גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחנק התקציבי מוביל למשבר חוקתי: היועמ"ש עשוי לעצור את חלוקת הכסף אם לא יאושר תקציב

נתניהו וגנץ לא מגיעים להסכמה על אופי התקציב שיאושר והדרך לבחירות נוספות נראית קצרה מתמיד • בינתיים בלשכת היועץ המשפטי מתקרבים לעצירת כל השינויים התקציביים שאינם קשורים לקורונה • האם אריה דרעי יצליח בכל זאת להוביל למתווה של פשרה?

ישראל כ"ץ, בנימין נתניהו, בני גנץ / צילום: עדינה ולמן-דוברות הכנסת, AP, אוליביה פיטוסי-הארץ
ישראל כ"ץ, בנימין נתניהו, בני גנץ / צילום: עדינה ולמן-דוברות הכנסת, AP, אוליביה פיטוסי-הארץ

שעון החול הולך ואוזל: נותרו שלושה שבועות לאישור תקציב המדינה, או לשינוי החוק הקובע שאם התקציב לא יאושר עד למועד זה הכנסת תתפזר וייערכו בחירות חדשות. בדרגים המקצועיים באוצר ובמשרד המשפטים עדיין לא הוכנו תוכניות מגירה לאפשרות של פיזור הכנסת - שעלולה להעמיד את המדינה בפני קשיים תקציביים ומשפטיים חסרי תקדים.

ההתכתשות המילולית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לראש הממשלה החליפי בני גנץ בסוגיית התקציב נמשכה ביום שלישי כשגנץ אמר בראיון ל-"ynet": "אני מתעקש על מה שסיכמנו. צריך תקציב אחד יציב, מרחיב - זה כולה חמישה רבעונים. זה לא דו-שנתי ולא סיפורי מעשיות". יום לפני כן אמר נתניהו בישיבת סיעת הליכוד כי "לעשות היום תקציב דו שנתי במקום תקציב מיידי, המשמעות היא קיצוצים מאוד משמעותיים. זה גזירות כלכליות. זה בדיוק הפוך ממה שצריך לעשות. זה לא הזמן לקיצוצים, זה הזמן להמשיך להזרים כסף לאזרחים. אנחנו צריכים לפתוח את שנת הלימודים בזמן, להעביר למערכת הבריאות כסף להיערך לחורף - וכל זאת נשיג באמצעות תקציב מיידי. זה צו השעה". בתגובה לדברי נתניהו על הצורך בקיצוצים אמר גנץ "בעידן של משבר כלכלי לא עושים קיצוצים. זה הכול פייק".

אז מי מהם צודק? אם בחודש אפריל עוד השתעשעו באוצר ברעיון של הטלת מסים ב-2021 מתוך הנחה שהמשק יתאושש מהמשבר עוד קודם לכן, היום ברור לכל הגורמים המקצועיים שהמשק לא יחזור לעצמו לפני 2022 כך שאין מה לדבר על צעדי הידוק כמו קיצוצים והעלאות מסים ב-2021.

מי שנזהר שלא להיקלע בין הצדדים הוא שר האוצר ישראל כ"ץ. במסיבת עיתונאים שערך ב-1 ביולי להצגת חוק ההסדרים הבהיר כ"ץ כי הנחה את הדרגים המקצועיים במשרדו להוציא כל הצעה לקיצוץ או העלאת מסים מהצעת התקציב שתוגש לממשלה. לאחר שהסביר כי חילק את ההצעות שהוצגו לו על ידי אנשי משרדו לצבעים בהתאם לצבעי הרמזור, אמר כ"ץ כי "לאחרונה גיליתי צבע חדש. כשבאו אליי עם הצעות להעלאת מסים אמרתי זה צבע שחור - לא עשינו שום דבר כזה".

משתתפים במסיבת העיתונאים התרשמו כי כ"ץ התייחס גם להצעת תקציב 2021 (שהוצגה לו זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד) ומשום כך דבריו סותרים לכאורה את דברי נתניהו. דוברו של כ"ץ הבהיר כי השר התכוון בדבריו אך ורק לתקציב חד שנתי ל-2020.
במקביל לעימות בין כחול לבן לליכוד נמשכים ניסיונות בעיקר מצד המפלגות החרדיות למצוא פתרון יצירתי שיאפשר לשני הצדדים לרדת מהעץ. על הפרק הצעת פשרה שלפיה הממשלה תאשר גם תקציב ל-2021 אך הכנסת תאשר תקציב ל-2020 בלבד.

אז מה ההבדל האמיתי בין אישור תקציב חד שנתי, למה שנותר מ-2020, לאישור תקציב גם ל-2021? תקציב 2020 כבר מוכן וניתן להגישו לאישור הממשלה, אך לא באופן מיידי כפי שאמר נתניהו. הנוהל מחייב את האוצר להציג את התקציב לשרים לפני ישיבת הממשלה כדי לסכם איתם על תקציבי משרדיהם ולאפשר להם ללמוד את התקציב. בנוסף הוכנס בשנים האחרונות נוהל המחייב להביא את הרפורמות שבחוק ההסדרים לאישור הקבינט החברתי כלכלי בראשות שר האוצר, לפני הגשת התקציב לממשלה. לעומת זאת, החלטה לאשר בממשלה גם תקציב לשנת 2021 תחייב דחייה בין שבועיים לחודש וחצי, הדרושה לאוצר לצורך ביצוע ההתאמות הדרושות בתקציב 2020 לשנת 2021, תלוי כמה האוצר רוצה להשקיע בתקציב. האוצר יצטרך להכין גם תחזיות מעודכנות להכנסות המדינה ב-2021 כדי שיוכל להמליץ לדרג הפוליטי על מסגרות התקציב, כלומר יעד הגירעון ומגבלת ההוצאה.

תרחיש 1: בחירות - מחנק כלכלי, משבר חוקתי

התרחיש הגרוע הוא שנתניהו מתעקש, גנץ מתעקש, ולמרות ההתנגדות הציבורית הרחבה והמשבר הבריאותי/כלכלי המצוי בעיצומו, הולכים לבחירות בנובמבר/דצמבר. התקציב שוב נזנח בצד, והמדינה ממשיכה להתנהל בכאוס כלכלי. התרחיש אפשרי אם נתניהו יחליט כי בחירות כאלה עשויות להביא לו קואליציית ימין חרדים. כרגע הסקרים לא מראים זאת בבטחה, אבל מנגד אין שום יריב רציני בצד השני שיכול לתת לו פייט.

המבוי הסתום בנושא תקציב המדינה מאיים לגרור את ישראל לא רק למחוזות לא מוכרים בתחום הניהול התקציבי, אלא גם למשבר חוקתי. עד כה איפשר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לשנות ארבע פעמים בהוראת שעה את חוק יסוד משק המדינה, לצורך העברת תקציבים עבור התמודדות עם משבר הקורונה. חוסר הנחת במשרד המשפטים מההתנהלות הזו הולך וגובר ככל שהממשלה מכרסמת בתנאי החריג. במשרד המשפטים מעריכים כי מתקרב היום שבו היועץ המשפטי יחליט להתערב ולא לאפשר לממשלה לחלק תקציבים נוספים, במיוחד אם הכנסת תתפזר בעוד שלושה שבועות ויוחלט על עריכת בחירות.

אביחי מנדלבליט / צילום: אמיל סלמן-הארץ

שינויי החקיקה שהממשלה יוזמת נובעים מכך שהיא פועלת מאז 1 בינואר ללא תקציב. בסיטואציה כזו מנוהלת המדינה בהתאם לכללים שנקבעו בחוק יסוד משק המדינה. מדובר בכללים מגבילים מאוד שנוסחו מתוך השקפה שמדובר במצב חריג וזמני שבו מתירים לממשלה לחלק כספים מבלי שקיבלה לכך את אמון הכנסת. ההיתר הזה מסויג בין היתר בדרישה שהכספים יחולקו על פי סדר העדיפויות האחרון שאושר בכנסת, כלומר בהתאם לתקציב 2019.

מנדלבליט והמשנה שלו לעניינים כלכליים עו"ד מאיר לוין איפשרו לממשלה לסטות מכללי הניהול האלה ולשנות את חוק היסוד בהוראות שעה שיאפשרו חלוקת תקציבים מיוחדים להתמודדות עם משבר הקורונה. בפעם הראשונה זה נעשה באפריל עוד לפני הקמת הממשלה, אך לאחר שנבחרה כנסת חדשה. מאז אושרו עוד שלוש פעמים שינויים בחוק יסוד משק המדינה במסגרת הוראת שעה. מדובר בכלי בעייתי שבעבר נעשה בו שימוש פעמיים לצורך אישור תקציב דו-שנתי - אך בג"ץ אסר לעשות בו שימושים נוספים בעתיד.

השימוש בהוראות שעה לצורך התמודדות עם מגפת הקורונה לא הגיע עדיין לבג"ץ, אך היועץ המשפטי לממשלה סבור כי ניתן להגן עליו ובתנאי שכל התקציבים אכן מיועדים להתמודדות עם נזקי המגפה - ולא מיועדים לבוא במקום תקציב המדינה הרגיל. הטיעון הזה הולך ונחלש ככל שהממשלה מתעכבת באישור תקציב המדינה. במקביל הולך וגובר הלחץ הפנימי בממשלה להשתמש בהוראות השעה לצרכים תקציביים שוטפים - מהלך שעלול להביא לעימות חזיתי עם מנדלבליט ולוין.

מהחודש הבא האוצר מתכוון להתחיל לצמצם את ההעברות התקציביות שלו למשרדי הממשלה, לאור פער של 15 מיליארד שקל בין ההוצאות הצפויות עד סוף השנה לבין ההוצאה התקציבית המותרת לפי חוק יסוד משק המדינה. באוצר דחו את סגירת הפער עד עכשיו מתוך הערכה כי תקציב המדינה יאושר, אך התגברות הסיכוי לאי-אישור תקציב המדינה מחייבת את האוצר להתחיל כבר עכשיו בצעדי הידוק תקציביים.

בין היתר הוקפאו כבר תקציבים בהיקף 1.5 מיליארד שקלים לגופים כמו החברה למתנ"סים וקרן קרב, אולם זו רק ההתחלה. ההערכות הן כי מאות אם לא אלפי תוכניות בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה ופרויקטים בתחומי התשתיות חשופים לפגיעה כתוצאה מאי אישור תקציב מדינה. בנוסף לפגיעה בתקציבים החברתיים גובר הלחץ של מערכת הביטחון לקבל תוספת תקציב של 3.3 מיליארד שקלים ושר האוצר בוחן תקציבים ייעודיים לפרויקטים בתחום התשתיות.

אפשר לסיכום לדמות את הנעשה בממשלה לסיר לחץ המונח על כיריים כשהטמפרטורה הולכת ועולה - אם לא יימצא פתרון מיידי למחלוקת התקציב שיאפשר את שחרור הלחץ הפיצוץ הוא רק שאלה של זמן.

תרחיש 2: חד שנתי - פשרה או ממשלה חדשה

אם שר הפנים אריה דרעי יצליח לשכנע את גנץ ונתניהו למתווה פשרה שהמסגרתו יעבור תקציב חד שנתי, ניצלנו בינתיים מבחירות. רק התפתחות חמורה מבחינת נתניהו במהלך משפטו שיחל בחורף עשויה לדחוף אותו לגרור את המדינה לבחירות. משמע לתרחיש הזה הסיכויים הגדולים ביותר. אפשרות נוספת היא שנתניהו מגייס קואליציה לתקציב חד שנתי באמצעות בריתות אד-הוק עם חברי כנסת בודדים מכחול לבן או מסיעות שאינן בקואליציה, באמצעות הבטחות לתקציבים או החלטות מדיניות ייעודיות למגזרים שהם מייצגים. דוגמאות: ימינה, עם החלטה אפשרית על ריבונות, המפלגה האסלאמית עם תקציבים למלחמה באלימות בחברה הערבית וכמובן החרדיות עם העברת תקציבי הישיבות. הסיכויים לא גדולים, כי בפועל זה יפרק את ממשלת האחדות שלא תוכל לפעול אחרי מהלך כזה.

אריה דרעי/ צילום:רויטרס AMMAR-AWAD

במקרה כזה נחזור לנקודת ההתחלה ולצורך הדחוף להתחיל לעבוד שוב על תקציב השנה הבאה. אישור של תקציב כזה ידחה את המשבר בעוד כמה חודשים, והמועד האחרון להעברת תקציב יזוז מאוגוסט למרץ 2021.

תרחיש 3: תקציב דו שנתי - דרעי מוריד את רה"מ מהעץ

התסריט הסביר פחות הוא שנתניהו נכנע, וקובע מהלך של תקציב דו שנתי בהתאם לדרישת גנץ וההסכם הקואליציוני. הוא עשוי להסכים למהלך הזה אם יקבל תמורה הולמת. הסיכויים לכך תלויים ביכולת השכנוע של דרעי, המצב בסקרים והתגברות משבר הקורונה. 

עוד כתבות

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

נעילה ירוקה באסיה. מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות באירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על 70.5 אלף דולר למטבע ● מדד שנגחאי עלה ב-1%

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים