גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על קרנות השקעה, אפיקים סחירים ומשבר הקורונה

קרנות ההשקעה הולכות וצוברות פופולריות, והמוסדיים מעבירים אליהן יותר ויותר נכסים, על חשבון האפיקים הסחירים ● משבר הקורונה מבליט את היתרונות והחסרונות של כל אחד משני האפיקים בתקופות של תנודתיות

חדר עסקאות בבית השקעות בתל אביב. לקרנות הגמישות יש מה למכור ביחס למדדים  / צילום: Gil Cohen Magen, רויטרס
חדר עסקאות בבית השקעות בתל אביב. לקרנות הגמישות יש מה למכור ביחס למדדים / צילום: Gil Cohen Magen, רויטרס

"בשביל רובנו, לגבור על הבורסה אינה מטלה קשה במיוחד; המלאכה שמצטיירת כמדהימה היא לגבור על עצמנו. במובן זה, לגבור על עצמנו פירושו לשלוט ברגשותינו ולנסות לחשוב עצמאית, כמו גם להימנע מן ההשפעה של אלו סביבנו", (מרטין פרינג).

קרנות ההשקעה הפכו מזמן לאחד ממוצרי ההשקעה הנפוצים והנחשקים אצל הגופים המוסדים המובילים בארץ ובעולם. חלק מהגופים אף הרחיקו לכת, ומבססים היום את עיקר השקעתם על מוצרי השקעה אלטרנטיביים, בעוד שהשוק הסחיר מהווה את החלק הקטן יותר בתיק ההשקעה (אוניברסיטת YALE לדוגמה מנהלת מעל ל-70% מנכסיה במוצרים לא סחירים).

בטורים קודמים הצגנו את תוצאות ההשקעה במוצרים אלטרנטיביים לאורך השנים וכיצד מוצרים אלו מובילים להקטנת הסיכון (התנודתיות) ולהגדלת התשואה של תיק ההשקעות; כתזכורת מצורפת כאן טבלת תשואות של קרן CALPERS (קרן הפנסיה הגדולה בארה"ב של קליפורניה).

תשואות-אפיקי-ההשקעה-של-הגופים-המוסדיים-המקומיים

בטור זה אתמקד בבחינת תוצאות ההשקעה של הרכיב הסחיר והלא סחיר בתיקי המוסדיים המקומיים במחצית השנה הראשונה של 2020 (התפרצות הקרונה הראשונה) ואנסה להסביר את ההבדל בתשואות. לצורך ההשוואה, נבחן את תוצאות רכיבי קרנות ההשקעה (בעיקר מניות לא סחירות) והמניות בתיקי המוסדיים הישראלים. הנתונים מפורסמים בדוח התשואה הרבעונית שמפרסמים גופי ההשקעה באתרי האינטרנט שלהם.

רבעון ראשון 2020 - למרות פתיחת השנה החיובית, הוביל משבר הקורונה את שוקי המניות לירידות חדות. תשואות הרכיבים המניתיים הסחירים בתיקי המוסדיים היו שליליות בהתאם; ניתן לראות כי תשואת הרכיב המנייתי הסחיר עמדה על כמינוס 21.5% בממוצע. מנגד שוק קרנות ההשקעה רשם ברבעון תשואות חיוביות של 2.4% בממוצע.

רבעון שני 2020 - הרבעון השני התאפיין בתיקון משמעותי של שוקי המניות הסחירים בארץ ובחו"ל, ובהתאם לכך רשמו רכיבי המניות הסחירים בתיקי המוסדיים תשואה חיובית ממוצעות של 6%-13%, ומנגד, קרנות ההשקעה רשמו ברבעון זה תשואה של כמינוס 5.3% בממוצע.

בסיכום המחצית רשמו רכיבי ההשקעה המנייתים תשואות שליליות משמעותיות של מינוס 8.4% עד מינוס 16.4% - בעוד שרכיב קרנות ההשקעה רשם תשואה שלילית מתונה יותר של מינוס 2.9%. נכון למחצית הראשונה של 2020, רכיב קרנות ההשקעה יצר תשואה גבוהה מהאפיק המנייתי הסחיר, וזאת בתנודתיות נמוכה יותר.

בניגוד להבדלים שמצאנו בטווחי הזמן הארוכים, שלפיהם רכיבי ההשקעה האלטרנטיביים רושמים עודפי תשואה בתנודתיות פחותה, עיקר ההבדל בתשואה בין הרכיבים הסחירים והלא-סחירים בטווח הקצר נובע משיטות רישום התשואה של הרכיבים.

בעוד ששווי הרכיב המנייתי הסחיר מתעדכן דרך הבורסות ברמה יומית, שווי קרנות ההשקעה מתעדכן אחת לרבעון, ולרוב העדכון יגיעו אלינו בפיגור של מספר חודשים. תשואות קרן השקעות ביוני 2020 מציגות בדרך כלל את שיערוכי הקרן נכון לסוף מרץ 2020.

