גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעשור הקרוב לא תוכלו להיפרד מרישיון הנהיגה: חלום הרכב האוטונומי הולך ומתרחק

היום שבו נוכל להיפרד מההגה ומהדוושות בזמן הנהיגה ממשיך להתרחק ● הרגולטורים בעולם מוטרדים מהאחריות המשפטית וחברות הרכב מקצצות את ההשקעה בפיתוח, בין השאר בעקבות הקורונה ● כתבה רביעית בסדרה 

באמצע העשור הקודם פרסמה אחת מחברות הייעוץ הגדולות והמכובדות בעולם תחזית מקיפה ומנומקת על עתיד הרכב האוטונומי וכך היא בחרה לפתוח אותה: "תארו לעצמכם, שאת המחקר שאתם קוראים כעת כתבנו בעודנו נוסעים ברכבנו הפרטי תוך כדי שאנחנו עורכים שיחת ועידה בווידאו עם עמיתינו בערים אחרות, משווים מודלים כלכליים ועוברים על פרטים של הרגע האחרון וכל העת הרכב נוהג את עצמו בצורה בטוחה וידידותית לסביבה. תארו לעצמכם, שיכולתם לקרוא את המחקר הזה בעת נסיעת הבוקר שלכם לעבודה בתוך רכבכם, שנע עצמאית בפקקים בשעות העומס. היום זה נראה כמו חלום ומדע בדיוני אך בעתיד הקרוב מאוד זו תהיה המציאות".

לא קשה להבין מדוע החזון הזה הצליח לכבוש רבים בתחומי הרכב, ההשקעות והפוליטיקה. יש הרבה קסם ויוקרה בטכנולוגיה עילית, שמבטיחה לנטרל את המגרעות של הנהג האנושי, להפחית תאונות דרכים, לפתור בעיות אורבניות, לתרום לאיכות הסביבה ועל הדרך גם "לשבש" שוק של טריליוני דולרים ולייצר הרבה הזדמנויות התעשרות.

חזון הרכב נטול הנהג ייצר תוך שנים בודדות תעשיית ענק גלובלית והפך גם את ישראל לגורם מוביל בתחום עם מאות חברות סטארט-אפ ומיזמים, שגייסו ו/או רשמו אקזיטים בסכום מצטבר של קרוב ל-22 מיליארד דולר כולל, כמובן, האקזיט הענק של מובילאיי, שפיזר אבק כוכבים על כל הענף בישראל והריץ לכאן משקיעים מכל קצווי העולם עם פנקסי צ’קים פתוחים.

כאשר החוזים דיברו על "עתיד קרוב מאוד" הם התכוונו לתחילת העשור הנוכחי כמועד להשקה מסחרית של כלי רכב סדרתיים, שדורשים מעט מאוד התערבות של הנהג. אבל כבר ב-2019, עוד לפני משבר הקורונה, הגאות התחילה להתחלף בשפל וההתלהבות פינתה את מקומה לזהירות. לוחות הזמנים הריאליים בדרך ליישום מסחרי של רכב ללא נהג החלו להתארך בסדרי גודל של שלוש עד חמש שנים, חברות שדיברו על ייצור סדרתי והמוני של רכב אוטונומי התחילו לדבר על "מיזמי מוניות רובוטיות", שפוטנציאל ההכנסות מהן קטן משמעותית, משקיעים שבנו על סיבוב מהיר החלו לאבד סבלנות, קצב גיוסי הכספים של החברות הצעירות בענף הואט והיקפם צומצם. מחקרי דעת קהל שנערכו ב-2019 גילו שהציבור הרחב מתחיל לאבד עניין בטכנולוגיה הזו.

ואז הגיע משבר הקורונה העניק לתעשיית הרכב כולה, ולתחום הרכב האוטונומי בפרט, עוד דחיפה בכיוון הלא נכון. הסיבה היא שיישום החזון ו"הורדתו לכביש" התגלה כמשימה הרבה יותר מורכבת ממה שחזו בתחילה. אם לסכם זאת במשפט אחד - השטן נמצא בפרטים.

הטכנולוגיה עוד לא שם: "בלי הגה ודוושות"

למי ששכח, נזכיר שרק לפני שנתיים-שלוש ניהלו ביניהם יצרני רכב, ספקי ענק ויזמי הון סיכון קרבות על הזכות לרכוש בסכומי עתק, או לכל הפחות להשקיע אסטרטגית, בחברות סטארט-אפ שפעלו בתחום הרכב האוטונומי. בהתאם, הערכות השווי של חברות בנות שנה-שנתיים - בישראל ובעולם - שטרם הציגו סנט של מכירות, נסקו לשמיים, ומאות חברות צעירות הצטרפו לחגיגה כל חודש. את האש ליבו פוליטיקאים שהודיעו על כוונות לממן בסכומי עתק תשתיות עירוניות לרכב נטול נהג. ברקע התחרו ענקיות IT זו מול זו בקרב הצהרות נוסח "מי יהיה הראשון שישווק להמונים רכב בלי הגה ודוושות".

גם הקהל, המשקיעים והמדיה התרשמו עמוקות מרכבי ניסוי ללא נהג, והתחושה הכללית הייתה שאם אתה לא שם - אתה לא קיים. אבל ככל שהתקרב הדדליין המקורי לייצור ושיווק רכב סדרתי שיכול לנוע ללא התערבות נהג במסלולים מוגדרים, מה שמכונה "אוטונומיה דרגה 4", החלו להתגלות הסדקים בתוכנית.

אמנם החומרה הנדרשת להשגת המשימה - חיישנים ברזולוציה גבוהה, מצלמות, מעבדי על ממוזערים ועוד - כבר החלה להיכנס לשלב הבשלות בסביבות 2018, אבל העלויות נותרו גבוהות מכדי להיות ריאליות עבור רכבי מדף סדרתיים.

רק לשם המחשה: חברת טסלה, שמתיימרת להציג את הפתרון האוטונומי המתקדם ביותר מייצור סדרתי שמוצע כרגע ללקוחות רגילים, דורשת כ-8,000 דולר עבור הגרסה המתקדמת של מערכת האוטו-פיילוט שלה, ואף צופה שהיא תתייקר בהמשך.

גם מובילאיי, שמוביל אמנון שעשוע ושמכירה את המחירים בשוק מרמת היצרנים ועד אחרון הספקים, שואפת להוריד את המחיר של קיט נהיגה אוטונומית ברמה 4 לכ-5,000 דולר עד אמצע העשור. כרגע המחיר הוא כנראה כפול ויותר. די ברור שברמת המחיר הזו הפתרון האוטונומי המתקדם יהיה זמין בעתיד הנראה לעין רק עבור רכבי יוקרה של מאמצים מוקדמים שאין להם מגבלות תקציב.

עוד משוכה גבוהה היא התוכנה שנדרשת כדי למזג בזמן אמת את הכמויות המאסיביות של מידע אודות הכביש ועצמים בסביבתו, שמגיעות משלל חיישנים, ולהפוך אותן לתמונת מציאות שמאפשרת למוח של הרכב האוטונומי לקבל החלטות נהיגה מורכבות ואמינות, מה שמכונה Perception. בשנתיים האחרונות כבר החלו להופיע אלגוריתמים מתוחכמים של בינה מלאכותית שאמורים להעניק פתרון לבעיה, ועל הדרך גם להאיץ את יכולות העיבוד של מעבדים בעלי צריכת כוח נמוכה. אבל רובם נמצאים כיום במרחק של שנה לפחות מייצור המוני, ורובם מיועדים בשלב הראשון בעיקר לפתרונות אוטונומיה ברמות הנמוכות.

אירופה מקדמת את הרכב האוטונומי

הרגולטור מנמנם: אין אפס טעויות

המשוכה הגבוהה ביותר, שאת עוצמתה התקשו רבים בענף לחזות בתחילת הדרך, אינה קשורה לטכנולוגיה אלא לרגולציה. כבר באמצע העשור הודיעו רוב גופי רגולציית הרכב והבטיחות הגדולים והמשפיעים באירופה ובארצות הברית על כוונתם לנסח תקנות וחוקים שיאפשרו לכלי רכב עם אוטונומיה בדרגה מתקדמת לנוע על כבישים ציבוריים.

אלא שככל שמקבלי ההחלטות שקעו לתוך מורכבות הנושא, הם קיבלו רגליים קרות. הבעיה העיקרית, אז כהיום, הייתה ונותרה חוסר היכולת של הטכנולוגיה האוטונומית ושל מתכנניה להבטיח אפס טעויות.

אמנם יש מודלים מתמטיים מתוחכמים שמראים שמכונית ללא נהג יכולה להפחית ביותר מ-90% את טעויות הנהיגה האנושיות הנפוצות, אבל הפיל שבחדר הוא השאלה על מי תוטל האחריות על האחוזים הנותרים, במיוחד אם הם יובילו לפגיעה בחיי אדם. האם האשם יהיה הנהג שעזב את ההגה? יצרן הרכב? מתכנן האלגוריתמים? או המדינה שאפשרה לכלי רכב כאלה לנוע על הכביש? ואולי כולם אשמים? בקיצור, זהו החלום המתוק של גדודי עורכי דין, שחולמים על תביעות ייצוגיות בסכומים אסטרונומיים.

בשטח נעשו בשנים האחרונות לא מעט מאמצים לשחרר את צוואר הבקבוק של הרגולציה. מובילאיי, למשל, מנסה להטמיע ברגולציה הגלובלית והישראלית את המודל המתמטי שפיתחה, שאמור להוכיח באופן מובהק האם תאונה שבה מעורב רכב אוטונומי מקורה בטעות אנוש או בטעות מכונה.

מספר מדינות באירופה, בארצות הברית ובאסיה מגבשות כיום רגולציה מקומית שתאפשר ניסויים של רכב אוטונומי על כבישים ציבוריים ותנועה חוקית על הכביש של כלי רכב סדרתיים בדרגת אוטונומיה 3 לכל הפחות. אבל ברוב המקרים - למעט סין ודרום קוריאה, ראו מסגרת נפרדת - הרגולציה מפגרת משמעותית אחרי הטכנולוגיה, וכרגע לפחות המצב בישראל אינו שונה בהרבה.

הפעילות מואטת, אך קיימת: אמזון נכנסת לתמונה

המגמה השלילית האמורה לעיל החלה עוד לפני משבר הקורונה. המשבר עצמו, שפגע בתעשיית הרכב הגלובלית בצורה משמעותית וייבש את מקורות המימון שלה, רק החמיר אותה בחודשים האחרונים. החודש פורסם מחקר של חברת הייעוץ IHS Markit על בסיס סקר שבוצע בקרב 130 חברות רכב וספקי רכיבים מכל העולם. על פי נתוני הסקר צפויה תעשיית הרכב להקטין השנה את כלל תקציבי המו"פ שלה בכ-13% בממוצע, ואת ההשקעה בטכנולוגיה מתקדמת בכ-17%.

רבים מהנשאלים העריכו שההשקעה בטכנולוגיה עבור נהיגה אוטונומית מתקדמת עשויה לרדת כעת לעדיפות נמוכה, בשל הצורך הבוער להשקיע בתחומים שיניבו החזר מהיר יותר על ההשקעה ויחפו על ההפסדים הכבדים שצפויים השנה.

בינתיים, התמונה בשטח לא ברורה. מצד אחד, שורה של יצרני רכב, כולל חזקים ועשירים, הודיעו בשבועות האחרונים על כוונות לקצץ עשרות אלפי משרות ולבטל פרויקטים עתידיים. ג’נרל מוטורס הקטינה את מספר המועסקים בחטיבת הרכב האוטונומי שלה, מרצדס וב.מ.וו ביטלו את פרויקט הפיתוח המשותף בתחום התחבורה השיתופית-אוטונומית ואילו Uber נטשה את תוכנית הפיתוח העצמאית שלה בתחום הרכב האוטונומי, שהייתה בשלב מתקדם.

מצד שני, בחודשים האחרונים גם נרשמו כמה מהלכים עסקיים ורגולטוריים, שמראים כי עדיין קיים בעולם עניין לא מבוטל בתחום. חברת הרכב האוטונומי Waymo מבית גוגל, אחת המובילות העולמיות בפיתוח מוניות רובוטיות, השלימה תוך חודשיים גיוס חיצוני של כ-3 מיליארד דולר והודיעה על שיתוף פעולה בלעדי עם וולבו לפיתוח רכב אוטונומי; טסלה הודיעה על כוונה לשדרג את מערכת האוטופיילוט שלה לרמת האוטונומיה הגבוהה ביותר, שתכלול יכולת נסיעה מנקודה לנקודה במסלול אקראי ומזדמן, ללא כל התערבות של הנהג.

אמזון הודיעה על כוונתה להיכנס לתחום הרכב האוטונומי באמצעות רכישת הסטארט-אפ Zoox, עם 900 עובדים, תמורת כ-1.2 מיליארד דולר. לשם השוואה, הסכום הזה הוא שליש מהערכת השווי של החברה הנרכשת בשיא. אמנם שתי הענקיות הללו יכולות להרשות לעצמן להשתעשע בהשקעות יוקרתיות ארוכות טווח, במיוחד אם זה תורם למחיר המניה שלהן בטווח הקצר, אבל עדיין יש בכך להראות שהעניין קיים. גם באסיה, בעיקר בסין, תחום הרכב האוטונומי עדיין צובר תנופה רבתי כולל בתקופת הקורונה.

בינתיים הענף כולו נוקט בטקטיקות של הישרדות, או פיתוח עסקי חליפי במינוח יותר מנומס. חברות סטארט-אפ מנסות "לשנמך" טכנולוגיה שתוכננה עבור רמות אוטונומיה גבוהות לרמות אוטונומיה נמוכות, אבל יותר פעילות. חברות אחרות מנסות למצוא יישומים לא אוטומוטיביים לטכנולוגיות שפיתחו - מספינות, מטוסים ורכבות ועד למוצרי צריכה. רבים אחרים מתמקדים, בינתיים, בתחום המתוקצב ממשלתית של תחבורה ציבורית חכמה. ויש מי שמחפש את הכסף הגדול במיפוי ובכריית מידע.

בשורה התחתונה, אם מישהו מחכה ליום שבו הוא יוכל להיכנס לסוכנות הרכב הקרובה למקום מגוריו ולרכוש מכונית במחיר הגיוני שתפטור אותו מהטרחה לאחוז בהגה, לתפעל דוושות ולעקוב אחר הנעשה בכביש, הוא כפי הנראה יצטרך לחכות עוד הרבה.

המהפכה הפכה להיות "אבולוציה זהירה תוך דחיפה של הרגולטור" והערכות הקונצנזוס בתעשיית הרכב מדברות כיום על 2025 כתאריך היעד הכללי לפריסת שירותי תחבורה מסחריים ללא נהג ("רובוטקסי") בהיקף משמעותי, ועל סביבות 2030 כמועד לשיווק כמויות משמעותיות של כלי רכב סדרתיים מייצור המוני עם יכולות אוטונומיות מתקדמות.
אבל כפי שהוכיח משבר הקורונה, לתחזיות לעשר שנים ואפילו לחמש שנים יש ערך נזיל מאוד. אז אל תיפרדו מרשיון הנהיגה שלכם כל כך מהר. 

חיישן שמותקן על רכב אוטונומי של Uber באריזונה / צילום: Natalie Behring, רויטרס

רובוטקסי: המוניות הלא מאוישות מגיעות לתל אביב

המונח "מוניות לא מאוישות", או Robo-Taxi, החל לצבור תאוצה בעיקר בשנתיים האחרונות, כאשר השחקנים הגדולים בענף החלו להפנים שהייצור ההמוני של כלי רכב סדרתיים ללא נהג עדיין רחוק מאוד - הן מבחינת מוכנות הרגולציה, והן מבחינת העלויות.
לפיכך בוחרים כיום יצרני רכב גדולים וספקי טכנולוגיה להתמקד בשלב ביניים מבוקר של תחבורה ציבורית ללא נהג: מוניות אישיות או שיתופיות שנעות במסלולים קבועים או לפחות בגבולות מוגדרים, ושעברו מיפוי ברזולוציה גבוהה שניתן להזמין אותן באמצעות אפליקציות חכמות נוסח אלה של אובר או של Gett.

לפתרון הזה, שהוא חלק ממה שקוראים בתעשייה "תחבורה כשירות" או MAAS, יש כמה יתרונות משמעותיים, ובראשם הוכחת היתכנות של הטכנולוגיה בתנאי אמת. היתרונות הללו נוגעים הן לציבור הרחב, שאולי יהיה מוכן לשלם בעתיד עבור התקנת טכנולוגיה כזו גם ברכבו הפרטי, והן לרגולטור, שיראה שהשד אינו נורא ושהסיכונים מבוקרים היטב. על הדרך, יצרנים ומפתחים יוכלו לצבור ניסיון עם קהל אמיתי ומשלם, ולשכלל את הטכנולוגיה ואת הממשק.

יתרון נוסף הוא ששירותי תחבורה ציבוריים יכולים לספוג טוב יותר את העלות הגבוהה של ה"קיט" לנהיגה אוטונומית, שלפחות בשלב הראשון יהיה בסדרי גודל של אלפי דולרים.

באריזונה ובסין כבר התחילו

מדינות רבות בעולם כבר הודיעו על נכונות לסבסד את העלות של מוניות רובוטיות, במיוחד אם הן על בסיס פלטפורמה של רכב חשמלי. שירותים מסחריים ראשוניים כאלה מוצעים כיום על ידי Waymo בפיניקס, אריזונה, ועל ידי WeRide הסינית במחוז גוואנגז’ו, אם כי בשני המקרים השירותים עדיין מוגדרים בשלב זה כפיילוט.

ישראל אמורה להצטרף למועדון המכובד הזה בשלוש השנים הקרובות, אם וכאשר יתממשו התוכניות המשותפות של מובילאיי, קבוצת פולקסווגן העולמית והיבואנית בישראל צ’מפיון מוטורס, להקים שירות מוניות רובוטיות מסחרי. זאת על בסיס פלטפורמת מיניוואן חשמלי מתקדם של פולקסווגן, קיט אוטונומי (דרגה 4) של מובילאיי ושירותי תפעול של צ’מפיון מוטורס.

על פי לוח הזמנים המתוכנן של הפרויקט, שמכונה בשם הקוד Pinta ושפורסם בשנה שעברה טרם פרוץ הקורונה, שלב הפיתוח והניסוי המשותף אמור להימשך עד תחילת 2021. בין 2021 ל-2022 צפוי להתחיל שלב טרום מסחור, שבו ינועו כלי הרכב במסלולים מסחריים אך ללא נוסעים בתשלום, והחל מתחילת 2022 אמור השירות להתחיל לפעול בצורה מסחרית למטרת רווח.

מקבלים גיבוי רגולטורי

בשלב טרום הפיתוח צפויים כלי הרכב לנוע בתוך מרכז תל אביב על כבישים באורך כולל של כ-15 קילומטר בין אבן גבירול לבין רחוב הירקון. בשלב הפיתוח המתקדם יורחב אורך כבישי הניסוי ל-33 קילומטר ויכלול גם קטעים מנתיבי איילון ודרום תל אביב. שלב טרום המסחור יבוצע על שטח כבישים כולל של 111 קילומטר, ויקיף את רוב הנתיבים העמוסים ביותר מבחינת תחבורה ציבורית בתוך תל אביב וסביבתה.

על פי התוכנית המקורית, כיסוי השירותים אמור להתרחב בהדרגה לרוב האזורים המאוכלסים בצפיפות בישראל, החל מ-2023. הפרויקט אמור לקבל גיבוי מהרגולציה, כולל מתן עדיפות לכלי הרכב של השירות בנתיבי תחבורה ציבורית קיימים ועתידיים, וסיוע רגולטורי להקמת תחנות טעינה מהירות בנקודות מפתח.

באגף התפעול הוא יכלול מרכז בקרה ושליטה מתקדם בגוש דן, שיתופעל על ידי חברה בת של צ’מפיון מוטורס, ויאפשר שליטה מרחוק בכלי הרכב.

בכיר בפולקסווגן שביקר בארץ בשנה שעברה אמר אז כי לא מדובר בניסוי אלא בפרויקט מסחרי, שאמור להציע מחירי נסיעה תחרותיים ולהצדיק את עצמו מבחינה כלכלית. אבל בענף מציינים כי עקב האכילס של הפרויקט, ושל פרויקטים מקבילים בתחום, הוא החובה להציב נהג משגיח בתוך הרכב. זאת כיוון שהדבר יגרור עלויות תפעול מקבילות או גבוהות מאלו של מונית מאוישת, כמו משכורת לנהג, שעות נוספות, ביטוח ותנאים סוציאליים.
עובדה זו עשויה להפוך את המודל העסקי של כל ה"רובוטקסי" לבלתי תחרותי, והיא דורשת קפיצת מדרגה לא מבוטלת ברגולציה. 

קדימה ואחורה: המגמות בשוק הרכב האוטונומי

השקעות
● Waymo מבית גוגל גייסה כ־3 מיליארד דולר
● טסלה משדרגת את מערכת ה"אוטופיילוט"
● אמזון רכשה סטארט־אפ שפעיל בתחום

קיצוצים
● ג'נרל מוטורס הקטינה את מספר העובדים בתחום הרכב האוטונומי
● מרצדס וב.מ.וו ביטלו תוכנית לשיתוף פעולה בתחום
● אובר הפסיקה לפתח רכב אוטונומי

עוד כתבות

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מנות במחתרת התאילנדית / צילום: דניה ויינר

אחת המסעדות התאילנדיות הטובות בישראל מסתתרת בכלל בחצר של בית

עגלת קפה שמגישה מאפה פיסטוק נדיר, מרכז הוליסטי שגם הציניקנים יתמסרו לו, מיזם אמנות נשי ומסעדה שאפשר למצוא בה בננה לוטי משובחת ● יום בפרדס חנה כרכור

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press, Nathan Howard

ארה"ב: מדד הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית ירד ל-2.8%, כצפוי

מדד ה-PCE החודשי ירד ל-0.3% לעומת 0.5% בחודש שעבר ● מזרחי טפחות: "אי ההפתעה תומכת להערכתנו בתוואי הפד הנוכחי" ● היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות אירופה ובוול סטריט ● מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8% ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם ינון קוסטיקה / צילום: עומר הכהן, מנחם רייס

המייסד של החברה בעלת הצמיחה המהירה בעולם מגלה את הסוד

הסטארט-אפ הראשון שהקימו נמכר למיקרוסופט, חברת אבטחת הענן שלהם מכניסה 350 מיליון דולר בשנה, ורק החודש הם עשו עסקת ענק נוספת ● ינון קוסטיקה, שותף-מייסד ב-Wiz, בשיחה עם ערן גפן על הדרך שלו ושל שותפיו, שהתחילה על האוטובוס בדרך לבקו"ם, הרגע שבו הבינו איך הם הופכים את השוק והטריק שמאפשר להם לעבוד בצוות ● חצי שעה שלה השראה

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל