מנכ"לית האוצר: "אנחנו מבינים ש-20% מהעובדים לא רוצים לחזור"

הניסיון לשמר את מעגל התעסוקה בישראל שנתוניו היו טובים מרוב מדינות המערב, הביא את האוצר לבחור במודל החל"ת המלא, הקשיח, זה שהתחייב להעניק לעובדים שהוצאו לחל"ת דמי אבטלה עד יוני 2021. להחלטה היה הגיון רב בהבטחת ההכנסה למאות אלפי עובדים בענפים שנפגעו קשה, והיו צפויים להיכנס למעגל האבטלה ללא הכנס לאחר תום תקופת תשלום דמי האבטלה. אלא שלמודל הזה יש לא מעט מבקרים על רקע התגלות תופעה של אי רצון לחזור לעבודה תוך ניצול דמי החל"ת. מנכ"ל האוצר הקודם, שי באב"ד, אמר ל"גלובס" בסוף השבוע האחרון כי ההחלטה על מודל החל"ת שהתקבלה בתקופתו הייתה טעות קשה.

בימים האחרונים פרסמנו כאן ב"גלובס" פרויקט נרחב על סוגיית החל"ת ועל מודלים גמישים לשוק התעסוקה שאומצו כבר במדינות רבות בעולם תחת שם הקוד "המודל הגרמני". חשפנו גם כי שורה של חוקרים ומעסיקים כבר פנו למשרד האוצר מספר פעמים בניסיון לגרום להם לחשוב מחדש על הנושא.

כעת מתברר עד כמה ההתעקשות של משרד האוצר שלא לסטות מהמודל הקיים עיקשת. מנכ"לית משרד האוצר, קרן טרנר-אייל, הודתה בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת כי גם על פי הנתונים הרשמיים של המשרד 20% מהעובדים שהוצאו לחל"ת לא רוצים לחזור לעבודתם ומנצלים למעשה את כספי הציבור למימון שהותם בבית.

"גם מי שבמשרה מלאה עלול להיפגע"

אלא שמבחינת טרנר אייל האחריות איננה של המדינה אל של המעסיקים והעובדים "מעסיק שהעובדים שלו לא רוצים לחזור, צריך להביא את החל"ת לסיומו ואדם שהתפטר, תקופת הזכאות שלו לאבטלה היא שלושה חודשים בלבד, אם אדם מסרב לבקשת המעסיק שלו לחזור מהחל"ת, המעסיק יכול לומר לו שנגמר החל"ת, ובכך להביא למעשה להתפטרותו".

טרנר-אייל התייחסה בוועדה לסוגיית החל"ת הגמיש - האפשרות להעסיק עובד במשרה חלקית בצד קבלת דמי אבטלה חלקיים. "חברי כנסת מסוימים בוועדה אמרו שרמת האבטלה נמוכה בגרמניה יותר. לא כך. המודל הזה נעשה בצורות שונות במדינות שונות. מערכת הדיווחים שונה והגרמנים לאו דווקא מרוצים מהמודל".

מדוע באוצר מתעקשים דווקא על המודל הנוכחי? מנכ"לית האוצר אמרה בדיון כי "לכל מודל כזה יש יתרונות וחסרונות. גם בגרמניה ובמדינות אירופה יש עובדים שמסובסדים במאה אחוז כמו אצלנו ושם גם ישנן רמות אבטלה שונות לעיתים גבוהות משלנו".

היא הוסיפה כי יש אחד הקשיים במעבר למודל של תעסוקה גמישה הוא שגם מי שמועסק במשרה מלאה עלול להיפגע. "מי שמועסק היום במשרה מלאה יעבור לחלקיות משרה", אמרה והוסיפה כי "זה יעלה מיליארדים למשלם המיסים". עוד אמרה מנכ"לית האוצר כי השיטה שמנהיג האוצר - מענק למעסיקים שמחזירים את העובדים - יעילה יותר, בטח כששוב מדברים על סגר. "במענק עידוד התעסוקה שלנו יש גם מרכיב של סיוע בשכר ל-4 חודשים - מעסיק שמחזיר לעבודה יכול לקבל מענק. בסגר בוודאי שהמודל שלנו הרבה יותר טוב, אבל אנחנו ממשיכים לבחון מסלולים שונים של עידוד תעסוקה".

לאחרונה אף פרסם משרד האוצר סקירה רשמית ובה הודה כי יתנגד בכל תוקף לשינוי מודל החל"ת. בין הטיעונים: במודל הגרמני "האבטלה הקלאסית" גדלה יותר, יותר עובדים נשענים על תמיכת המדינה ובנוסף המודל הזה גורם לשימור משרות שאולי הפכו למיותרות.

אלא שבפועל מאחורי ההתנגדות של האוצר עומדות סיבות נוספות ובהן גם חשש של מרבית פקידיו כי אנשים ינצלו לרעה את המדינה וידווחו דיווחים שגויים על היקף העסקתם במודל הגמיש.

שורה של בכירים גם שר הכלכלה עמיר פרץ, מעסיקים רבים במשק וכלכלנים בכירים כמו קרנית פלוג קוראו לאחרונה כאן מעל דפי "גלובס" לאמץ מודל של תעסוקה גמישה. המודל הגרמני הוזכר רבות כמודל עדיף, ולפיו כאשר מעסיק הוציא עובד לחל"ת ושניהם מעוניינים לשמור על מערכת יחסי עובד-מעסיק, דמי האבטלה של העובד משולמים על-ידי המדינה דרך המעסיק, כך שהעובד ממשיך לקבל גם זכויות סוציאליות.

לדוגמה, אם עובד הועסק ב-50% משיעור משרתו המקורי, הוא יקבל שכר של 50% במימון המעסיק, ועוד 30% במימון המדינה, המהווים 50% מדמי האבטלה שהוא זכאי להם. העובד מועסק 50% משרה ומקבל 80% מגובה שכרו טרם המשבר. מדובר במשוואה בה הממשלה חוסכת תשלומי דמי אבטלה, המעסיק זוכה בגמישות והעובד זוכה בהכנסה משופרת. שיעור האבטלה בגרמניה (האמיתית ללא חל"ת ואחרים) מגיע לכ-4% בלבד.

נכון לנתוני הלמ"ס למחצית הראשונה של אוגוסט, יש כיום יש בישראל כחצי מליון אנשים מחוסרי עבודה. נתונים של הביטוח הלאומי, שירות התעסוקה והלמ"ס מלמדים שמדובר בעיקר בעובדים חלשים. דווקא לגבי עובדים אלו האבסורד הוא גדול יותר, יש להם תמריץ שלילי לחזור לעבודה בגלל דמי האבטלה, ומצד שני, ככל שמשך הזמן שאינם עובדים יגדל כך הסיכויים שלהם לחזור למעגל העבודה קטנים.