הבדלים אלו בעיתוי הרישום אחראים על "פיגור הפאזה" הבולט בין קרנות ההשקעה לשוקי המניות הסחירים במחצית הראשונה של שנה זו. ירידות הבורסה שחווה השוק הסחיר ברבעון הראשון "התגלגלו" לתיקי קרנות ההשקעה רק ברבעון השני. שיטת הרישום הרבעונית הקיימת בקרנות ההשקעה יוצרת קיטון מובנה בתנודתיות ביחס לשיטת הרישום היומית.

פערים אלו ברישום יוצרים לא פעם כעס של מנהלים סחירים ביחס לקרנות לא סחירות. אך ניתן למצוא בשיטת הרישום האמורה גם יתרונות, ובפרט לחוסכים בחיסכון לטווח ארוך. "החלקת התשואות" מונעת מתנודות שוק חדות וקיצוניות - המתוקנות לעיתים תוך זמן קצר (כמו במחצית הראשונה של שנת 2020) - מלהשפיע משמעותית על אנשים המושכים את כספם במהלך תנודה שכזו (לדוגמה, לא היינו רוצים שהפנסיה שלנו תרד ב-20% אם משכנו אותה בנקודת שיא הירידות).

בנוסף, תנודות חדות בחסכונות גורמות לעיתים ל"ריצה על החסכונות" - גלי פדיונות המונעים מחששות לגידול בהפסדים. גל זה גורר ירידות נוספות, וחוזר חלילה. גלי משיכות אלו מתבצעים לעיתים בנקודה שבה ההפסדים גבוהים ונובעים מהיקף המשיכות בלבד ולא מסיבות "כלכליות", ובכך גוררים אנשים רבים להפסד לא מחויב. להחלקת התשואה השפעה ממתנת של תופעה זו.

לסיכום, שילוב מוצרי השקעה לא סחירים בתיק ההשקעות (כאשר נעשה בצורה נכונה) מסייע להקטנת התנודתיות ולשיפור התשואה. בטווחי זמן קצרים יש לרכיב הלא סחיר השפעה ממתנת על תנודות השוק, ובכך הוא מקטין את תופעות העדר בתקופות של מפולות. 

הכותב הוא שותף באופטימום קפיטל - בנקאות להשקעות. אין לראות באמור לעיל ייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה בניירות הערך או בנכסים הפיננסיים ("המוצרים הפיננסיים") המאוזכרים בכתבה, או כשידול, במישרין או בעקיפין, לקנות, למכור או להחזיק את המוצרים הפיננסיים כאמור. אין באמור לעיל כדי להחליף שיקול דעת עצמאי ו/או התייעצות עם יועץ מומחה בקשר לעובדות מקרה פרטניות לרבות שיקולי מס. לכותב או לגורמים הקשורים עימו יש, או יכולות להיות, החזקות או עניין אחר במוצרים הפיננסיים המאוזכרים לעיל

עוד כתבות

במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות / אילוסטרציה: Shutterstock, Morakot Kawinchan

הסוף למסחרה? משרד המשפטים מקדם חוק שמבקש לטלטל את מוסד התובענות הייצוגיות

ברקע הסערה הציבורית בנוגע לתובענות ייצוגיות, משרד המשפטים הפיץ תזכיר חוק בנושא ● בתזכיר מוצע להגביל את מספר התובענות הייצוגיות שיכול אדם להגיש בשנה, לקבוע תקרות ברורות לגמול ושכר הטרחה, וגם לאפשר לשופטים לפסוק הוצאות משפט אישיות לחובתם של עורכי הדין במקרים של תביעות סרק

צילום: Eduardo Munoz Alvarez (AP) (עיבוד תמונה)

הטעויות הנפוצות שמשקיעים עושים בהשקעה באג"ח ממשלתיות

בוול סטריט ג'ורנל מרחיבים על הטעויות הנפוצות של משקיעים באיגרות חוב ממשלתיות ● להערכתם, הטעות הנפוצה ביותר היא בהשקעה בקרנות אג"חיות שנסחרות בתנודתיות ● במקביל הם מסבירים כי כיום, תשואות האג"ח הממשלתיות קצרות הטווח אטרקטיביות יותר מאשר ארוכות הטווח

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח במגמה חיובית • דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי ● טסלה פיספסה את התחזיות אך המניה זינקה במסחר המאוחר, תאיץ השקת דגמים מוזלים ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות" ● היום ומחר המסחר יינעל ב-14:30 ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה 

ראש אמ''ן, אלוף אהרון חליוה / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה הודיע על פרישה מצה״ל

חליוה הודיע היום על פרישה, חצי שנה אחרי המחדל המודיעיני העמוק של ה-7 באוקטובר ● במכתב שחיבר לרמטכ"ל, כתב כי "אגף המודיעין בפיקודי לא עמד במשימה עליה אנו אמונים. לעד אשא עימי את הכאב האיום של המלחמה"

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

המספרים מאחורי האופציות לעובדים בחברות ההייטק הישראליות נחשפים / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה חיובית בוול סטריט; טסלה איבדה כ-3%, אנבידיה עלתה בכ-4.3%

בורסות ארה"ב נצבעו ירוק ● מדד ההנג סנג זינק בכ-1.7% ● טסלה ירדה לאחר שפורסם כי הורידה את מחירי הרכבים החשמליים שלה ברחבי העולם; המניה ירדה מתחילת השנה בכ-40% ● ירידות במחירי הנפט והזהב ● האג"ח הממשלתיות בארה"ב נסחרו בעליות

ח''כ משה ארבל, מפלגת ש''ס / צילום: איל יצהר

"מוכרחים להבין את גודל השעה": ראיון חג עם השר הכי לא שגרתי שיש

שר הפנים משה ארבל מכוון אצבע מאשימה לבג"ץ שיצר תגובת נגד בציבור החרדי לשאלת הגיוס ● בענייני התכנון, הוא מגלה שהוא הודף לחצים להתערבות ומאשים את שרי הליכוד באינטרסים צרים ● את הפועלים הפלסטינים, הוא אומר, צריך להחזיר, "אין שאלה בכלל" ● ולמה הוא משוכנע שזה הזמן להעלות ארנונה

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג׳ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● על פי ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות

קשת שביט, חוקרת בפרויקט Candle של נאס''א / צילום: שמוליק עלמני

"ניצלתי בנס": הצעירה שהגיעה עד לפרויקט השאפתני של נאס"א

בגילה הצעיר במיוחד קשת שביט הספיקה להיות חתומה על מאמר פורץ דרך בשער מגזין Science היוקרתי, ועובדת בפרויקט של נאס"א על מחקר שעתיד לדייק את המידע שיש לנו על כוכבים ● ב-7 באוקטובר היא הייתה בביתה בקיבוץ בארי, כשמחבלים ניסו לחדור אליו: "הוא ספג הרבה כדורים, ניצלתי בנס" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

סקטור השבבים יורד / צילום: Shutterstock

אנבידיה יורדת למקום החמישי בשווי שוק: מה עובר על הסקטור הלוהט בוול סטריט?

ביום אחד איבדה החברה הלוהטת של וול סטריט 10% מערכה, והיא רק דוגמה לסגמנט השלילי שאפיין את שוק השבבים כולו ● אנליסטים מנתחים את הסיבות: מנתוני מאקרו בעייתיים שמכבידים על השוק כולו ועד ל"תיקון" בתחום, שנהנה מפריחה משמעותית בשנה האחרונה

פרופ' יוג'ין קנדל / צילום: מיכה לובטון

הוא היה אחד האנשים הקרובים לנתניהו, היום הוא חושף: "לא הייתי מחזיק במשרד שלו חודש"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, יוג'ין קנדל, בטוח: "אם ישראל לא תשנה כיוון בהקדם, הכלכלה תקרוס, והמדינה עמה" ● לדבריו, כדי שנבואת הזעם לא תתממש צריך להקים ממשלה שתנהל סיכונים לטווח הארוך בכל תחומי חיינו ● הוא לא פוסל אפשרות להיות שר האוצר הבא, אבל "לא כזה שתפקידו העיקרי הוא לחלק הטבות" ● האזינו

הפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, אתמול (ש') / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"ארגון טרור השתלט": גל הפגנות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה

ביום חמישי האחרון, נעצרו מעל מאה סטודנטים שהשתתפו בהפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, וההפגנות מאז נמשכות במלוא עוזן ● פרופ' שי דוידאי מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה צייץ בעקבות האירועים: "ארגון טרור השתלט על האוניברסיטה והמדינה צריכה להתערב ולהשתלט על הקמפוס"

דיזנגוף סנטר / צילום: גיא חמוי

מעל 3 מיליון שקל בדקה: זינוק בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד

לפי נתוני חברת שב"א, בין השעות 8:00-14:00 הוציאו הישראלים סכום של 735 מיליון שקל • מדובר בזינוק של 14% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד • בשנה שעברה בשעות אלו נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 645 מיליון שקל • ומה הייתה הדקה העמוסה ביותר היום?

צילומים: יריב כ''ץ (ידיעות אחרונות), יח''צ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המילון העכשווי של ענף השיווק, הפרסום והמדיה

גלובס מציג את המושגים, האנשים, הרשתות והחברות שמסעירים בעת הנוכחית את אנשי השיווק, הפרסום והמדיה ● מהאחים אמיר והשרים ניר ברקת ושלמה קרעי, דרך האיום הסיני משיין, ועד רשתות המזון שעשו עלייה והבינה המלאכותית שכולם מתאמצים לייצר איתה מציאות חדשה

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס