גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בודקים את "גלובס": האם האבטלה בישראל הייתה גבוהה פי 3 מבאירופה?

ב"גלובס" ערבבו שני מדדי אבטלה בגרף אחד ויצרו תמונה מבלבלת. עשינו בדק בית ● "המשרוקית של גלובס"

הגענו למצב שהאבטלה בישראל גבוהה פי 3 מאשר באירופה” - שני מדדים בגרף אחד / אינפוגרפיקה: גלובס
הגענו למצב שהאבטלה בישראל גבוהה פי 3 מאשר באירופה” - שני מדדים בגרף אחד / אינפוגרפיקה: גלובס

מדדים סטטיסטיים דומים לאלכוהול: כשמערבבים סוגים, תפיסת המציאות משתבשת. כמה קוראים חשבו שגם "גלובס" חטא בכך לאחרונה. כותרת ב-7 ביולי הכריזה: "האבטלה בישראל גבוהה פי 3 מבאירופה". בפתיח לכתבה נאמר שבחודש מאי, כששיעור האבטלה בישראל זינק ל-21.2%, באירופה הוא נשאר 6.7%. בגרף המצורף, העמודות של ארה"ב וארבע מדינות אירופיות התגמדו לעומת העמודה הישראלית: בגרמניה ובריטניה שיעור האבטלה היה 3.9%.

המבקרים הציגו טענה פשוטה: ההשוואה בין ישראל לאירופה לא מדויקת, כי היא מתבססת על שתי שיטות מדידה שונות. בישראל מוצגים נתוני שירות התעסוקה, שמודד אבטלה לפי מספר הנרשמים בלשכה; באירופה מוצג השיעור שנקבע לפי קריטריונים הבינלאומיים שמקובלים ב-OECD. ובאמת, בגרף של "גלובס" מצוין שהנתון הישראלי נלקח משירות התעסוקה, והנתונים העולמיים מיורוסטאט - גוף מקביל ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל.

למה זה משנה? הקורא נחמיה גרשוני צייץ שאם נמדוד את ישראל באותו מדד כמו יתר המדינות - שיעור האבטלה הרשמי של למ"ס בניכוי עונתיות - נגלה שהוא עמד במאי על 4.2%.

את ההבדל בין המדדים הסברנו בכתבה קודמת: שירות התעסוקה מדווח כמה אנשים שנרשמו בלשכה; למ"ס מדווחת כמה אנשים שרוצים לעבוד סיפרו בסקר שלא עבדו, ושאין להם עבודה לחזור אליה. בשגרה ההגדרות מניבות מספרים דומים, אבל בתקופת הקורונה דרכיהן נפרדו. כמיליון אנשים שיצאו לחל"ת נרשמו לקבל דמי אבטלה, אבל כיוון שלא פוטרו, למ"ס לא ספרה אותם כמובטלים.

לכאורה, הגרף והכותרת שמבוססת עליו מבוססים על השוואה בין תפוחים לתפוזים. אבל מי שיקרא את הכתבה עצמה בעיון יוכל להבין שה"ערבוב" מכוון. עמיתנו אסף אוני מסביר כי אף ש"שיעור העובדים שנשלחו לביתם עקב המגפה דומה בישראל ובאירופה", לישראלים היה מעמד שונה. בישראל רבים מהמושבתים יצאו לחל"ת והתקיימו מדמי אבטלה, בעוד שבמדינות שאימצו את "המודל הגרמני" הם המשיכו לקבל מהמעסיק 60%-80% ממשכורתם במימון המדינה.

סטטיסטיקת האבטלה הרשמית לא משקפת את ההבדל. שני סוגי המושבתים לא נספרים כמובטלים, כי הם לא פוטרו. אבל אוני מסביר בכתבה שלאנשים שיצאו לחל"ת ראוי להתייחס כמובטלים, ולמושבתי המודל הגרמני לא, בין השאר כי במועד פרסום הכתבה ישראלים שהוצאו לחל"ת איבדו את זכאותם לדמי אבטלה לאחר תקופה מסוימת.

לכן רק לישראל הוא הציג את נתוני שירות התעסוקה, שכוללים עובדים בחל"ת. למעשה, אוני היה יכול להשתמש גם במדד אבטלה אלטרנטיבי שלמ"ס מפרסמת כעת, שכולל בתוכו גם עובדים בחל"ת. גם שם האבטלה בישראל הגיעה במאי ליותר מ-20%.

■ בשורה התחתונה: אם נרצה צילום מצב של העובדים שישבו בבית, הנתונים באירופה היו גבוהים ממה שנכתב; אם נרצה צילום של מספר המובטלים הרשמי ש"אין להם לאן לחזור" - הנתונים בישראל היו נמוכים יותר. בכל מקרה, מי שקראו רק את הכותרת ואת הגרף יכלו לקבל רושם מוטעה, בגוף הטקסט התמונה הייתה מדויקת. 

רשימת מקורות:

"כך הגענו למצב שהאבטלה בישראל גבוהה פי 3 מבאירופה", גלובס, 7.7.2020
"הלמ"ס מדווח על צניחה של 50% בשיעור האבטלה בחודש יוני" - גלובס, 13.7.2020 "להסתכל למציאות בעיניים: "1,000,000 מובטלים" - אבל מי סופר?", מעריב, 18.7.2020
"אז כמה מובטלים באמת יש בישראל ולמי כדאי להאמין?" - המשרוקית של גלובס, 24.7.2020
האבטלה במדינות אירופה בחודש יוני 2020 - יורוסטאט
"נתונים מסקר כוח אדם לחודש מאי 2020" - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

גילוי מלא: בעקבות בדיקת המשרוקית, חזרנו לכתבה המקורית באתר "גלובס" ותיקנו את הנתונים השנויים במחלוקת. לכתבה נוסף "גילוי מלא" לפיו בוצע תיקון בדיעבד של הנתונים והגרף הוסר ממנה.

עוד כתבות

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם