גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ירון ואורלי זליכה לא האמינו למיקום של ישראל במדד האושר הבינלאומי. אז הם יצאו לבדוק

משהו בציונים הגבוהים שבהם זוכה ישראל שוב ושוב במדדי האושר העולמיים לא בדיוק הסתדר לפרופ' ירון זליכה ולרעייתו ד"ר אורלי זליכה ● אז הם יצאו לבדוק את הנושא באמצעות מחקר משותף ● בואו נדבר על אושר, פרויקט מיוחד ● האזינו

חוף הים. איך ישראל התמקמה במקום ה-14 במדד האושר של האו"ם / צילום: שאטרסטוק
חוף הים. איך ישראל התמקמה במקום ה-14 במדד האושר של האו"ם / צילום: שאטרסטוק

אחד הפרדוקסים הכלכליים הבלתי מפוענחים של ישראל נוגע לתחום האושר. מצד אחד, ישראל מדורגת זה שנים במקומות נמוכים במדדים כלכליים בינלאומיים שבוחנים עוני ואי שוויון. מצד שני, היא מתברגת באופן מסורתי במקומות גבוהים מאוד במדדי אושר בולטים כמו מדד האושר של האו"ם (מקום 14) ומדד שביעות הרצון מהחיים של OECD (מקום 11 מבין 40 מדינות). וזה לא הכול: במדד האחרון של הלמ"ס לאיכות חיים כמעט 90% מהישראלים דיווחו שהם מרוצים מחייהם. איך כל זה מתיישב?

גם בני הזוג זליכה חשו שמדובר בעניין שדורש הסבר. הוא - פרופ’ ירון זליכה, ראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו ולשעבר החשב הכללי באוצר; היא - ד"ר אורלי זליכה, אפדימיולוגית בכירה במשרד הבריאות. לפני כמה שנים, בעת ששהו בחופשה משפחתית, החלו השניים לגלגל את הרעיון של מחקר שינסה לפצח את העניין. "אף פעם לא חקרנו יחד, וחשבנו שזה יכול להיות מעניין לשלב את אסכולות המחקר של שנינו", אומר זליכה, שלצד היותו פרופסור לכלכלה, גם מסיים בימים אלה תואר שני בפסיכולוגיה חברתית. "המיקום הגבוה של ישראל במדדי האושר לא הסתדר לי. אנחנו המדינה הכי מאוימת ביטחונית ב-OECD; ובין המדינות הכי פחות שוויוניות והכי עניות. רמות השירותים הממשלתיים שהאזרחים מקבלים כאן הן מהנמוכות בעולם המערבי, וזה יהיה עוד יותר גרוע אחרי תקופת הקורונה".

 

והייתה עוד סיבה שירון ואורלי רצו להבין טוב יותר את תחום האושר. בשנים האחרונות כלכלנים מחפשים מדדים חליפיים להצלחה כלכלית של מדינה, כאלה שלא עוסקים רק בגידול בתמ"ג. השניים חשדו שהבעיה נעוצה באופן שבו מודדים אושר. מדדי האושר מבוססים בעיקר על דיווח עצמי. דוח האושר של האו"ם, למשל, נסמך בעיקר על "סולם קנטריל", שמבקש מאנשים לדרג את חייהם על סולם שנע בין 0 ל-10. "במחקרים בכלכלה תמיד נעדיף לבדוק את ההעדפה הנגלית, את ההתנהגות, ולא את הכוונה או הרצון", אומר זליכה. "יש בעיה כפולה בהסתמכות על דיווח עצמי של עמדות. גם כי אנשים עשויים לא להיות כנים, כולל עם עצמם. וגם, וזה דבר ידוע בפסיכולוגיה, כי אנשים עשויים להתנהג אחרת מהעמדה שלהם. מה שאתה חושב - למשל, אני מבסוט מחיי - לא בהכרח מתיישב עם ההתנהגות שלך".

ירון זליכה / צילום: שלומי יוסף

לאור זאת, השניים תכננו מחקר שבו יש מדד התנהגותי לאושר, או יותר נכון, להיעדרו של אושר: דיכאון. ודיכאון קליני, ידעה אורלי - שהיא חוקרת בכירה במרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות - יכול להימדד כבינארי: או שהרופא אבחן אותך כמי שסובל מדיכאון קליני או שלא. היכולת למדוד דיכאון באופן הזה, לצד דיווח עצמי של אנשים לגבי מידת הרווחה הנפשית שלהם מ-1 עד 5, הייתה נגישה לחוקרים בזכות סקר הבריאות הלאומי של ישראל (INHIS), שמבוצע במשרד הבריאות.

חוף פרישמן בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

הם יצאו לדרך עם הנחת מוצא מקדימה: עושר יחסי - כלומר, תחושת העושר של האדם ביחס לסביבה שלו - משפיע על שביעות הרצון של אנשים מחייהם יותר מאשר עושר אבסולוטי. כך הראו מחקרי עבר רבים בכלכלה התנהגותית. שאלת המחקר שהם הציגו, אם כן, הייתה, האם ואיך עושר אבסולוטי ועושר יחסי מצויים בקשר עם דיווח עצמי על רווחה נפשית ועם קיומו של דיכאון קליני או היעדרו (בנטרול כל שאר המשתנים המתערבים).

התוצאות (שפורסמו בכתב העת המדעי PLOS ONE) הראו שתחושת הבטן שלהם הייתה נכונה: הם מצאו, מצד אחד, שיש קשר בין הכנסה אבסולוטית לדיווח עצמי על רווחה נפשית גבוהה או נמוכה יותר, ומצד שני שאין קשר ליותר או פחות דיכאון. "זאת אומרת", מסביר זליכה, "שאם המשכורת שלך בעבודה ירדה, את תדווחי לנו שאת מבואסת מזה, אבל בפועל זה לא ישפיע על הסיכוי שלך להיות בדיכאון". וגם ההפך התגלה כנכון: הכנסה יחסית לא מצויה בקשר עם דיווח עצמי על רווחה נפשית, וכן מצויה בקשר מובהק עם דיכאון, "מה שמעיד שאנשים כן עשויים להגיב בדיכאון לתחושת עוני יחסי, גם אם זה לא יחלחל עד הסוף למודעות שלהם, ולמה שהם מדווחים עליו כרווחה נפשית".

שינויים בהכנסה כן עלולים להוביל לדכדוך, גם אם לא בהכרח לדרדר אנשים לדיכאון קליני - זה לא מדד קצת גס מדי?
"נכון, הסתמכנו על דיכאון קליני כי זה בסיס הנתונים שהגענו אליו. הוא לא רגיש מספיק ובהחלט אפשר לחשוב על זה ככיוון למחקר עתידי".

בשורה התחתונה, למחקר יש שתי מסקנות. האחת - מדדי דיווח עצמי בכלל, ומדדי אושר בפרט, אינם משקפים בהכרח. והשנייה - עוני יחסי עלול להשפיע על שביעות הרצון של האזרחים מחייהם. וזה ממצא שכבר עלה בהרבה מחקרי עבר. "לכן הדירוג של ישראל במקום ה-14 בעולם במדד האושר, הוא כנראה לא נכון", פוסק זליכה. "כדי לייצר מדד אושר יותר טוב, צריך להכניס פנימה מדדים נוספים כמו אי שוויון בהכנסות, כמו שיעורי דיכאון, שיעור האנשים שמטופלים במוסדות רווחה וכן הלאה. מדדים שמודדים התנהגות".

למה בעצם כל כך חשוב למדוד נכון את התחום הזה?
"כי המטרה צריכה להיות להיעזר במדדי האושר על מנת לקבוע מדיניות. אם הממשלה תחתור רק להעלאת התוצר לנפש מבלי לצמצם את אי השוויון, זה לא רק לא צודק, זה גם יקרין על תחושות העוני של אנשים. ללא שינוי משמעותי באי השוויון יהיה לנו קשה מאוד להרים את רמת החיים האמיתית של האוכלוסייה".

עוד כתבות

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בבורסה המקומית; אלקטריאון מזנקת ב-13%, אופקו ב-11%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.1% ות"א 90 יורד ב-0.7% ● אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

יציבות בוול סטריט; רדיט יורדת ב-7%, טסלה ב-2.5%

נאסד"ק עולה ב-0.1% ● הצמיחה השנתית בארה"ב עמדה ברבעון האחרון על 3.4%, יותר מהצפוי ● האסטרטג של ג'יי.פי מורגן מזהיר: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר נוספים בחברת ה-AI אנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות בעולם

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים