גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקפאתם משכנתה? יכול להיות שדירוג האשראי שלכם ירד מבלי שידעתם

דירוג אשראי משקף את הסיכוי שנוכל להחזיר הלוואה במועד • למרות שמ-2019 לכל ישראלי יש דירוג "רשמי", הבנקים עדיין לא סומכים עליו • האם הקפאת משכנתה מורידה את הדירוג, מה לגבי צ'קים חוזרים, וכיצד משפיעה הקורונה? • המדריך המעשי לכיס שלנו

בנקאות בימי קורונה - דירוג אשראי / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס
בנקאות בימי קורונה - דירוג אשראי / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס

יובל (שם בדוי), בן 47, מתל אביב ירד באחרונה ל-75% משרה בעבודתו כאיש מכירות, על רקע משבר הקורונה. מכיוון ששמע על האפשרות להקפיא משכנתה כעת, ביקש מהבנק שלו לעשות זאת. "לא הייתי חייב. אמרתי לעצמי: 'למה להילחץ? למה שהמינוס יחגוג'? נקפיא לשלושה חודשים". באחרונה פנה שוב לבנק כדי למחזר את המשכנתה - לשפר את התנאים שלה בריביות - אבל קיבל מהפקיד כתף קרה. לא תנאים טובים, ולא נעליים. "לא הבנתי מה קרה. יועץ משכנתהות שבירר את העניין עבורי גילה שבגלל ההקפאה, דירוג האשראי שלי בבנק הידרדר. מבחינתם אני כיום לקוח בסיכון. אם מדד המחירים לצרכן יעלה, ההחזר החודשי שלי יכול להגיע גם ל-8,000 שקל בחודש. למה לא התריעו על זה בפניי? אני כועס, ומבולבל".

 

יובל צודק, המצב כיום מבלבל. למעשה, קיימים כיום בשוק כמה דירוגי אשראי: יש דירוג רשמי, שמספקות לשכות אשראי (דן אנד ברדסטריט ו-CofaceBdi) בנוגע לכלל הישראלים, והם התוצאה של חוק נתוני אשראי שנכנס לתוקף בשנה שעברה. וישנם הדירוגים הפנימיים של כל בנק ובנק, שהם עדיין אלו שהבנקים נסמכים עליהם. כך או כך, דירוג האשראי מייצג את ההערכה לגבי היכולת להחזיר את ההלוואה בזמן; זאת אומרת, האם הלקוח הוא לווה טוב ואמין, או לווה בסיכון.

בעוד שהקפאת משכנתה לכשעצמה לא משפיעה על הדירוגים הרשמיים, היא עשויה להשפיע על הדירוגים הפנימיים בבנקים. הדירוגים האלה מתבססים על ההיסטוריה של הלקוח בבנק: פרמטרים כמו סך נכסים, הוותק בבנק, החזרי צ'קים, פיגור בהלוואות, תזרים מזומנים חודשי, סך ההתחייבויות וגם עיקולים אם ישנם. "כשמישהו דוחה את תשלומי המשכנתה, מבחינת הבנק זה איתות שאין לו כרגע יכולת לשלם, וזה עלול להשפיע על הריביות, על סכום ההלוואה שהוא יקבל, והאם יקבל בכלל הלוואה", מסביר בנקאי עמו שוחחנו. "במקום ריבית של 3% לולא ההקפאה, הריבית תהיה 4.5%, כי מבחינת הבנק, הלקוח הפך למסוכן יותר".

"הבנקים - כאקט שיווקי - כמעט עודדו אנשים להקפיא את המשכנתה. והם עשו את זה מבלי להסביר את המשמעויות הנלוות. לא היה שום גילוי נאות", אומר יונתן ברלינר, יו"ר הוועדה המקצועית של התאחדות יועצי המשכנתהות. "צריך לומר ללקוחות ששוקלים הקפאה: לא רק שיש ריבית ביתר שתצטרכו לשלם אחר כך, אלא שההקפאה עלולה להשפיע לרעה על האפשרות שלכם לקבל אשראי בעתיד".

ברלינר, התאחדות יועצי המשככנתאות / צילום: מנדה סורודי

לכן ההמלצה של ברלינר לישראלים כיום היא להימנע לגמרי מהקפאת משכנתה, אם לא חייבים לעשות זאת. "יש אנשים ששוקלים להקפיא כי זה אשראי זול, וזה לא כדאי. אך מי שיש לו חשש שלא יעמוד בתשלומים אחרים, בכרטיסי אשראי, בהוראות קבע, אז בהחלט עדיף להקפיא, כי הנזק האלטרנטיבי עלול להיות גדול פי עשרה. במצבים כאלה שיקפיא בלי לחשוב פעמיים".

כיצד בפיקוח על הבנקים רואים את הדברים? מבנק ישראל נמסר, כי "גיבשנו מתווה אחיד לדחיית תשלומי הלוואות אשר אומץ על ידי כל הבנקים, וזאת במטרה לסייע ללקוחות הבנק אשר נקלעו לקשיים תזרימיים בעקבות משבר הקורונה. בהתאם לבדיקות שביצענו בחמשת הבנקים הגדולים - דחיית תשלומי ההלוואות, בהתאם למתווה זה, אינה מהווה סממן שלילי בדירוג האשראי הפנימי של הבנקים. לאור האמור, מתייתרת השאלה בנושא יידוע הלקוחות".

הבנקים - עדיין עם הדירוגים שלהם

המקרה של יובל מחדד שדירוגי האשראי החדשים - אלה שמספקות הלשכות לכל גוף נותן אשראי שבנק ישראל אישר - עדיין בחיתוליהם. כאמור שתי לשכות מספקות כיום את דירוגי האשראי, שהוא ציון לכל דבר: דן אנד ברדסטריט ו-CofaceBdi.

למעשה, הבנקים מתרשמים מהציונים האלה בבואם להעריך את יכולת ההחזר של הלקוח, אבל הם עדיין מתבססים באופן עיקרי על הדירוגים הפנימיים שלהם. יש לכך כמה סיבות: ראשית, הדירוגים החדשים פחות מוכרים להם, והבנקים הם אחרי הכל גופים שמרניים שפעלו לאורך שנים בדרך מובנית, שהוכיחה את עצמה. שנית, ייתכן שהדירוגים של הלשכות עדיין לא אינדיקטיביים מספיק בעיני הבנקים. סיבה עיקרית לכך היא שהם אומדים את התנהלותו עם אשראי, אך לא את האיתנות הפיננסית ככלל. כלומר, לא משקללים כלל את הכנסותיו ונכסיו של האדם.

יש בכך גם היגיון, במובן הזה שיש אנשים אמידים מבחינת נכסיהם אך שתמיד מצויים במינוס, ויש אנשים שהכנסותיהם נמוכות אבל התנהלותם הפיננסית היא ללא דופי. אז אילו פרמטרים עלולים לפגוע בדירוג האשראי שלנו מבחינת הלשכות? למשל, צ'קים חוזרים, פיגורים בהלוואות, עיקולים והליכי הוצאה לפועל, וגם דברים טריוויאליים יותר, כמו ניצול מירב מסגרות האשראי שלנו, קיומן של כמה מסגרות עו"ש ושל כמה הלוואות פתוחות, ואפילו הוותק של חשבון הבנק ושל מסגרת העו"ש עלול להשפיע. ככל שהוותק נמוך יותר - כלומר, הלשכה יודעת עלינו כמה שפחות - כך הציון עלול להיפגע. כמובן שבכל חברה הפרמטרים האלה הם בעלי משקל שונה, ועשויים גם לא להשפיע כלל בחישובים מסוימים. בדן אנד ברדסטריט ותק נמוך עד בינוני של מסגרת עו"ש הוא של 1-4 שנים. ומה אם אין לנו בכלל כרטיס אשראי? זה עלול להשפיע, אבל במידה מועטה.

לפי תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת ב-CofaceBdi: "אצלנו המודל מנתח את ההתנהגות הפיננסית לאורך זמן. הלוואות, משכנתהות, ניצול מכסות אשראי, צ'קים, והוראות קבע וכו'. אירועים שלילים שחוזרים על עצמם, למשל צ'קים שחוזרים, תיקים בהוצאה לפועל, יגרמו להורדת הדירוג".

בכל מקרה, הנתונים שלפיהם מופק הציון הם של שלוש השנים האחרונות לכל היותר. "זה לא מודל מושלם מבחינתנו", אומר הבנקאי. "למשל זה שלאדם אין כרטיסי אשראי, זה משתנה שעלול לפגוע בדירוג? או קיומן של כמה מסגרות עו"ש. האם זה מוצדק? ואם יש אדם עם חמישה בתים, בלי משכנתהות, ובלי כרטיס אשראי?" מעל 100 אלף משתמשים הורידו את דירוג האשראי מקפטן קרדיט, האפליקציה לדירוג אשראי של דן אנד ברדסטריט. בבדיקה שעשיתי עבור עצמי נרשמו המשתנים "מסגרת העו"ש נוצלה בחצי השנה האחרונה"; מסגרות עו"ש בעלות ותק בינוני (כלומר, לא מספיק ותיקות) וקיומן של מספר מסגרות עו"ש, כסיבות שהדירוג שלי נמוך מאלף שהוא הדירוג המרבי.

"נכון", אומר מנגד משה ידגר, מנכ"ל לשכת האשראי בדן אנד ברדסטריט (קפטן קרדיט). "המודל שלנו לא אומד את מצבו הפיננסי של האדם אלא את ההסתברות שיחזיר את האשראי שלקח. וזה לא משנה אם מבחינת נכסיו הוא עשיר או עני". ככל שהמקרים קרובים יותר למועד הנוכחי, כך השפעתם גדלה. "גם ימים ספורים של הימצאות במינוס נספרים ומשפיעים על הדירוג", אומר ידגר. "לכן ההמלצה למי שרוצה להשיג דירוג אשראי טוב יותר, היא להימנע מחריגות ופיגורים ולנסות להימנע ממינוסים".

הבנקים אומרים שהם לא יכולים להסתמך עליכם כרגע.
"דירוגי אשראי קיימים בעולם 30 שנה, ובישראל זו רק ההתחלה, כך שזה ייקח זמן. ככל שנוכיח שהדירוג מנבא בצורה טובה את ההסתברות להחזר הלוואה, כך ישתמשו בו יותר. ככל שגם הציבור ישתמש יותר בדירוג, כך נראה יותר נותני אשראי שמשתמשים בו".

ידגר, דן אנד ברדסטריט / צילום: יח"צ

ציון על פי ההתנהלות הפיננסית

מהי בכלל מערכת נתוני אשראי, איך נבנו הדירוגים ומדוע היה צריך אותם? הרציונל העיקרי היה להגדיל את התחרות בשוק האשראי. ב-2011, למשל, כמעט 90% מהאשראי הצרכני במשק היה בידי הבנקים והוא קטן ל-77% ב-2019, יותר טוב, ועדיין לא מספק. בשוק ההלוואות, הבנקים הם עדיין מונופול, וזה לא חייב להיות כך: גם חברות כרטיסי אשראי וחברות אחרות, כמו עמית לעמית (Peer to peer) יכולות לספק הלוואות, ובתנאים לא פחות טובים, אולי יותר. המחשבה הייתה, שככל שליותר גופים יהיה יותר מידע רלוונטי לגבי הלווה הפוטנציאלי, הם יוכלו להציע לו הלוואות יותר טובות, כי הסיכון יפחת.

המקור למידע נעוץ במאגר נתוני אשראי שאותו מנהל בנק ישראל. הוא מאגד נתונים לגבי ההתנהלות הפיננסית שלנו, כפי שדווחו בידי שלל גופים: בנקים, חברות כרטיסי אשראי, גופים מוסדיים, וכן רשויות כמו כונס הנכסים הרשמי, לשכות ההוצאה לפועל ומדור חשבונות מוגבלים בבנק ישראל. מי לא מדווחים? חברת חשמל, חברות סלולר, תאגידי מים ועיריות.

לשכות האשראי, דן אנד ברדסטריט ו-CofaceBdi, מעבדות את המידע הזה לציון, זהו דירוג האשראי. בעתיד תצטרף אליהן גם קו מנחה. כל לשכה משתמשת במודל מעט שונה, ולפי אלגוריתם משלה (אותו אישר בנק ישראל). ב-CofaceBdi טווח הציונים הוא 300-850, כשהחל ב-660 הציון נחשב טוב. בחברה עושים שימוש במודל של FICO, חברת דירוג אשראי בינלאומית הפועלת ביותר מ-100 מדינות. בדן אנד ברדסטריט פיתחו מודל יחד עם חברת G-STAT, כשטווח הציונים נע בין 0 ל-1,000. (עוד על איך לדעת מהו הדירוג שלכם, ראו במסגרת). כמובן שמבחינת החברות, תכלית הפעילות שלהן היא לספק את דירוגי האשראי בתשלום לגופים שנותנים אשראי, וזה קורה בדרך כלל כשאנשים מבקשים הלוואה.

דירוג האשראי מושפע מהקורונה?

הקפאות משכנתה, כאמור, לא משפיעות לרעה על הדירוגים "הרשמיים", כלומר אלה שמספקות הלשכות. אך כל היבט אחר בהתנהלות הפיננסית שמעיד על ירידה ביכולת ההחזר של הלוואות כעת, בהחלט עלול להשפיע. מה שמייחד את התקופה הזו הוא שלפי בנק ישראל, אם הבעיות ביכולת ההחזר מאפיינות רק את תקופת הקורונה, הרי שתופיע הערה בדוח שלפיה הדירוג מושפע מהקורונה.

אלא שנכון להיום, השפעת הקורונה על דירוגי האשראי של הישראלים עוד לא ניכרת ואלה של 2020 דומים מאוד לאשתקד. לפי קפטן קרדיט, הדירוג של יותר מ-70% מהישראלים כיום הוא טוב עד מצוין, ובפילוח של BDI, מצב זה נכון ל-76% מהישראלים, שציוניהם טוב וטוב מאוד. "ייתכן שנראה את השינוי בעתיד", אומרת ינאי. "היו המון הקפאות משכנתה, ומסגרות האשראי גדלו מאוד". לפי ינאי, בנק ישראל מבקש להתחשב בהשפעת הקורונה על הישראלים. "חמישה צ'קים מסורבים, למשל, הם קריטריון שבדרך כלל מוריד את הדירוג. כעת קריטריונים מסוג זה עדיין עלולים להשפיע לרעה על הדירוג, אך בעוצמה פחותה". 

דירוג אשראי הוא טוב או רע?

האם כניסת דירוג האשראי לישראל היא מהפכה חיובית בעיקרה? כנראה שכן, או במילים אחרות: הדירוג צפוי להיטיב עוד יותר את מצבם של אנשים עם דירוג טוב, ולהשאיר במקומו (אולי אפילו להרע) את מצבם של אנשים שדירוגם נמוך. לפי תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת ב-COFACEBDI: "עד היום, בהלוואות, רובנו שילמנו ריביות דומות למדי, שגילמו בתוכן פרמיית סיכון לכיסוי חובות אבודים של הבנקים ללווים הרעים. לכן הדירוג טוב ללווה טוב, ואילו הלווה הגרוע ישלם את פרמיה בהתאם לסיכון".

מצד שני, שנים של התנסות בדירוג האשראי בארה"ב הראו שיש לו גם צד אפל, במובן זה שאם סומנת כאדם עם דירוג בעייתי (ולפעמים יש גם טעויות בחישוב), הרי שקשה מאוד להחזיר את הגלגל לאחור וההשלכות עלולות להיות הרסניות. לכן יש לבנות היטב מנגנונים מאזנים ולבחון כל העת אם הדירוג אכן משיג את המטרה העיקרית שלשמה יצא לדרך: הגדלת התחרות בשוק האשראי.

עוד יתרון של דירוג האשראי, מדגישים בבנק ישראל, הוא צמצום אי-שוויון ואפליה במתן הלוואות, זאת גם מכיוון שהוא אומד רק יכולת החזר ולא הכנסה, וגם מכיוון שהוא שקוף לכל מיני הטיות שעלולות להפלות לרעה במתן הלוואות: מגדר, גיל, מוצא, גזע וכן הלאה.

ינאי, CofaceBdi / צילום: צביקה גולדשטיין

מדריך: כך תדעו מהו דירוג האשראי שלכם

את דוח ריכוז נתוני האשראי שלנו, שבו מופיע כל המידע שנאסף בבנק ישראל לגבינו כצרכני אשראי משלוש השנים האחרונות, אך ללא ציון, אפשר להוריד מאתר מערכת נתוני האשראי ואחת לשנה ההורדה היא בחינם.

