גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האישה הראשונה של לימודי מנהל העסקים חושפת את סודות הניהול

פרופ' אריקה ג'יימס, האישה והשחורה הראשונה שעומדת בראש בית הספר למינהל עסקים וורטון, מהמובילים בעולם, נכנסה לתפקיד בעיצומו של משבר הקורונה ובמהלך דיון ציבורי על הפליה על רקע גזעי ● כחוקרת מנהיגות בזמן משבר וגיוון תעסוקתי, תחום המחקר שלה הפך לרלוונטי מאי פעם ● המוסד היוקרתי יקבל לשורותיו 60 סטודנטים ישראלים בעשור הקרוב במימון תרומה של המיליארדר יורי מילנר

פרופ’ אריקה ג’יימס, דיקנית בית הספר וורטון למנהל עסקים באונברסיטת פנסילבניה  / צילום:  LARA WILLIAMSON  University of Pennsylvania
פרופ’ אריקה ג’יימס, דיקנית בית הספר וורטון למנהל עסקים באונברסיטת פנסילבניה / צילום: LARA WILLIAMSON University of Pennsylvania

פרופ' אריקה ג'יימס עשתה לפני חודשיים היסטוריה כשהייתה לאישה הראשונה, וגם לשחורה הראשונה, העומדת בראש בית הספר וורטון למינהל עסקים, המוסד הוותיק מסוגו בארה"ב ואחד מבתי הספר המובילים למינהל עסקים בעולם.

ג'יימס, שעוסקת במחקרים שלה במנהיגות בתקופות משבר, וגם בחשיבות הגיוון האנושי במקום העבודה, נכנסה לתפקידה בעיצומו של משבר בריאותי וכלכלי, וכשאמריקה מצויה בדיון ציבורי נוקב על הפליה על רקע גזעי. המינוי שלה זכה לסיקור נרחב, מפרופיל ב"פייננשל טיימס" ועד הופעה באחת התוכניות הפופולריות בארה"ב, "גוד מורנינג אמריקה", ביום הראשון שלה בתפקיד. "העצה החזקה ביותר שלי לאנשים צעירים", היא אמרה בתוכנית, "היא תמיד להמר על עצמכם".

"אני מאמינה שלכולנו יש אחריות אישית", היא מסבירה בראיון ל"גלובס". "אף על פי שאכן יש יש אתגרים שמגיעים מבחוץ, יש גזענות, יש סקסיזם, יש מכשולים מבניים שיקשו על קבוצות מסוימות להצליח באותה מידה כמו אחרות, לדעתי זה רק חלק מהסיפור. החלק השני הוא האם אנחנו מאפשרים לאתגרים האלה להגדיר אותנו ולהגביל אותנו.

"יכול להיות שאנחנו נדרשים לעשות דברים אחרת, לקבל החלטות אחרות, לעבוד יותר קשה. אבל אני לא רוצה שאנשים יוותרו על מידה של כוח ושל שליטה שיש בידיהם במצבים כאלה. יש לנו אחריות אישית למצוא את הנתיב שיאפשר לנו להצליח. לפעמים זה אומר לעזוב את הארגון שאתם נמצאים בו, ולעבור למקום אחר שיש בו תרבות אחרת, נורמות ומנהגים אחרים.

"כשאני אומרת להמר על עצמך, הכוונה היא שכשיש דברים שבכוחך לשלוט בהם, זה חייב להיות חלק מהמשוואה. לא להקשיב לכל אומרי הלא, שאומרים שאתם לא יכולים לעשות את זה או את זה, שיש גורמים מבניים לכך שלא תוכלו להצליח. יכול להיות שיש גורמים כאלה, אבל יש גם גורמים אחרים לכך שדווקא כן תוכלו להצליח".

הראיון עם ג'יימס נערך לרגל הכרזה על תרומה בסך 10 מיליון דולר של המשקיע והמיליארדר יורי מילנר ואשתו ג'וליה, שתממן באופן מלא את לימודיהם של 60 סטודנטים ישראלים בבית הספר בעשור הקרוב, כשישה בכל שנה. קרן המלגות שהקימו מילנר ורעייתו מיועדת לישראלים בהגדרה רחבה: סטודנטים שהשלימו שירות צבאי בישראל, או למדו לתואר הראשון באוניברסיטה ישראלית, או עבדו בחברה ישראלית במשך חמש שנים.

התרומה הזאת, אומר ל"גלובס" מילנר, שמחזיק גם באזרחות ישראלית והתגורר כחמש שנים בארץ, מחברת בין "שני מקומות שיקרים לי וקרובים לליבי".

מילנר, שהגיע לווורטון כסטודנט למינהל עסקים ערב קריסת ברית המועצות, אינו השם המפורסם היחיד שנכרך בבית הספר, שהוא חלק מאוניברסיטת פנסילבניה שבפילדלפיה. גם הנשיא דונלד טראמפ הוא בוגר וורטון, וכך גם בתו איוונקה ובנו ד'ון ג'וניור, מייסד טסלה אילון מאסק, מנכ"לית אורקל צפרא כץ, מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי והרשימה עוד ארוכה. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הגיע לירושלים היישר מוורטון, שם היה פרופ' למימון ובנקאות.

"זו מתנה כל כך נדיבה", אומרת ג'יימס, במיוחד "בסביבה הנוכחית, שבה יותר ויותר קשה לסטודנטים שרוצים תואר בעסקים לגשת אליו, כי הוא יקר". לא ברור עדיין אם המלגה תגדיל את מספר הישראלים הלומדים בוורטון מדי שנה - אבל לדבריה היא תגדיל את מספר הסטודנטים שיכולים להרשות לעצמם ללמוד שם. "אני בהחלט חושבת שנצפה לראות יותר בקשות קבלה מישראל".

"חדשנות מגיעה משילוב של גזעים ומגדרים"

ג'יימס (51) גדלה בטקסס, בדרום העמוק של ארה"ב, ואביה החורג, היא מספרת, היה יהודי. "הסבתא החורגת שלי, שהייתי מאוד קרובה אליה, סבתא ג'ין, הייתה יהודייה. ביליתי הרבה זמן איתה כשגדלתי, והייתה לי הזדמנות לחוות הרבה תרבויות, והרבה גזעים, ואני חושבת שזה תרם לרצון למצוא דרכים לקרב אנשים במקום לתת להבדלים בינינו להפריד ולהפלות אותנו".

למגזר התאגידי, וגם לבתי הספר למינהל עסקים, היא אומרת, איו ברירה אלא להיות חלק מהדיון הציבורי המתנהל כיום בארה"ב. "עסקים הם חלק בלתי נפרד מהחברה. הם מורכבים מבני אדם שמתמודדים עם הסוגיות האלה באופן אישי, ומביאים אותן למקום העבודה שלהם, ולעולם העסקי. ולכן מנהיגים עסקיים חייבים להיות פתוחים, להבין מה קורה עם העובדים שלהם, ואיך הדברים שקורים בחברה משפיעים על העובדים שלהם".

"בנוסף, מה שמאפשר לעסקים להצליח הוא חדשנות, וחדשנות מגיעה מגיוון, כלומר אנשים מרקעים שונים, עם מחשבות והתנסויות שונות, אנשים מגזעים ומגדרים ותרבויות שונות יחד. עסקים חייבים ללמוד איך לנהל את המגוון הזה כדי להרוויח מהחדשנות שהוא מאפשר. אין להם ברירה אלא להיות מעורבים".

זו דרישה או ציפייה שאת נתקלת בה מכיוון הסטודנטים שלך, למשל, או מהסגל?
" אני מאמינה שלדור החדש יש ציפיות אחרות מסביבת בית הספר שלהם וממקומות העבודה שלהם. הם דוחפים את הסגל שלהם, את המנהיגים שלהם, להיות הרבה יותר פתוחים ומתקדמים סביב נושאים של גיוון. בהחלט יכול להיות שאלמלא הדחיפה מאנשים צעירים, היינו רואים הרבה יותר סטטוס קוו".

