גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתנות ופינוקים זה לא מספיק: 7 עצות לניהול מקום עבודה שמח

לא מספיק לארגן הרמת כוסית בראש השנה או לחלק מארז מפנק לעובדים ● תיאוריות ניהוליות עדכניות לא רואות בעובדים בריאים ומאושרים נטל, אלא נכס, וגם המחקר תומך בטענה ● ככה עושים את זה נכון

ניהול מקום עבודה שמח / איור: חן ליבמן
ניהול מקום עבודה שמח / איור: חן ליבמן

אולי זה לא מקרי שטרם התאזרח בעברית מונח מקביל ל-well-being - מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית. האקדמיה ללשון טבעה את המונח שְׁלוֹמוּת, אבל המונח העברי לא תפס. עם זאת הפך המושג עצמו משמעותי יותר ויותר בשנים האחרונות, ואף ליעד מרכזי שאנשים, ארגונים וממשלות מנסים לקדם.

בהקשר הארגוני זוהי תופעה חדשה יחסית. היחס המסורתי של גישות כלכליות וניהוליות כמו למשל התיאוריה של טיילור, ראתה בעובד גורם ייצור, המונע בעיקר על-ידי תגמול כספי. דוגמה למי שמייצגת כיום את הגישה הזו היא חברת אמזון, שמנהלת מעקב צמוד אחר יעילות עובדי המחסנים שלה ובמקביל גם לא ממהרת להציע לעובדיה ביטוח בריאות מקיף.

 

גישה זו הולכת ומתחלפת בגישה הרואה בעובד בעל עניין מרכזי בארגון, שמאמינה שחשוב להבין את המוטיבציה שלו, לאפשר לו לצמוח ולשמר אותו, ולא מתמקדת רק במיקסום רווחים. בקוטב המנוגד לאמזון אפשר לראות את רשת הסופרמרקטים הולפודס (Wholefoods), שאחת ממטרות-העל שלה היא "עובדים מאושרים".

בהולפודס נעשה מאמץ להעצים עובדים, לקדם מבפנים עובדים עם מוטיבציה ולפתח מערכת יחסים פתוחה עם העובדים תוך כדי שילובם בקבלת החלטות. צחוק הגורל הוא שלאחרונה נרכשה הרשת על-ידי... אמזון. יהיה מעניין לעקוב אם וכיצד תשתנה התרבות הארגונית.

תיאוריות ניהוליות עדכניות לא רואות בהשקעה בעובד וברווחתו נטל על יכולת הארגון להצליח פיננסית. להפך. למעשה התחדדה - ואף אוששה אמפירית - ההבנה שעובד מאושר, שברווחתו מושקעים משאבים, זמן ומחשבה, הוא עובד שבע רצון ופרודוקטיבי יותר, שתורם לכך שלקוחות הארגון נאמנים יותר, ושהסיכוי שיעזוב את הארגון קטן יותר.

כיום גוברת ההבנה שלחץ במקום העבודה, שעות ארוכות ותרבות ארגונית רעילה לא רק פוגעים בפרודוקטיביות של עובדים, אלא אף מקצרים את חייהם. יותר מ-120 אלף מקרי מוות בשנה מיוחסים לאופן שבו חברות אמריקאיות נוהגות בעובדיהן, מה שמעלה אותו למקום החמישי המפוקפק בדירוג סיבות המוות בארה"ב.

אחדות מהחברות שיש בהן אווירת לחץ קבועה ודרישה לקבלת החלטות בעלות סיכון גבוה מכירות במחיר המנטלי שמשלמים העובדים בהתמודדות היומיומית עם מתח ולחץ.
כך למשל חברת גולדמן זקס, בנק ההשקעות הגלובלי מהגדולים בעולם, שמציעה לעובדיה חבילת הטבות כדי לעזור להם להתמודד עם מתח נפשי: שירותי ייעוץ פסיכולוגי, מרכזי בריאות טיפוליים במשרד והטבות כספיות לשמירה על אורח חיים בריא ופעיל. האם זה מספיק? לא בטוח.

במחקר נמצא כי האפקט המניעתי של ההטבות האלה הוא קטן, בעוד הנזק המצטבר עלול להיות גבוה. גם עם ההטבות הללו עדיין התגלו בקרב עובדי החברה סימפטומים כמו ירידה בביצועים, דיכאון, עליה ברמות חרדה והפרעות שינה.

ברוב הארגונים נושא ה-Employee Well-being מטופל על-ידי אחראי הרווחה במחלקת משאבי האנוש. בפועל, עסוקים אלה בעיקר בארגון אירועים ופינוקים לעובדים, מהרמות כוסית בראש השנה דרך תחרות תחפושות בפורים ולבבות שוקולד ביום האהבה. כל אלה נחמדים וטובים, אבל השפעתם המיטיבה היא קצרת מועד. מה שקובע באמת הן דווקא פרקטיקות הניהול והתרבות הארגונית בחברה.

גלי פיטורים, תרבות רעילה, היעדר ביטחון תעסוקתי ושעות עבודה ארוכות משפיעות על תחושת הרווחה הרבה יותר מאשר מארז מפנק לראש השנה. שי מפנק יכול אולי לפצות על תקופת עומס בעקבות פרויקט ספציפי או משבר שהסתיים, אולם אינו באמת מעלה את תחושת הרווחה של העובדים המתמודדים עם תרבות ארגונית מרובת קונפליקטים, תחרותית או שאינה מעודדת שיתוף פעולה. אז מה בכל זאת ניתן לעשות? להלן כמה כיוונים, עצות והצעות, ברמה הפיזית, הנפשית והרגשית.

1. אוכלים טוב

עם כל הכבוד למכונת החטיפים במסדרון, מרכיב מרכזי להשגת well-being פיזי הוא תזונה בריאה. בארגונים בהם עובדים אוכלים בקפיטריה או בחדר האוכל בארגון, יש הרבה מקום לגמישות מחשבתית בצורת התנהלות של הקפיטריה כך שתאפשר לעובדים בחירות תזונה בריאות יותר. בגוגל טוענים שעובדים שאוכלים בריא יותר מאושרים יותר וחדשניים יותר.

בין השאר בחברה לא מגישים יותר סוכריות, מציגים עם הכניסה לקפיטריה את המאכלים הבריאים יותר (בר סלטים), מזכירים לעובדים שצלחות גדולות יותר גורמות לנו לצרוך יותר, ומאפשרים גישה נוחה יותר לבקבוקי מים מאשר לשתייה קלה.

מחקר שעקב אחרי קפיטריה בבית חולים בבוסטון, מסצ’וסטס, גילה שינוי חיובי בהרגלי האכילה של העובדים בעקבות שינוי שיטת הסימון של המאכלים. השיטה ניסתה להבליט את המזונות הבריאים יותר בעזרת צבע, בדומה לשיטה שנכנסה לא מזמן לשימוש בשוק המזון הישראלי, של תגיות צבע שמייצגות רמות בריאות שונות (ירוק - בריא, אדום - לא בריא). תרומה משמעותית למאבק בהשמנת יתר ומחלות כרוניות של העובדים - מרכיבים חשובים גם לעובדים וגם ליעילות הארגון.

ארגונים יכולים ללמוד מהרבה גם ממחקרים שנעשו בקפיטריות של בתי ספר. כך למשל נמצא שקפיטריה שהוסיפה לתפריט אופציה בריאה נוספת, כמו בננות או שעועית ירוקה, הקטינה צריכת אופציה לא-בריאה כמו גלידה. כשהגדילו לעומת זאת את כמות האופציות הפחות בריאות (כלומר, עוד קינוחים) גדלה צריכת הקינוחים הכללית.

2. יושבים נוח

 הרבה מקצועות דורשים שעות עבודה ארוכות. כיום ידועים היתרונות הגלומים בעמידה כ-25% מהזמן, דבר המקטין משמעותית נטייה להשמנה. בחברת אפל למשל, הוחלט שכל אחד מ-12,000 העובדים במטה החברה יקבל שולחן מתכוונן, שיאפשר לעובדים לחלק את זמנם בין ישיבה ועמידה.

מכיוון שאנו מעדיפים את המוכר (ישיבה מול שולחן רגיל) ניתן להגדיל הסיכוי שעובדים ינצלו את הערך המוסף של שולחנות אלה בעזרת כוונונם מראש על עמידה, או לתכנת אותם כך שמדי פעם ישנו צורה ויחייבו העובדים לעמוד. יש מגוון אינדיקציות שגישה זו נתפסת בחיוב על-ידי העובדים בשל הפחתת בעיות וכאבי גב וצוואר, ושיפור באנרגיה ובמצב הרוח.

3. זזים

 לא צריך להיות מומחה גדול כדי לדעת ששעות של ישיבה ממושכת לא עושות טוב לאף אחד, לא פיזית ולא נפשית. מתברר שגם לעבודה עצמה זה לא תורם.
מחקרים מצאו שארגונים שהציעו לעובדים אפשרות לפעילות גופנית כמו שעורי יוגה או מנוי לחדר כושר במהלך יום העבודה, לפניו או אחריו, יצאו נשכרים גם הם.
במחקר נמצא שעובדים שעסקו בפעילות גופנית היו במצב רוח טוב יותר והצליחו להתמודד טוב יותר עם האתגרים שהוצבו מולם.

4. משקיעים במערכת היחסים

 אומנם לכאורה לא צריך מחקר בשביל זה, אבל טוב לדעת שגם במחקרים נמצא כי שינויים משמעותיים בפרקטיקות הניהול ובתרבות הארגונית עשויים לשפר משמעותית את תחושת הרווחה של העובדים גם בסביבה מורכבת ודינמית.

אמון בין העובדים למנהל, תמיכה ומתן מענה לצרכים ובקשות העובדים, פיתוח והעצמת העובדים מעלים את רמת הרווחה של העובדים הרבה יותר מאשר שוברים לספא או למסעדה.

5. נותנים לעובדים לעבוד

 כפי שעובדים רבים חשים לא פעם, במיוחד בתפקידים בעלי רמת מורכבות גבוהה, גם המחקר מצא שדווקא מתן אוטונומיה לעובדים ויצירת מרחב רב יותר בקבלת החלטות של עובדים בביצוע תפקידם מוריד את רמת הלחץ ומעלה את תחושת הרווחה וה-well-being. מתברר שמתן "ספייס" מאפשר לעובדים להתמודד ביתר הצלחה עם האתגרים, ובכך מעלה את רמת המוטיבציה הפנימית.

ארגון גדול גילה דרך סקר עובדים כי קבלת החלטות ריכוזית מאוד ונהלים מורכבים לא רק שמקשים על העבודה ומאטים אותה, אלא גם מהווים מקור לשחיקה ועומס מיותר.
מחלקת משאבי האנוש בארגון השיקה יוזמה כלל ארגונית שבה המנהלים מיפו נקודות ותהליכים שאותם ניתן לפשט וביזרו את תהליך קבלת ההחלטות מיחידות המטה ליחידות השטח ולדרגות הניהול הנמוכות יותר. ההשפעה החיובית נצפתה במיוחד בקרב יחידות הפועלות ברמת מורכבות גבוהה.

6. חושבים חיובי

חוקרים בגישת הפסיכולוגיה החיובית - תחום שהולך ומתפתח בעשרים השנים האחרונות, ובעיקרו עוסק בטיפוח חוסן נפשי וצמיחה - מצאו כי ניתן ליישם שיטות אלה גם בעולם הארגוני, כדי לייצר שינוי חיובי. לדוגמה, ניהול בשיטת החוזקות, שעיקרה פיתוח החוזקות הייחודיות של העובד ורתימתן לצרכי הצלחת הארגון. הכוונה היא ליכולת גבוהה בתחום מסוים, כמו יכולת לימוד, יכולת ארגון, יכולת טכנית או כריזמה, שניתן לרתום לטובת הארגון.

בארגון שאימץ את גישת החוזקות ויישם אותה גם בניהול ביצועי העובדים, מנהלים מדברים עם העובדים על החוזקות שלהם כחלק ממערך הנקודות לשימור או לשיפור. המנהלת תשאל את עובדיה "איזה חוזקות ייחודיות תוכלו עוד למנף בביצוע תפקידכם והגעה ליעדים שלכם?". החוויה של העובדים תהיה מרוממת רוח ומעצימה.

7. תורמים לעולם טוב יותר

 יותר ויותר עובדים, בעיקר צעירים, מעוניינים לעבוד בארגונים שנתפסים ככאלה שלא עסוקים רק במיקסום רווחים, אלא שיש להם מטרות רחבות יותר, כמו למשל לפתח מוצר שיתרום לאיכות החיים של המשתמשים, לסביבה או לחברה.

סדרת סקרים שנערכו לאחרונה מראים ש-64% עובדים מדור ה-Y (ילידי 1981-1996) לא יצטרפו לארגון שאין לו מדיניות של אחריות תאגידית ו-83% מהם יהיו יותר נאמנים לארגון שיאפשר להם לתרום, תוך כדי עבודתם, לחברה ולסביבה.

זה משמעותי אפילו יותר בקרב עובדים מדור ה-Z שנכנסים בשנים אלה לשוק העבודה. אלה אפילו יעדיפו שכר נמוך יותר לטובת תכלית ארגונית - ראייה שמרחיבה את מטרות הארגון מעבר למקסום רווחים גם לאחריות חברתית. לאלה חשובה התנהלות כנה, לא green washing. עדיין לא ברור אם ואיך ישפיע שוק העבודה של הפוסט-קורונה על המגמות הללו.

בין הארגונים המובילים בטרנד הזה נמנים בן אנד ג’ריס, שמאז היווסדה ב-1978 קידמה אינספור מטרות חברתיות וסביבתיות כמו תמיכה באוכלוסיות מוחלשות וקידום נושאים של איכות סביבה. כך גם חברת וורבי פארקר (Warby Parker), שמוכרת משקפיים מעוצבים, שיצרה שיתוף פעולה עם עמותה הדואגת לאספקת משקפיים לאלה שאינם יכולים להרשות לעצמם. כחלק מהתוכנית העסקית שלה מבטיחה החברה שעל כל זוג משקפיים שהיא מוכרת, אדם שידו אינו משגת זאת - יקבל זוג משקפיים חינם.

החיבור עם התכלית הארגונית מאפשר לעובדים להרגיש טוב יותר עם עצמם, ולארגון - לחזק את הקשר עם העובד. יתר על כן, עובדים גם אוהבים להרגיש שהם עצמם תורמים לחברה ולקהילה. אחת הגישות המקובלות למעורבות עובדים בקהילה היא התנדבות. מתברר שאנשים שמתנדבים למען אחרים מרגישים יותר אופטימיים, יותר מאושרים וחשים שיש להם שליטה רבה יותר על חייהם. 

פרופסור אמיר גרינשטיין הוא מרצה וחוקר בתחומי השיווק הפרו-חברתי והיזמות באוניברסיטת Northeastern בבוסטון ו-VU באמסטרדם. הוא כותב בטוויטר על מחקר התנהגותי @AmirGrinstein. יאנה שכטרמן היא יועצת ארגונית, מאמנת מנהלים ומרצה באוניברסיטת Northeastern בבוסטון. yanashechterman.com

עוד כתבות

תחנה לבדיקת קורונה בישראל / צילום: Oded Balilty, Associated Press

משרד הבריאות רכש בדיקות ב-98 מיליון שקל, אך לא גיבש תוכנית לשימושן

לפי ממצאי ביניים של דוח מבקר המדינה, משרד הבריאות טרם גיבש תוכנית לשימוש ב-2.1 מיליון ערכות בדיקה - הרוב הגורף של הבדיקות הסרולוגיות שנרכשו

האחים שלומי ויוסי אמיר, בעלי פרשמרקט / צילום: יח"צ

יינות ביתן ממשיכה להצטמק, פרשמרקט ממשיכה להתרחב: תרכוש מביתן 3 סניפים ב-47 מיליון שקל

מדובר בשני סניפים בעיר אשדוד וסניף אחד בפתח תקווה בשטח מסחרי כולל של כ-3,000 מ"ר ● פרשמרקט מציינת כי במסגרת ההסכם, התחייבה המוכרת, יינות ביתן-מגה, לאי תחרות בתחום הפעילות הנרכשת

אבי חימי/  צילום: יונתן בלום

לשכת עורכי הדין מקדמת רפורמה: בחינת הסמכה לפני ההתמחות

הלשכה תציע בוועדה לבחינת הליך ההסמכה שתתכנס לראשונה בשבוע הבא, כי הבחינות ייערכו בתום התואר וכתנאי להתחלת ההתמחות ● זאת, בניגוד למצב כיום שהן נערכות בתום שנה וחצי של התמחות

רמי שבירו / צילום: אביב חופי

הפרקליטות הגישה כתב אישום, בכפוף לשימוע, נגד חברת רמי שבירו בחשד לגרימת מותו ברשלנות של פועל

זאת בגין מותו של פועל הבניין יונג קסו ז"ל באתר בניה בגליל ים בהרצליה, ב-4 בספטמבר אשתקד ● התאונה אירעה בשעה שהפועל טיפס לקומה 9 לצורך פירוק תבניות ליציקת בטון ● בפרקליטות מציינים כי הוא היה ללא קסדה ולא קשר את עצמו לרתמת בטיחות