מה לגבי עיון בדירוג האשראי - הציון שלשכות האשראי נותנות לנו? אפשר להיחשף כיום בחינם רק לציון שדן אנד ברדסטריט נותנים לנו (וגם לדוח) דרך אפליקציה של החברה בשם קפטן קרדיט. הפעם הראשונה היא חינמית, אבל אחר כך כבר צריך לשלם 50 שקלים. אפשר לעיין בדוח וגם בתמצית ידידותית שלו גם דרך האתר של CofaceBdi, בתשלום עמלה של 36 שקלים, כרגע עוד ללא דירוג האשראי עצמו.

דרך נוספת ללמוד את דירוג האשראי שלנו היא כאשר אנחנו מצויים בתהליך של נטילת הלוואה. מחובתו של הגוף שממנו ביקשנו את ההלוואה להראות לנו את דירוג האשראי שלנו - זה שמספקות הלשכות - ואת דוח ריכוז היתרות. לעתים הסיבה לכך שהבנקים מציעים לנו ריביות גבוהות יחסית נעוצה בדירוג אשראי גבוה, ולכן במיוחד בתהליכים כאלה חשוב לבחון את דירוג האשראי ולהבין את משמעויותיו.

ויש לכם גם זכות לפרטיות: הדוח נמסר לבנקים, או לכל גוף אחר, רק בהסכמתכם. וזכותכם גם לבקש שבנק ישראל יפסיק לאסוף עליכם נתוני אשראי.

עוד כתבות

פינוי פצועים מהריסות בניין בטורקיה / צילום: Tuncay Dersinlioglu, רויטרס

לפחות ארבעה הרוגים ועשרות פצועים ברעידת אדמה במערב טורקיה

באיי סאמוס ביוון ובאזור איזמיר שמבערב טורקיה הורגשה רעידת אדמה חזקה שגרמה לקריסת בניינים ולהצפות ● אמבולנסים וצוותי הצלה פינו עד כה יותר ממאה ועשרים פצועים וארבע גופות של נפגעי הרעש ● באיזמיר קרסו עשרות בניינים ולפי התקשורת המקומית לפחות 25 צוות הצלה וחילוץ מנסים לאתר ניצולים בין ההריסות

משימת אפולו 14. הפעם האחרונה שבני אדם נחתו על הירח הייתה ב־1972 / צילום: NASA, רויטרס

גילויים חדשים, תוכניות ישנות: בנאס"א מעיזים שוב לדבר על שיגור בני אדם לירח

אחרי שנים שבהן הפוקוס עבר למאדים, בנאס"א מעיזים שוב לדבר על שיגור בני אדם לירח. הגילוי האחרון של מים שם עשוי לקדם את התוכניות להקמת התיישבות שם • ד"ר יוג’ין טו, מנהל מרכז המחקר של נאס"א, מדבר על הניסיונות לקצר את זמן ההגעה לירח, על השלכות השימוש בחומרי גלם ממנו ועל חלוקת העבודה בין המגזר הציבורי לפרטי

מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

תלונה למבקר המדינה נגד אופן המינוי במועצת התאגיד

חברת המועצה לשעבר אורנה דויטש פנתה בתלונה למבקר המדינה על האופן שבו מונו חברי המועצה החדשה ● דויטש טוענת בין היתר שאופן מינוי הועדה התנהל באופן לא תקין במספר מובנים ● מינוי החברים למועצה מתעכב שוב ושוב כמה מספר רב של חודשים

טים קוק, מנכ"ל אפל /  צילום: רויטרס Thomas Peter

ההכנסות מהאייפון אכזבו - ומניית אפל יורדת במסחר המאוחר

הפתעה לטובה במכירות האייפדים ומחשבי מק פיצו על הירידה בהכנסות מהאייפונים, והחברה עקפה את התחזיות ● אפל לא סיפקה תחזית לרבעון הבא, שיכלול את מכירות האייפונים החדשים

מדף בקבוקי פלסטיק של קוקה קולה / צילום: תמר מצפי

"מבצע חסר תקדים": כך נראית המלחמה של קוקה קולה ישראל ביבוא המקביל

האם גל היבוא המקביל דוחף את קוקה קולה למבצעים אגרסיביים? ● החל מה-3 בנובמבר, על כל קניית שישיית בקבוקי קוקה קולה או זירו, הצרכן יקבל מארז של 4 פחיות מתנה ● החברה המרכזית: "חלק מתוכנית המבצעים השנתית"

