גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"שוק הסלולר מוטה מחיר בצורה לא בריאה": מנכ"לית משרד התקשורת בראיון ראשון

בתקופה הקצרה שלירן אבישר-בן חורין מנהלת את משרד התקשורת היא כבר הספיקה להוציא מכרז לדור החמישי בסלולר, לטפל במיזוג סלקום-גולן ולאשר את מתווה הסיבים ● בראיון ראשון בתפקיד היא מספרת כיצד הם רואים את מפת התקשורת העתידית, ועל מה הצרכן הישראלי צריך ללמוד להסתכל

לירן אבישר-בן חורין / צילום: רפי קוץ, גלובס
לירן אבישר-בן חורין / צילום: רפי קוץ, גלובס

האירועים האחרונים בשוק התקשורת אינם תואמים את הדיכאון הכללי השורר בארץ בעקבות הסגר השני. אלמלא הנגיף והחתימה על הסכמי השלום עם איחוד האמירויות הערביות ועם בחריין, ייתכן שהם היו מקבלים את ההתייחסות הראויה. באיחור משווע מצטרפת ישראל למשפחת העמים, שהבינו שתשתיות התקשורת קריטיות לעתיד המשק, ופרצה סכר שכולנו נרגיש את השפעתו עד מהרה.

השבוע נפל דבר בישראל: המכרז לדור חמש בסלולר הושלם, ומתווה הסיבים אושר בממשלה. האישור איפשר לדירקטוריון בזק לשחרר השקעה של מיליארדי שקלים לפרויקט, שיהווה למעשה את תשתית התקשורת הנייחת של מדינת ישראל בעשורים הבאים. 

מבקריו של שר התקשורת יועז הנדל אומרים שהתמזל מזלם שלו ושל מנכ"לית המשרד, לירן אבישר-בן חורין, להיות אלו ש"גוזרים את הסרט" בשני האירועים הדרמטיים הללו. אולם הם טועים. במקורות אומרים כי "אין המלאכה נקרית אלא על שם גומרה", ואכן אי אפשר ליטול מהנדל את ההישג של השלמת המכרז לדור חמש בסלולר ושל אישור מתווה הסיבים בממשלה. זה יהיה כמו לזקוף את הישגי הרפורמה בסלולר לזכותו של שר התקשורת לשעבר, אריאל אטיאס, שהחל להניע את המכרזים בסלולר ואת הפחתת תעריפי הקישוריות, ולא ליורשו בתפקיד, משה כחלון, שבזמנו התרחשה הרפורמה והוא יישם אותה.

אבישר-בן חורין היא המנכ"לית הראשונה בתולדות משרד התקשורת. היא לא מגיעה מתחום התקשורת, אולם נראה שבתוך זמן מאוד קצר הצליחה להשתלט על התחום. אמנם היא נהנית מרוח גבית בשל העבודה הרבה שנעשתה על ידי משרד התקשרות. אולם אבישר-בן חורין היא שהביאה לכלל סיום את המכרז לדור חמש בסלולר ואת מתווה הסיבים בצורה מרשימה.

אבישר-בן חורין יודעת לנהל ומצויה היטב במסדרונות הפקידות. מכיוון שגם היא יודעת שימיה של ממשלת האחדות כנראה קצרים, היא והנדל פועלים כשהם ממוקדי מטרה, והתנהלותם מוכיחה את עצמה. מובן שלפועלו של השר הנדל במשרד התקשורת יש קשר לרצונו להציג כמה שיותר הישגים בזמן קצר לטובת הקריירה הפוליטית שלו. אולם עניין זה פחות חשוב לנוכח ההישג הכל-כך חשוב ברמה הלאומית של הכנסת הדור החמישי בסלולר ושל יציאת בזק לפרויקט הסיבים.

עוצמה ועצמאות דיגיטליות

יום אחרי שדירקטוריון בזק אישר את הכניסה לפרויקט הסיבים והוט הודיעה שהיא נכנסת כשותפה במיזם הסיבים האופטיים IBC, במשרד התקשורת יוצאים מגדרם אחרי שנים של תסכול. "כל השוק בוער עכשיו", אומרת אבישר-בן חורין בראיון ל"גלובס". "יצרנו סדק בסכר, ואנחנו חושבים שזה הולך לשטוף את המדינה בסיבים. בשבילנו זה יום חג. כל השחקניות הגדולות ייכנסו למשחק. הדבר הזה יבטיח פריסה מהירה עד לאזרח האחרון ויבטיח מחירים תחרותיים, כי יהיה יותר משחקן אחד בזירה. זה המפתח לעצמאות ולעוצמה דיגיטלית שיבטיח שאומת הסטארט-אפ לא תלך יחפה. אנחנו מצפים בכיליון עיניים להתפתחויות".

זה לקח יותר מדי זמן.
"בתי הקברות מלאים בדוחות שנכתבו על ידי טובי הצוותים המקצועיים. ללא מלחמה מצידנו ומצד השר לקדם את האירועים הללו, זה לא היה קורה. אתם לא מבינים באיזה כוחות נלחמנו כדי להעביר את מתווה הסיבים. הצלחנו להביא את זה לידי מימוש, ועכשיו רואים את העסק פורח. בסוף יש לנו מטרה שתהיה פה יותר מרשת סיבים אחת, ואין לנו שום עניין לתת הטבות לאף אחד. יש לנו עניין לתת הטבות לעם ישראל".

מה המטרה המרכזית ששמת לנגד עינייך כשנכנסת למשרד התקשורת?
"אני מרגישה שאנחנו נוגעים בדברים שלא נגעו בהם שנים. קצב העבודה שלנו טוב, אנחנו לא חוששים לגעת בדברים מורכבים ולקבל החלטות. המוטיבציה שלי היא לטפל ב'אבנים הגדולות'. שני הצירים המרכזיים שעומדים לפניי הם: העוצמה הדיגיטלית והעצמאות הדיגיטלית של ישראל. בסופו של דבר זה עובר דרך 'גי'גה בקיר' ודרך 'ג'יגה באוויר'. זהו. אני קמה בבוקר ואלה שני הווקטורים שאני פועלת לפיהם: עצמאות דיגיטלית ועוצמה דיגיטלית.

"אחר כך אנחנו מסתכלים על 'האבנים הגדולות' בשוק התקשורת שלא נגעו בהן ב-15 השנים האחרונות והן צריכות עדכון ומבט קדימה לעשור הקרוב. זאת, בהינתן שהשוק מאוד השתנה".

מתווה חכם ויצירתי 

למתווה הסיבים שאושר בממשלה, שלושה עקרונות מרכזיים: א. ביטול חובת הפריסה האוניברסלית של סיבים, החלה על בזק והוט; ב. בזק תפרוס סיבים רק היכן שכדאי לה כלכלית; ג. במקומות שבהם בזק לא תפרוס סיבים, יפרסו אותם המתחרים באמצעות הקמת קרן השקעות במימון המפעילים. זאת, כאשר בזק עצמה לא תוכל להתמודד במכרזים על מקומות שבהם ויתרה על חובת הפריסה.

יכול להיות שאם לא הייתם בלחץ מכך שהממשלה עלולה ליפול ושהבחירות יוקדמו, הייתם פועלים לאישור מתווה אחר?
"המתווה לא שלי, אז אני יכולה להגיד אותו ישירות: המתווה חכם, יצירתי ונותן מענה למרבית האתגרים בסוגיית פריסת תשתית בהיקף כזה. דבר ראשון שיש לך הוא שאתה נותן מענה לאזורים הלא-כדאיים באמצעות הקמת קרן תשתיות. אנחנו פעם ראשונה מקימים קרן תשתיות, שאומרת שהסיפור הוא לא רק כדאיות כלכלית בשוק תחרותי".

מה היתרונות של קרן תשתיות במימון המפעילים?
"המודל של קרן תשתיות שבה החברות משקיעות, הוא מודל טוב שנותן מענה לצורך לפרוס תשתיות בכל המדינה, וכן לכך שלחברה עסקית לא בהכרח יש כדאיות כלכלית לפרוס סיבים בכל מקום. המודל של קרן תשתיות נותן פתרון לכך שתהיה תחרות גם באזורים הלא-כדאיים, שבהם אין לאף אחד מוטיבציה לפרוס סיבים. גם לאזורים אלו, כולל אזורי הספר, מגיע לקבל מענה, לא פחות מלאזורים אחרים".

אם זה כל כך חשוב מדוע המדינה לא משתתפת בקרן? המדינה שופכת מיליארדים כדי לעזור לחברות מסחריות רווחיות, את לא חושבת ששווה לה להשקיע כמה מאות מיליוני שקלים כדי לפתור את הבעיה?
"אני לא פוסלת אפשרות שבשלב מסוים של הפריסה תידרש התערבות יותר משמעותית של הממשלה, אבל אנחנו לא שם. אנחנו בשלב של לצאת לדרך בריצה, ואנחנו מאמינים שאחרי שהמהלך ייצא לדרך, אנחנו נראה כאן שינויים גדולים בקצב אדיר.

"אם בשלב מסוים נראה שהעסק טעון חשיבה מחדש לגבי הצורך של התערבות ממשלתית בשוק שהוא שוק תשתיות קריטי פרטי, נשקול את הדבר מחדש. אבל אני לא חושבת שאנחנו שם בשלב הזה".

המדינה נתנה 150 מיליון שקל ל-IBC (מיזם הסיבים האופטיים)?
"כן, וכמו שאתה יודע למהלך הזה היו הרבה מאוד מורכבויות שדרשו תיקון ולקחו הרבה שנים, ולא בהכרח הניבו את התוצאות הרצויות".

בסוף את אומרת שאת לא רוצה להכריח חברות שיפרסו היכן שלא כדאי להם כלכלית. אולם הניסיון מלמד שזו תפיסה בעייתית, כאשר את רואה את חילוקי הדעות סביב הפריסה של הוט גם ביהודה ושומרון וגם באזורים רבים בארץ שהיא לא מגיעה אליהם. לוותר לבזק על חובת פריסה אוניברסלית זה בעייתי.
"כל חברה צריכה לעשות את השיקולים שלה. המשמעות של הדרישה לחייב את בזק בפריסה אוניברסלית היא להישאר עוד 10 שנים בלי תשתית סיבים. בזק היא חברה שהופרטה, היא לא חברה ממשלתית יותר, ויש פה רגולציה שקובעת שמרגע שהיא הכניסה סיב אופטי, היא צריכה להכניס סיב ממטולה ועד אילת. אנחנו חושבים שהרגולציה הזו, כשאתה משית אותה על שוק עסקי, אתה תוקע את השוק והוא פשוט לא זז.

"צריך להסתכל על החברות בצורה פרגמטית. אילו כלים רגולטוריים אנחנו מפעילים כדי לשחרר את הפקק. הצלחנו בעשור האחרון להישאר מאחורי העולם בפערים גדולים, להיות בכל מדדי התקשורת האפשריים בצד הלא נכון של העקומה; ואתה מציע לי להישאר על התקיעות הזו, ואני אומרת 'לא'. אנחנו צריכים להביא בחשבון את השיקולים העסקיים הרלוונטיים.

"גם צריך לזכור - לפי המתווה, בזק לא אומרת היכן היא פורסת סיבים והולכת לדרכה. בזק צריכה לממן אחוז מסוים בקרן התשתיות, כאשר היא לא יכולה לפרוס באזורים מסוימים. כלומר, שאף על פי שבזק לא לא יכולה להתמודד במכרזים על מקומות שבהם היא ויתרה על חובת הפריסה, היא חייבת לקחת חלק במימון הקרן".

לייצר בידול תחרותי 

את אומרת שאת רוצה להתעסק בדברים הגדולים, אבל בסוף הצרכנים מתלוננים על הדברים הקטנים.
"מיקרו-רגולציה היא 'פטיש 5 קילו' על התחרות. שוק של מיקרו-רגולציה מייצר שווקים מאוד גנריים. זאת, משום שכולם מתיישרים על המכנה המשותף הנמוך ביותר או הבינוני, כי הרגולטור לוקח משהו סביר באמצע ומפעיל אותו לגבי כולם. האינטרס שלי הוא לייצר יתרון ובידול תחרותי שמביא למצוינות. רגולטור צריך להתעסק ב'אבנים הגדולות' של השוק, ולא במיקרו-רגולציה.

"אני רוצה שיהיה בידול תחרותי בין המפעילים. האחריות שלנו, וזו המהפכה הצרכנית האמיתית, היא לכוון את הזרקור על הבידול התחרותי. אני רוצה שהצרכן הישראלי יידע אילו שירותי תקשורת הוא יכול לקבל ואילו ביצועים בדירה שהוא עובר אליה. ושם זה המקום שלי, ולא במיקרו-רגולציה שקשה לאכיפה.

"אחת המחלות של השוק היא שהכל מוטה מחיר. אני רוצה שהציבור יוכל לבחור בגלל שהמפעילים ייכנסו לתחרות, וזה יגרום במידה רבה לציבור לרכוש שירותי תקשורת לא רק על בסיס מחיר. 

הבטחתם שייפסק הפיצול באינטרנט בין ספק לתשתית. בינתיים החברות יוצאות להשקעות במיליארדים, אבל הרגולציה מפגרת ב-30 שנה?
"אנחנו יוצאים לשימוע בעוד שבועיים. הפיצול מייצר עלויות מיותרות. מי שנפגע מההפרדה הזו הוא הצרכן - גם בעלויות שמתגלגלות אליו, ובעיקר במורכבות תפעולית. הצרכן לא יודע למי להתקשר כשיש לו תקלה. זה אירוע צרכני שטעון טיפול וצריך לבחון מחדש את התועלות שלו".

לבזק אסור להיות ספקית אינטרנט (ISP) לפי הרגולציה הקיימת. האם עלתה אפשרות שבזק בינלאומי תמוזג לתוך בזק?
"אלו יהיו החלטות של בזק, אבל ההפרדה המבנית תעמוד על כנה לעת הקרובה, ובזק תעשה את ההחלטות שלה".

שאלה של רווחיות סבירה

בואי נדבר על השוק שאתם כל הזמן אומרים בניתוחים שהגזמתם והתוצאות לא טובות, מחירים נמוכים מדי, חוסר חדשנות, מה את חושבת?
"אני חושבת שהשוק מוטה מחיר באופן שהוא לא בריא בהיבט של ההשקעות. אני חושבת ששוק בריא הוא שוק שיש בו גם רווחיות סבירה. השוק מוטה מחיר היום באופן קיצוני באופן שמשליך על מצב התשתיות ועל האיכויות ועל השירות. לכן אני חושבת שהתהליכים האחרונים, כמו המיזוג (סלקום-גולן טלקום. ג"פ) והדור החמישי ומנועי הצמיחה שהוא יביא איתו, לוקחים את השוק לאיזון חדש. התהליך הזה דורש חינוך של הלקוח הישראלי. לכוון אותו לצריכה של איכות. האחריות שלנו היא לשים פנס על הבידולים התחרותיים. כל הדברים האלה יעשו הבדל ויביאו את השוק לנקודת איזון יותר טובה".

איך זה מסתדר בשוק שהולך ויורד בהכנסות שלו והמחירים הנמוכים הם בעיה לשיטתכם? כיצד ימומנו ההשקעות והחדשנות?
"הדור החמישי מייצר הזדמנויות לחברות. זה עניין של מה המודל העסקי שכל חברה תרצה לבנות סביב הדור החמישי. אנחנו מסתכלים על מודלים מעניינים ואני רואה ניצנים של זה ומקווה שהחברות יראו בדור החמישי הזדמנות. התהליכים מתכנסים לאורך זמן. בסוף האתגר שלנו הוא לא כמה כל חברה מרוויחה, אלא איכות התשתיות ואנחנו צריכים לדאוג לכך שהבידולים יקרו.

שוק השידורים בישראל, סובל מרגולציה בעייתית שאתם בעצמכם סבורים שאבד עליה הכלח. ומה אתה עושים? מקימים עוד ועדה.
"הקמנו ועדה שהיא בעיקרה צוות מקצועי בינמשרדי, לא התחלנו מהתחלה. אני לא רואה שום צורך להתחיל הכול מהתחלה. הייעוד של הצוות הוא להסתכל על כל העבודה שנעשתה, לעדכן אותה ולהפוך אותה לתזכיר חוק. והכול בשלושה חודשים. קבועי הזמן שלה קצרים כי זו המשימה שלה. לנו אין את הפריבילגיה להתייאש. זו המשימה שלנו להתקדם, הצוות יבחן את הוועדות כי השוק הזה מתקדם במהירות. אנחנו לא יכולים לקחת תזכיר חוק ישן ולהעביר אותו. נעדכן את החומרים ונייצר רגולציה הרבה יותר עדכנית כי השוק הזה לא יהיה אותו דבר בעוד שנתיים". 