תוכלי לדבר על החוויות האישיות שלך, כמי שחלק מהקריירה שלה התנהל לפני שהנושא נכנס למרכז השיח בארה"ב?
"אני החלטתי לעבוד בבתי ספר למינהל עסקים. ובאופן היסטורי, בבתי ספר כאלה נוטים להיות יותר גברים מנשים, גם בין הסטודנטים וגם בקרב הסגל. לאורך זמן, הייתי מיעוט בהקשר הזה, גם מיעוט מספרי וגם מיעוט דמוגרפי. בשלבים שונים בקריירה שלי ניצבתי בפני אתגרים, משום שאני אישה או משום שאני אפריקאית-אמריקאית, ולפעמים היה שילוב בין הדברים.

"בתחילת הקריירה שלי, כשהייתי חברת סגל חדשה יחסית, והתחלתי משפחה, לא היו באותו זמן בסגל של בית הספר למינהל עסקים שבו עבדתי הרבה נשים עם ילדים צעירים. ונתקלתי בהרבה ביקורת מחלק מהעמיתים הגברים שלי על איך אני מסוגלת להשאיר את הילדים שלי עם מטפלת. היה להם קשה ליישב בין זה שאני יכולה להיות חברת סגל וחוקרת ומורה, ולהיות אישה ואמא, ולעשות בחירות שהם לא ראו קודם. היו כמה מקרים שבהם נתקלתי בהתנגדות מהעמיתים הגברים שלי, על כך שעשיתי את הבחירה הלא נכונה בכך שלא נשארתי בבית עם המשפחה. זו דוגמה אחת, שעדיין קצת מציקה לי אחרי הרבה שנים".

מנהלים נגישים יותר בזום

ג'יימס (51), ד"ר לפסיכולוגיה ארגונית בהכשרתה, הגיעה לוורטון מאוניברסת אמורי באטלנטה, שגם בה כיהנה כדיקנית בית הספר למינהל עסקים. היא נכנסה לתפקידה בתחילת יולי, בצל מגפת הקורונה, והחליפה לא רק מקום עבודה אלא גם עיר מגורים. "זו בהחלט הייתה התחלה מעניינת לתפקיד", כהגדרתה.

בוורטון השנה האקדמית כבר נמצאת בעיצומה, ומתנהלת כרגע באופן מקוון בלבד, אחרי שינוי כיוון ברגע האחרון. ג'יימס מודה שגם הסטודנטים וגם הסגל מאוכזבים מהמצב, אבל מתעקשת שאיכות הלימודים נשמרת, וגם נותנת דוגמאות למקרים שבהם אפשר היה דווקא לשפר את החוויה האקדמית: מנהלים במגזר העסקי, מתברר, מוכנים להצטרף לשעה בזום לסדנאות מנהיגות ולחלוק עם הסטודנטים את תובנותיהם, בעוד שהיה קשה הרבה יותר לגרום להם לעלות על מטוס ולהגיע לקמפוס ליומיים. "הנגישות לאנשים מאוד מאוד השתפרה".

לקח אחד שג'יימס מציעה לעמיתיה במוסדות אקדמיים בישראל, מלבד להיות עם אצבע על הדופק לגבי מצב התחלואה הכללי, הוא לתקשר את המצב - במידת האפשר. "התקשורת עם הסטודנטים והסגל שלנו חשובה, אבל חשוב גם להבין שמשום שדברים משתנים כל כך מהר ובכזאת תכיפות, מה שתקשרנו יום אחד היה מאוד שונה ממה שהיינו צריכים לתקשר יום או יומיים אחר כך. זה יכול לתסכל אנשים אבל זה חלק מהעניין של לפעול במשבר, במיוחד כשהמשבר הזה הוא מגפה".

כמי שחוקרת משברים, את כבר יכולה לזהות לקחים עבור הקהילה העסקית? או שמוקדם מדי?
"יש כמה לקחים עיקריים שנכונים בלי קשר לטבע המשבר. כמנהיגים, יש לנו אחריות לחשוב קדימה, לצפות. אולי לא צפינו מגפה או את ההתפשטות המהירה של הווירוס, אבל אנחנו יכולים לצפות שתמיד יהיו דברים שמשבשים את הסטטוס קוו. איך ניתן להסתגל, ולהתאים את עצמנו - זה משהו שמנהיגים תמיד צריכים להיות מודעים אליו. "ובמשבר הזה ראינו גל עולמי של התפשטות הווירוס. מנהיגים יכולים ללמוד מתעשיות אחרות, מחברות וארגונים בחלקים אחרים של העולם, שאולי כבר הושפעו מהמגפה, ממה שמדינות אחרות חוות - ולהביא את כל זה בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות שלהם. הדברים האלה הם קריטיים לכל מנהיגות משבר אפקטיבית".

נשמע מאתגר, בהתחשב בכל מה שצריך להתמודד איתו כרגע. לא ברור אם אנשים יכולים למצוא את הקיבולת המנטלית או פשוט את הזמן להסתכל על תעשיות אחרות, מדינות אחרות.
"זה מה שמבדל מנהיגים ממש מצליחים. מנהיגות היא לא רק עניין של בן אדם אחד, זה גם לבזר לקבוצת אנשים את תחומי האחריות השונים שקשורים למשבר. אבל בנוסף, גם קל מאוד להפוך לממוקדים באופן בלעדי בתגובה למשבר, ולשכוח את העובדה שעדיין יש עסק ליבה שצריך לתפקד, ושני הדברים צריכים לקרות במקביל. אם אתם רק מתמקדים בלהגיב למשבר, כשנצא ממנו אתם עשויים למצוא את עצמכם מאחורי המתחרים שהמשיכו להתקדם. אי אפשר לשים את כל הפוקוס רק על לנהל ולהגיב למשבר, צריך להקדיש תשומת לב גם לעסק".

פרופ' אריקה ג'יימס
בת 51, דיקנית בית הספר וורטון למנהל עסקים באונברסיטת פנסילבניה • נולדה בברמודה וגדלה בטקסס • המחקרים שלה עוסקים בין היתר במנהיגות בזמן משבר, גיוון והפליה במקום העבודה • משמשת דירקטורית בחברת הסקרים המקוונים SurveryMonkey

המיליארדר יורי מילנר יממן לימודים בוורטון ל-60 סטודנטים ישראלים

"הייתי הסטודנט הראשון שהגיע לוורטון מברית המועצות, וגם האחרון", מספר יורי מילנר בראיון ל"גלובס". "הגעתי לוורטון בשנת 1990, ושנה לאחר מכן ברית המועצות חדלה מלהתקיים, אז יש לי הכבוד להיות הראשון והאחרון". האופן שבו מילנר התקבל לוורטון היה יוצא דופן - מבלי לערוך את הבחינות הסטנדרטיות, שפשוט לא היו זמינות בברה"מ. "לא עמדתי בתנאים, אבל הם חרגו מהכללים, ויש לי הערכה מאוד עמוקה לכך שהם הימרו עליי. זה היה הימור של 25 שנה קדימה, כי 25 שנה מאוחר יותר הזמינו אותי לנאום בטקס סיום התואר בוורטון".

יורי מילנר, אחד ממשקיעי הטכנולוגיה הידועים בעולם  / צילום: The Wharton School, University of Pennsylvania

"אתה יכול לדמיין שהגעתי מבר למסך הברזל", מילנר מספר עוד על חוויותיו בוורטון, "מבלי שום הבנה או הערכה של השיטה הקפיטליסטית. אפילו לא הכרתי את הטרמינולוגיה. ביום הראשון של בית הספר הלכתי להרצאה ואנשים דיברו על מניות ואיגרות חוב ולא ידעתי על מה הם מדברים. הייתי חייב להשלים פערים כדי להבין על מה הפרופסורים מדברים בכלל".

בשלב שבו התייצב לנאום לפני בוגרי בית הספר, ב-2017, מילנר כבר היה אחד ממשקיעי הטכנולוגיה הנודעים בעולם, שהונו האישי נאמד במיליארדים (כיום הוא מוערך לפי "פורבס" ב-4.4 מיליארד דולר). בין החברות שבהן השקיע מילנר באמצעות חברת ההשקעות שלו, DST global, אפשר למצוא את פייסבוק, טוויטר, איירביאנבי, ספוטיפיי, עליבאבא, שיאומי, ווטסאפ וסנאפצ'ט ועוד. ההשקעות שלו בפייסבוק ובטוויטר, שמומשו עוד בשנים 2013-2014, הפכו בהמשך לשנויות במחלוקת, בשל העדר שקיפות מלאה על קשרים עם גופי השקעה ממשלתיים ברוסיה).

אחרי הנאום, מילנר מספר, הוא החל לחשוב על תרומה לוורטון, וחיפש דרך לחבר בין בית הספר לישראל, שבה התגורר בין 2005 ל-2010. שני המקומות, הוא אומר, "כל כך יקרים לי וקרובים לליבי. וכך הרעיון נולד - לעזור ליותר סטודנטים ישראליים להיכנס לבית הספר למנהל עסקים, ובשאיפה לתת להם את ההזדמנות שהתמזל מזלי לקבל אחרי וורטון".

מילנר, אגב, לא קיבל בסופו של דבר תואר שני מוורטון. "כשהדיקן התקשר אלי והציע לי את הכבוד שבלשאת את נאום הסיום, שאלתי אותו האם הם בדקו את התיק האקדמי שלי, כי לא סיימתי את התואר", הוא צוחק. "והדיקן אמר, 'טוב, בדקנו ואנחנו עדיין רוצים שתדבר'. באופן בסיסי זה אומר לך שאפילו אם אתה נושר מוורטון, אתה יכול להיות בסדר. אבל עבורי הלימודים שם היו חווויה משנת חיים, הם היא באמת נתנה לי אפשרות, פלטפורמה, שפה וטרמינולוגיה לנווט בעולם החדש".

הקריירה של מילנר כללה גם התמודדות עם התרסקות בועת הדוט.קום בתחילת שנות האלפיים, ובשבוע שבו אנחנו מדברים, מניות הטכנולוגיה בוול סטריט רושמות ירידות חריפות. אני שואל את מילנר האם הוא עוקב אחרי תנודות בשווקים, או מתמקד בטווחים ארוכים יותר. "אם היינו מדברים לפני שבועיים", הוא אומר, "לא הייתי שואל אותי את השאלה הזאת. הכול נראה אז בעלייה וקרוב לוודאי שהיינו מדברים על שאלה אחרת: למה מניות הטכנולוגיה תומחרו מחדש (כלפי מעלה) בצורה כה דרמטית. אנסה לענות על שתי השאלות בבת אחת"

"קודם כול, הפסיכולוגיה האנושית משחקת תפקיד בכל פעילות, כולל השקעה, ולכן תמיד יש תנודות בשווקים. אבל אם מנטרלים את התנודות, מה שקרה מאוד ברור. בחודשים האחרונים המשקיעים תמחרו מחדש באופן דרמטי את מניות הטכנולוגיה, אפילו עם התיקון שאנחנו רואים עכשיו".

למה?
"ממספר סיבות. העיקרית שבהן היא שבמהלך המגפה נעשה ברור יותר למשקיעים שהמודלים העסקיים מבוססי האינטרנט מחליפים הרבה מודלים עסקיים אוף ליין, ואף שאפשר היה לראות לזה סימנים לפני עשר ואפילו 20 שנה, רק בחודשים האחרונים זה נעשה כל כך ברור לכך כך הרבה אנשים.

"הדבר השני הוא דמוקרטיזציה של ההשקעה במניות, באמצעות הטכנולוגיה. אנחנו משקיעים בחברה שנקראת רובין הוד (פלטפורמת ההשקעות המקוונת), שמאפשרת לכל אחד להתחיל להיות משקיע. אנשים עם 50 דולר, 100 דולר, 500 דולר, כולם יכולים להשקיע. יש עכשיו יקום גדול יותר של אנשים שיכולים להשקיע ישירות בשוק באופן יעיל ללא עמלות". והסיבה האחרונה שמילנר מזכיר היא הירידה בשערי הריבית, שהפכו את המניות להרבה יותר אטרקטיביות מבעבר. אבל הגאות הזאת, הוא אומר, הרימה הרבה סירות, ולא רק את מניות הטכנולוגיה. 

יורי מילנר
בן 58, אחד ממשקיעי הטכנולוגיה הידועים בעולם • נולד במוסקבה, בן לפרופ' לניהול ורופאה • ייסד בשנות ה-90 את חברת האינטרנט המובילה ברוסיה, Mail.ru, שהונפקה ב-2010 בלונדון • מילנר הוא אזרח ישראלי, כיום מתגורר בעמק הסיליקון • חברת ההשקעות שלו, DST Global, השקיעה בפייסבוק, טוויטר, עליבאבא, ווטסאפ ושיאומי. הונו האישי מוערך לפי "פורבס" ב-4.4 מיליארד דולר

עוד כתבות

נתן חץ, מנכ''ל אלוני חץ / צילום: איל יצהר

חברת הנדל"ן שמציגה: שכר של 45 מיליון שקל למנהלים למרות הפסדי עתק

עליית הריבית גררה הפחתות שווי של 2.6 מיליארד שקל בנכסיה של אלוני חץ, אבל רק בחו"ל, ונתן חץ משוכנע שהענף כבר נוגע בתחתית ● למרות הפסדי העתק, הבכירים באלוני חץ נהנו משכר של מיליוני שקלים ● וכמה עלה לחץ ההימור נגד השקל? ● שלוש תובנות מדוחות אלוני חץ

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מיכל רז חיימוביץ', shutterstock

אלו חברות התעופה שהודיעו רשמית על חזרה לישראל. מה הן מציעות?

דלתא ואיזיג'ט הכריזו בשבוע שעבר על חידוש הטיסות לנתב"ג, והן מצטרפות לשורת חברות תעופה נוספות שיחדשו בקרוב את הטיסות ● למרות העלייה בהיצע הטיסות, המחירים נותרו גבוהים, ורוב החברות לא מציעות מבצעים משמעותיים ● מתי כל אחת צפויה לחזור לארץ, ומה כלול במחיר?

ולדימיר פוטין בנאום לאחר הבחירות ברוסיה. נבחר ל-6 שנים נוספות / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

פוטין נבחר לנשיא בפעם החמישית. מה צפוי עכשיו לרוסיה?

בעוד שהניצחון של ולדימיר פוטין בבחירות לנשיאות רוסיה לא מפתיע, היקף הניצחון שלו - עם כ-88% מהקולות - עלול לתת לגיטימציה למורשת ולמלחמה התוקפנית שלו ● הקדנציה החמישית בתפקיד תתמקד ככל הנראה במלחמה באוקראינה - ובלוודא שהרוסים ימשיכו לתמוך בה

לימסול, קפריסין. מקלט המס הכי נגיש לישראלים / צילום: Shutterstock

רשות המסים פתחה במבצע לאיתור נכסים ביעד ההשקעה הפופולרי

רשות המסים פתחה במבצע לאיתור נכסים, הכנסות וחברות של ישראלים בקפריסין, שהפכה ליעד השקעה פופולרי הודות למדיניות מס אטרקטיבית ● גורם ברשות: "חברות רבות רשומות בקפריסין כשהשליטה והניהול מתבצעים מהארץ" ● עסקי הנדל"ן להשקעה בסכנה למיסוי של עד 50%

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

החברה שבה כל עובד עשירי היה במילואים: הסיפורים מאחורי הדוחות בת"א

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: התחזית האופטימית של מנכ"ל תדיראן להמשך וחברת ה-IT אברא טוענת - 10% מהעובדים היו במילואים, וההכנסות נפגעו ● מדור חדש

יו''ר טקטונה, יריב גילת / צילום: יח''צ

ותודה לביטקוין: המניה בבורסת תל אביב שזינקה ב-271% בתוך שבוע

שווי השוק הנוכחי של טקטונה עומד על כ-170 מיליון שקל, עלייה של יותר מ-100 מיליון שקל בתוך שבוע ● בשבוע שעבר פרסמה את התוצאות הכספיות לסיכום שנת 2023, שמהן עלה כי עברה לרווח של 700 אלף דולר בסיכום אותה שנה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בת"א; תמר פטרוליום זינקה ב-18%, נכסים ובנין ב-8%

מדד ת"א 35 עלה ב-1.1% ● הפסקת הפעילות של אסדת תמר למשך 37 ימים פגעה ברווחי ישראמקו ● ווישור תמזג את ווישור ביטוח לתוך איילון ● בלידר שוקי הון צופים אינפלציה ברמה של 3.2% ומעדיפים אפיקים צמודים בשוק המקומי ● מיטב: יוון, איטליה ומדינות במזרח אירופה עשויות להיות יעד לפיזור השקעות מהמדדים היקרים בארה"ב

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

הבכיר שמסביר - כך ארה"ב מונעת מישראל להשיג את מטרות המלחמה

מאיר בן שבת, ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר, משוכנע שהממשל האמריקאי לא מצליח להפנים את המשמעות הקיומית של מיטוט חמאס ● בשיחה עם גלובס הוא מדבר על חשיבות כניסת צה"ל לרפיח, ועל החזרת ההרתעה הצבאית למרות "המשקולות שביידן מציב על רגלי ישראל"

רכב חשמלי בטעינה. עיוותי מס הופכים אותו לפחות משתלם / צילום: Shutterstock

מקבלים רכב מהעבודה? זו הסיבה שפחות משתלם לבחור בדגם חשמלי

מס שווי השימוש העתיק, שמכניס למדינה 5 מיליארד שקל בשנה, לא מותאם לעידן הרכב החשמלי: מציע "הטבה" שנשחקת במהירות ומספק מוטיבציה שלילית לעבור לרכב חסכוני וירוק ● בציי הרכב ממשיכים להעדיף רכבי בנזין מזהמים, אבל נראה שהאוצר מעדיף זאת כך

גל רכישות בסייבר הישראלי / אילוסטרציה: Shutterstock

הפרדוקס בענף הסייבר: איך קורה שחברה נמכרת בשווי של פי 100 מההכנסות שלה?

בחצי השנה האחרונה נרכשו שמונה סטארט־אפים ישראלים בתחום הסייבר - כולם בשווי שגבוה פי עשרות ביחס להכנסות שלהם ● הסיבה מאחורי האקזיטים הנדיבים: הענקיות הזרות בונות על המוצרים של החברות הצעירות, כהבטחה להגדלת המכירות ● האם זו רק ההתחלה?

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מחירי הנפט קפצו ב-2%

הנאסד"ק עלה ב-0.8% ● מדד שנגחאי עלה ב-1% ● מובילאיי סוגרת יחידה ומפטרת 130 עובדים, מתוכם כ-90 בישראל ● מחר תתפרסם ביפן החלטת הריבית, ובגולדמן זאקס צופים שזו תעלה בפעם הראשונה מזה 17 שנה ● היום נפתחת ועידת ה-GTC השנתית של אנבידיה ● מיטב: יוון, איטליה ומדינות במזרח אירופה עשויות להיות יעד לפיזור השקעות מהמדדים היקרים בארה"ב

תל אביב. החלטת ביהמ''ש הפחיתה משמעותית ואף ביטלה תשלום היטלי השבחה ברבעים 3 ו-4 / צילום: שלומי יוסף

עיריית תל אביב או בעלי הדירות: מי ינצח במאבק ששווה מיליארדים

לאחר שביהמ"ש ביטל היטלי השבחה לרובעים 3 ו-4 בת"א בהיקף של מיליארד שקל לפחות, עיריית ת"א מנסה להילחם על גביית הכספים והגישה בקשת ערעור לעליון ● לטענת העירייה, כיום ישנם 1,900 הליכי ערר על גביית היטלי ההשבחה ברובעים אלה

תחנת הכוח צומת של OPC אנרגיה / צילום: באדיבות החברה

מפעילים לחצים אדירים: שרי הליכוד מתנגדים להקמת תחנת כוח חדשה

שרי הליכוד מפעילים לחצים אדירים אבל מנכ"ל מנהל התכנון נחוש לקדם תחנת כוח חדשה במטרופולין גוש דן ● עדיין לא ברור האם הצורך למנוע עלטה מאזרחי ישראל יגבר על שיקולים פוליטיים צרים; במשרד האוצר מזהירים מפגיעה משקית של מיליארדי שקלים ● וראש מטה התכנון מזהיר "מי שירים את ידו נגד יצטרך לתת הסברים בוועדת חקירה ממשלתית"

יוסי כהן / צילום: שלומי יוסף

חדשות טובות ליוסי כהן: כמה ירוויח ראש המוסד לשעבר מהגיוס בדוראל

חברת האנרגיה המתחדשת דיווחה כי גוף השקעות אמריקאי צפוי להשקיע 400 מיליון דולר בפעילות האמריקאית של דוראל ● ראש המוסד לשעבר משמש כדירקטור בחברה הבת של דוראל, ומחזיק באופציות ל-3% ממניותיה – הטבה בשווי של עשרות מיליוני שקלים

יניב פרטוש (מימין) וניב חורש / צילום: שי פרנקו

יניב פרטוש מונה למנכ"ל משותף בסוכנות הדיגיטל ארלו של ראובני־פרידן

פרטוש יכהן בתפקיד במקביל לניב חורש, מבעלי הקבוצה, שביצע את התפקיד עד כה לבדו ● במקביל למהלך בוצעה שורה של מינויים נוספים בסוכנות

יו''ר ועדת החוקה, ח''כ שמחה רוטמן / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

המהפכה המשפטית עדיין פה: המהלך החדש של רוטמן והתגובה של נציב השופטים

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, קיים היום דיון כדי לקדם מינוי נציב תלונות הציבור על שופטים שאינו שופט בית משפט עליון בדימוס, כפי היה ב-20 השנים האחרונות ● הנציב המכהן, שופט העליון בדימוס אורי שהם: "אין פה ניגוד עניינים"

אילוסטרציה: shutterstock

כבר שלושה עשורים מפנטזים על התרופה הזו, עכשיו היא אושרה

בסוף השבוע האחרון אושרה לשיווק בארה"ב תרופה של חברת מדריגל לכבד שומני, שוק שבמשך שלושה עשורים נחשב בעל פוטנציאל אדיר ומושא הפנטזיה של חברות תרופות ● האם התרופות נגד השמנה הרסו את החלום, ואיך ינסו התרופות הבאות בצנרת לפצח את השוק

סמנכ''ל משאבי אנוש ומינהל במקורות, חגי פיליפסון / צילום: כדיה לוי

ההחלטה הראשונה שקיבל במלחמה סמנכ"ל משאבי אנוש במקורות

חגי פיליפסון, סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל בחברת מקורות, מספר מה הייתה ההחלטה הראשונה שקיבלה החברה ב־7 באוקטובר ואיך היא השפיעה על העובדים ● לדבריו, המלחמה יצרה לעובדים ולמנהלים אתגרים חדשים, בהם הצורך להמשיך במשימות שוטפות תחת ירי טילים

רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית, הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

הכלכלנית הבכירה שלא חוששת להשקיע "גם במקומות אקזוטיים כמו הודו ויפן"

רינת אשכנזי מהפניקס טוענת שהמניות בת"א דווקא הציגו תשואה סבירה בשנה האחרונה, וכי ההשוואה למדדי וול סטריט עושה להן עוול ● היא סבורה שסוכנויות הדירוג יופתעו לטובה מהכלכלה המקומית, ממליצה לפזר את ההשקעות ומאמינה בבנקים, חברות ביטוח ורשתות מזון

שיאן השכר בתקשורת נמצא במגזין אוטו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

2.7 מיליון שקל בשנה: זה כנראה איש התקשורת הכי עשיר בישראל

טל חמו, מנכ"ל מגזין הרכב "אוטו", מחזיק ב-20% ממניות מהמגזין שבשליטת מימון ישיר ● עפ"י תנאי העסקתו הוא זכאי, בין היתר, למענק חתימה של מיליון שקל ולמענק התמדה בסכום כפול ● המגזין הרוויח אשתקד 2.4 מיליון שקל