בנימין נתניהו / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

רה"מ לסוחרים: "התחלואה מזנקת בעולם, מבקש מכם לשתף פעולה עוד כמה ימים"

רה"מ פנה באמצעות חשבון הטוויטר שלו לסוחרים לאחר שחלקם איימו להפר את הנחיות הממשלה ולפתוח חנויות וביקש מהם להמתין ל-8 בנובמבר ● התאגדות הרשתות: "אין לנו עוד כמה ימים, לחלקנו אין אפילו עוד כמה שעות"

למה מיזוגים ורכישות רבים כל כך נכשלים / איור: חן ליבמן

ביום שאחרי האקזיט: למה מיזוגים ורכישות רבים כל כך נכשלים

למה ברחו כל הטאלנטים מהסטארט-אפ אחרי המיזוג עם החברה הרוכשת ● עם קצת שכל ישר, אגו מנוהל ועבודת צוות זה דווקא יכול להצליח

סונדאר פיצ'אי מעיד בועדת השיפוט של הקונגרס האמריקאי בנושא שימוש בנתוני משתמשים בגוגל / צילום: Jim Young, רויטרס

גוגל ריסקה את התחזיות לרבעון: מציגה צמיחה של 14% - הרבה מעל לצפי

הרווח הנקי למניה עמד על 16.4 דולר – יותר מחמישה דולרים מעל התחזיות ● הרווח הנקי הסתכם ב-11.3 מיליארד דולר - זינוק של 61% לעומת הרבעון המקביל אשתקד

עדי צפדיה / צילום: גילת

לאחר ביטול הרכישה: גילת תחלק דיבידנדים בגובה 20 מיליון דולר

"בעקבות קבלת התשלום מקומטק, אנו שמחים לחלק את הסכום המשמעותי הזה כדיבידנד לבעלי המניות שלנו", אמר המנכ"ל הזמני של גילת, עדי צפדיה ● נוסף על כך, בהתאם לדרישות החוק בישראל, דירקטוריון גילת יבקש מבית המשפט אישור לחלוקת דיבידנד נוסף של כ-35 מיליון דולר

חנויות סגורות בקניון דיזנגוף סנטר. סגר סבב ב' / צילום: כדיה לוי, גלובס

רשתות האופנה והמסעדות התייאשו: מפסיקות את הדיונים עם הממשלה

הצהרת התאגדות רשתות המסחר, האופנה וההסעדה להפסיק את ההתדיינות מול הממשלה מגיעה לדבריהם לאחר ש"פניותיהם נפלו על אוזניים ערלות" ● "החל מיום ראשון כל אחד יהיה חייב לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבורו, עבור עובדיו ועבור משפחתו"

שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

קבינט הקורונה דחה את פתיחת חנויות הרחוב בשבוע

עם זאת, שבוע הבא ייפתחו הלימודים לכיתות א' עד ד', בתי כנסת בפעילות של עד עשרה אנשים, וכן צימרים ומכוני טיפול כגון מספרות ומכוני קוסמטיקה ● טרם הדיון, יצא שר האוצר ישראל כ"ץ במתקפה חריפה על שר הבריאות יולי אדלשטיין

נטפליקס. עלייה מסיבית בצריכת שירותי טלוויזיה בארה"ב / צילום: Antoine Kreme, רויטרס

נטפליקס רוכבת על הקורונה ומעלה את מחירי החבילות בארה"ב

לעת עתה הדיווח מתייחס בארה"ב ולא לשאר העולם אך אין לדעת ● הסיבה היא הגידול בתחרות מצד שחקניות חדשות שמוזילות את מחירי החבילות

הכנס השנתי על שם פרופ' ירון אזרחי - "מדמיינים מחדש דמוקרטיה" - מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה / צילום: צילום מסך

"מהי עיתונות, מיהו עיתונאי, מיהו מו"ל, ומי שם ילד בן 18 או 20 בגל"צ להכריע מי הטוב ומי הרע"

בפאנל של המכון הישראלי לדמוקרטיה אמרה אלונה בר און מו"ל גלובס כי "הבעיה העיקרית של העיתונות כיום היא היעדר אתוס, תרבות ומקצוענות" ● גיא רולניק סגן מו"ל הארץ אמר כי לשיטתו תיקי 2,000 ו-4,000 היו אמורים להוביל לחשבון נפש בעיתונות וכי בכל מקרה הקשיים הכלכליים לא הם אלו שדרדרו את האתיקה ● גולן יוכפז מנכ"ל חדשות 13 לשעבר טען שהעיתונות נפלה לכרוניקה בסיקור הקורונה ועו"ד נגה רובינשטיין דיברה על העיכוב שבו נמצאת הרגולציה הישראלית ביחס לטיפול בגוגל ובפייסבוק ● את הפאנל הנחתה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר

עובד חברת החשמל על מנוף / צילום: תמר מצפי

בעקבות תקלה טכנית: הפסקות חשמל דווחו ברחבי הארץ

תושבי באר שבע, אשקלון, חיפה, ראשון לציון ויישובים רבים נוספים דיווחו על הפסקות חשמל למשך דקות ארוכות ● לדברי חברת החשמל, הסיבה להן הייתה תקלה ביחידות ייצור, שהובילה להשלת עומס ● במקרים מסוג זה המערכת מתוכננת לשוב בתוך כרבע שעה

יונתן סרוסי, מנכ"ל דרופבוקס ישראל / צילום: יח"צ

מנכ"ל דרופבוקס ישראל: "מנהלים צריכים להתרכז במשימות, בתוצאות ובתוצרים ופחות בשעות ובנוכחות"

יונתן סרוסי, מנכ"ל דרופבוקס ישראל, על אתגרי העבודה מהבית ● אתגר המנכ"ל

אלון שוסטר, כחול לבן / צילום: יח"צ

חלב עמיד: גם בעולם מכסות הייצור לא נעלמו, הן רק משנות צורה

החשוד המיידי במחסור בחלב בימי הסגר היה מנגנון המכסות הנהוג בישראל, שנטען כי הוא שריד ממשטרים של כלכלה מתוכננת • למרות שברחבי העולם נוקטים בשלל שיטות, נראה שאף מדינה לא מותירה את העסק ההפכפך הזה רק לידו הנעלמה של השוק ● המשרוקית של "גלובס"

טראמפ רוקד בעצרת באוהיו בשבת / צילום: Jeff Chiu, Associated Press

הסושיאל הולך להכריע את הבחירות בארה"ב. השאלה לטובת מי

ביידן מצידו עוד לא סיים ללמוד על הסושיאל את מה שטראמפ הספיק כבר לשכוח ● מאידך, הוא הספיק ללמוד לא מעט מהטעויות של הילארי ● אמנם עוד לא ניתן לדעת מי ינצח ואפילו לא מתי נדע זאת, אבל מנצח בטוח אחד כבר יש

מבצעים ברשתות אופנה ומזון / צילום: שני מוזס, גלובס

העליון שם סוף לשיטת המבצעים הפופולרית: הפסיקה שמסעירה את ענף המזון והאופנה

ביהמ"ש העליון אשרר את החלטת המחוזי בת"א לפיה גם במקרה של מבצעים קצרי מועד יש לציין על המוצר או על שלט את המחיר הסופי לאחר ההנחה, ולא ניתן יותר להסתפק רק בהצגת אחוז ההנחה ● עו"ד סיטון-זלקינד המייצגת קמעונאיות בתחום האופנה והמזון: "נטל כבד ביותר על הקמעונאים שעלול להביא להימנעות ממבצעים קצרי טווח"

דרור פויר / צילום: יונתן בלום, גלובס

עִזבו אותי לגסוס במסדרון, הצילו את נטלי דדון!

המרוץ לפיתוח החיסון הוא בקושי חימום ומתאבן למרוץ האמיתי - המרוץ לחיסון עצמו ● ואם אתם לא חושבים שהמקורבים יזכו לחיסון ראשונים, כנראה שהפרוטקציה שלכם כל-כך חזקה שאתם כבר לא שמים לב אליה

נתב"ג בימי קורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס

משרד הבריאות: סרביה תהפוך למדינה האדומה הבאה

החל מה-8 בנובמבר הנכנסים מסרביה יחויבו ב-14 ימי בידוד ● מדינות נוספות שייכנסו לרשימת המדינות האדומות הן איטליה, גרמניה, לטביה וליטא