לירן אבישר-בן חורין

בת 43, גרה בכפר סירקין, נשואה ואם לשניים ●  כיהנה בעבר כעוזרת משפטית ליועץ המשפטי לממשלה במשרד המשפטים; כיועצת מנכ"ל משרד ראש הממשלה וכראש המטה למנכ"ל המשרד וניהלה את ארגון "מסע", שמעודד צעירים יהודים להגיע לישראל ● סיימה בהצטיינות תואר ראשון במשפטים ובמינהל עסקים מאוניברסיטת ת"א, תואר שני במשפטים מאוניברסיטת NYU, ניו יורק ● בוגרת תוכנית מעוז להכשרת מנהיגות ציבורית (כולל קורס מנהלים ב-Harvard business school)

עוד כתבות

שיחת עבודה בווידיאו / צילום: שאטרסטוק

ספקיות האינטרנט בארה"ב מחזירות את תקרות הגלישה שהן השעו לרגל המגפה

ככל שיותר ויותר אמריקאים נשענים על האינטרנט הביתי כדי לעבוד וכדי ללמוד, כך ספקיות האינטרנט גוזרות פרמייה על תקרת שימוש

מתקנים סולאריים של משק אנרגיה / צילום: מצגת החברה

משק אנרגיה גייסה 220 מיליון שקל בהנפקת אג"ח ייעודי למימון פרויקטים סולאריים

משק אנרגיה, בה גרעין השליטה מורכב מהארגונים הכלכליים של הקיבוצים, הבטיחה גיוס ממוסדיים בהנפקת סדרת אג"ח חדשה ● חן מלמד, מנכ"ל משק אנרגיה: "הביקושים הגבוהים שנרשמו כבר בשלב המוסדי, מעידים על הצלחת המודל שיביא ערך רב לחברה ולבעלי המניות"

ארדואן נואם בכנס מפלגתי כאשר מאחוריו תמונת ענק של אטאטורק / צילום: רויטרס, Umit Bektas

ארדואן קורא לטורקים להחרים סחורה צרפתית בגלל מקרון "העוין לאיסלאם"

הקריאה לחרם היא חלק מהסכסוך שהתלהט בימים האחרונים בין המדינות, לאחר שמקרון הבהיר כי צרפת "לא תגנה" את הקריקטורות של הנביא מוחמד שהתפרסמו בעבר בשבועון הסטירי "שארלי האבדו", ושהפכו שוב לעילה לאירוע טרור ● בעקבות המתחים, צנחה הלירה הטורקית לשפל של כל הזמנים מול הדולר - שער של שמונה לירות לדולר

עדיאל שמרון ומירי רגב / צילום: איל יצהר, אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

מה עשה הנגיף לשוק? ועידת ישראל לנדל"ן של גלובס

המגפה הכתה קשות בענפי הנדל"ן המסחרי, המשרדים והמלונאות, ועדיין מוקדם לקבוע מה יהיו ההשפעות ארוכות הטווח על התחום ● בוועידה השנתית של "גלובס" שהתקיימה אונליין השתתפו השרה מירי רגב, מנהל רמ"י היוצא עדיאל שמרון ובכירי ענף נוספים לדיון באתגרים ובצעדים שמחכים להכרעה

הרמטכ"ל אביב כוכבי בביקור במפקדת "אלון" של פיקוד העורף / צילום: דובר צה"ל

למשרד הבריאות עדיין אין כלי לניהול יעיל של מערך החקירות האפידמיולוגיות

שמונה חודשים לאחר תחילת התפשטות הקורונה מצביע מבקר המדינה על שורה של כשלים בהקמת המערכת לקטיעת שרשראות ההדבקה ● בין הכשלים: מספר חוקרים נמוך ביחס לאוכלוסייה, שיטות עבודה מיושנות ומערכת ממוחשבת מסורבלת

ג'ו ביידן ובנו האנטר / צילום: Jonathan Ernst, רויטרס

מרוסיה באהבה? הדגלים האדומים מעל פרשת המחשב של בנו של ביידן

בתחילת החודש פורסמה כתבה מרעישה ב"ניו יורק פוסט": העיתון השיג עדויות שמוכיחות לכאורה שבעוד שאביו כיהן כסגן נשיא, הוא נפגש איתו ועם ואיש עסקים אוקראיני ● רועי צינמן, לשעבר מפקד באמ"ן אומר כי הפרסום מעלה סימני שאלה באשר למעורבות רוסית בהשגת והפצת החומרים ● האזינו

כיתה ריקה בבית ספר בבת ים / צילום: אביבה גנצר, גלובס

מבקר המדינה נותן ציון נכשל למשרד החינוך: 150 אלף מחשבים נרכשו ללמידה מרחוק, אבל למי הם יימסרו?

דוח המבקר על הלמידה מרחוק מצביע על כישלון משרד החינוך במשימה ● בשל אי המוכנות, הכשל באיסוף המידע והיעדר עבודת מטה, החלה שנת הלימודים כאשר למאות אלפי תלמידים אין מכשירי קצה

רמי שבירו / צילום: אביב חופי

הפרקליטות הגישה כתב אישום, בכפוף לשימוע, נגד חברת רמי שבירו בחשד לגרימת מותו ברשלנות של פועל

זאת בגין מותו של פועל הבניין יונג קסו ז"ל באתר בניה בגליל ים בהרצליה, ב-4 בספטמבר אשתקד ● התאונה אירעה בשעה שהפועל טיפס לקומה 9 לצורך פירוק תבניות ליציקת בטון ● בפרקליטות מציינים כי הוא היה ללא קסדה ולא קשר את עצמו לרתמת בטיחות

עו"ד אילנה סקר / צילום: איל יצהר, גלובס

מקורבת לאפי נוה מתמודדת לבד על קדנציה נוספת בוועדה לבחירת שופטים מטעם לשכת עוה"ד

יממה לפני שמסתיים שלב הגשת המועמדויות לתפקיד נציגת לשכת עוה"ד בוועדה לבחירת שופטים, והמועמדת היחידה שהגישה עד כה את מועמדותה לתפקיד החשוב היא עו"ד אילנה סקר, הנציגה הנוכחית של הלשכה בוועדה ● סקר נחשבת מקורבת מאוד לאפי נוה וסייעה לבחירתה של אתי כרייף לשופטת

ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני המשפט האזרחי / צילום: איל יצהר, גלובס

המשנה ליועמ"ש: "אם לא יהיה רצון ממשלתי לקדם את המטרו אין סיכוי שהפרויקט יקרום עור וגידים"

"בינתיים אנחנו ממשיכים בהליכי התכנון ואז התכנון מתקדם ואני מניח שיהיה דיון ממשלתי מה הלאה", כך אמר ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בוועידת ישראל לנדל"ן, בהתייחסות להתנגדותה של השרה מירי רגב לתוכנית המטרו

בורסת תל אביב / צילום: רויטרס

המסחר בבורסה בת"א ננעל בירידות בדומה לעולם; אשטרום נכסים זינקה ב-18%

מדד ת"א 35 איבד 1.19%, מדד ת"א בנקים נפל ב-1.4% ● ירידות חדות בבורסות אירופה ובמסחר בחוזים על מדדי וול סטריט ● מספר מקרי הקורונה באירופה ובארה"ב ממשיך לעלות ● אלביט מערכות תבצע מחיקה חד פעמית בהיקף של כ-60 מיליון דולר

בצלאל סמוטריץ’ / צילום: רפי קוץ

מירי רגב חשפה בועידת "גלובס" כי תתנגד לתוכנית המטרו ועוררה את זעמו של בצלאל סמוטריץ': "כבר לא יכול לשתוק"

במסגרת ועידת ישראל לנדל"ן של "גלובס", הכריזה שרת התחבורה במפתיע כי היא מתנגדת לתוכנית המטרו בגוש דן ● דבריה הובילו את השר הקודם לשבור שתיקה: "מדובר באמירה פופוליסטית ומופרכת" ● עקב דבריו, השניים החלו להתקוטט בטוויטר

טראמפ בעצרת בחירות באוהיו ביום שבת / צילום: Tom Brenner, רויטרס

השבוע האחרון: כולם מחפשים את המט על לוח השחמט

שבעה ימים עד סוף עונת ההצבעה בארה"ב, ולפחות מועמד אחד, דונלד טראמפ, מתרוצץ לאורכה של ארה"ב בחיפוש אחר ניצחון בחירות דחוק, אולי דחוק מאוד ● הסקרים ונתוני הקורונה מוסיפים שלא להאיר לו פנים, אבל הוא מוסיף להאמין שיכה אותם

ד"ר אמיר ירון / צילום: יונתן בלום

אמנות ההליכה בין הטיפות: הנאום האחרון של נגיד בנק ישראל מדאיג מבחינה כלכלית

בשבוע שעבר נשא נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון נאום על מצב המשק ● בשפתו הדיפלומטית הוא לא חסך ביקורת מהממשלה והפוליטיקאים שלנו, והציע לקדם מהלכים כלכליים - לפני שיהיה מאוחר מדי ● הנגיד התהלך על החבל הדק שבין קריאה לפעולה לבין פגיעה בדירוג האשראי של ישראל

שליחי יאנדקס ברוסיה. החברה החלה בימים האחרונים לגייס עובדים לפיילוט בישראל   / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

ענקית הטכנולוגיה יאנדקס מרוסיה מגייסת עובדים בישראל כדי להקים שירות משלוחי מזון

החברה הרוסית שהחלה להפעיל שירותי מוניות בישראל לפני כשנתיים, מתרחבת גם לתחום משלוחי המזון ● הפיילוט צפוי לצאת לדרך כבר בימים הקרובים ויתמקד באזור תל אביב

איכון סלולרי / אילוסטרציה: שאטרסטוק

מבקר המדינה על איכוני השב"כ: צריך למצוא חלופה אזרחית

המבקר משבח את מאמצי הארגון לשמירה על פרטיות האזרחים, אך מציין כי בפועל שיעור האנשים שהתבררו כחולים מבין אלו שאותרו בידי השב"כ ונשלחו לבידוד, עומד על 4.6% בלבד ● כחלופה לאיכונים, המבקר ממליץ לחזק את מערך החקירות האפידמיולוגיות באמצעות תישאול

ניר ינושבסקי, סנ"צ ליאת קילנר, חזי שוורצמן וד"ר הדס תגרי, בועידת ישראל לנדל"ן / צילום: איל יצהר, גלובס

גזרים במקום מקלות: איך לטפל בבעיית התאונות באתרי בנייה

במסגרת ועידת גלובס לנדל"ן דנו ניר ינושבסקי, סנ"צ ליאת קילנר, חזי שוורצמן וד"ר הדס תגרי דנו בפעולות הפיקוח שנעשו במטרה להוריד את מספר הנפגעים והמתים ● את הפאנל בעניין הבטיחות והמאבק בתאונות העבודה באתרי הבניה פתחה הידיעה על מותו של פועל היום באחד מהאתרים

תחנה לבדיקת קורונה בישראל / צילום: Oded Balilty, Associated Press

משרד הבריאות רכש בדיקות ב-98 מיליון שקל, אך לא גיבש תוכנית לשימושן

לפי ממצאי ביניים של דוח מבקר המדינה, משרד הבריאות טרם גיבש תוכנית לשימוש ב-2.1 מיליון ערכות בדיקה - הרוב הגורף של הבדיקות הסרולוגיות שנרכשו

אלונה בר און, מו"ל גלובס, ועידת ישראל לנדל"ן של גלובס / צילום: איל יצהר, גלובס

אלונה בר און: "למילים שלנו יש ערך וכוח, השאלה היא מה עושים איתו"

מו"ל "גלובס" פתחה את ועידת ישראל לנדל"ן ואמרה: "הכוח של העיתונות נובע מזה שאנשים שמים את התודעה שלהם בידיים שלנו. בסיקור התחום אנחנו שואפים להגיד מה כן ולא רק מה לא: לבנות ולא להרוס"

מסעדנים ובעלי ברים במרסיי יוצאים בהמוניהם בתהלוכת הפגנה נגד הממשלה שהכריזה לסגור את עסקיהם / צילום: Daniel Cole, Associated Press

הקורונה שוב משתוללת באירופה: אם לא יצליחו לבלום השבוע את המגפה, הסגר השני בלתי נמנע

מספר המאומתים ביבשת ממשיך לעלות, ובניגוד לגל הראשון שהיה ממוקד במספר אזורים מצומצם - הפעם הנגיף מתפרץ באלפי מוקדים ביבשת ● בינתיים הממשלות עושות כל שביכולתן כדי למנוע סגר נוסף, אך לא בטוח שיוכלו לעמוד בכך לאורך זמן