גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אז כמה מובטלים באמת יש בישראל ולמי כדאי להאמין?

הקורונה הולידה גל אבטלה חסר תקדים וחשפה בעוצמה את הערפל סביב נתוני שוק העבודה בישראל • איך ייתכן ששלושה גופים רשמיים - הביטוח הלאומי, שירות התעסוקה והלמ"ס - מספקים נתונים כה שונים • המשרוקית של "גלובס"

שלושה גופים - שלושה נתונים שונים / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
שלושה גופים - שלושה נתונים שונים / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

משבר הקורונה כפה על כולנו לחלטר כאפידמיולוגים ואחר כך ככלכלנים. עכשיו הוא מאלץ אותנו לגבש עמדה בשאלות סטטיסטיות. בכל יומיים מתפרסמת כותרת אחרת על שיעור האבטלה - פעם המספרים אופטימיים, פעם הם פסימיים, ולכאורה אין קשר ביניהם. האם איש לא מסוגל לספק עובדות פשוטות על הנתון הכלכלי הכי דחוף בעת הזאת?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) הפתיעה בשבוע שעבר במספר שקסם לשר האוצר ישראל כ"ץ: 5.2% אבטלה בלבד, לפי סקר כוח האדם שהוקדש לשבועיים הראשונים של יוני. זה היה מספר נמוך פי כמה מהנתונים שהציגו הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה, שהגיעו ליותר מ-20%. "אז מי צדק ביחס לירידה באבטלה?", כ"ץ צהל בטוויטר, "אני עם מענק התעסוקה, התחזיות ונתוני הגוגל, או שרות התעסוקה והביטוח הלאומי? אני צדקתי והם טעו".

הצהלה של כ"ץ עלולה להבהיל ישראלים שמצבם התעסוקתי פחות בטוח. העובדות על רמת האבטלה משפיעות על תוכניות הסיוע ששר האוצר וממשלתו מכינים למיליוני הנפגעים ממשבר הקורונה. כמו שנראה בהמשך, ההטבות שיעניק חוק הקורונה החדש תלויות במישרין ברמת האבטלה. איך ייתכן ששלושה גופים רשמיים מספקים נתונים כה שונים?

הדרך לצאת מהבלבול מתחילה בהבנה ששאלות שונות מובילות לתשובות שונות. ה"מובטל" של ביטוח לאומי הוא לא "דורש התעסוקה" של שירות התעסוקה, ושניהם שונים מה"בלתי-מועסק" של הלמ"ס. בין שלושת המדדים יש פערים גם בימי שגרה, אבל הטלטלה הפתאומית שעברה על המשק בחודשים החולפים גרמה להם להשתולל.

ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

עיוות 1: שיטות שונות - שלושה גופים רשמיים, שלוש שיטות מדידה

כלי התקשורת נוהגים לדווח על מצב התעסוקה באמצעות נתונים משלושה מוסדות. לכאורה, כולם עונים על שאלה דומה - כמה ישראלים רוצים לעבוד אבל מתבטלים בבית? אבל הדמיון הזה שטחי בלבד. ההגדרות שונות, שיטות הבדיקה אחרות, וכך גם התגובות למצב החירום.

■ הבלתי מועסקים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הספירה המקובלת ביותר של מובטלים, שממנה נגזר "אחוז האבטלה" הרשמי, מבוססת בכלל על סקר. בלמ"ס מתקשרים למדגם של עשרות אלפי משיבות ומשיבים ומבררים, באמצעות שאלון, מה מצב התעסוקה שלהם. את התוצאות הם מסווגים לפי קריטריונים של ארגון העבודה העולמי שמשמשים לשכות במדינות אחרות.

"מועסק", לפי הגדרות למ"ס, הוא אדם בגיל 15 ומעלה שנוהג לעבוד בשכר לפחות שעה בשבוע. "בלתי מועסק" הוא מי שלא עבד, אבל טרח לחפש עבודה באופן פעיל - בלשכה, בלוחות באינטרנט, דרך חברים, זה לא משנה. שתי הקבוצות האלה יחד הן "כוח העבודה", ומסתכמות בישראל בקצת יותר מארבעה מיליון איש. מתנדבים, אנשים שמתקיימים מקצבאות, פנסיונרים, תלמידים, וסתם אנשים שוויתרו על הניסיון להתפרנס - כל אלה לא בכוח העבודה, ולכן לא נספרים כ"בלתי מועסקים".

אחוז האבטלה הוא החלק היחסי של הבלתי מועסקים בכוח העבודה. לפני הקורונה הם היו כ-133 אלף מתוך כארבעה מיליון - קצת יותר מ-3%. מה שמוזר הוא שהשיעור הזה (ר’ גרף מצורף) נשאר יציב יחסית גם בשיא המשבר, כשיותר ממיליון ישראלים הפסיקו לעבוד.

פתרון התעלומה הזאת טמון בכך שלמ"ס מגדירים "נעדרים זמנית" כאילו הם עובדים. נניח שאתם עונים לסקר הטלפוני של הלשכה, ומספרים לסוקר שלא עבדתם השבוע אפילו שעה אחת. כאן תבוא שאלת המשך: האם יש לכם עבודה שנעדרתם ממנה בשבוע שעבר? אם תענו שכן, תיחשבו למועסקים שנעדרים זמנית. בימים כתיקונם יש בזה היגיון: בכל שבוע מאות אלפי ישראלים עם ג’וב מסודר נמצאים בנופש או בחופשת מחלה, ולא נרצה לומר שהם מובטלים. אבל בימי הקורונה, כל מי שהוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת) נכנסו למשבצת הזאת.

ואכן, לצד 211 אלף הבלתי מועסקים שדווח עליהם ביוני, בדוח שכ"ץ ציטט, עוד 331 אלף עובדים נעדרו זמנית. שני שלישים מהם מסיבות שקשורות לקורונה (הסקרנים בלמ"ס דאגו לשאול). וזה עוד כלום לעומת ימי השיא: אם נצייר גרף של מספר הבלתי מועסקים שכולל בתוכו גם את הנופשים והמחול"תים, נראה שהוא נע לפני הקורונה סביב 400-300 אלף נפש, עם קפיצות בחגים ובחופשת הקיץ, אבל זינק בשיא המגפה למיליון ו-660 אלף איש - יותר מכל שאר המדדים שבדקנו. מספר הבלתי מועסקים הרשמי מחמיץ את הסיפור.

הסוגיה הזאת הובאה בחשבון בניסוח חוק הקורונה שהממשלה מקדמת כעת, ולפיו המדינה תמשיך להעניק רשת ביטחון למובטלי הקורונה עד שרמת האבטלה תרד מתחת לסף מסוים. התוכנית קובעת שהתשלום האישי למובטלים ולשכירים בחל"ת יפחת ברבע כששיעור האבטלה יירד מתחת ל-10%; ושרשת הביטחון תופסק לחלוטין כששיעור האבטלה יירד מתחת ל-7.5%. אבל המנגנון לא יתבסס על שיעור האבטלה הרשמי, שמעולם לא הגיע לשני המספרים האלה. הוא יישען על מדד חלופי שכולל את היוצאים לחל"ת, מדד שהגיע בסוף מאי ל-21% וירד באמצע יוני ל-10.7%.

■ דורשי עבודה: שירות התעסוקה. אדם שמחפש עבודה הולך בדרך כלל ללשכת התעסוקה. לפעמים הוא באמת זקוק לסיוע, אבל ברוב המקרים הרישום בלשכה הוא רק תנאי לקבלת קצבה כמו דמי אבטלה או הבטחת הכנסה. אם נמנה את כל הפונים האלה, נקבל את מספר "דורשי העבודה".

"שירות התעסוקה מדווח על סך דורשי העבודה הפעילים שדיווחו על יציאה לחל"ת, פיטורין או התפטרות", הסביר לנו דובר השירות. "את שירות התעסוקה מעניין כל אדם שדיווח על כך, בין שהוא זכאי לקצבה ובין שלא". בימים שקדמו למשבר, מספר דורשי העבודה האלה נע בין 160 ל-170 אלף - מספר כמעט דומה למספר הבלתי מועסקים בסקרי הלמ"ס. אם בלבלתם בין שני המדדים, לא נגרם נזק גדול. אבל עם פרוץ הקורונה נפתח פער עצום ביניהם.

באפריל, למשל, מספר דורשי העבודה הסתכם ב-1.15 מיליון איש. הקבוצה הזאת הייתה אז גדולה בהרבה ממספר הבלתי מועסקים הרשמי, אבל קטנה בהרבה מאותו מספר בצירוף יוצאים לחל"ת. לעובדה השנייה יכול להיות הסבר פשוט מאוד: סקר הלמ"ס דוגם גם עצמאים. אלא שעצמאים לא נוטים לפנות לשירות התעסוקה, כי חוץ מקבוצה קטנה של בעלי מקצועות מיוחדים, הם לא זכאים לדמי אבטלה.

אף שהממשלה אישרה מענקים לעצמאים, הם לא ניתנו כקצבאות של ביטוח לאומי. ממילא, עצמאים שנאלצו להפסיק לעבוד בגל הראשון של הקורונה לא מצאו טעם לפנות ללשכת תעסוקה, אבל בלמ"ס ספרו אותם.

■ מקבלי דמי אבטלה: ביטוח הלאומי. כמו שירות התעסוקה, המוסד לביטוח לאומי נותן שירות למחפשי עבודה, והשירות הזה הוא דמי אבטלה. "מספר המובטלים" שהביטוח הלאומי מדווח עליו הוא מספר האנשים שמקבלים דמי אבטלה.

המספר הזה תמיד נמוך בהרבה ממספר דורשי העבודה. כל מי שמקבל דמי אבטלה הוא גם דורש עבודה, כי כדי לקבל דמי אבטלה צריך קודם לעבור בלשכת התעסוקה; אבל לא כל דורש עבודה מקבל דמי אבטלה. יש דורשי עבודה שלא עומדים בקריטריונים לדמי אבטלה, למשל כי הם לא צברו מספיק חודשי עבודה לפני שנעשו שוב מובטלים, או כי הם מיצו את התקופה לקבלת דמי אבטלה. יש דורשי עבודה שמבקשים קצבה אחרת.

מספר מקבלי הקצבאות זינק כשהממשלה התחילה לסגור את המשק, בעיקר משום שהיוצאים לחל"ת יכלו לתבוע דמי אבטלה. בשיא המשבר הוא הגיע ל-900 אלף, ובחודש יוני עדיין חולקו 521 אלף קצבאות.

אף שמספר המובטלים של הביטוח הלאומי ירד כשהמשק התחיל להיפתח, הוא לא ירד מהר כמו מספר הבלתי מועסקים בסקר הלמ"ס, שרשם צניחה חופשית. התקשורת שמה לב לסתירה הזאת. אחד ההסברים שניתנו לה מבוסס על פערים בדיווח: בלמ"ס שואלים לשלום הנדגמים שלהם מדי שבוע. בשירות התעסוקה, שמעביר מידע לביטוח לאומי, מחכים שמקבלי הקצבאות יודיעו מיוזמתם שהם מצאו עבודה. אם אדם שחזר לעבוד מדווח באיחור, הוא עלול לקבל דמי אבטלה שלא מגיעים לו, ואחר כך להחזיר את הכסף בריבית. ובכל זאת מספר לא ידוע לא מזדרז לעדכן את הלשכה, והתוצאה היא יותר קצבאות.

תגדיר מובטל

עיוות 2: ימי קורונה - משבר הנגיף הרחיב את הפער בין המדדים

משבר הקורונה יצר מצבים נוספים של בטלה מעבודה שהקטגוריות הוותיקות התקשו להתמודד איתם, והחמירו את העיוותים במדדים. נסתכל שוב בנתון הנמוך שפרסמה למ"ס לפני שבועיים. מלבד 424 אלף הבלתי מועסקים - באופן קבוע או מסיבות זמניות שקשורות בקורונה - הדוח מציין בנפרד עוד 83,100 ישראלים שכנראה הפסיקו לעבוד בגלל המגפה. אלה אנשים שאיבדו את עבודתם בין מרץ ליוני, אבל במקום שיצטרפו לקבוצה הקודמת - בלמ"ס גרעו אותם מכוח העבודה.

מה פתאום? נחשוב על אישה שמתפרנסת מהקמת במות למופעים. היא מספרת לסוקר של הלמ"ס שלא עבדה בשבוע האחרון. הסוקר עובר לשאלה הבאה, "האם חיפשת עבודה באופן פעיל". היא עונה שלא - כי תקנות החירום מונעות ממנה כרגע לעבוד במקצוע. לפי ההגדרות הרשמיות של למ"ס, אם לא עבדת ולא חיפשת עבודה - את לא חלק מכוח העבודה. מצד שני, חלק מהאנשים שנתנו תשובות כאלה עדיין זכאים לדמי אבטלה ולכן נרשמו בלשכות התעסוקה. הם ישפיעו על המספרים. בלמ"ס היו ערים לכשל הזה, ובדיווחים לעיתונות הקפידו לציין את מספר העובדים שנפלטו מכוח העבודה בחודשי המגפה.

עיוות 3: לוח זמנים - השוואת נתונים מתאריכים שונים

חלק מהסתירה בין מדדי האבטלה היא מדומה, ונעוצה בתזמון הפרסומים. כמה עיתונאים, כולל כאן אצלנו, הצביעו לפני מספר שבועות על פער לא-מוסבר שנשאר בין 960 אלף דורשי העבודה בשירות התעסוקה, מצד אחד, ובין 507 אלף איש הבלתי מועסקים של הלמ"ס - גם אחרי שהוספנו אליהם את הנעדרים הזמניים ונפלטי כוח העבודה. לאן נעלמו יותר מ-450 אלף מובטלים? כבר ראינו שהמספר של שירות התעסוקה עלול להיות מנופח בגלל איחור בדיווח של עובדים שחזרו לעבוד. אבל זה לא כל הסיפור.

שימו לב ללוח הזמנים המדויק. הנתונים העדכניים ביותר של שירות התעסוקה באותה נקודת זמן שבה נעשתה הבדיקה מדברים על סוף חודש מאי. אבל נתוני הלמ"ס מבוססים על בדיקה מאוחרת יותר, בדוח שהוקדש לשבועיים הראשונים של יוני. במילים אחרות, לא זו בלבד שההשוואה היא בין נתונים שארגונים שונים יצרו בשיטות שונות - היא מערבבת שתי נקודות זמן. בימים כתיקונם, הפרש של שבועיים לא היה משפיע הרבה על רמת האבטלה. אבל אנחנו שרויים בתקופה משוגעת שבה תנודות חדות מתרחשות בזמן קצר.
הנתונים מתיישבים טוב יותר אם משווים בין תקופות קרובות, בעיקר בשלהי המשבר.

במאי האומדנים משלושת הגופים היו די דומים: 960 אלף דורשי עבודה בשירות התעסוקה; 831 מקבלי דמי אבטלה בביטוח הלאומי; 854 אלף בלתי מועסקים + נעדרים זמנית בלמ"ס.

גם ביוני אנחנו מוצאים התאמה יפה בין מספר מקבלי דמי האבטלה ובין תוצאות הסקר של למ"ס: המוסד לביטוח לאומי חילק בסך הכול 521 אלף קצבאות אבטלה, לא הרבה יותר מ-507 אלף מובטלי הקורונה למיניהם שספרה למ"ס. נתוני למ"ס ליולי עדיין אין, אבל הדיווחים הטריים משירות התעסוקה מראים שהמספרים חוזרים לטפס. 

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה