גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מינוס 150 מיליארד שקל (בינתיים): האם כלכלת ישראל בדרך לעשור אבוד

לפי התחזיות המעודכנות הנזק הכלכלי למשק בשנים 2020-2021 כבר חוצה את קו ה-150 מיליארד שקל ● סגר במתכונת הסגר של חודש מרץ דוחה בשנה נוספת את ההתאוששות, רק שהפעם המשק מוחלש ווהסכנה להדרדר לשפל של שנים גדולה הרבה יותר

המספרים מאחורי הסגר במשק / צילום: כדיה לוי, גלובס
המספרים מאחורי הסגר במשק / צילום: כדיה לוי, גלובס

12.1% תחזית אבטלה ב-2021: התסריטים הפסימיים הופכים לרלוונטים

התרחישים המקרו-כלכליים למשק שהוצגו עד היום לא שיערו שהממשלה תטיל סגר חמור יותר מזה שהוטל במרץ-אפריל. בתרחישים הגרועים ביותר שלהם הניחו הכלכלנים שהסגר הנוסף יהיה בעוצמה של שני שלישים מהסגר הקודם, מבחינת היקף השבתת הפעילות הכלכלית. אם בסופו של דבר יוחלט להחמיר את הסגר מעבר לסגר הראשון יהיה צורך לעדכן מחדש את התחזיות, שכבר היום הן קודרות ביותר.

שנת 2020 הייתה השנה הגרועה ביותר למשק מבחינת נתוני הצמיחה - אך היא עומדת להפוך לגרועה הרבה יותר. על-פי התחזית האחרונה של בנק ישראל מחודש אוגוסט היה המשק צפוי להתכווץ בשיעור של 4.5% ב-2020 בתרחיש שבו אין סגרים נוספים. במקרה של סגר נוסף (כאמור חלש יותר מהסגר הראשון שהוטל על המשק) צפו בבנק ישראל צמיחה שלילית של 7%. הפער בא לידי ביטוי גם בשנת 2021: הצמיחה של המשק בשנה הבאה תתכווץ כתוצאה מהטלת סגר נוסף ותעמוד על פחות מ-3% (במקום 6%).

פער התוצר, או הנזק הכלכלי המצטבר למשק ממגפת הקורונה עמד בתרחיש האופטימי על 5% ובתרחיש הפסימי-יחסית על 10%, שהם כ-150 מיליארד שקל. הפער בין שני התרחישים עומד במונחים מספריים עומד על 60 מיליארד שקל.

הגירעון על-פי התרחיש הפסימי אמור לזנק השנה למעל 14% ולהשאר גבוה יותר מ-12% גם בשנת 2021. אבל האינדיקציה המוחשית ביותר למחיר האנושי היא בנתוני האבטלה שמראים שסגר נוסף דוחה בשנה שלמה את ההתאוששות: לפי התרחיש האופטימי היה שיעור האבטלה אמור לרדת ל-7.7% ב-2021, אך לפי התרחיש הפסימי-יחסית תעמוד האבטלה ב-2021 על לא פחות מ-12.1%. מדובר על תוספת של 4.5% מהשכירים במשק למעגל המובטלים כלומר על קרוב ל-200 אלף איש נוספים - ואלה כאמור התרחישים שנראים כרגע אופטימיים. 

30-35 מיליארד שקל: עלות מתווה הסגר שהוצג לממשלה השבוע

ההצעה שהציג לשרים ראש הממשלה בנימין נתניהו דיברה על משק לשעת חירום, או העברת המשק למתכונת הפעלה במלחמה כוללת - מה שלא קרה כאן מאז מלחמת יום הכיפורים ב-1973. 30-35 מיליארד שקל היא עלות הסגר במתכונת שהוצגה בפתח ישיבת הממשלה. 

מדובר על מתכונת שמבוססת על שיקולים בריאותיים בלבד, ומתירה להפעיל רק שירותים חיוניים באמת, כלומר רק מערכות "מצילות חיים": מערכת הביטחון, המשטרה וכוחות ההצלה, מערכת הבריאות, תשתיות החשמל התקשורת והמים, עסקים ומפעלים בענפי התרופות והמזון.

הצעה כזו "חותכת" את התוצר של המשק בכ-90% ומביאה לסגירתם - לראשונה אי-פעם - של מערכת הבנקים, הבורסה, מפעלי גדולים כמו אינטל ואחרים. מעבר לנזק הישיר, סגירה כזו עלולה לגרום נזקים בלתי הפיכים למפעלי תעשייה שחייבים לעבוד 24/7 ולפגיעה קשה בייצוא הישראלי, תוך איבוד לקוחות, הפרת חוזים וחשיפה לתביעות פיצויים.

הגזירה הכלכלית הנוראה הזו לא נחתה על המשק בסופו של דבר הודות לפעילות נמרצת של שר האוצר ישראל כ"ץ (שתיקנה את אי הצלחתו בממשלה) והלחצים של ארגוני המגזר העסקי ואחרים. במהלך אתמול הוכנסו שורת תיקונים וריכוכים בניסוחים של תקנות הסגירה של המשק, שאפשרו להחריג מהשבתה את ענף הבנייה והתשתיות, את התעשייה הבטחונית, את מפעלי ההייטק הגדולים ותשתית שלמה של עסקים "תומכי לחימה" שמאפשרים את הרציפות התפקודית של התעשייה היצרנית. המתכונת הסופית של הסגר שיוטל מהיום דומה הרבה יותר לסגר שהוטל במרץ - וגם תג המחיר יהיה דומה (ראה בהמשך).

שני הבדלים קטנים שנותרו: במרץ הותר להעסיק עד 30% מהעובדים או עד 10 עובדים בכל מקומות העבודה - הקלה שאינה כלולה בסגר הנוכחי, ולכן אפשר לומר שעדיין שמדובר בסגר חמור יותר מהסגר הראשון אם כי נכון לעכשיו מדובר על תקופה קצרה יותר (שבועיים לעומת חודש ויומיים).

6.5 מיליארד שקל: עלות הסגר החלקי הנוכחי, במתכונת המקלה

זה תג המחיר של הסגר החלקי שבו נמצאת ישראל מאז יום שישי האחרון. מדובר נזכיר כי מדובר בסגר שבו ענפי התיירות והמסחר מושבתים לחלוטין, הקניונים החנויות המסעדות וכל שאר העסקים השייכים לענפים אלה - סגורים, למעט משלוחים מהמסעדות. בנוסף מערכת החינוך פועלת חלקית ומתנהלת באמצעות זום, למעט גנים פרטיים והחינוך המיוחד שעובדים כרגיל.

במתכונת, המופעלת מזה כשבוע, איבד המשק תוצר בהיקף של 2 מיליארד שקל וקרוב ל-100 אלף עובדים נשלחו הביתה לחל"ת. מדובר בעיקר בעובדים בענפי המסחר (למשל ברשתות הקמעונאות הגדולות), בעובדי בתי המלון ובעובדים במסעדות, הפאבים ובתי הקפה. עבורם, אפילו הסגר הזה, שהוא המקל ביותר - מהווה משבר אמיתי.

9-10 מיליארד שקל: תג מחיר למתווה במתכונת של הסגר הקודם 

זה תג המחיר למשק אילו יוטל עליו סגר זהה לזה שהונהג כאן מ-17 למרץ ועד ל-19 באפריל. הסגר במרץ, נזכיר, היה אמור להיות סגר כללי שרק שירותים חיוניים יופעלו בו. ואולם המאמצים הקדחתניים של הפקידות הבכירה באוצר (המנכ"ל שי באב"ד, הממונה על התקציבים שאול מרידור ואחרים) בגיבוי נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון ובהסכמת משרד הבריאות, הובילה לריכוך של המתכונת המוצעת בשלושה מקומות מאד מרכזיים.

ראשית, הורחבה ההגדרה של שירותים חיוניים: מרבית התעשייה וחלק ממגזר השירותים שהיא תלויה בו הוגדרו חיוניים, והורשו בעצם לעבוד כרגיל. שנית, אפשרו לעסקים קטנים, המעסיקים עד עשרה עובדים, להמשיך ולעבוד כרגיל. שלישית אפשרו לכל שאר הענפים, הלא-חיוניים, לפעול במתכונת שאפשרה התייצבות במקום העבודה של 30% מהעובדים.

שלושת השינויים האלה אפשרו למעשה למשק לעבוד ב-80% תפוקה עם כ-50% מהעובדים. זה הביא עדיין לירידה של 20% בצמיחה ול-1.4 מיליון איש שנפלטו משוק העבודה - אבל עדיין זה אפשר התאוששות מהירה יחסית.

צריך לזכור הבדל משמעותי בין מרץ-אפריל להיום. אז המשק נכנס לסגר במצב מצויין, העסקים היו עם יתרות של מזומנים והמערכת הבנקאית איתנה. היום המשק נכנס לסגר במצב שונה לחלוטין, חלש בהרבה וללא אופק ברור.

תרחיש האימים: עשור אבוד לכלכלה הישראלית

"כמו התקפה גרעינית" זו הייתה תגובתם הראשונית של כלכלנים שנחשפו למתווה הסגר המקורי שהובא לאישור הממשלה שלשום, מתווה שעורר התנגדות מקיר לקיר, של שר האוצר, נגיד בנק ישראל, הדרג המקצועי האוצר ופרוייקטור הקורונה.

פצצת אטום כלכלית אינה גובה קורבנות בנפש, לא בטווח המיידי, אבל למרות שהמתווה המוצע נועד להציל חיים ולא לסכן אותם, הנזק הכלכלי הטמון בו עלול לעלות גם בחיי אדם. לאיש אין יכולת לאמוד מראש את המחיר הכלכלי, החברתי והאנושי שסגר כזה יגבה מהציבור הישראלי.

תג המחיר של הסגר שעמד בתחילת הישיבה על 30-35 מיליארד שקל (לפי הערכות האוצר) הופחת במידה ניכרת מאד כתוצאה מההחרגות של ענפים ומפעלים רבים בדרך עד לאישור התקנות הכנסת - והוא קרוב היום הרבה יותר ל-10 מיליארד השקלים של הסגר ממרץ אבל יש הבדל אחד חשוב. המשק שנכנס לסגר הראשון היה משק צומח ואיתן, יחס החוב היה נמוך והגירעון סביר ולמרבית העסקים היו יתרות ומזומנים. הסגר השני פוגש משק מותש, חצי מיליון מובטלים וממשלה שכבר ניצלה את האמון, או האשראי שיש לה בשווקים כדי לגייס מעל 100 מיליארד שקלים. אם את הסגר הראשון צלחה ישראל ללא הורדת דירוג, הסכנה הפעם הרבה יותר קרובה ומוחשית.

וחשוב לזכור, לאיש אין ספק שהסגר יופסק בתום החגים. מדובר רק בפרק ראשון בתהליך ארוך של סגירת המשק - ללא שום אסטרטגיית יציאה או תכנית הדרגתית לפתיחה מחדש ויציאה מהמשבר.

קשה להסביר המשמעות של המספרים האלה. לציבור לא ממש ברור ההבדל בין 6.5 ל-10 ואפילו ל-30 מיליארד שקל. דרך מוחשית יותר לתרגם את התרחישים המקרו-כלכליים תהיה במונחים של שנים אבודות. הערכות הכלכלנים דיברו על התאוששות ניכרת במהלך 2021 אילו המשק היה ממשיך לעול בתנאים הנוכחיים. סגר נוסף דומה לזה שהוטל במרץ-אפריל מאט את תהליך ההתאוששות בשנה תמימה ומחזיר את שוק העבודה למצבו מלפני הקורונה רק ב-2022. משום כך אפשר להעריך שהסגר החמור, משמעותו במקרה הטוב, עוד שנה אבודה למשק ולתעסוקה ודחיית ההתאוששות עד 2023. אבל בתרחיש הפסימי ביותר זעזוע כזה עלול להכניס את המשק ללא פחות מעשור אבוד - כפי שמראה לנו התקדים ההסטורי של מלחמת יום הכיפורים.

עוד כתבות

אוהד מימון / צילום: איל יצהר, גלובס

מקס מקימה חברת פינטק שתפתח טכנולוגיות תשלום

לפי מקס, החברה "העצמאית" החדשה "תעסוק בפיתוח פתרונות תשלומים על בסיס טכנולוגיות מתקדמות (Payments As A Service), ותמזג לתוכה את פעילות החברות קרדיט גארד וכספיט, שנרכשו לאחרונה על ידי הקבוצה"

חיסון נגד שפעת.  / צילום: רויטרס

מבקר המדינה: הקופות ומשרד הבריאות לא נערכו כראוי לחלוקת החיסונים לשפעת

דוח מבקר המדינה לעניין "רפואת קהילה בעת מגפה" קובע כי אף שישראל הזמינה 3.4 מיליון חיסונים נגד שפעת, משרד הבריאות לא נערך כמו שצריך לחלוקתם ● בין הכשלים: מחסור בכוח אדם, אי קביעת קריטריונים לאוכלוסיות מעודפות לקבלת החיסון וחוסר בהסדרת התנאים הפיזיים לשמירת בטיחות המטפלים והמטופלים

אלונה בר און, מו"ל גלובס, ועידת ישראל לנדל"ן של גלובס / צילום: איל יצהר, גלובס

אלונה בר און: "למילים שלנו יש ערך וכוח, השאלה היא מה עושים איתו"

מו"ל "גלובס" פתחה את ועידת ישראל לנדל"ן ואמרה: "הכוח של העיתונות נובע מזה שאנשים שמים את התודעה שלהם בידיים שלנו. בסיקור התחום אנחנו שואפים להגיד מה כן ולא רק מה לא: לבנות ולא להרוס"

דובאי ממעוף הציפור / צילום: 	Aijaz Rahi, AP

שכירות של אפס דירהאם לחצי שנה: כך מנסה דובאי לפתות עסקים זרים

אחד מאזורי הסחר החופשי הגדולים באמירויות (ויש 42 אזורים כאלה שם), דובאי מולטי קומודיטיז סנטר, מציע לחברות ועסקים זרים לפתוח את העסק שלהם אצלו ● המרכז שוכן בבניין אלמס במרכז דובאי, ומשרת אלפי חברות מכל העולם בתחומים שונים ● ומי השכנים? בורסת היהלומים של דובאי

האחים שלומי ויוסי אמיר, בעלי פרשמרקט / צילום: יח"צ

יינות ביתן ממשיכה להצטמק, פרשמרקט ממשיכה להתרחב: תרכוש מביתן 3 סניפים ב-47 מיליון שקל

מדובר בשני סניפים בעיר אשדוד וסניף אחד בפתח תקווה בשטח מסחרי כולל של כ-3,000 מ"ר ● פרשמרקט מציינת כי במסגרת ההסכם, התחייבה המוכרת, יינות ביתן-מגה, לאי תחרות בתחום הפעילות הנרכשת

עמדה של עליפיי בשנחאי. מתווכת בין לקוחות למוסדות פיננסיים / צילום: Aly Song, רויטרס

ההנפקה הראשונית הגדולה אי פעם: אנט גרופ, זרוע הפינטק של עליבאבא, תגייס 34.5 מיליארד דולר

חברת הפינטק הסינית, שייסד ג‘ק מא, צפויה לגייס לפחות 34 מיליארד דולר בבורסות בהונג קונג ושנחאי ● החברה הודיעה כי מחיר המניה בהנפקה יעמוד על 10.2 דולרים, מה שייתן לאנט גרופ שווי שוק של 313 מיליארד דולר כבר בהנפקה

שיחת עבודה בווידיאו / צילום: שאטרסטוק

ספקיות האינטרנט בארה"ב מחזירות את תקרות הגלישה שהן השעו לרגל המגפה

ככל שיותר ויותר אמריקאים נשענים על האינטרנט הביתי כדי לעבוד וכדי ללמוד, כך ספקיות האינטרנט גוזרות פרמייה על תקרת שימוש

מסעדנים ובעלי ברים במרסיי יוצאים בהמוניהם בתהלוכת הפגנה נגד הממשלה שהכריזה לסגור את עסקיהם / צילום: Daniel Cole, Associated Press

הקורונה שוב משתוללת באירופה: אם לא יצליחו לבלום השבוע את המגפה, הסגר השני בלתי נמנע

מספר המאומתים ביבשת ממשיך לעלות, ובניגוד לגל הראשון שהיה ממוקד במספר אזורים מצומצם - הפעם הנגיף מתפרץ באלפי מוקדים ביבשת ● בינתיים הממשלות עושות כל שביכולתן כדי למנוע סגר נוסף, אך לא בטוח שיוכלו לעמוד בכך לאורך זמן

פרופ' איתמר גרוטו / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

סערה בוועדת הכלכלה על סוגיית פתיחת הצימרים: פרופ' גרוטו נטש את הישיבה

חבר הכנסת כעס שהצימרים נשארים סגורים ואיתמר גרוטו נטש את הישיבה אחרי שהטיח בו כי הוא "חוצפן" ● הצימרים שבעליהם חיכו לדיון שיכריע את גורלם יישארו סגורים

מתקנים סולאריים של משק אנרגיה / צילום: מצגת החברה

משק אנרגיה גייסה 220 מיליון שקל בהנפקת אג"ח ייעודי למימון פרויקטים סולאריים

משק אנרגיה, בה גרעין השליטה מורכב מהארגונים הכלכליים של הקיבוצים, הבטיחה גיוס ממוסדיים בהנפקת סדרת אג"ח חדשה ● חן מלמד, מנכ"ל משק אנרגיה: "הביקושים הגבוהים שנרשמו כבר בשלב המוסדי, מעידים על הצלחת המודל שיביא ערך רב לחברה ולבעלי המניות"

הרמטכ"ל אביב כוכבי בביקור במפקדת "אלון" של פיקוד העורף / צילום: דובר צה"ל

למשרד הבריאות עדיין אין כלי לניהול יעיל של מערך החקירות האפידמיולוגיות

שמונה חודשים לאחר תחילת התפשטות הקורונה מצביע מבקר המדינה על שורה של כשלים בהקמת המערכת לקטיעת שרשראות ההדבקה ● בין הכשלים: מספר חוקרים נמוך ביחס לאוכלוסייה, שיטות עבודה מיושנות ומערכת ממוחשבת מסורבלת

מארק צוקרברג בנאום באוני' ג'ורג'טאון. בניגוד לבחירות הקודמות, כעת הוא מעורב בהחלטות הנוגעות אליהן   / צילום: Nick Wass, Associated Press

איך מארק צוקרברג למד לעשות פוליטיקה

מנהיג פייסבוק לא התעניין בעבר בפוליטיקה, אך בעידן טראמפ הפך להיות יותר מעורב • אחרי שהחברה שייסד הואשמה כמפיצת על של תכנים כוזבים ובעייתיים, הוא החליט לשנות את מדיניות אי ההתערבות, להגביל פרסומות פוליטיות ולחסום פוסטים פוגעניים

רמי שבירו / צילום: אביב חופי

הפרקליטות הגישה כתב אישום, בכפוף לשימוע, נגד חברת רמי שבירו בחשד לגרימת מותו ברשלנות של פועל

זאת בגין מותו של פועל הבניין יונג קסו ז"ל באתר בניה בגליל ים בהרצליה, ב-4 בספטמבר אשתקד ● התאונה אירעה בשעה שהפועל טיפס לקומה 9 לצורך פירוק תבניות ליציקת בטון ● בפרקליטות מציינים כי הוא היה ללא קסדה ולא קשר את עצמו לרתמת בטיחות

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ / צילום: איל יצהר, גלובס

"מחירי הדיור יזנקו אבל לא ב-2021. קבלנים לא יצליחו לשרוד סגר שלישי"

בוועידת ישראל לנדל"ן של "גלובס" נשיא התאחדות בוני הארץ ראול סרוגו קרא לממשלה לאפשר לחברות בנייה רב-לאומיות לעבוד רק במשותף עם חברות ישראליות ● "30 מיליארד דולר ברחו מישראל לסין – זה הזמן לכחול לבן"

מירי רגב / צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות

רגב: "אתנגד לתוכנית המטרו. עדיף להשקיע את הכסף בחיבור רכבות בין הפריפריה למרכז"

שרת התחבורה מירי רגב אמרה בוועידת ישראל לנדל"ן של גלובס כי בגוש דן יש כבר שלוש תוכניות רכבת קלה ותוכנית שבילי אופניים ו"אי אפשר לשים את כל הכסף במטרופולין דן" ● בהתייחסה לתחרות חברות התעופה מול האמירויות אמרה רגב: "יצטרכו ללכת למיזוג"

בורסת תל אביב / צילום: רויטרס

המסחר בבורסה בת"א ננעל בירידות בדומה לעולם; אשטרום נכסים זינקה ב-18%

מדד ת"א 35 איבד 1.19%, מדד ת"א בנקים נפל ב-1.4% ● ירידות חדות בבורסות אירופה ובמסחר בחוזים על מדדי וול סטריט ● מספר מקרי הקורונה באירופה ובארה"ב ממשיך לעלות ● אלביט מערכות תבצע מחיקה חד פעמית בהיקף של כ-60 מיליון דולר

אבי חימי/  צילום: יונתן בלום

לשכת עורכי הדין מקדמת רפורמה: בחינת הסמכה לפני ההתמחות

הלשכה תציע בוועדה לבחינת הליך ההסמכה שתתכנס לראשונה בשבוע הבא, כי הבחינות ייערכו בתום התואר וכתנאי להתחלת ההתמחות ● זאת, בניגוד למצב כיום שהן נערכות בתום שנה וחצי של התמחות

כיתה ריקה בבית ספר בבת ים / צילום: אביבה גנצר, גלובס

קבינט הקורונה אישר את מתווה פתיחת הצהרונים

הקבינט ידון בהכנת התנאים לפתיחת הלימודים בכיתות א' עד ד' ובחלקים של המגזר העסקי שניתן יהיה לפתוח החל מיום א' הקרוב ● ראש שירותי בריאות הציבור: "בגל הראשון לבית הספר היה חלק בעלייה בתחלואה

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

בורסות וול סטריט ננעלו בירידות חדות בצל העלייה בתחלואה לשיא יומי

מדד הנאסד"ק איבד 1.6%, מדד דאו ג'ונס ירד ב-2.3%, ומדד S&P 500 נפל ב-1.9% ● מדד הפחד זינק ב-20%; הנפט צנח ב-3.6% ● מניות התעופה והקרוזים בלטו בירידות ● אנט גרופ, זרוע הפינטק של עליבאבא הסינית, תגייס 34.5 מיליארד דולר (מחוץ לארה"ב) בהנפקה הגדולה בהיסטוריה

זאב רוטשטיין. תומך בהגדלה מסיבית של הבדיקות  / צילום: ליאור מזרחי

רוטשטיין: "באיחוד האמירויות רוצים להעביר את בית החולים הדסה אליהם"

מנכ"ל בית החולים זאב רוטשטיין, שביקר לאחרונה בדובאי, מספר כי באיחוד האמירויות הביעו נכונות לפתוח בית חולים חדש ולקלוט אליו לפחות 1,000 אנשי צוות של בית החולים מירושלים ● ברקע הדברים משא ומתן של רוטשטיין עם משרד האוצר על גירעונות בית החולים