גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צדק חלוקתי בגבולות המוניציפליים? המחקר שמגלה שזה קורה בעיקר במרכז הארץ, ובעיקר ליהודים

מחקר חדש בדק יותר מ-90 החלטות של ועדות הגבולות בין השנים 2003 ל-2016 • אף שמטרתן הייתה להעביר שטחים לרשויות חלשות - רוב המרוויחות הן רשויות יהודיות במרכז, שהיו מקורבות לשר הפנים באותה עת

עמק יזרעאל. יישובים בפריפריה זכו פחות בקרקעות   / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
עמק יזרעאל. יישובים בפריפריה זכו פחות בקרקעות / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

"צדק חלוקתי" הוא מונח שהשתרש היטב בציבוריות הישראלית, ובימים אלה הוא מושמע רבות בסכסוך סביב נחל האסי. אבל עד כמה המדינה עצמה מיישמת את אותו עיקרון של חלוקת משאבים ציבוריים צודקת בין תושביה?

מחקר שערכו באחרונה חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת חיפה מעלה כי בכל הקשור לקרקעות - המדינה פעלה, לפחות עד לזמן האחרון, להשיג צדק חלוקתי חלקי בלבד, עם נטיות פוליטיות בולטות. את המחקר ערכו שלושה חוקרים - ד"ר מירב אהרון גוטמן, סוציולוגית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, יונתן לוזר, אף הוא חוקר בפקולטה וד"ר איתי בארי מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה.

הם בחרו את 2003, השנה שבה ניתן פסק הדין בבג"ץ הקשת המזרחית (ראו מסגרת), כנקודת הפתיחה למחקרם. 2016 נקבעה כנקודת הסיום של המחקר. זו השנה שבה ועדות הגבולות (ועדות ציבוריות שדנות בשינויי גבולות של רשויות מקומיות) נקבעו כוועדות גיאוגרפיות קבועות. החוקרים בדקו 94 החלטות שהתקבלו בשנים הללו. "רצינו ללמוד לא על המדיניות המוצהרת אלא על העברת הקרקעות דה פקטו", אומרת ד"ר אהרון גוטמן.

ד"ר מירב אהרון גוטמן / צילום: פאול אורלייב

"רוב הסכסוכים בכלל לא מגיעים לוועדות"

לוזר: "הדבר הראשון שמצאתי היה שרוב הסכסוכים בין הרשויות השונות, והיו מאות כאלה - כלל לא הגיעו לוועדות. זו סוגיה מעניינת בפני עצמה, שלא נבדקה במחקר, למי ולמה ניתן מנדט לפתוח בחקירה".

ממצאי המחקר היו מורכבים. ראשית מצאו החוקרים כי ככל שחלף הזמן מבג"ץ הקרקעות, השטח היחסי שעבר לרשויות הנזקקות קטן והלך. החוקרים משערים כי עתודות הקרקע פוחתות והולכות עם הזמן, ולכן יש פחות קרקעות זמינות שניתן להעבירן.

ואולם הממצאים האחרים היו המטרידים באמת: "מצאנו כי רשויות מקומיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך קיבלו יותר קרקעות לאורך הזמן בתנאי, ורק בתנאי, שהן ממוקמות בסמוך למרכז הארץ, או כשהן משתייכות למגזר היהודי, או כשראש הרשות שלהן משתייך למפלגתו של שר הפנים שחתם על ההחלטה", מסביר בארי.

לדוגמה, בשנת 2009 נדחתה מרבית בקשתה של מועצה מקומית כאוכב אבו אלהיג’א להעברת שטחים בהיקף של 1,325 דונם מתחומי המועצה האזורית משגב אליה. בשנת 2014 פנתה פעם נוספת כאוכב אבו אלהיג’א, וביקשה הפעם להעביר לשטחה 743 דונם. היא קיבלה בעקבות פנייה זו 61 דונם בלבד.

במקרה אחר חתם שר הפנים גדעון סער ב-2014 על העברת שטחים בהיקף של 643 דונם מהמועצה אזורית עמק לוד (היום שדות דן) ומשטחי מושב ניר צבי, לעיר לוד.
הדוגמאות הללו אינן מקריות. "רשויות מקומיות בדירוג סוציו-אקונומי נמוך הממוקמות בפריפריה, או שיש בהן רוב ערבי, או שאינן מקורבות פוליטית לשר הפנים, לא נהנו מצדק חלוקתי דומה ומהמגמה של הגדלת שיעור הקרקע המועברת לאורך זמן", אומר בארי.
בתקופה הנבדקת הייתה תחלופה גדולה של שרים: 14 שרים ב-13 שנה.בין השרים היו אלי ישי, אריאל שרון ז"ל, גדעון סער, אופיר פינס, אברהם פורז, סילבן שלום וגלעד ארדן.
"לשלטון היו הרבה שנים לבצע רפורמה"

מדוע דווקא יישובים במרכז זכו בקרקעות? לפי החוקרים מדובר בביטוי נוסף להעדפת הממשלות השונות את פיתוח מרכז הארץ על פני הפריפריה. במקרה זה, העברת הקרקעות עלתה בקנה אחד עם רצונה של המדינה לבנות שכונות ענק במרכז הארץ.
באשר ליישובים הערביים - גם הממשלה מודה כיום בפה מלא שיישובים אלה קופחו מאוד לאורך העשורים האחרונים על ידי הממסד הפוליטי, ובשנים האחרונות היא מנסה לפצות אותם בדרכים שונות.

"יש כאן שלטון שהרבה שנים יכול היה לבצע רפורמה אמיתית", אומרת ד"ר אהרון גוטמן. "הוא החזיק ומחזיק את משרדי האוצר, הפנים והביטחון - המשרדים שסוגיית התכנון וחלוקת הקרקע נמצאת בידיהם, ובכל זאת ממצאי המחקר מעלים כי השלטון הנוכחי פעל מעט מדי ובאופן מגמתי מדי לתיקון חברתי ולא התמודד בצורה אפקטיבית עם החטא הקדום של אי השוויון בחברה הישראלית - חלוקת הקרקע".

"הממצאים זועקים לשמיים ואנחנו נרצה לבדוק בעתיד אם ההחלטות של הוועדות הגאוגרפיות הקבועות שפועלות מ-2016 נושאות אופי אחר", מסכם בארי. במשרד הפנים אמרו ל"גלובס" כי אכן בשנים האחרונות המגמה השתנתה, אבל זה עניין שיצטרך להיבדק באופן שיטתי. 

בג"ץ הקשת המזרחית: מהפכה סטטוטורית ותודעתית

כדי להבין את משמעו של צדק חלוקתי בתחום הנדל"ן יש לחזור 17 שנה לאחור, למה שמכונה "בג"ץ הקשת המזרחית" או "בג"ץ הקרקעות". ב-2003 הוציא בית המשפט העליון פסק דין בעתירת הקשת המזרחית כנגד החלטות רמ"י (מינהל מקרקעי ישראל דאז), שהעניקו זכויות בנייה ופיתוח לקיבוצים ולמושבים, במסגרת ההרחבות. בג"ץ נימק את החלטתו בכך שההחלטות היו בלתי סבירות ופגעו בעקרון הצדק החלוקתי. זאת, משום שלצד אותם יישובים שנהנו מפירות הנדל"ן שהוקם על קרקעות המדינה ובמיוחד יישובים עשירים במרכז הארץ, לישובים רבים אחרים, במיוחד בפריפריה - לא ניתנה אפשרות לפתח קרקע מסיבה פשוטה - לא הייתה להם קרקע.

פסק הדין הזה חולל מהפכה סטטוטורית ותודעתית במדיניות הקרקעות הלאומית. בהדרגה חדרה ההפנמה כי כאשר המדינה מגלה שיישוב אחד זוכה בהכנסות מרובות, בעוד שיישוב שכן נותר הרחק מאחור - יש לבדוק מדוע הדבר קורה, ובמידת הצורך להעביר קרקעות, או הכנסות, מהיישוב הפורח ליישוב השכן אשר נמצא במאבק הישרדות מתמיד.

הגופים המחליטים על גבולות השיפוט, זאת אומרת על חלוקת הקרקעות בישראל, הם ועדות הגבולות, המכונות היום ועדות החקירה הגאוגרפיות. אלה הן ועדות ציבוריות שממונות על ידי שר הפנים, וניתן להן מנדט להמליץ לשנות שטחי שיפוט של רשויות מקומיות. בסופו של דבר מי שיחליט האם ליישם את ההמלצות או לא - הוא שר הפנים. עד 2016 הן מונו בהתאם לסכסוכי גבולות שעמדו על הפרק, כיום הוועדות הללו הן גופים קבועים במשרד הפנים.

"בג"ץ הקשת המזרחית הוא רגע מכונן שלא ניתן להתעלם ממנו", אומרת ד"ר אהרון גוטמן. "הוא עיצב גם את השיח הציבורי, וגם את מפת התכנון, עד עצם היום הזה. אבל גם אם התחולל שינוי, אנחנו עדים לפערים חברתיים שרק הולכים ומתרחבים", היא מסכמת. 

ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי "בשנים האחרונות ובניגוד לעבר, פעל שר הפנים אריה דרעי רבות לביסוסן של הוועדות הגאוגרפיות, ובאמצעותן הוא מוביל מדיניות של צמצום פערים וצדק חלוקתי בין הרשויות המקומיות.

"בעברן תפקדו הוועדות הגאוגרפיות כוועדות אד-הוק ולשרי הפנים לדורותיהם הייתה השפעה רבה על רוח ההחלטות. מאז העביר משרד הפנים רפורמה נרחבת בתחום, וכיום הוועדות הן קבועות ועצמאיות, והרבה מאוד רשויות חלשות מרוויחות מהחלטותיהן בכל הקשור לחלוקת הכנסות ולשינוי גבולות".

לקריאה נוספת: בג"ץ שיח חדש 244/00

עיקרי הממצאים במחקר

● רוב הרשויות שקיבלו קרקעות נוספות נמצאות במרכז הארץ
● רובן שייכות למגזר היהודי, או שראש הרשות מקורב לשר הפנים שחתם על ההחלטה
● שיעור הקרקעות שמועברות מרשות לרשות יורד והולך עם השנים

עוד כתבות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות