גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סדר עולמי חדש במדדי המניות: משבר הקורונה האיץ את השינוי

הצורך בפיזור ההשקעות בשוק המניות גדל והולך עם השנים ● בתקופה האחרונה, עם הצורך בריחוק חברתי והשינויים מרחיקי הלכת בעולם התעסוקה, צומח הפער בין חברות הכלכלה החדשה לחברות הכלכלה המסורתית

בורסת ניו יורק / צילום: Lucas Jackson , רויטרס
בורסת ניו יורק / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

מבט לאחור על תחומי הפעילות ששלטו בכלכלה ובשוקי ההון ב-100 השנים האחרונות, מלמד כי לכל תקופה יש מגזר שקרנו עולה והוא זוכה לאמון המשקיעים. כאן בדיוק נכנס היתרון של מדדים ככלי השקעה מבוזר.

בימינו, מדדי מניות משמשים בעיקר כלי שנועד ליצור השקעה מפוזרת בשוק מסוים - לא משנה אם מדובר בארה"ב, במדינה באירופה או בישראל. עם זאת, למדדי מניות יש גם תפקיד נוסף, חשוב לא פחות - לספק לנו תמונה מייצגת של המבנה הכלכלי במדינות השונות ברחבי העולם. הרי, בסופו של דבר, כל מדד מניות מורכב ממספר רב של חברות, שעוסקות בפעילויות מגוונות, והתמהיל שנוצר אמור לשקף את ההתפלגות של הכלכלה המקומית.

ואם בכך עסקינן, אז התקופה האחרונה הביאה לסדר חדש במדדי המניות בעולם. זוהי תמורה שמתקבלת לא מעט בהשפעה הקורונה, אבל לא רק. אין ספק שתמהיל החברות הנכללות במדדי היחס המרכזיים בעולם השתנה בצורה דרמטית בעשור האחרון. הרבה יותר חברות שירותים - והרבה פחות חברות ייצור.

המניות הבולטות בשוק המניות האמריקאי לאתר

מי שלטו בשוק האמריקאי לאורך השנים?

אם נרחיק 100 שנים לאחור ונרצה לבחון את תמהיל החברות בשוק המניות בארה"ב באותה תקופה (תחילת שנות ה-20 "העליזות" של המאה ה-20), נגלה שהחברות ששלטו בשוק ההון האמריקאי בזמנו היו יצרניות של חומרי גלם, כמו United Steel United States Rubber ,Utah Copper ו-Central Leather; חברות בתחום התחבורה (יצרניות של כלי רכב וחברות רכבות), כמו Studebaker, American Locomotive ו-Baldwin Locomotive ומספר מצומצם של חברות בתחום התשתיות.

דרך אגב, החברה היחידה ששרדה במדדים המרכזיים בארה"ב בחלוף המאה שעברה, היא ג'נרל אלקטריק (GE), שגם היא ירדה מגדולתה בעבר.

השפל הכלכלי שפקד את אמריקה בשנות ה-30, הביא לשינוי דרמטי בתמהיל החברות במדדי המניות בתחילת שנות ה-40: יותר חברות שמוכוונות לצריכה פרטית ופחות חברות תעשייה כבדה. למשל, פרוקטר אנד גמבל, המוכרת לכולנו בתחום מוצרים לשימוש אישי, מוצרים לבית וכדומה. או רשת בתי הכלבו Sears, שנפכה את נפשה בשנה שעברה, אחרי יותר מ-120 שנות פעילות.

המדדים המרכזיים גם הכילו בראשונה חברות מתחום התעופה (United Airlines של ימינו) וטכנולוגיה (Eastman Kodak). לצד הופעתן של חברות מוטות צריכה, עדיין ניתן ייצוג מכובד במדדים לחברות יצרניות בתחום חומרי הגלם, התעשייה והאנרגיה.

תמהיל החברות שהרכיב את המדדים בימים של טרום מלחמת העולם השנייה, נותר יחסית דומה לזה שאחרי המלחמה. אמנם נוספו למדדים חברות טכנולוגיה (IBM היתה התוספת המשמעותית ביותר בתחום זה), אבל המבנה הכללי שלהם נותר כפי שהיה, עם ייצוג בולט של חברות שייצרו חומרי גלם חשובים, כמו ברזל, אלומיניום, נחושת, ניקל ונייר. לצדם שלטו חברות תעשייה מסורתית, יצרני כלי רכב וגם יצרני מזון.

תקופת הזוהר של חברות האנרגיה

משבר האנרגיה של שנות ה-70 הביא לצמיחה מאסיבית של חברות סקטור האנרגיה בארה"ב, עד כדי כך שב-1980 רשימת 10 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בשוק האמריקאי הורכבה מ-7 מניות אנרגיה. שלוש המניות היחידות מחוץ לתחום שהצליחו להתברג לעשירייה, היו IBM, AT&T ו-GE.

בנקודה זו התחיל המפנה בתמהיל שוק ההון האמריקאי, עם הופעתן של חברות חדשות שעתידות לשנות את הכלכלה האמריקאית - חברות טכנולוגיה וציוד תקשורת. מניות כמו מיקרוסופט, אינטל, סיסקו ולוסנט נהפכו לסחורה חמה בקרב המשקיעים בארה"ב במהלך שנות ה-90, ולקראת סוף המילניום השתלטו על המדדים המובילים.

אותם שנים של בועת הדוט.קום, שהפכה כמעט כל חברת טכנולוגיה שהונפקה בוול סטריט, למניה עם שווי שוק שלחברות המסורתיות של אותם ימים לקח עשרות רבות של שנים להשיג, הביאו להצפה של חברות ה"כלכלה החדשה" במדדים. ואולם, עם סיום "החגיגה" בתחילת שנות ה-2000, שוב חל מפנה בהרכב המדדים, וחברות הפיננסים התחילו לקבל נתח גדל והולך בהם. ואז, במשבר של 2008, הסקטור הפיננסי פינה את הבמה ליצרני התרופות, שזכו לכמה שנים של עדנה בקרב המשקיעים.

הטכנולוגיה חוזרת להוביל את השוק

אבל, עם כל הכבוד לתקופות הזוהר הקצרות של חברות הפיננסים והבריאות בעשור הקודם, אין ספק שהעשור האחרון שייך שוב לחברות הטכנולוגיה. בשנים האלה מספר מצומצם של חברות מתחום זה זכה לאמון שלא היה כדוגמתו מציבור המשקיעים - ושווי החברות נסק לגבהים מטורפים.

בתקופה האחרונה, עם הצורך לריחוק חברתי והשינויים מרחיקי הלכת בעולם התעסוקה, הפער בין חברות ה"כלכלה החדשה" גדל והולך ביחס לחברות ה"כלכלה המסורתית", שחלקן פשוט נעלמו מהעולם.

בשלב זה חשוב לי להדגיש שהסקירה ההיסטורית בטור הזה נועדה אך ורק למטרה אחת: להבהיר ששוק ההון ומבנה הכלכלה הוא דינמי ומשתנה כל הזמן. אם בעבר הלא רחוק הושתתה הכלכלה בעיקר על חברות תשתיות ויצרניות של חומרי גלם, אז בחלוף השנים, כובד המשקל עבר לתחום התעשייה והצריכה הפרטית.

באותם שנים קצב השינוי היה איטי בהרבה מימינו, כך שתמורות משמעותיות התפתחו לאורך כמה עשורים. כך חזינו בעליית חברות האנרגיה בשנות ה-70 ובנסיקת חברות התוכנה והחומרה בשנות ה-90. מאז, בשני העשורים האחרונים קצב השינוי עלה דרמטית, וחווינו מאז ארבע תקופות של פריחה בתחומים שונים.

אז כיום אנחנו נמצאים בגל של פריחה טכנולוגיה מחודשת. אבל, ימים יגידו אם בעוד כמה שנים נתעורר ונגלה בדיעבד שתחום חדש תפס והלך את מקומן של החברות השולטות כיום בשווקים.

לכן, הצורך בפיזור השקעותינו בשוק המניות רק גדל והולך עם השנים. למרות הפיתוי להיצמד למה שעולה, חשוב להביא בחשבון שלא לעולם חוסן - והרעיון העומד מאחורי השקעה במדדים היא לא לנצח את השוק, אלא פשוט לקבל את התשואה הממוצעת שלו. 

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צרכי השקעה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ו/עצה או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו.

עוד כתבות

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול