הצעת אל על נשארת על הלוואה בהיקף של 400 מיליון דולר, והיא כוללת הנפקה של 40 מיליון דולר - במקום 150 מיליון דולר שהציע האוצר. מנין צץ המספר 40? באוצר מבינים שהוא כנראה משקף את חלקה של חברת כנפיים בבעלות על החברה לפי שוויה היום.
גם הנפקה כזו תדלל את הבעלים, אבל בשיעורים נמוכים יותר מזו של המדינה. בהצעתה הציעה המדינה לרכוש ב-150 מיליון דולר מניות שהציבור לא ירכוש. כעת אל על מציעה את היתרה, 110 מיליון דולר שהמדינה תקנה בשטרי חוב המירים, כלומר כאלה שיאפשרו לה בעוד שלוש שנים לערך למכור את שטרי החוב כמניות. באופן הזה המדינה לא תיקח חלק בקבלת החלטות, לא תהיה בעלים ולא תמנה נאמן שינהל את אל על כפי שהיא רצתה. בהצעת המדינה, טוענת אל על כי יש יותר מדי סימני שאלה, הן אודות אותו נאמן שהמדינה רוצה למנות והן לשאלת הזמן שיידרש עד להנפקה של 150 מיליון דולר - כשאל על זקוקה לכסף עכשיו.
היתרה של 250 מיליון דולר תינתן לאל על כהלוואה בערבות מדינה בשיעור 75%. במכתב לאוצר אל על גם לא מוותרת על המתווה הראשון, כלומר הלוואה של 400 מיליון דולר מגופים מוסדיים ומהבנקים בערבות מדינה של 82.5%, כשהיא טוענת שיש לה מקורות מימון לכסף הזה. אל על יודעת שבמתווה הזה - האוצר נחוש בדעתו לחייב את אל על בתנאים שהיא כבר שמעה כולל הזרמת הון מהבעלים בהיקף של 100 מיליון שקל.
בהצעה שהגישה אל על היא מנסה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה - לקבל סיוע בלי הזרמת הון של הבעלים (אלא דרך ההנפקה של 40 מיליון דולר). באוצר מרימים גבה על התמיכה הבלתי מוסתרת של חברי הדירקטוריון באל על בבעלים בשעה שהם דוחים את מתווה האוצר שהיה מזרים הון מיידי לאל על, אולם מדלל את הבעלים בעלי המניות.
ובכל זאת, באוצר הצליחו גם להתרשם מכמה נקודות שהועלו במכתב של אל על המפרטות כמה בעיות גם במתווה של האוצר להלאמה העקיפה. האווירה היא שאותו מכתב לא יהווה פתח למו"מ באווירת שוק של "ניפגש באמצע" על סכום ההנפקה, כשבאוצר מצפים מהדירקטוריון לזכור את תפקידו - להגן על החברה ולא לשמור על הבעלים על חשבון מה שטוב לחברה.
בשבוע הבא ייפגשו מנהלי אל על עם נציגי האוצר, שינסו לשכנע אותם שהמודל שפעל בגרמניה עם הסיוע שהעניקה הממשלה ללופטהנזה לא ישים לאל על. האמון של הממשלה הגרמנית בחברת התעופה הוא כנראה גדול בהרבה בכל הנוגע ליכולת שלה להרוויח, והוא קשור גם להיקפי המינוף הגבוהים של אל על. את ההצעה של אל על מגדירים באוצר כ"לא רצינית" ובתוך כך מודים כי האינטרס שהחברה תשרוד קיים.
ההצעה של אל על מוגדרת כלא מהודקת ואף כבעייתית, משום שהחוב של המדינה יהיה נחות ביחס לבעלי החוב האחרים וזאת במובן של היכולת שלה לקבל את ההחזר מיידית כשהוא יוגדר בזמן שבו המדינה תוכל למכור את שטרי החוב שתרכוש. באוצר טוענים כי ההצעה נועדה רק לשמור על הבעלים הקיימים, וכי לא מצופה שמישהו יזרום עם ההצעה שגם הוגדרה כ"משונה".