טראמפ בעצרת בחירות באוהיו ביום שבת / צילום: Tom Brenner, רויטרס

השבוע האחרון: כולם מחפשים את המט על לוח השחמט

שבעה ימים עד סוף עונת ההצבעה בארה"ב, ולפחות מועמד אחד, דונלד טראמפ, מתרוצץ לאורכה של ארה"ב בחיפוש אחר ניצחון בחירות דחוק, אולי דחוק מאוד ● הסקרים ונתוני הקורונה מוסיפים שלא להאיר לו פנים, אבל הוא מוסיף להאמין שיכה אותם

עמדה של עליפיי בשנחאי. מתווכת בין לקוחות למוסדות פיננסיים / צילום: Aly Song, רויטרס

ההנפקה הראשונית הגדולה אי פעם: אנט גרופ, זרוע הפינטק של עליבאבא, תגייס 34.5 מיליארד דולר

חברת הפינטק הסינית, שייסד ג‘ק מא, צפויה לגייס לפחות 34 מיליארד דולר בבורסות בהונג קונג ושנחאי ● החברה הודיעה כי מחיר המניה בהנפקה יעמוד על 10.2 דולרים, מה שייתן לאנט גרופ שווי שוק של 313 מיליארד דולר כבר בהנפקה

מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג / צילום: Francisco Seco, Associated Press

פייסבוק מתכוננת למקרה של תסיסה אזרחית אחרי הבחירות בארה"ב

הרשת החברתית הכינה כלים להתמודד עם התסיסה שכוללים האטת ההפצה של פוסטים מסוימים, ושינוי הזנת החדשות למשתמשים

ראש המנהל האזרחי, תת אלוף רסאן עליאן / צילום: דובר צה"ל

ראש המנהל האזרחי חתם על רישיון הפעלה של חברת בזק באזור יהודה ושומרון

בזק סיפקה שירות מלא ביהודה ושומרון אבל רישיונה באזור מעולם לא הוסדר

מסעדנים ובעלי ברים במרסיי יוצאים בהמוניהם בתהלוכת הפגנה נגד הממשלה שהכריזה לסגור את עסקיהם / צילום: Daniel Cole, Associated Press

הקורונה שוב משתוללת באירופה: אם לא יצליחו לבלום השבוע את המגפה, הסגר השני בלתי נמנע

מספר המאומתים ביבשת ממשיך לעלות, ובניגוד לגל הראשון שהיה ממוקד במספר אזורים מצומצם - הפעם הנגיף מתפרץ באלפי מוקדים ביבשת ● בינתיים הממשלות עושות כל שביכולתן כדי למנוע סגר נוסף, אך לא בטוח שיוכלו לעמוד בכך לאורך זמן

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ / צילום: איל יצהר, גלובס

"מחירי הדיור יזנקו אבל לא ב-2021. קבלנים לא יצליחו לשרוד סגר שלישי"

בוועידת ישראל לנדל"ן של "גלובס" נשיא התאחדות בוני הארץ ראול סרוגו קרא לממשלה לאפשר לחברות בנייה רב-לאומיות לעבוד רק במשותף עם חברות ישראליות ● "30 מיליארד דולר ברחו מישראל לסין – זה הזמן לכחול לבן"

מיטל טויסטר-רוזנטל / צילום: איל יצהר, גלובס

"אין ספק שיש משבר דיור חריף, והקורונה החריפה אותו"

כך אמרה עו"ד מיטל טויסטר-רוזנטל, שותפה במשרד עפר טויסטר ושות' בפאנל שכותרתו "בפתח עשור של מגה התחדשות עירונית" שנערך במסגרת ועידת גלובס לנדל"ן

דובאי ממעוף הציפור / צילום: 	Aijaz Rahi, AP

שכירות של אפס דירהאם לחצי שנה: כך מנסה דובאי לפתות עסקים זרים

אחד מאזורי הסחר החופשי הגדולים באמירויות (ויש 42 אזורים כאלה שם), דובאי מולטי קומודיטיז סנטר, מציע לחברות ועסקים זרים לפתוח את העסק שלהם אצלו ● המרכז שוכן בבניין אלמס במרכז דובאי, ומשרת אלפי חברות מכל העולם בתחומים שונים ● ומי השכנים? בורסת היהלומים של דובאי

ארדואן נואם בכנס מפלגתי כאשר מאחוריו תמונת ענק של אטאטורק / צילום: רויטרס, Umit Bektas

ארדואן קורא לטורקים להחרים סחורה צרפתית בגלל מקרון "העוין לאיסלאם"

הקריאה לחרם היא חלק מהסכסוך שהתלהט בימים האחרונים בין המדינות, לאחר שמקרון הבהיר כי צרפת "לא תגנה" את הקריקטורות של הנביא מוחמד שהתפרסמו בעבר בשבועון הסטירי "שארלי האבדו", ושהפכו שוב לעילה לאירוע טרור ● בעקבות המתחים, צנחה הלירה הטורקית לשפל של כל הזמנים מול הדולר - שער של שמונה לירות לדולר

ישיבת בני עקיבא בכפר מימון / צילום: יודקה

בני עקיבא תובעים מיליון שקל פיצוי מתאגיד השידור: "תחקיר רווי טעויות ומסגור שקרי"

מרכז ישיבות בני עקיבא ומנכ"לה, אלחנן גלט, הגישו תביעה נגד תאגיד השידור הציבורי זאת לאחר כתבת תחקיר שפרסם בחודש אוגוסט ● בתחקיר נטען כי בישיבות "מעדיפים לבצע עסקאות נדל"ן על חשבון רווחת התלמידים" ● כאן חדשות: "נתייחס לטענות בבית המשפט"

אוהד מימון / צילום: איל יצהר, גלובס

מקס מקימה חברת פינטק שתפתח טכנולוגיות תשלום

לפי מקס, החברה "העצמאית" החדשה "תעסוק בפיתוח פתרונות תשלומים על בסיס טכנולוגיות מתקדמות (Payments As A Service), ותמזג לתוכה את פעילות החברות קרדיט גארד וכספיט, שנרכשו לאחרונה על ידי הקבוצה"

מתקנים סולאריים של משק אנרגיה / צילום: מצגת החברה

משק אנרגיה גייסה 220 מיליון שקל בהנפקת אג"ח ייעודי למימון פרויקטים סולאריים

משק אנרגיה, בה גרעין השליטה מורכב מהארגונים הכלכליים של הקיבוצים, הבטיחה גיוס ממוסדיים בהנפקת סדרת אג"ח חדשה ● חן מלמד, מנכ"ל משק אנרגיה: "הביקושים הגבוהים שנרשמו כבר בשלב המוסדי, מעידים על הצלחת המודל שיביא ערך רב לחברה ולבעלי המניות"

אלונה בר און, מו"ל גלובס, ועידת ישראל לנדל"ן של גלובס / צילום: איל יצהר, גלובס

אלונה בר און: "למילים שלנו יש ערך וכוח, השאלה היא מה עושים איתו"

מו"ל "גלובס" פתחה את ועידת ישראל לנדל"ן ואמרה: "הכוח של העיתונות נובע מזה שאנשים שמים את התודעה שלהם בידיים שלנו. בסיקור התחום אנחנו שואפים להגיד מה כן ולא רק מה לא: לבנות ולא להרוס"

דלית זילבר, עדיאל שמרון ומרדכי כהן ועידת ישראל לנדל"ן של גלובס / צילום: איל יצהר, גלובס

דלית זילבר: "לא נחזור לתמ"א 38. ב-15 שנה חוזקו אלף מבנים, זו בדיחה"

בפאנל "הרפורמות הגדולות שבדרך" בוועידת ישראל לנדל"ן של "גלובס" אמר מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן כי הסכמי הגג מעמידים בסכנה חלק מהרשויות המקומיות ● מנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר: "ברור שבלי מטרו אין לנו מה לעשות במטרופולין תל אביב"

מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

ככנרים ללא מנצח: דוח המבקר הביא את הנחת הסלב לאבסורד

בדוח שכותרתו היא "התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה" נראה שנעלמו שרי הממשלה ורה"מ ● לבחון את המערכת הממשלתית מבלי לבדוק את תפקוד ראש הממשלה, חורג ממידת הסבירות ●  עולה ממנו שמערכות הבריאות, החינוך, השב"כ, הביטוח הלאומי - כולן פועלות עצמאית

ניר ינושבסקי, סנ"צ ליאת קילנר, חזי שוורצמן וד"ר הדס תגרי, בועידת ישראל לנדל"ן / צילום: איל יצהר, גלובס

גזרים במקום מקלות: איך לטפל בבעיית התאונות באתרי בנייה

במסגרת ועידת גלובס לנדל"ן דנו ניר ינושבסקי, סנ"צ ליאת קילנר, חזי שוורצמן וד"ר הדס תגרי דנו בפעולות הפיקוח שנעשו במטרה להוריד את מספר הנפגעים והמתים ● את הפאנל בעניין הבטיחות והמאבק בתאונות העבודה באתרי הבניה פתחה הידיעה על מותו של פועל היום באחד מהאתרים