גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אנשים אמרו שהקשיבו ובכו איתי. הבינו שלא הכול אבוד": ראיון עם הח"כית שריגשה את הרשת

חברת הכנסת תהלה פרידמן זינקה ללב הקונצנזוס הישראלי לאחר נאום האחדות שלה בכנסת ● אבל, זה לא המקום הטבעי שלה. בתור פמיניסטית במגזר הדתי וכמי שעברה מיש עתיד לכחול לבן, היא דווקא רגילה להיות בצד שמעורר מחלוקת ● זה המחיר שמשלמים על העקרונות

ח"כ תהילה פרידמן / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
ח"כ תהילה פרידמן / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

לפני כשבוע, כשפעמוני הבחירות החרישו אוזניים והקיטוב המשיך לקרוע את החברה, התיישבה חברת הכנסת הטרייה תהלה פרידמן-נחלון (כחול לבן) מול המחשב והתחילה לכתוב את נאום הבכורה שלה בכנסת - לקובץ היא קראה "נאום פתיחה וסיום".

לכתוב היא יודעת. מאחוריה כמות נכבדה של טורים שכתבה לעיתונות, "כל העיר" ו"נקודה", למשל, אבל הפעם זה היה אחרת. "הגעתי לט' באב", היא אומרת בקולה השקט, אותו סיגלה עם השנים כדי להפחית את אימת הקהילה שלה מפני דעותיה הפמיניסטיות, שציירו אותה בקווים "גבריים" מתריסים בעיניהם, "ובכיתי באותו יום בלי הפסק בגלל השנאה הנוראית שהיתה באוויר. אמרתי לילדים שאני מרגישה כמו בימי בית שני במצור והחלטתי שאדבר על זה ועל יוחנן בן זכאי, שהצליח לברוח מהעיר הנצורה כשהוא הבין שאי אפשר להשתלט יותר על השנאה, כדי להקים משהו חדש, אחר.

"הבטחתי לעצמי שלא אבכה. הכנסת היא מקום קשוח, ובכי מתפרש כחולשה, למרות שאצלי הוא כלי ביטוי רגשי. גם כשאני כועסת אני בוכה. אם הייתי צועקת זה היה נראה טבעי, הבכי מפחיד גברים. לא הייתי בטוחה בטקסט, אבל ידעתי שהוא האני מאמין שלי, עמוק עמוק, ולא רציתי שתשומת הלב תוסט ממנו".

והיא עמדה על הדוכן, מול כנסת כמעט ריקה, בת 44, אמא לחמישה, נשואה לשופט אלעזר נחלון, נעה בין חיוך לכאב, נלחמה בדמעות, ואמרה את מה שרובנו רוצים לומר. "אני יהודייה, ציונית-דתית, לאומית, פמיניסטית וירושלמית. אני לא רוצה שכולם יהפכו להיות אני. לא רוצה שכולם יאמינו באותם דברים.

"אם נמשיך לנסות לנצח אחד את השני, מי שינוצח יהיה העתיד של מדינת ישראל. מי שתובס תהיה הערבות ההדדית. החוסן הפנימי. היכולת להמשיך ולקיים את הנס הזה שנקרא מדינת ישראל...

"אני מבקשת לכרות ברית של מתונים. להחזיר את הכוח מהקצוות שמטריפים את החיים של כולנו - וליצור מרכז משותף. אנחנו חיים בתוך נס. אני בעל נס המכיר בניסו. אני מודה לקב"ה על הזכות לחיות בנס הזה ובעיקר אני מרגישה אחראית עליו. באתי לכאן כדי להיות חלק מהנהגה שמחויבת לקיום הנס הזה שנקרא מדינת ישראל. לא הנהגה של קילרים. אני מבקשת הנהגה של הילרים".

הנאום הפך ויראלי

הנאום הזה יכול היה להיבלע ולעבור מתחת לרדאר, אלמלא זיהה אותו עמית סגל, הפרשן הפוליטי של חדשות 12 ושיתף אותו ברשתות החברתיות. הנאום קיבל תהודה אקספוננציאלית. הח"כית הלא מוכרת הפכה לכוכבת.

"התרגשתי כשעליתי לדוכן. בהתחלה לא ממש שמו לב למה שאמרתי. ראיתי כמה חברי כנסת מולי מדברים ביניהם, ואז, באיזשהו שלב המבט של השרה גילה גמליאל ננעלו עלי וראיתי שהיא מקשיבה. דיברתי מהכאב הפנימי שלי ואני חושבת שזה מה שהאנשים הרגישו. החוויה ביומיים אחר כך היתה מטורפת. אנשים מתקשרים, כותבים, אמרו שהקשיבו לנאום ובכו איתי, שהבינו שלא הכל אבוד. יש בינינו המון ישראלים שהמדינה נוגעת להם בנשמה והם לא באמת ציניים. אנחנו ברכבת הרים ולא כולם רוצים בחירות".

היא נולדה במשפחה דתית ציונית בקריית אונו, עם הפק"ל של בני עקיבא, א"י, תורת ישראל, אולפנה. בגיל 16, תוך כדי התפילה הבלתי נגמרת של שמחת תורה, שבה מעלים כל גבר בבית הכנסת לתורה, הבינה פתאום, שאם ייכנס לשם ילד חילוני בפעם הראשונה, הוא יזכה בכבוד הזה, בעוד שהיא, שמגיעה לשם כל שבת וחג, שקופה לגמרי.

ההכרה הזאת טלטלה את עולמה וכשנכנסה למדרשת לינדבאום בירושלים והתחילה ללמוד תלמוד, הבינה עד כמה הבנים נחשפים לעולם שונה מזה של הבנות וזה הכעיס אותה.

"חייתי בדיסוננס של אמא קרייריסטית, פרופ' בבר אילן, של אבא שעזר בבית, למידה ופעילות חברתית וציבורית, אבל רק אל תהיי חזן, אמא יכולה להרצות בכנסים מול מאות אנשים, אבל לא לומר דבר תורה. ההורים לא הבינו מאיפה זה הגיע... החוויה הייתה שיש בי משהו מפחיד והתאמצתי להתכווץ כדי לא להיות מאיימת. מפה הדיבור השקט שלי".

אחרי שירות לאומי, תואר ראשון בספרות עברית ותואר שני במשפטים בהצטיינות, התמחתה אצל עו"ד יהודית קרפ, שהיתה המשנה ליועמ"ש, שם הכירה לעומק את תהליך החקיקה הפרלמנטרי. אח"כ שימשה כיועצת של השר נתן שרנסקי בכהונתו כשר התפוצות, שם התנסתה בפוליטיקה.

היא הצטרפה לתנועת ירושלמים, שהיתה אחראית למהפך שבעקבותיו נבחר ניר ברקת לראשות העיר, עברה לעבודת שטח, כשעמדה בראש עמותת "התנועה הירושלמית", אחר כך שימשה כיו"ר "נאמני תנועה ועבודה", למדה שנתיים בבית הספר מנדל למנהיגות חינוכית, התקבלה כעמיתה בכירה ומנהלת תכניות במכון שחרית וכחוקרת ב"מכון הרטמן", ואז נכנסה ל"יש עתיד".

חטפה ביקורת

לצד החיבוק החם שקיבלה מעם ישראל אחרי "נאום הפיוס", היו גם ביקורות פוצעות.

אחת מהן של יעקב ברדוגו, הפרשן הפוליטי של גל"צ, שצייץ "ח"כ תהלה פרידמן נאמה גבוהה גובהה. תהלה נבחרה לכנסת ברשימת יש עתיד ודילגה ל"כחול לבן". תהילה כבר מחזיקה דוברת. מה היא הספיקה לתרום לציבור שזכתה לחיבור עוטף מ"התקשורת?".

היא לא שומרת את פאסון הנדרש מפוליטיקאים. "הוא רצה שמישהו ייפגע. הוא לא מייצג קבוצה רעיונית, אלא שופר של אדם אחד. היו עוד תגובות של 'יש עתידניקים' כועסים. מצד שני, את יודעת כמה חרדים התקשרו לברך?".

לחבריה לשעבר מ"יש עתיד" יש סיבה טובה לכעוס עליה. במשך שלוש מערכות בחירות היא היתה חלק מרשימת "יש עתיד" וכשכחול לבן נכנסה לממשלה היא ערקה והצטרפה לבני גנץ, מתוך אמונה שבעת הזאת יש צורך באחדות, מסר שהעבירה ליאיר ללפיד ברגע שבו האופציה עלתה על השולחן.

את יו"ר "יש עתיד" יאיר לפיד פגשה, לבקשתו, בעקבות טור דעה שכתבה ב"מקור ראשון". "היינו שנה בקשר וכשהוא הציע לי להצטרף ל'יש עתיד' לקח לי הרבה זמן להחליט. פוליטיקה זה עולם אכזר. לא יכולתי לסרב כי זה היה סוג של חלום". 

"מכשהתחילה הקורונה אני משגעת את יאיר, 'בוא ניכנס לממשלה'. אין עם מי לדבר, הוא לא היה מוכן להיכנס. ואז המפלגה מתפצלת לא דיברתי על זה עם אף אחד, ויומיים אחר כך אני מתקשרת אליו ואמרת שאני עוזבת את 'יש עתיד', כי היה קשה לי להזדהות עם ההחלטה להישאר באופוזיציה. הוא אמר שהוא מבין, ושנוכל להתווכח על זה.

"כשהתחילו לדבר על חוק נורווגי מדלג, שהיה אמור לדלג עלי. אמרתי לעצמי שזהו והבטחתי בבית שגמרתי עם הפוליטיקה. שלושה ימים אחרי שהודעתי על העזיבה, בני גנץ התקשר והודה לי על התמיכה בבליץ שהוא עובר.

"המשכתי בחיי ואז ניסנקורן התקשר וסיפר שהם מעבירים חוק נורווגי רגיל ואם ארצה להיכנס במסגרת כחול לבן. הייתי מבולבלת. אני זוכרת את כמה היה קשה לרחל עזריה, חברתי, כשהייתה בכנסת. נסעתי לדבר עם יאיר לפיד והחלטתי שאני עושה את זה".

הוא התאכזב?
"כן".

הייתם בקשר מאז?
"לא. וזה לא קל לי".

היא הושבעה ב-19 ביוני שנכנסה לכנסת במקום השר במשרד הביטחון מיכאל ביטון ועברו עליה חודשיים של אנונימיות וקשיי הסתגלות. "להיות בתוך הקואליציה זה קשה. יש כל הזמן הטרלות, האופוזיציה מעלה חוקים כדי להביך אותנו".

גם נתניהו לא מפסיק להטריל אתכם. זה הרבה יותר גרוע.
"שלושה שבועות עוברים ואני לומדת איך לחזור לחדר שלי במבוך של הכנסת, מתחילה לעבוד על דברים. בחודש הראשון זה עוד איכשהו בסדר, אבל בשני מתחיל לצלוע".

את מתחרטת, זאת היתה טעות להתפתות להבטחות שלא מתקיימות?
"לרגע לא. אני נשאבת ויודעת, כמעט כל הזמן, שזה היה המעשה הנכון לעשות. כשאני מרגישה עד כמה היד של שר המשפטים ניסנקורן יציבה על ההגה של מערכת המשפט, שזה נושא שמאוד חשוב לי, עם חוק הקורונה הגדול, שהזכות להפגין נשמרת, שאי אפשר היה לסגור את בתי המשפט באישון ליל כמו בסגר הראשון, שהיא שמה ברקסים ביוזמות מסוכנות, אני אומרת שמזל שכחול לבן נכנסה לקואליציה.

"המחיר משוגע, כי זה אשכרה להישכב על רימון. אבל האופציה היא שיהיה שר משפטים אחר במשך ארבע שנים, שהיה עושה נזק למערכת".

כחול לבן מתרסקת בסקרים. יש סיכוי שהיא תמחק.
"אני לא חושבת. אם בשלב מסוים נצליח להסביר את מה שעשינו לציבור, הוא יבין את המהלך. כשאילנה דיין העלתה אותי לראיון ברדיו וקרעה לי את הצורה, אמרתי שהבעיה היא לא הקואליציה אלא החברה הישראלית, שנזקקים בה לפשרות כואבות".

אם יהיו בחירות רביעיות תתמודדי שוב?
"אין ברירה. כמו שאמרתי בנאום, אנחנו חיים בתוך נס ומה האופציות? לוותר עליו? אני לא נולדתי ולא אמות בפוליטיקה. היא לא מטרה ואם היא לא ארגיש אפקטיבית, אקדם את הדברים שחשובים לי באמצעים אחרים. תמיד אהיה סופר מעורבת". 

תהלה פרידמן

בת 44, מתגוררת בי-ם, נשואה ואם לחמישה ● בעלת תואר שני במשפטים בהצטיינות, בוגרת בית הספר למנהיגות חינוכית של מכון מנדל ● שימשה כיועצת לשר התפוצות נתן שרנסקי; יו"ר תנועת נאמני תורה ועבודה; וכחוקרת במכון הרטמן ● עזבה את "יש עתיד" בעקבות סירובו של יאיר לפיד להצטרף לממשלת אחדות. הצטרפה ל"חוסן לישראל" ונכנסה לכנסת הנוכחית במקומו של השר מיכאל ביטון במסגרת החוק הנורווגי

עוד כתבות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו