בתום תהליך ארוך ויסודי (הרחבה בהמשך) ולאחר שנבחנה בקפידה, היו אלה חברי ה-CCJ שהציעו הגדרה משותפת ומוסכמת שתתאר במדויק את מלאכתם. לפיכך נקבע שמטרתה המרכזית של העיתונות לפי ה־CCJ היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה חופשית.
כחלק מהמטרה שהוגדרה עבורה, קיבלה על עצמה העיתונות גם מגוון תפקידים ומשימות חברתיים, לרבות בניית קהילות, יצירת שפה וידע משותפים, זיהוי של "הטובים והרעים בחברה" והנעת אזרחים לפעולה. רבים גם מצפים מהעיתונות שתבדר אותם, שתשמש ככלב שמירה ושתעניק פתחון פה לאלו בחברה שקולם אינו נשמע.
10 עקרונות היסוד של העיתונות
1. מחויבותה העליונה של העיתונות היא לאמת. דמוקרטיה מבוססת על יכולתם של אזרחים לקבל מידע מהימן ועובדות מדויקות המוצגים בתוך הקשר. ראשית המסע בעקבות אותה 'אמת עיתונאית' היא בתהליך מקצועי ושיטתי של איסוף ובדיקת עובדות העובר בדיווח הוגן ואמין של המשמעות שלהן לקוראים. כל דיווח הוא נכון לשעתו ונתון להמשך בדיקה לאחר פרסומו הראשוני.
על עיתונאים להיות שקופים ככל הניתן בנוגע למקורות המידע ושיטות העבודה שלהם, כך שהקוראים יוכלו להעריך בעצמם את מהימנות התוכן המוצג בפניהם. בעולם שבו מתרחש ריבוי קולות, הדיוק הוא הבסיס לכל המלאכה העיתונאית; יש צורך בהצגה בהקשר, וחובה גם על הפרטים להיות מדויקים, בין שמדובר בפרשנות, בדיווח, בביקורת או בניתוח; ומתוך הדיוק הזה נוצרת בהדרגה האמת העיתונאית.
בעידן שבו אזרחים מתמודדים עם היקפי מידע רבים יותר מאי-פעם, הצורך שלהם בעיתונות שקופה, המפנה למידע אמין המוצג בהקשרו - רק עולה.
2. נאמנותה העליונה של העיתונות היא לאזרחים. בעוד שתאגיד שידור או חברה המוציאה לאור עיתון מחויבים לבעלי עניין רבים כמו בעלי מניות או מפרסמים, על עיתונאים להישאר נאמנים בראש ובראשונה לאזרחים ולאינטרס הציבורי, ללא מורא וללא משוא פנים. מחויבות זו לאזרחים תחילה היא תנאי בסיסי לאמינותו של כל ארגון חדשות, והיא נועדה לוודא שהתוכן בעיתון לא מוטה לטובת מקורבים או מפרסמים.
נדבך נוסף של מחויבות זו הוא בהצגתה של תמונה מייצגת עבור כל החלקים בחברה שבה פועל ארגון עיתונאי. סיקור חלקי והתעלמות מאזרחים מסוימים או מחברים בקבוצות מסוימות, במהלך העבודה העיתונאית - משולה לפגיעה בזכויותיהם.
בבסיס תעשיית החדשות המודרנית הייתה התפיסה הרווחת שלאמינות של כלי תקשורת יש את הכוח לבנות עבורו קהל עוקבים רחב ונאמן, ובעקבות קהל זה תגיע בהדרגה גם הצלחה כלכלית. בהקשר זה, עובדים בארגון חדשות שאינם עיתונאים, למשל במחלקות מסחריות או תפעוליות, מחויבים אף הם לטפח - ולא לנצל לרעה - את האמון של לקוחותיהם.
3. העבודה העיתונאית במהותה היא דיסציפלינה של אימות נתונים ובדיקת עובדות. עיתונאים מתבססים בעבודתם על פרקטיקות של אימות מידע והצלבתו.
כשתפיסת האובייקטיביות התפתחה במקור, משמעותה לא הייתה כי העיתונאים נקיים מהטיה. למעשה היא קראה ליצירתה של שיטה עקבית לבדיקה ולאימות של מידע ולנקיטת גישה של שקיפות ביחס למקורות, כך שהטיות אישיות ותרבותיות לא יאפילו על מהימנות הדיווח. לפי עיקרון זה השיטה היא האובייקטיבית, לא העיתונאים עצמם.
חיפוש מקורות רבים ככל האפשר, הצלבתם, פירוט מירבי לגבי מקורות המידע, חשיפת שיטת הניתוח, וכמובן בקשת תגובות מצדדים שונים של מושא הסיקור - כל אלו הם מרכיבי יסוד בבסיס השיטה.
הדיסציפלינה של אימות הנתונים ובדיקת העובדות היא זו שמפרידה בין עיתונות לבין תעמולה, בידור או סיפורת. עם זאת, הצורך בשיטתיות לא תמיד גובר על האינטואיציה. בעוד שהעיתונות פיתחה טכניקות שונות לבדיקה ולביסוס עובדות, היא טרם פיתחה די כלים לבחינת האמינות של הפרשנות העיתונאית שהיא מספקת בעצמה.
4. על העוסקים בעיתונות לשמור על עצמאות מחשבתית בעשייתם וברוחם. עצמאות היא דרישה יסודית בעיתונות וחיונית לאמינותה. גם בעלי טורי דעה ופרשנות, שאינם ניטרליים, נדרשים לדייק בעובדות ולשמור על הוגנות אינטלקטואלית במהלך עבודתם כשהם פונים לציבור הקוראים. דרישה זו קודמת להשתייכותם לקבוצה או למחנה.
בעצמאותם, על העוסקים בעיתונות גם להימנע מגאוותנות, מאליטיזם, מהתבדלות ומשליליות-יתר.
5. על העיתונות לפקח באופן עצמאי ובלתי תלוי על מוקדי כוח. המבנה של ארגונים עיתונאיים ותפקידיהם החברתיים השונים מציבים אותם בעמדה ייחודית כישויות המפקחות על הגופים שהשפעתם על חיי האזרחים היא המשמעותית ביותר.
האבות המייסדים של ארצות הברית זיהו בביצור מעמדה של העיתונות חומת מגן מפני ניצול לרעה של כוח ושררה. לאורך השנים, בתי המשפט אישרו ותמכו בעמדה זו, וזו גם העמדה העקרונית שבה אזרחים בוטחים ומאמינים.
על העיתונאים מוטלת החובה לשמור על חירותם בתפקיד כלב השמירה בכך שאסור להם לנצל לרעה את כוחם שלהם ואת מוקדי הכוח המסוקרים על־ידם לטובת רווח כלכלי או טובות הנאה אישיות.
6. על העיתונות לשמש במה ציבורית לצורך השמעת ביקורת ולצורך הגעה לפשרה. בכל חברה, העיתונאים ואמצעי התקשורת החדשותיים הם השחקנים המאפשרים - ולעתים אף יוזמים - את יצירתו של דיון פומבי בנושאים שונים. האחריות לכך היא המעניקה להם פריבילגיות מיוחדות.
שיח ציבורי משרת את הציבור כשהוא מבוסס על עובדות ומונע על־ידן. זאת, בשונה משיח המבוסס על הטיות או הערכות. על-כן, תפקידה של העיתונות לחתור ליצירתו של שיח ציבורי מורכב, המייצג נאמנה את מגוון הדעות והאינטרסים בחברה, לוודא כי השיח מתנהל בהקשרו ולשמור כי הוא לא מבליט את השוליים הקולניים.
עבודה עיתונאית המבוססת על דיוק ואמינות מחייבת דיונים פומביים שבמסגור שלהם מוצגים לצד המשותף והמחבר בין הקצוות גם האפשרויות לפתרון הבעיות.
7. על העיתונות להפוך את החשוב למעניין ולרלוונטי. עיתונות היא הרבה יותר מאשר קיטלוג ידיעות או ספירת קליקים וזוגות עיניים. המקצוע מבוסס, בין היתר, על הכישרון והיכולת לספר סיפור בעל תכלית.
אם העיתונות חפצת חיים, עליה לאזן בין מה שהקוראים שלה יודעים שהם רוצים ובין מה שאינם מצפים לו, אך זקוקים לו באותה מידה. בקצרה, על העיתונאים להפוך את מה שחשוב למעניין ולרלוונטי, ולא להיפך.
בכל הזדמנות ובכל פעולה עיתונאים צריכים לשאול את עצמם מהו המידע שערכו עבור האזרחים הוא הגבוה ביותר, ומהי הדרך הנכונה ביותר להנגיש להם אותו.
אמנם עיתונות לא יכולה לעסוק אך ורק בסוגיות קשות של מדיניות ובנושאים בעלי זיקה ציבורית ישירה, אך עיתונות שמציפה במידע פופולרי הפונה להמונים - אך אינו חשוב - פוגעת בהתפתחות החברתית ומשמרת אזרחים שאינם מודעים.
8. על עיתונאים לדווח באופן מקיף ומידתי. מהימנותה של העבודה העיתונאית מבוססת, בין היתר, על מידתיות הדיווח ושלמות המידע המופיע בו. מבחינות רבות משמשת העיתונות את האזרחים כמפה, ככלי עזר להתמצאות בחברה שבה הם חיים.
הבלטה של אירועים סנסציוניים, התעלמות מסיפורים חשובים, תיוג קבוצות שונות בחברה ושליליות יתר הופכים את מפת העיתונות מכלי עזר למוצר לא אמין, שאינו רלוונטי ואינו מסייע לאזרחים.
מפת העיתונות והעיסוק העיתונאי צריכים לכלול את כל הקהילות המתקיימות בחברה, ולא רק את אלו המקושרות או המעניינות ביותר.
כל זאת ניתן ליישום במערכות עיתונאיות מגוונות בעלות תמהיל של אנשי מקצוע שמגיעים מרקעים שונים, והם בעלי תפיסות שונות.
9. יש לאפשר לעוסקים בעיתונות להפעיל את שיקול דעתם ומצפונם. עיתונאים חייבים לפתח מידה אישית של אחריות ואתיקה, שישמשו אותם כמעין מצפן ערכי פנימי. לכל עיתונאי עומדת הזכות לבטא חילוקי דעות מול עמיתיו ומול מנהליו, בהגינות, במידת האפשר, בכפוף לדיוק העובדתי - ובכל מקרה לגופו.
ארגוני חדשות המעוניינים שעובדיהם יפתחו עצמאות מסוג זה צריכים לעודד אותם להשמיע את דעתם בפתיחות ובאחריות הנדרשת. עיתונים שבהם מתקיים ריבוי דעות וגיוון אינטלקטואלי, יעשו עבודה טובה יותר כשידווחו אודות הנעשה בחברות מגוונות שבהן מתקיים ריבוי דעות דומה.
10. גם לאזרחים, בדומה לעיתונאים, יש זכויות וחובות בכל הנוגע לחדשות.
מהו ה-CCJ?
The Committee for Concerned Journalists הוקמה בארה"ב בסוף המאה ה-20 על ידי עיתונאים בכירים לצורך בחינת מצב העיתונות. מוביליה היו טום רוזנטל וביל קובאץ'
כיצד גובשו עקרונות היסוד של ה-CCJ?
ב-1997 הוקם צוות-משימה לבחינת היסודות המקצועיים של העיתונות בארה"ב. הצוות פעל במסגרת ה-CCJ וכונה "פרויקט המצוינות בעיתונות", במימון שתי קרנות פילנתרופיות: Carnegie Corporation of New York ו-Knight Foundation. בתום מחקר מקיף שערך ארבע שנים וכלל 20 ועדות ציבוריות בפריסה כלל-ארצית, סקירה היסטורית של תולדות העיתונות האמריקאית וסקר בקרב עיתונאים מרחבי ארה"ב, פורסמה רשימת עקרונות המהווה יסוד תיאורטי מפורט להגדרת מקצוע העיתונות.
למה זה מופיע בדוח?
עיתונאים רבים בעולם רואים בעקרונות היסוד של ה-CCJ בסיס תיאורטי למקצוע העיתונות