גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חזון המוניות הרובוטיות מניע גלגלים, אבל עדיין רחוק מהגעה אל היעד

חברות ענק, קרנות הון סיכון ומשקיעים מכל העולם מזרימים היום עשרות מיליארדי דולרים לשוק המוניות ללא נהג • מדובר בשלב מקדים הכרחי להפצת כלי רכב אוטונומיים להמונים • אלא שבמבחן המציאות נתקלים השחקנים הגדולים בענף במכשולים כמעט בלתי עבירים - במיוחד בישראל

מונית אוטומטית בסין. יקרה יותר בכ-100 אלף דולר ממונית רגילה / צילום: Chen Ao, רויטרס
מונית אוטומטית בסין. יקרה יותר בכ-100 אלף דולר ממונית רגילה / צילום: Chen Ao, רויטרס

היום שבו כל אזרח יוכל לגשת לסוכנויות הרכב הסמוכה ולרכוש לעצמו רכב שאינו דורש מהנהג להתערב בנהיגה, נמצא הרבה יותר רחוק ממה שצפו לפני כמה שנים. אבל התארכות לוח הזמנים לא גורמת בינתיים לענף הרכב וה-IT לבצע פניית פרסה, אלא רק למקד את המאמצים ביעד ביניים שמכונה "מונית רובוטית". כלומר, רכב ללא נהג שמיועד להוביל בתשלום יחידים או קבוצות קטנות מיעד ליעד בנוחות וביעילות של רכב פרטי, ולהציע אלטרנטיבה ממשית לבעלות על רכב.

גם השגת יעד הביניים הזה אינה פשוטה, מכיוון שהיא דורשת למזג נדבכים רבים של מה שמכונה "תחבורה כשירות", או בראשי התיבות MAAS ( Mobility as a service ). חלק מהנדבכים הללו כבר קיימים ופועלים כיום מסחרית, כמו אפליקציות לזימון נסיעות ותיאום בין נוסעים לכלי רכב בהיקפים ארציים בליווי גבייה דיגיטלית (אובר, ליפט, גט), או מיפוי דיגיטלי מדויק של נתיבי הנסיעה.

אחרים עדיין נמצאים בפיתוח, דוגמת מוקדי בקרה מרחוק עם יכולת לנטילת שליטה מרחוק במקרי חירום, או תחנות טעינה רובוטיות (במקרה של שימוש במוניות חשמליות). אבל את כל אלה צריך למזג, לנסות על פני מאות אלפי קילומטרים ולהכין עבורם תשתית רגולציה מתאימה.

חזון המוניות הרובוטיות לא פוסח גם על ישראל, שבה מובילאיי, אינטל ופולקסווגן ממשיכות להבטיח לתושבי גוש דן (בשלב הראשון) כי תוך כשנתיים הם יוכלו לזמן אליהם בלחיצה אחת רכב הסעות חשמלי ללא נהג, שיוביל אותם ליעדם הנבחר במחירים שיהיו תחרותיים לאלה של מחירי מוניות דיזל מאוישות. גם יאנדקס הרוסית, שמבצעת בישראל זה זמן ניסויים ברכב אוטונומי, שואפת על פי הצהרתה להציע שירותי הסעות מסחריים לא מאוישים בעיר מודיעין, ברגע שהרגולציה תאפשר.

הניסיון לאחד את החלקים השונים לכדי שירותי מוניות רובוטיות שואב כיום עשרות מיליארדי דולרים מחברות ענק, משקיעים פרטיים וקרנות הון סיכון מכל העולם. השאלה הגדולה היא האם מדובר בניסיון לשמר את ההשקעות שכבר בוצעו בשנים האחרונות בתחום הרכב האוטונומי, או בניסיון ממשי עם פוטנציאל לייצר ביזנס חדש ובר קיימא בסדר גודל גלובלי ו/או מקומי, בלוח זמנים הגיוני. כדי לענות על כך יש צורך במבחן מציאות למרכיבים השונים של החזון.

הטכנולוגיה: בשלה אבל יקרה

החומרה והתוכנה שנדרשות ליישום מונית רובוטית כבר הגיעו בשנים האחרונות לבשלות בזכות ענקיות כמו מובילאיי, גוגל (באמצעות WAYMO), מספר רב של יצרניות רכב וספקי טיר1 וכמובן אלפי סטארט-אפים. לטכנולוגיה עדיין יש נקודות תורפה, כמו מגבלות פעולה בתנאים כמו גשם, שלג ותאורת חוץ נמוכה, מה שעשוי להגביל את השימוש בה 24/7 . אבל ברמה העקרונית, ניתן להסב כבר היום כמעט כל רכב קיים למונית רובוטית, באמצעות התקנת מערך גדול מספיק של חיישנים שמכסים את סביבת הרכב ב-360 מעלות. התעשייה מספקת כיום גם כוח מחשוב חזק מספיק כדי להריץ ברכב את האלגוריתמים הנחוצים לקריאת הנעשה על הכביש ולקבלת החלטות.

הבעיה היא שכרגע מערך טכנולוגי כזה הוא יקר מאוד. אפילו בסין, שבה עלויות הייצור נמוכות יחסית, מעריכים כי מחיר מונית כזו גבוה בכ-100 אלף דולר מהמחיר של מונית רגילה. זו עלות שאינה הגיונית עבור נהגים פרטיים שרוכשים מונית מכיסם, אבל הרבה יותר נגישה עבור ציים גדולים של רכבי הסעות/הובלה ועבור מיזמים ציבוריים - ואלה אכן יהיו הלקוחות העיקריים של המוניות הרובוטיות בשנים הקרובות.

טסלה אמנם מבטיחה להציע יכולות אוטונומיות מלאות במחיר שיהיה נגיש ללקוחותיה, אבל כבר למדנו לקחת את הההצהרות שלה בזהירות.

המודל העסקי: עדיין בפיתוח

תיאורטית, האטרקציה במודל העסקי של מונית רובוטית היא החלפת נהג בשר ודם בצ'יפים אוטונומיים. כך מפעיל השירות יכול לחסוך אלפי דולרים בחודש לכל רכב - במשכורות, בונוסים, תנאים סוציאליים, תשלומי שעות נוספות וביטוח - ולתת את השירות 24/7 בלי נהגים שמתחלפים במשמרות. מונית רובוטית לא לוקחת ימי מחלה, לא מבצעת עבודות ב'שחור' ולא מתלוננת למשרד העבודה. בקיצור, תיאורטית ההוצאה החד פעמית על הטכנולוגיה תכסה את עצמה תוך פרק זמן סביר.

באפריל אשתקד אף אמר אילון מאסק כי "בעלי מכוניות טסלה יוכלו להרכיב עליהן פיתוחים שיהפכו אותן למוניות רובוטיות, ולייצר לעצמם הכנסות של 30 אלף דולר בשנה" (כלומר, במקום שהרכב יעמוד בחנייה בשעות שהבעלים אינו זקוק לו, הוא ישמש בזמן הזה כמונית). מצד שני, באותו מועד הוא גם אמר שלטסלה יהיו "מיליון מוניות רובוטיות על הכביש ב-2020", והשנה הוא כבר נסוג מההצהרה הזו.

אלון מאסק / צילום: Aly Song, רויטרס

הבעיה היא, שבינתיים, למעט מקרים בודדים בעולם, הרגולציה מכתיבה שימוש במוניות רובוטיות רק עם נוכחות נהג משגיח, מה שמקלקל את המשוואה העסקית ומחזיר אותה לטריטוריה של שירותי המוניות הרגילים. נכון להיום, עוד אין חברה אחת בעולם שפועלת בתחום המאויש של תחבורה כשירות, שפיצחה את הנוסחה לייצור רווחיות מהותית, או בכלל, ולא משנה עד כמה האפליקציות שלה מתוחכמות.

אמנם החברות הוותיקות בענף ובשלוחותיו מקטינות בהדרגה את ההפסדים (למעט קפיצה צפויה בתקופת הקורונה), ובכל זאת קצב שריפת המזומנים מרשים. אובר, למשל, מוותיקות התחבורה השיתופית, חביבת המשקיעים (לשעבר) ומי שנחשבה עד לאחרונה גם כשחקנית מבטיחה בתחום המוניות הרובוטיות, דיווחה ברבעון האחרון על הפסד נטו של כ-2.9 מיליארד דולר, קפיצה של כ-136% לעומת הרבעון שלפניו. אמנם הזינוק מיוחס למשבר הקורונה, אבל גם הפסד של 2 מיליארד דולר ברבעון רגיל אינו נתון שנוסך ביטחון רב.

חברת LYFT , עוד אחת מהשחקניות החזקות בזירת ה- MAAS הגלובלית, דיווחה על עלייה של 23% בהכנסות הרבעון הראשון של השנה, שהסתכמו בכמעט מיליארד דולר. אלא שבשורה התחתונה היא סיימה את הרבעון עם הפסד תפעולי של כ-414 מיליון דולר, לאחר שרשמה הפסד שיא מצטבר של כ-1.138 מיליארד דולר ב-2019 כולה.

אפילו WAYMO מבית קבוצת גוגל, שנחשבת לספינת הדגל של מסחור שירותי המוניות הרובוטיות ולארכי-יריבה של אינטל/מובילאיי, הולכת ומאבדת בהדרגה את מגע הקסם שלה. לאחרונה נאלצה WAYMO לצאת לגיוס של מיליארדי דולרים ממקורות חיצוניים, לראשונה בתולדותיה, והיא מחפשת כיום באופן אקטיבי שותפים.

בכנס המשקיעים שקדם לגיוס מסרה החברה-האם כי "ההובלה הטכנולוגית של WAYMO ידועה היטב. המכוניות (האוטונומיות) שלה נסעו עד היום למעלה מ-20 מיליון מייל ביותר מ-25 ערים בארה"ב. WAYMO משרתת כיום (עם מוניות רובוטיות) למעלה מ-1,500 משתמשים חודשיים במטרופולין של פניקס באריזונה, וממשיכה להרחיב את השירותים של כלי רכב ללא נהג בתשלום. ככל שהחברה מסתכלת קדימה על האבולוציה של התחום היא מתמקדת בשותפויות אסטרטגיות, למשל עם יצרנים רכב ועסקים אחרים".

אז איפה בכל זאת הכסף? לפחות עד לאחרונה, בניפוח הערכות השווי. שוק ההון העניק בשנים האחרונות "תמחור עתידי" נדיב מאוד למניות של חברות שעוסקות בתחום ה- MAAS בכלל, והמוניות הרובוטיות בפרט. אובר וליפט, שלא רשמו עד כה אף רבעון של רווח, תומחרו בעשרות מיליארדים כל אחת, וגם דידי הסינית, שאף היא הפסדית אך פעילותה בתחום המוניות האוטונומיות מתקדמת מאוד, אמורה לצאת בקרוב להנפקה בבורסה בהונג קונג לפי שווי משוער של כ-80 מיליארד דולר. אין ספק שגם אינטל תשמח לשדרוג של המניה שלה בזכות התחום הזה, וכך גם יצרניות רכב גדולות שממשיכות להודיע על שיתופי פעולה לפיתוח מוניות רובוטיות.

אבל בעידן הפוסט-קורונה מתחילה התפכחות בשווקי ההון ביחס לתמחור העתידי של הטכנולוגיה (למעט אולי במקרה של טסלה). בארה"ב מעריכים כי הגיוס האחרון של WAYMO בוצע לפי הערכת שווי של כ-30 מיליארד דולר בלבד, פחות משליש מהערכת השווי שהעניק לה מורגן סטנלי בספטמבר 2019, וגם זה אחרי חיתוך של כ-40% מהערכת שווי קודמת. אם המגמה תימשך היא עשויה לגרום לפרישה מהתחום של שחקנים רבים, ולהותיר מאחור רק שחקני ענק שמוכנים - ויכולים - לסבסד את פעילות המוניות הרובוטיות, בתקווה לקטוף את הפירות בסוף העשור.

הרגולציה: לובי של בעלי המוניות

בסקירה רשמית של אינטל על תחום המוניות הרובוטיות נכתב כי "הרגולציה היא אתגר רציני. כרגע, חוקי רישוי הרכב מוטים לכיוון של נהגים אנושיים, כלומר יידרש שינוי מוחלט של הרגולציה כדי לאפשר השקה של רכב אוטונומי להמונים. יהיה קל יותר לפתח חוקים ורגולציות שמפקחים על צי של מוניות רובוטיות מאשר על מכוניות אוטונומיות בבעלות פרטית".

אמנם מדינות רבות בעולם מאפשרות כיום להפעיל ניסויים של מוניות רובוטיות בתחומן - תחום שתמיד מצטלם טוב, ויש לו השפעה חיובית על יחסי הציבור הפוליטיים הירוקים - אבל גם כך אפשר לספור כיום על אצבעות כף יד אחת את מספר הערים שמאפשרות להפעיל מוניות רובוטיות ללא נוכחות נהג משגיח ברכב, נושא שכאמור חיוני לשמירה על ישימות עסקית.

לפיכך, יזמי הפרויקטים מנסים לקדם את נושא הרגולציה בכמה אפיקים, כמו למשל שימוש בשליטה מרחוק בכלי הרכב בזמן אמת כאמצעי גיבוי. מובילאיי, למשל, מבצעת כיום ניסוי מתקדם בטכנולוגיה כזו מפיתוח ישראלי.

בישראל, שחזקה מאוד בהצהרות טכנולוגיות וירוקות, ראינו לא מעט בכירים במערכת הפוליטית שהשתזפו במדיה הגלובלית בעקבות ההצהרה על פרויקט המוניות הרובוטיות של פולקסווגן לפני שנתיים. אך בפועל, לנהגי המוניות בארץ יש לובי פוליטי רב עוצמה, שכבר הצליח לחסום בעבר ובהווה את הכניסה של ענקיות דוגמת אובר לישראל, למרות תמיכה מראש הממשלה.

כאשר ישראל כ"ץ, הלוביסט המוביל לאינטרסים של נהגי המוניות בממשלה, יושב כיום בעמדת ההשפעה הכלכלית החזקה ביותר במשק, ועדיין שולט מרחוק במשרד התחבורה, קלושים הסיכויים שהרגולציה המקומית תאפשר כניסה מסחרית מהותית של שירותי הסעות ללא נהג לישראל. אפילו ויתור על חסם השוק של "המספרים הירוקים" (רישיון למונית, שעולה מאות אלפי שקלים) נראה רחוק מאוד.

ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

אפשר אולי לצפות לגמישות רגולציה נקודתית לצורך ניסויים עתירי יח"צ, אבל לא יותר מכך. ייתכן כי זו הסיבה שאפילו במובילאיי ואינטל, שמצהירות על כניסה בכל הכוח לתחום המוניות הרובוטיות, מציבים כיום את הציפיות האמיתיות על רף נמוך יותר. בכנס שנערך במיאמי בתחילת החודש אמר ניר ארז, יו"ר MOOVIT שנרכשה לאחרונה על ידי אינטל, כי החברה צפויה להתחיל את פעילותה בתחום עם "טביעת רגל קטנה יחסית".

לדבריו, "כרגע אנחנו בוחנים מספר ערים ברחבי העולם שבהן נתחיל בהפעלת שירות מוניות רובוטיות ב-2022... ככל שאנחנו מתקדמים, אנחנו צופים שיותר שירותים כאלה ייפרסו בפרברים שבהם אנשים מחזיקים בבעלותם מכונית רק כדי להגיע לתחנת הרכבת.

"כדי שלשירותים יהיה היגיון כלכלי וסביבתי, יצטרכו לנצל אותם בעיקר בתפוסה מלאה ושיתופית כפיתרון ל'מייל האחרון והראשון', ותוך פעולה במשותף עם התחבורה הציבורית ההמונית. אנחנו חייבים לחשוב איך לגרום לשניים-שלושה אנשים ויותר לשהות ברכב. אם לא, נהיה באותה סיטואציה של היום של תחבורה שתקועה פגוש מול פגוש".

בקיצור, נראה שמוניות הדיזל המפוייחות והרועשות, מבחוץ ומבפנים, עוד יהיו איתנו הרבה זמן. 

לא רווחיות, אך ממשיכות

השחקניות הגדולות בשוק ה-MAAS (תחבורה כשירות)

● מובילאיי (אינטל)
רשמה הכנסות של 879 מיליון דולר ב-2019, מתחומים אחרים. עדיין לא מפעילה מוניות רובוטיות

● WAYMO
הגיוס האחרון בוצע לפי הערכת שווי של כ-30 מיליארד דולר בלבד, פחות משליש מהערכת השווי שהעניק לה מורגן סטנלי בספטמבר 2019

● אובר
דיווחה ברבעון האחרון על הפסד נטו של כ-2.9 מיליארד דולר, קפיצה של כ-136% לעומת הרבעון שלפניו. עד כה לא רשמה אף רבעון של רווח

● LYFT
רשמה עלייה של 23% בהכנסות הרבעון הראשון של השנה, שהסתכמו בכמעט מיליארד דולר, אך סיימה אותו בהפסד תפעולי של כ-414 מיליון דולר

דידי
למרות שהיא הפסדית, צפויה לצאת בקרוב להנפקה בבורסה בהונג קונג לפי שווי משוער של כ-80 מיליארד דולר

עוד כתבות

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; הניקיי צלל בכ-1.5%

החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות קלות ● בריטניה נכנסה למיתון ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מהצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבית משפט השלום צו חיפוש במשרד של שני עו"ד ● השניים טענו שהמסמכים נתפסו על ידי צו של בית משפט השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את הערעור שלהם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

"נעביר את ההתייקרויות ללקוחות": בדיפלומט מזהירים מאפשרות של העלאות מחירים

יבואנית המזון והטואלטיקה פרסמה את תוצאותיה לשנת 2023 ולרבעון האחרון והציגה צמיחה בהיקפי הפעילות בישראל וכן בפעילותה העולמית ● למרות זאת - החברה הזהירה, שוב, מפני אפשרות להעלאת מחירים בהמשך השנה

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

אחרי שהפסידה 1.6 מיליארד שקל בשלוש שנים - פתאל חזרה לרווח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

נילי גולדפיין, ג'ודי (יהודית) אפרימי, ולימור שאקו בכנס משאבי האנוש / צילום: רמי זרנגר

הכלים שכל מנהל משאבי אנוש צריך לאמץ בעקבות המלחמה

הטראומה הקולקטיבית הציבה אתגרים חדשים בפני עולם העבודה הישראלי, בהיקפים עצומים ● הפתרונות להתמודדות עמדו בלב כנס שערכה השבוע ישראכרט לסמנכ"לי משאבי אנוש ● ישראל מתגייסת

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב / צילום: שלומי יוסף

נציב התלונות על השופטים מצא תלונה נגד השופט חאלד כבוב כמוצדקת

בשנת 2019 השופט חאלד כבוב נתן שתי החלטות, במסגרת בקשות לצווים במעמד צד אחד, הקשורות לתיק בו ארבעת ילדיו היו מעורבים בעקיפין ● הנציב אורי שהם ציין כי תמוה שכבוב לא ידע על הדבר, שכן שמותיהם הופיעו בחלק מנספחי התיק, אך כבוב טען כי הנתונים נמצאו בשולי הנספחים, שכללו 200 עמודים