גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מלחמת מנדלבליט בשמיעת עמדה מתחרה

בין כפל תפקידיו של אביחי מנדלבליט, כיועץ משפטי וכפרקליט מדינה, להתנגדותו להשמעת עמדה משפטית אלטרנטיבית בקבינט הקורונה עובר קו ישר אחד: צמצום טווח העמדות המשפטיות בקרב הממשלה • זו כבר לא בעיה של ניגוד עניינים מובנה, זו דוגמטיות משפטית

מנדלבליט מודיע על הגשת כתב אישום נגד נתניהו/ צילום: רפי קוץ
מנדלבליט מודיע על הגשת כתב אישום נגד נתניהו/ צילום: רפי קוץ

כתבתי כאן בעבר על ניגוד העניינים המובנה שאביחי מנדלבליט נתון בו בשל כפל התפקידים שהחל לשמש בהם השנה. אלא שמה שהיה נראה לפני חמישה חודשים כאפיזודה בעייתית אך קצרה, שבמסגרתה אמור היה היועץ המשפטי לממשלה למלא, לתקופה קצובה, גם את מקומו של פרקליט המדינה, הופך אט אט להיות המציאות הקבועה והמוזרה שמדינת ישראל נאלצת להתרגל אליה.

פרקליט המדינה, המחזיק בין השאר בסמכות המסוכנת ביותר לחירותו של כל אזרח ישראלי - הגשת כתב אישום וניהול משפט פלילי נגדו - הפך להיות הגורם היחיד בממשלה שאין שום סיכוי שהיועץ המשפטי לממשלה יקבע כי נפל פגם בהחלטתו או במעשהו.

משמעות ההחלטה של מנדלבליט, בחודש מאי האחרון, למנות את עצמו לפרקליט המדינה, היא כמעט בהגדרתה - חסינות על כל החלטה היוצאת תחת ידי צמרת הפרקליטות. היא חיסול הביקורת המשפטית הפנים ממשלתית עליה. היועץ הרי לא ייצא נגד האינטרסים המקצועיים של הגוף שאותו הוא מוביל בעצמו כפרקליט.
וכמו בבדיחה הישנה גם העניין הזה מוביל לשתי בשורות, אחת טובה ואחת רעה.

הבשורה הטובה היא שמאז מאי הפרקליטות מעולם לא טעתה. הבשורה הרעה היא שזה לא נובע משיפור כלשהו שנעשה בעבודתה. זה עניין מבני. היא לא טועה בהגדרה. את נציב הביקורת עליה - הפרקליטות לא סופרת, ואת היועץ המשפטי לממשלה הצליחה הפרקליטות להפוך לפני חמישה חודשים למי שעומד בראשה. והציניקנים יאמרו: למי שעובד אצלה. כך או כך כנראה שלא ממנו תצמח הביקורת על הפרקליטות. וגם לא הישועה. אלא שהבעיה אינה מסתכמת בניגוד העניינים המובנה של מנדלבליט. גם לא בזה שהפך לפרמננטי.

געגועיי לעוזי חיטמן ול"חלום עליכם"

לעתים אני מצטער שעוזי חיטמן נפטר זה מכבר, וכך איבדתי לנצח את ההזדמנות להשתתף בתוכנית "חלום עליכם" שדאגה להגשים את חלומותיהם של צופיה הצעירים. אם חיטמן והפורמט היו עדיין בחיים הייתי מבקש להגשים חלום מתוק שאני נושא בקרבי כבר מאז ראשית מאי: לשבת באחת מהישיבות השבועיות שפרקליט המדינה מקיים, בימים אלה, עם היועץ המשפטי לממשלה. הייתי נותן כמעט הכול כדי להסתופף לי בפינת אולם הישיבות בקומה 2 של הבניין הישן בצלאח א-דין ולהביט מן הצד בסיעור המוחות של שני הענקים האלה; בגיצים המשפטיים הניתזים מהם; במחלוקת לשם שמיים שהם מנהלים ביניהם ובוודאי מחשמלת את החדר.

כמה הייתי מוכן לתת כדי לראות במו עיניי את הדיון העשיר שהשניים מנהלים תוך העלאת החד גיסא והאידך גיסא בכל השאלות הציבוריות שעוברות להכרעתם. בכל זאת, לא בכל יום זוכה אדם לראות כיצד נפתר בפועל המתח המובנה בין תפקיד היועץ המשפטי לתפקיד פרקליט המדינה. בין הראייה הצרה של האינטרס הציבורי, כפי שהוא בא לידי ביטוי בניהול המשפט הפלילי, שעליו מופקד פרקליט המדינה, אביחי מנדלבליט, ובין הראייה הרחבה יותר של האינטרס הציבורי, שעליו מופקד היועץ המשפטי לממשלה, מנדלבליט אביחי.

אלא שחיטמן נפטר. וחלום עליכם גם היא נגוזה. וכל שנותר לי היא האמונה, האולי תמימה משהו, שריבוי הדעות הזה עדיין מתקיים איפה שהוא. שנקודות המבט השונות והסותרות האלה, שמשרד המשפטים אמור להכיל את שתיהן, ושיש חשיבות עליונה מבחינת הציבור להשמעתן - עדיין נשמעות. שמישהו במשרד המשפטים עדיין זוכר שכציבור אנחנו מעוניינים במורכבות הזו. לא במונוליטיות משפטית, אלא בתחרות משפטית בריאה בין גישות שונות.

"כוונה פרובוקטיבית ומיותרת"

אלא שאיני בטוח שהמורכבות הזו מתקיימת. לא בעניין היחסים שבין הייעוץ לפרקליטות, ולא באופן כללי יותר. מיום ליום נראה שמשרד המשפטים נוטה להעריך פחות ופחות הצבה של אלטרנטיבות רעיוניות. והנה השבוע זכינו לגלות עוד טפח ממידת החשיבות שהיועץ המשפטי מייחס לשיח מרובה דעות. ביום שלישי פנה מנדלבליט למזכיר הממשלה במכתב כעוס שבו הבהיר כי הוא מתנגד לעצם השתתפותו של ד"ר אביעד בקשי (מומחה למשפט חוקתי ומנהלי מפורום קהלת) בישיבת קבינט הקורונה שאליה הוזמן על ידי השר אוחנה.

אביעד בקשי / צילום: שלומי יוסף, גלובס

כוונת חלק מהשרים לשמוע את עמדתו המשפטית של בקשי במהלך הדיון, וזאת כדי לדון עמו בחוות דעתו שעל פיה הממשלה מחזיקה בסמכות להגביל את ההפגנות, לא זכתה לאהדה רבה אצל היועץ. למעשה, עצם האפשרות להשמעת עמדה משפטית אלטרנטיבית שאינה שלו ושהתבקשה להישמע שלא באמצעותו (רחמנא ליצלן), הוכתרה על ידי מנדלבליט כלא פחות מאשר "פרובוקטיבית ומיותרת".

אלא שחייבים לומר שהבעיה שמתגלה כאן אינה הפרובוקציה של השרים, אלא המונוליטיזציה שמנדלבליט מבקש לכפות על השיח איתם. בהתנגדותו לחשיפתה של הממשלה לעמדות משפטיות שונות משלו, וההתייחסות אליהן כאילו היו נגיף קטלני, מדרדר מנדלבליט את המערכת הציבורית והופך אותה לכזו המסוגלת לסבול קול אחד ויחיד. קולו שלו.

המונוליטיות הזו שהייעוץ המשפטי כופה על השיח המשפטי בממשלה לא התחילה השבוע, אבל היא בהחלט רשמה בו שפל נוסף. היא מבקשת לתחום את גבולות השיח בממשלה באופן צר המזכיר את ריבוי דעות המתקיים בישיבתם השבועית של פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה מאז מאי. כאן וכאן יש רק עמדה משפטית אחת שראויה להישמע.

מלחמות הטוויטר, אריות וזבובים

מאז שנות ה-90, בחסות פסיקת בית המשפט, השתלט הייעוץ המשפטי על ייצוג הממשלה בבתי המשפט. ברצותו מייצג היועץ המשפטי את עמדת הממשלה, וברצותו מייצג היועץ המשפטי עמדה אחרת, שראוי היה לה, כך לפחות לפי דעתו, כי תהיה עמדת הממשלה. העניין הזה מוביל, לא פעם, להשתקת קולה האותנטי של הממשלה בבתי המשפט המנהליים. למעשה, הממשלה כלל אינה רשאית, על פי הפסיקה, להציג לבתי המשפט כל עמדה אחרת השונה מזו של היועץ. נבהיר שוב: עורך דינה של הממשלה הוא שכופה עליה הצגת עמדה שאיתה כלל אינה מזדהה.

המצב האבסורדי הזה הופך את השיטה הישראלית ליוצאת דופן ביחס לכל מה שמקובל בעולם בתחום הזה. יש מדינות שהפכו את הייעוץ המשפטי שלהן למונופול בתחום הייצוג בבתי המשפט, אך באותה שעה חייבו את הייעוץ המשפטי שלהן לייצג את עמדת הממשלה באופן אותנטי. ויש מדינות שבהן לא חייב הייעוץ המשפטי לממשלה לייצג את עמדת הממשלה באופן אותנטי, אך גם אין לו מונופול על הייצוג, והממשלה רשאית להביא את עמדתה בפני בית המשפט באמצעות עורך דין חיצוני. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה לייעוץ המשפטי יש מונופול על ייצוג המדינה ובאותה שעה בדיוק אין לו חובה לייצגה באופן אותנטי.

הבעיה הזו קיימת בישראל זה שנים. אלא שההתנגדות של היועץ המשפטי לממשלה לכך שהממשלה תשמע את עמדתו של משפטן חיצוני השונה מעמדתו שלו, כפי שקרה השבוע, היא שלב נוסף במונוליטיות שהוא כופה על הממשלה. כעת זו לא רק מונוליטיות שהוא כופה עליה ביחס לעמדתה שתוצג לבית המשפט; מעתה הוא גם אינו מוכן שבמסגרת דיון ממשלתי מקדים תישמע דעה אחרת של משפטן חיצוני העשוי לאתגר את עמדתו. הרי הוא עוד עשוי לשכנע. ומה אז?

שרי הליכוד לא אהבו את העמדה הזו, אבל כמו תמיד הם קיבלו אותה. אולטימטום קטן מצד כחול לבן, ששריה הבהירו, בעקבות עמדת היועץ, שהם ובקשי לא יהיו באותו החדר, הספיק לליכוד לקפל את דגל ההתנגדות לכפיית עמדתו של היועץ עליהם. בקשי, איך לא, נותר מחוץ לחדר הוועדה. ושוב התגלה מה הדלק שמניע את גלגלי הייעוץ המשפטי לממשלה המסיג פעם אחר פעם את גבולה של הרשות המבצעת. עליבותם של שרי הממשלה.

פעם אחר פעם נלחמים השרים כנגד הרחבת הסמכויות של היועץ כאריות. אלא שהמלחמה הזו מתרחשת בעיקר בטוויטר. בכל הנוגע לסוגיה המעשית הם נופלים פעם ועוד פעם כזבובים. למעשה במופע הזה שחוזר על עצמו מתגנב לליבי, בכל פעם, אותו החשד. שאולי הם בכלל ויתרו מראש. שאולי הם כלל אינם מוכנים לאתגר הפוליטי והאינטלקטואלי הנדרש מהם. שייתכן שהם מדקלמים שורות בתפקיד שהם חושבים שמעניק להם נקודות. אבל יכול מאוד להיות, ואסור לשלול את האפשרות הזו, שאין להם מושג מה הוא באמת אומר. 

הכותב לומד לתואר שלישי במשפטים באוניברסיטה העברית, מעניק ייעוץ לגופים שונים, לרבות בתחום הבנקאות, ושימש בעברו כיועץ לענייני חקיקה של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד

עוד כתבות

עלי חמינאי נפגש עם משפחות הבכירים שחוסלו בסוריה, אפריל 2024 / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

החישוב הגרעיני של איראן נעשה כעת מסוכן יותר

המנהיג העליון חמינאי בוודאי תוהה אם מצבה של הרפובליקה האסלאמית היה טוב יותר לו כבר היה ברשותה נשק גרעיני ● המערב אינו צריך להמעיט בצורך של חמינאי להשאיר מורשת מפוארת

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העלית בארה"ב צוברות תאוצה

כניסתו של פרופסור שי דוידאי, ישראלי המרצה באוניברסיטת קולומביה, נחסמה ● עשרות נעצרו באוניברסיטת ייל לאחר שהקימו מחנה אוהלים בקריאה לשחרור עזה

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

סקטור השבבים יורד / צילום: Shutterstock

אנבידיה יורדת למקום החמישי בשווי שוק: מה עובר על הסקטור הלוהט בוול סטריט?

ביום אחד איבדה החברה הלוהטת של וול סטריט 10% מערכה, והיא רק דוגמה לסגמנט השלילי שאפיין את שוק השבבים כולו ● אנליסטים מנתחים את הסיבות: מנתוני מאקרו בעייתיים שמכבידים על השוק כולו ועד ל"תיקון" בתחום, שנהנה מפריחה משמעותית בשנה האחרונה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

בג"ץ הגיוס: היועמ"שית אישרה ייצוג נפרד לממשלה בשל פערי העמדות

הממשלה תקבל ייצוג נפרד בבג"ץ הגיוס שיתקיים ביוני בהרכב מורחב של תשעה שופטים ● הסיבה: הפערים הגדולים בין עמדת הממשלה לבין עמדת היועמ"שית בהרב-מיארה ● הממשלה צפויה לשכור עו"ד פרטי 

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בתל אביב: מדד ת"א בנקים 5 זינק בכ-4%

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.1% ות"א 90 הוסיף לערכו כ-1.4% ● הדולר חצה רף של 3.8 שקלים ונחלש חזרה בסוף השבוע ● S&P הודיעו על הורדת הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● הסיכויים להפחתת ריבית בישראל וארה"ב הולכים ומתרחקים ● בעוד שבישראל יתקיים שבוע מסחר מקוצר לרגל החג, בוול סטריט יפרסמו דוחות כמה מענקיות הטכנולוגיה המשתייכות לשבע המופלאות

ח''כ משה ארבל, מפלגת ש''ס / צילום: איל יצהר

"מוכרחים להבין את גודל השעה": ראיון חג עם השר הכי לא שגרתי שיש

שר הפנים משה ארבל מכוון אצבע מאשימה לבג"ץ שיצר תגובת נגד בציבור החרדי לשאלת הגיוס ● בענייני התכנון, הוא מגלה שהוא הודף לחצים להתערבות ומאשים את שרי הליכוד באינטרסים צרים ● את הפועלים הפלסטינים, הוא אומר, צריך להחזיר, "אין שאלה בכלל" ● ולמה הוא משוכנע שזה הזמן להעלות ארנונה

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

נתב''ג בליל התקיפה האיראנית. השמיים נסגרו במפתיע / צילום: Reuters, Nir Keidar

הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

עשרות אלפי ישראלים נותרו ללא טיסות אחרי ששורת חברות הודיעו על ביטול הטיסות לארץ וממנה ● האם הכיסוי לביטול נסיעה שמציעות חברות הביטוח יבטיח לכם פיצוי? מה קורה אם גויסתם למילואים? וגם: מתי כדאי לרכוש את הביטוח והטיפ שיחסוך לכם מאות שקלים בהשכרת רכב בחו"ל

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק קפץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בארה"ב ירד והוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות

הירידות הנוכחיות מגיעות אחרי שנה ורבע חלומיות למשקיעים בשווקים בחו''ל / צילום: Shutterstock

אפריל האדום: וול סטריט יורדת בחדות, וזה מה שצפוי לקרות לחיסכון שלכם ולשקל

הבורסה האמריקאית פתחה את 2024 בסערה עם תשואות מרשימות במדדים המובילים ● אלא שכעת הקערה התהפכה, ומתחילת אפריל נמחקה יותר מחצי מהתשואה ● מי החוסכים הישראליים שייפגעו במיוחד, ומהן ההשלכות של המגמה השלילית על שער הדולר?

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

גילון בק, ריצ'רד פרנסיס, אייל פסו / צילום: תמר מצפי, אלעד מלכה, Gauzy

בדרך לנאסד"ק: הישראלית שמאמינה שהשוק הזה יגיע ל-124 מיליארד דולר ב-2028

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● גאוזי, יצרנית הזכוכית החכמה מתל אביב בדרך לנאסד"ק ● טבע משנה את אופן דיווח התוצאות שלה על בסיס גיאוגרפי ● וסנסטאר, חברת הפורטפוליו של קרן פימי הציגה תוצאות חלשות לרבעון

קרית שמונה / צילום: אייל מרגולין

בערב החג: רצף אזעקות בגליל העליון והמערבי

מוקדם יותר: מטרה אווירית יורטה באזור קריית שמונה ● יותר מחצי שנה אחרי 7 באוקטובר - ראש אמ"ן חליוה פורש מצה"ל • "לעד אשא איתי את הכאב האיום של המלחמה", כתב לרמטכ"ל • אלוף פיקוד מרכז יסיים את תפקידו בקיץ ● צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה: מחבלים חוסלו, תשתיות טרור אותרו והושמדו • דיווח בניו יורק טיימס: ישראל תכננה מתקפה גדולה יותר נגד איראן, גם בטהראן - אך היא נבלמה ברגע האחרון ● כל העדכונים

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

הפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, אתמול (ש') / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"ארגון טרור השתלט": גל הפגנות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה

ביום חמישי האחרון, נעצרו מעל מאה סטודנטים שהשתתפו בהפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, וההפגנות מאז נמשכות במלוא עוזן ● פרופ' שי דוידאי מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה צייץ בעקבות האירועים: "ארגון טרור השתלט על האוניברסיטה והמדינה צריכה להתערב ולהשתלט על הקמפוס"