חלון הזדמנויות ביחסי ישראל-אירופה נפתח, האם נדע לנצל זאת?

לאחר שנים רבות בהן ממשלת ישראל הובילה קו לעומתי מול האיחוד האירופי, כניסתו של גבי אשכנזי למשרד החוץ מסמלת שינוי כיוון • לישראל יש הרבה מה להרוויח משיתוף פעולה עם מדינות האיחוד, אם אשכנזי ידע לנצל את המומנטום שנוצר בעקבות השהיית הסיפוח

שר החוץ גבי אשכנזי ושר החוץ היווני ניקוס דנידיאס / צילום: משרד החוץ, יח"צ
שר החוץ גבי אשכנזי ושר החוץ היווני ניקוס דנידיאס / צילום: משרד החוץ, יח"צ

את נסיעתו הראשונה כשר החוץ ערך גבי אשכנזי לברלין, לפגישה עם מועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי. זה לא דבר מובן מאליו, לאור ההתבטאויות הקשות כלפי האיחוד האירופי שהשמיעו בשנים האחרונות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושריו.

ממשלת ישראל הקודמת עסקה בניגוח האיחוד, בהצגתו כעוין לישראל, ובעידוד הפיצול בין המדינות החברות בו, כדי למנוע החלטות ביקורתיות נגד ישראל. זאת, למרות שיתוף הפעולה הנרחב שמתקיים בין ישראל לאיחוד, כמעט בכל תחומי החיים.

השיח הממשלתי לווה גם במעשים, דוגמת השתתפות ישראל בפסגת מדינות וישגרד, שבה השמיע נתניהו ביקורת נוקבת נגד האיחוד, ובדוחות שפרסמה ממשלת ישראל שהאשימו גורמים אירופיים במימון ארגונים תומכי חרם וטרור. המסר חלחל לציבור הישראלי, שעל פי הסקרים חושב שהאיחוד הוא יותר יריב של ישראל מאשר ידיד.

כוונות הסיפוח איימו לדרדר את היחסים עם האיחוד האירופי עוד יותר. מנהיגים אירופים השמיעו אזהרות מפני הסיפוח. הם קראו לישראל להימנע ממהלך שיפגע ביציבות האזורית, בסיכויי השלום, בחוק הבינלאומי, בזכויות הפלסטינים, ביחסי ישראל-אירופה, ובקשרים המתפתחים של ישראל עם מדינות ערב.

אירופה אומנם לא הצביעה על השלכות קונקרטיות שתהיינה לסיפוח, אך נרמז על פגיעה אפשרית בהשתתפות ישראל בתוכניות אירופיות, ובהן תוכנית המחקר והפיתוח "הורייזון".

שינוי הגישה של אשכנזי

מאז כניסתו לתפקיד, חזר והצהיר אשכנזי על חשיבות הקשר עם אירופה ועל כוונתו לפעול לחיזוק היחסים עמה. לאחר השהיית הסיפוח, זה נהיה יותר אפשרי. אשכנזי קיים פגישות ושיחות עם שרי חוץ אירופים, כולל עם ג'וזף בורל, הממונה על יחסי החוץ של האיחוד האירופי.

בורל, שעם כניסתו לתפקיד הובע חשש שיאמץ גישה עוינת כלפי ישראל, דווקא הביע לאחרונה תמיכה בחידוש הדיאלוג הפוליטי רם-הדרג בין ישראל לאיחוד ("מועצת האסוציאציה") שמוקפא מאז 2012.

ליחסים בין ישראל לאיחוד האירופי יש פוטנציאל רב. שני הצדדים יכולים להרוויח משיתוף הפעולה ומהידוק החיבור המוסדי של ישראל לאיחוד. ואולם, שדרוג היחסים קשור להתרחשויות עם הפלסטינים. ממשלות ישראל האחרונות ניסו למחות על כך, ואולם הזיקה בין הדברים בהחלט קיימת.

גם אם ישראל לא מספחת לבסוף שטחים, ככל שהיא ממשיכה לבנות בהתנחלויות ולהרחיק את פתרון שתי-המדינות - הדבר משפיע לרעה על היחסים עם אירופה. נכון, הפיצול בין המדינות החברות באיחוד מונע בשנים האחרונות הודעות ביקורת משותפות לכלל המדינות נגד ישראל. אך, גם שדרוג לא קורה.

האיחוד האירופי דווקא הציע ב-2013 לישראל (ולמדינה הפלסטינית העתידית) לכונן "שותפות מועדפת מיוחדת" לאחר השגת הסכם שלום ישראלי-פלסטיני. ההצעה אומנם נותרה עמומה, ובכך נפגעה היעילות שלה, אך ישראל נמנעה עד היום מלהגיב אליה.

באירופה גם הדגישו שהביקורת על ישראל בנושא הבנייה בשטחים, כולל הדרישה לסימון מוצרי התנחלויות, אינה קריאה לחרם על ישראל, כפי שנטען על ידי גורמי ימין, וכי שדרוג יחסים יתאפשר ברגע שתשנה ישראל את מדיניותה.

השהיית הסיפוח יצרה תנאים להתקדמות, בדמות ההזמנה לאשכנזי לפגוש את שרי החוץ האירופים והנכונות באיחוד לבחון את כינוסה של מועצת האסוציאציה. הדיאלוג הישראלי-אירופי התמקד בשנים האחרונות בעיקר בסוגיות ביטחוניות כמו איראן וחיזבאללה, אבל חשוב שהגלגול החדש של הדיאלוג יעסוק גם בחיזוק יחסי ישראל-אירופה ובדרכים בהם יכול האיחוד לקדם שלום ישראלי-פלסטיני ושיתוף פעולה אזורי.

בימים אלו, ישראל והאיחוד האירופי מגלים מחדש האחד את השני מבחינה פוליטית ומדינית. אם בעבר שמענו את שר האנרגיה הישראלי אומר לאיחוד האירופי "שילכו לאלף אלפי עזאזל", הרי שכיום אומר שר החוץ ש"אירופה היא שחקן מרכזי בעולם והיא חשובה לישראל".

זו התפתחות חיובית, גם עבור מדיניות-החוץ הישראלית וגם עבור השאיפה לקרב מחדש את ישראל למועדון המדינות הדמוקרטיות הליברליות. יש לעודד אותה, ולהבטיח שלא תהיה קצרת-מועד. 

הכותב הוא ראש מיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית

צרו איתנו קשר *5988