צ'ק אין | ניתוח

"איחוד האמירויות היא מעצמת תעופה. הענף בישראל עומד להשתנות לגמרי"

עד כמה התעופה המקומית תעבור טלטלה בעקבות פתיחת השמים לכיוון האמירויות אחרי שערב הסעודית אישרה למטוסים ישראלים לעבור בשטחה האווירי? • מומחי תעופה: "מעבר להשפעות על טיסות וקונקשנים למזרח, צפוי שינוי דרמטי גם בהובלת מטענים"

מטוס Emirates של איחוד האמירויות. הנוסעים הישראלים ייחשפו למוצרי תעופה מהטובים בעולם / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
מטוס Emirates של איחוד האמירויות. הנוסעים הישראלים ייחשפו למוצרי תעופה מהטובים בעולם / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בעוד כחודש צפויה ישראייר להפעיל טיסות ישירות לאבו דאבי ולדובאי. חתיכת היסטוריה שנוחתת עלינו בתקופה הכי מוזרה בענף התעופה ובכלל, ושאצה לדרכה מהר למדי.

ישראייר תשווק חבילות נופש למלונות בנסיכויות (במ-700 דולר ל-4 לילות) והיא ככל הנראה תספק את יריית הפתיחה לקו אווירי פורה שאליו צפויות להצטרף גם אל על (לא רק דרך טיסות מטען במטוסים חכורים) והחברות מהאמירויות: אתיחד איירווייז, חברת התעופה הלאומי של אבו דאבי שלה צי של 100 מטוסים, ואמירייטס, שבסיס האם שלה בדובאי שלה צי של 270 מטוסים. שתי החברות הנמצאות בבעלות ממשלתית וזוכות בפרסים שנה אחר שנה.

במילים אחרות - הנוסעים הישראלים ייחשפו למוצרי התעופה מהטובים בעולם, ובאותה נשימה - בהצלחה לאל על. נשאלת השאלה - עד כמה התעופה המקומית תעבור טלטלה בעקבות פתיחת השמים לכיוון האמירויות אחרי שערב הסעודית אישרה למטוסים, גם ישראלים, לעבור בשטחה האווירי?

"התעופה הישראלית עומדת להשתנות לגמרי", פוסק יוסי פישר, מומחה תעופה ותיירות. "לאמירויות יש את המעצמה התעופתית החזקה ביותר בעולם. מעבר להשפעות על טיסות נוסעים ובעיקר בטיסות קונקשן ליעדים במזרח, השינוי יבוא לידי ביטוי גם בהובלת מטענים. בשדה התעופה של דובאי חלפו 90 מיליון נוסעים בשנה ויותר מ-2 מיליון טון מטענים. האמירתים מבינים איזו הזדמנות נהדרת נפלה בידיהם כשהם מכירים את השוק הישראלי דרך חברות שבבעלותן, דוגמת אייר סרביה ואליטליה לרבות את הרגלי הנסיעות של הישראלים למזרח, בעיקר בטיסות קונקשן עם טורקיש איירליינס ואירופלוט. שתי החברות ישלמו מחיר כבד משום שתנועת ישראלים למזרח הרחוק, אוסטרליה ואפריקה, תעבור מהן לאמירתים שיתנו גם יתרון במחיר. זה צפוי לקרות גם לשחקנים קטנים יותר כמו רויאל גו'רדניין, אוקראניין אינטרנשיונל ואתיופיאן איירליינס. ההסכם בא לחברות האמירתיות בתזמון מעולה כי הן חוות ירידה עצומה בתנועת הנוסעים משום שהם מבוססות על טיסות טרנזיט (קונקשן)".

יוסי פישר / צילום: תמונה פרטית
 יוסי פישר / צילום: תמונה פרטית

התיירות כאחד מעמודי הכלכלה

מעניין לציין כי אתיחד ואמירייטס, בדומה לאל על אגב, לא נמנות על אחת מבריתות התעופה העולמית למועדוני הנוסע המתמיד (שטאר אליאנס וכיו"ב). "הן רואות עצמן בליגה אחת מעל הבריתות עם המוצר התעופתי והרשת של הטיסות שהן יכולות לייצר לאור המיקום הגיאוגרפי שבו נמצאים נמלי התעופה שלהן", אומר פישר. "האמיר של דובאי שייח מוחמד כתב בספרו "החזון שלי - אתגרים במרוץ להצטיינות" שעבור דובאי התיירות והתעופה הם אחד מארבעת עמודי המסד של הכלכלה. אמר וקיים. יש שם זרוע תעופתית עצומה שכוללת רכישות והסכמים עם חברות תעופה בינלאומיות דוגמת ברית בין אמירייטס וקוואנטס האוסטרלית או אתיחד שרכשה את השליטה באייר ברלין הגרמנית שפשטה את הרגל ובאליטליה הכושלת שממנה היא יצאה בהפסדים. כעת היא מחזיקה ב-49% בחברת הדגל הסרבית אייר סרביה". אגב, מסע רכש - בעתיד אתיחד יכולה לשקול לקנות חברה ישראלית (עד 49%) דוגמת ישראייר שממתינה לרוכש זמן רב.

"להבדיל מאיחוד האמירויות, ישראל לא ראתה וכנראה לעולם לא תראה בתיירות ותעופה כעמוד תמך בכלכלה. די לראות את התנהלות הממשלה במשבר הנוכחי כאשר שתיים מתוך שלוש חברות התעופה בישראל 'מורדמות ומונשמות' (ארקיע ואל על, מר"ח) עם סיכוים יורדים להבראתן", אומר פישר .

הפיתוח התעופתי באמירויות בא לידי ביטוי גם בהשתלטות על נמלי תעופה, דוגמת נמל התעופה הבינלאומי של רומניה. לדברי פישר: "שליטה על נמלי התעופה מגדילה את הכוח של החברות הללו. אל על תישאר חברה בלי כנף כי היא לא מסוגלת להתמודד עם רשת הקווים שהן מסוגלות להציע. בנוסף, אנחנו עומדים בפני שינוי בתמהיל הנוסעים, אם עד כה עיקר המגיעים לישראל באו מארה"ב וממערב אירופה בעשור הבא חלק ניכר מהתיירות תגיע מאסיה".

מעבר לשתי החברות המוערכות הללו פועלת באמירויות גם חברות לואו קוסט דוגמת אייר ערביה (שבבעלות אתיחד) ואף וויז אייר שפתחה בסיס באבו דאבי. התחרות כאן היא שונה כבחברות הללו הפוקוס הוא על טיסות מנקודה לנקודה. ישראייר תתחרה מולן דרך חבילות הנופש שהיא מציעה.

ההסכם עם האמירויות מתרחש במהירות הבזק במונחים תעופתיים. אם הסכם השמיים נוסח במשך כארבע שנים, ההסכם הזה צפוי להיחתם תוך שבועות ספורים. "הלחץ לחתום פועל לטובת האמירתיים שיוכלו לקבל תנאים טובים אבל הייתי מצפה שההסכם ישקף מחשבה לעתיד ושמירה על החברות הישראליות", אומר פישר.

באיגוד הטייסים טוענים לאפליה בהסכמים מול חברות שמקבלות סבסוד מהמדינות שלהן.
"אכן, גם כאן מדובר בחברות שהממשלות שלהן מסבסדות את הכרטיסים. האמריקאים ניסו להילחם בזה אבל הרימו ידיים, וגם לופטהנזה הגדולה בסוף ביטלה קווים שהיא הפעילה לאמירויות. בהסכם שייחתם, השיקול לא יכול רק להיות הכיס של הצרכן וצריך להסתכל לטווח רחוק כולל לאפשר לחברות הישראליות להמריא מהאמירויות למדינות במזרח, להגביל את תנועת הנוסעים למזרח וגם את המטען. כל מילה בהסכם צריכה להיבחן בטווח של עשר שנים קדימה ולשמור על התעופה הישראלית".

חברות התעופה הישראליות טענו לא אחת שהסכם השמיים הפתוחים ששר התחבורה לשעבר ישראל כץ הגדיר כ"מהפכה הצרכנית הגדולה ביותר", בא על חשבונן.
"זה נכון במובן מסוים אבל לראייה - כאשר וויז אייר רצתה להקים בישראל האב (בסיס), לא אפשרו לה כדי לשמור על התעופה הישראלית. בסופו של דבר היא פתחה האב בקפריסין ובאבו דאבי ואף הציבה שם כבר חמישה מטוסים. אני מאמין שוויז אייר תפעיל רכבת אוויריית לישראל ברמה של 150 דולר לכרטיס הלוך ושוב".

היכונו למסע הד האנטינג למגוון תפקידים

לצד הפן התיירותי מתייחס פישר לפוטנציאל של תנועת נוסעים אחרת. "250 אלף ירדנים מתגוררים באיחוד - זה מה שמחזיק את הקו בין לעמאן. אני מאמין שהאמירתים יצאו בישראל למסע  "הד האנטינג" למגוון תפקידים ובעיקר בקרב דוברי הערבית וזו יכולה להיות תנועה משמעותית בקו, לצד ערביי ישראל שרק מחכים לרגע שיוכלו לצאת לאמירויות, גם לאתרי הדת בסעודיה. גם תיירות השופינג תפרח - זה הדיוטי פרי הגדול בעולם. אני מציע למי שטס בלואו קוסט לא לשכוח להזמין מראש לפחות שתי מזוודות. בתנועה הנכנסת ישראל תרוויח את מאות אלפי התושבים באמיריות שיבואו לסופי שבוע בתל אביב או לאתרי הדת. התעופה תשלם את המחיר אבל התיירות תרוויח. אני מעריך שהקווים הללו יספקו תנועה של רבע מיליון איש בשנה הראשונה וחצי מיליון בשנה השנייה".

פישר, שביקר מספר פעמים באמירויות, מספר כי רמת המחירים בישראל יקרה יותר לתייר. "בדובאי יש 130 אלף חדרים בבתי מלון במחיר ממוצע של 400 שקל ללילה במלון 4 כוכבים, מלונות היוקרה שהם ברמה מאוד גבוהה זולים בכ-40% מהמלונות בישראל".

ד"ר עוזי פרוינד-פיינשטיין, חבר סגל במחלקה לניהול תיירות במכללת כנרת ומתמחה בכלכלת תעופה, סבור שנפתחת הזדמנות מעניינת לחברות הישראליות ובראשן אל על: "האפשרות לטוס מעל ערב הסעודית תאפשר להן לפתוח קווים ביעדים שהן לא חשבו עליהם, למשל בנגלור בהודו או קולומבו בסרי לנקה. מעבר לזה, יש יעדים שעדיף לטוס אליהם במסלול הצפוני - למשל לסין ולטיסה ישירה יש יתרונות. אם עד היום אל על פעלה עם יד ורגל קשורות מאחורי הגב ומחירי הטיסה שיקפו את זמני הטיסה הארוכים במסלול העוקף, היום היא עם יד שקצת קשורה מאחורי הגב אבל הרגל כבר לא משותקת. זה יאפשר לה להתחרות טוב יותר. מצד שני המסלול הזה המקוצר עשוי להכניס גם חברות זרות מסרי לנקה או מוויאטנאם, לנוסעים יש פה בשורה גדולה, אבל גם החברות יוכלו לקטוף את פירות התחרות".

ד"ר פרוינד-פיינשטיין מוטרד מיציבות ההיתר לטוס מעל סעודיה: "להבנתי עדיין לא מדובר בהסכם חתום ומחייב, והחשש הוא שכרגע ההיתר ניתן בגלל שלחץ שהופעל על סעודיה. מה יהיה אם היא תחזור בה ותסגור את השאלטר?". 

ד''ר פרוינד־פיינשטיין / צילום: ארז ביטון
 ד''ר פרוינד־פיינשטיין / צילום: ארז ביטון

צרו איתנו קשר *5988