גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לנשים מהחברה החרדית יש מיתוג של מי שרוצות לחזור לילדים מוקדם. גילינו שזה הפוך"

ארגון קמא-טק מקדם שילוב חרדים בהייטק כבר כמה שנים, אך גם שם הופתעו מהביקוש של נשים מהחברה החרדית לקורס בניתוח נתונים ● הנשים ניצלו את יתרונות הלמידה מרחוק כדי לשפר את יכולותיהן, במטרה להתקבל לחברות טובות יותר ● האם ניתן לצמצם פערי שכר בהייטק, דווקא עכשיו?

סדנה בקמא־טק / צילום: קמא־טק
סדנה בקמא־טק / צילום: קמא־טק

משה פרידמן, מייסד ומנכ"ל ארגון קמא-טק לשילוב חרדים בהייטק, לא ציפה לכזאת הצלחה. פרידמן פרסם בחודש מרץ הודעה על פתיחת קורס ראשון מסוגו לדאטה אנליטיקס, ניתוח נתונים, לנשים חרדיות ובתוך ימים מצא עצמו מוצף בפניות ממועמדות רלוונטיות. "לא עשיתי ממש שיווק לקורס, רק שמתי מודעה בפייסבוק ושלחתי לכמה אנשים בווטסאפ, אבל המידע עבר מפה לאוזן", מספר פרידמן. "הגענו מהר מאוד ל-300 נרשמות, שכולן נשים שכבר יש להן הכשרה טכנולוגית ועובדות בהייטק. בשלב הזה עצרנו את ההרשמה, כי ידענו שזה קורס פיילוט ואנחנו רוצים לעשות משהו קטן יחסית. אם היינו ממשיכים, יכולנו להגיע גם ל-3,000 נרשמות. הבנו שנגענו כאן במשהו גדול שנמצא מתחת לפני האדמה".

משה פרידמן / צילום: איל יצהר, גלובס

המשהו הגדול שקורס דאטה אנליטיקס נגע בו הוא רצונן של נשים חרדיות, שכבר עובדות בהייטק או לפחות בסביבתו, לשדרג את מעמדן בתעשייה. נשים הן בדרך כלל המפרנסות העיקריות במשקי בית בחברה החרדית ויותר ויותר מהן השתלבו בשנים האחרונות בהייטק. לפי דוח שפרסמה קמא-טק בשיתוף עם האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) ביולי האחרון, מספר הנשים החרדיות המועסקות בתעשייה זינק ב-86% בתוך ארבע שנים בלבד.

אלא שעל אף ההצלחה לכאורה בהשתלבות בתעשייה, בחברה החרדית עדיין לא נהנים מהשכר הגבוה שהתחום מציע לעובדיו. לפי נתוני רשות המסים, נכון ל-2017 השכר הממוצע של עובד חרדי בתעשיית ההייטק עומד על 10,830 שקל, לעומת 22,479 שקל לעובד לא חרדי. פער ניכר קיים אפילו כשמשווים את השכר רק של עובדים בעלי תואר, כאשר חרדי עם תואר אקדמי ישתכר 25,928 שקל בממוצע בהייטק לעומת 34,689 שקל לעובד לא חרדי.

מאחורי פערי השכר עומדים גורמים שונים. עובדים מהחברה החרדית, ובייחוד עובדות, מגיעים להייטק ללא שירות צבאי, שפותח לא פעם את דלתות הכניסה לתעשייה לבוגרי יחידות טכנולוגיות. גם ההשכלה איתה מגיעות עובדות מהחברה החרדית להייטק, כמו לימודי הנדסאית תוכנה בסמינרים חרדים או לימודים במכללה חרדית ובאוניברסיטה הפתוחה, נחשבת לנחותה בהשוואה לרקע האקדמי של עובדים אחרים. על כל זה אפשר להוסיף גם אפליה לרעה. "אפילו בעל תואר שני במדעי המחשב מהחברה החרדית יתקשה להתקבל לעבודה טובה", אומר פרידמן.

שילוב הגורמים הללו משאיר עובדים מהחברה החרדית, או אם לדייק בעיקר עובדות, המועסקות בהייטק במה שפרידמן מכנה השוליים הנמוכים של התעשייה. מטרת קורס דאטה אנליטיקס היתה לתת לתלמידות שדרוג מקצועי שיאפשר להן להתקבל לחברות ההייטק הנחשבות כעובדות מן המניין. לאחר סדרת מבחנים ומיונים, נבחרו מבין המועמדות הרבות בסופו של דבר 22 סטודנטיות חרדיות שנכנסו לקורס. הקורס הועבר על ידי קמא-טק, כשהתוכנית המקצועית שלו נכתבה על ידי אנשי מרכז המחקר והפיתוח של פייסבוק ישראל. בקורס הופיעו גם מרצים אורחים מחברות כמו פייבר, וויקס ואפספלייר.

"זה היה מדהים לראות כמה נשים חרדיות רוצות לפרוץ קדימה, לתפקידים יותר טובים, ושהן מוכנות לעבוד קשה בשביל זה", אומר פרידמן. "לנשים חרדיות בהייטק יש לעיתים מיתוג שלילי, של מי שבאות למשרה חלקית, רוצות לחזור לילדים בשלוש בצהריים ולא יפתחו אף פעם מחשב בבית. בקורס גילינו מצב הפוך וכל המרצים שהבאנו מהתעשייה התרשמו מהצמא והתשוקה של הסטודנטיות ללמוד. חלק מהתלמידות כבר נמצאות בתהליכי קבלה מתקדמים לחברות מובילות בארץ. נראה שהן רק חיכו שיפתחו להן את השער". בעקבות ההצלחה, קמא-טק כבר פתחה קורס מקביל לדאטה אנליטיקס לגברים מהחברה החרדית, שנמצא בימים אלו בעיצומו.

לימודים שבוע לאחר הלידה

מלבד המוטיבציה הגבוהה של הסטודנטיות, היתה כנראה עוד סיבה שהקפיצה את הביקוש לקורס - הקורונה. בשל המגפה כל השיעורים בקורס, כולל המבחנים, התקיימו דרך הזום. מה שיכול היה להיחשב כחיסרון, נתן בפועל לחלק מהתלמידות הזדמנות להשתתף בלימודים. לאה (27), נשואה+3, היא אחת מהן. היא למדה תואר ראשון בפיזיקה ותואר שני במידענות באוניברסיטה בצרפת לפני שעלתה לארץ עם בעלה, שלומד כיום בישיבה ובמקביל משלים תואר בהנדסת תעשייה וניהול. בישראל היא עבדה עד היום כמידענית בחברות הייטק. "אבל אף פעם לא הייתי הייטקיסטית", היא מבהירה בשיחת זום.

"כבר בזמן הלימודים ראיתי שמידענות קרובה מאוד לתחום של מידענות נתונים ולא חסר לי הרבה כדי להתפתח לתחום הזה", היא מספרת. "התעניינתי בקורסים בתחום, אבל אני גרה בגבעת זאב וכל הקורסים שראיתי היו במרכז, שזה פחות התאים. כשפרצה הקורונה, הבנתי שיש לי הזדמנות לקחת קורס מקוון. לקורס של קמא-טק הגעתי לא בגלל שזה קורס רק לחרדיות, אלא בגלל שראיתי שהמרצים בקורס מגיעים ממש מהתעשייה ולא מהאקדמיה. זה עזר שהלימודים בקמא-טק היו בערב, במיוחד בזמן הקורונה כשהילדים בבית ובבקרים הם משתגעים".

כיום לאה נמצאת בתהליך קבלה למספר חברות הייטק, כאשר חלק מחברותיה לקורס כבר התקבלו לעבודה. "היתה אצלנו בחורה שילדה חודש אחרי תחילת הקורס ותוך שבוע-שבועיים כבר חזרה ללימודים. היום היא כבר נכנסה לחברה", היא מספרת. מלבד החומר המקצועי שקיבלה, לאה אומרת שהקורס עזר לה להפיג חלק מהחששות בנוגע לתהליך הקבלה לעבודה בהייטק. "בעבר היו לי חששות שברגע שיראו מישהי כמוני עם כיסוי ראש, ישר לא ירצו להעסיק אותי, כי יחשבו שאני מתכוונת מיד לצאת לחופשת לידה", היא מודה. "אבל בקורס דיברנו עם מנהלים ואנשי משאבי אנוש בחברות הייטק. הם הסבירו שאפילו אם אישה בהיריון, זאת לא סיבה שלא לקבל אותה לעבודה. גם הם ראו שנשים חרדיות רוצות ומוכנות לעבוד בהייטק והן לא פחות בעלות מוטיבציה מנשים לא חרדיות".

"לתת ביטחון להיות משתתפים"

שירה (23), נשואה+1, מאזור ירושלים, סיימה תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול במרכז האקדמי לב. בסיום הלימודים היא עבדה באגף מערכות מידע במשרד ממשלתי ובמעבדה בתחום הרפואי. אחרי שילדה ויצאה לחופשת לידה, שירה החליטה שהגיע הזמן להשתדרג מקצועית. עם תינוק בן ארבעה חודשים, גם לה סייעה העובדה שהלימודים היו מקוונים.

"רציתי להתמקצע בתחום של דאטה אנליסט. זה אמנם משהו שלמדתי בתואר, אבל יש הבדל בין לעשות קורס אקדמי לבין להתעסק רק בזה במשך מספר חודשים", אומרת שירה. "מבחינתי, חופשת הלידה היתה הזדמנות וגם הקורונה היתה הזדמנות, כי יותר נוח ללמוד מהבית דרך הזום בשעות הערב. זה נותן גמישות כי אפשר לכבות את המצלמה לפעמים ואפשר לחזור ולצפות בשיעורים מוקלטים. למרות זאת אני לא הייתי שוללת גם קורס פרונטלי".

שירה אומרת שהתרשמה לחיוב מחברותיה לקורס. "הרמה היתה טובה מאוד. היו בקורס נשים בנות 40, אמהות לשבעה ילדים, בעלות רזומה סופר מכובד ומאוד חרוצות", היא אומרת. מבחינתה, החיבור לתעשייה היה הדבר החשוב ביותר. "בקורס קיבלנו תרגילים עם מאגרי נתוניים אמיתיים והבנו איך לעבוד באמת. עבדו איתנו על פיתוח חשיבה עסקית וחיבור לצורך העסקי של החברה. אלו דברים שחסרים באקדמיה".

כמו לאה, גם שירה אומרת שהיא מודעת לשינויים שתצטרך לעשות כדי למצוא עבודה טובה בהייטק. "המטרה שלי היא להתמקצע בתור אנליסטית. הייתי מעדיפה כמובן לעבוד בירושלים, אבל ההיצע שם נמוך ובעולם האנליזה אין כמעט עבודה באזור. אני גרה קרוב לכביש 433 ואני נוהגת, לכן גם מוכנה להתרחק מירושלים", היא אומרת.

אהרון פרייז'ר, מנהל צוות ניתוח נתונים בפייסבוק ישראל, עלה מארה"ב בשנות ה-30 לחייו והתיישב בגוש עציון. בארה"ב הוא למד מדעי המחשב, אבל כשהגיע לארץ, לא מצא עבודה בתחום ופנה לתואר שני בבריאות הציבור. דווקא אחרי התואר הזה, הוא התגלגל להייטק כמדען נתונים. "מכיוון שחלק גדול מהצוות שלי עשה כמוני הסבה מתחומים אחרים לעולם של נתונים, החלטנו בשלב מסוים לכתוב דף שירכז את המשאבים החינמיים שיש ברשת, כדי שאנשים אחרים יוכלו ללמוד את התחום לבד", הוא מספר. "אחר כך חשבנו לעלות מדרגה וחיפשנו שותף כדי לבנות איתו קורס בתחום".

אהרון פרייז’ר, פייסבוק / צילום: באדיבות פייסבוק

במקביל לתפקידו המקצועי, פרייז'ר משמש גם כממונה על הגיוון התעסוקתי בפייסבוק ולכן הוא החליט לפנות לקמא-טק. יחד הם בחרו להפנות את הקורס הראשון לנשים חרדיות. לדעתו, דווקא תחום ניתוח הנתונים יכול להיות מקפצה לנשים חרדיות לכניסה לחברות ההייטק הנחשבות. "בשוק ההייטק יש מסלול מאוד מוגדר שמוביל לתפקידי תכנות דרך שירות ב-8200 ולימודים באוניברסיטה. מועמדת חרדית תצטרך להתחרות על כל תפקיד כזה עם חמישה מועמדים שיש להם בדיוק את הדברים האלה בקורות החיים", פרייז'ר אומר. "לעומת זאת בשוק יש חוסר קיצוני במדעני נתונים ואין מסלול מובנה שמכשיר אותך כמדען נתונים. זה קצת כמו המערב הפרוע. בגלל שהשוק כל כך צמא לאנשי דאטה, אף אחד לא יצפה מהמועמדים להגיע מ-8200 או מהאוניברסיטה".

האם בנית את התכנים בקורס ספציפית לנשים חרדיות?
"התוכן בבסיסו מתאים לכל אדם שנמצא בתחילת הקריירה ורוצה ללמוד את המקצוע, אבל העובדה שמדובר בחרדיות ישבה ברקע. הן מגיעות עם קצת פחות ביטחון בנוגע למקום שלהן בתעשייה. ניסינו להרחיב את הראייה של המשתתפות ולגרום להן להבין שהן יהיו אלו שיקבלו החלטות ויקבעו יעדים. בעולם של גיוון תעסוקתי, אנחנו יודעים שלא מספיק להעסיק אנשים מכל האוכלוסיות, צריך לתת להם ביטחון גם להיות משתתפים פעילים בארגון".

במסגרת ההכנה לקורס התייעץ פרייז‘ר עם חנה פרידמן, מהנדסת תוכנה בפייסבוק המשתייכת לחברה החרדית. פרידמן סיימה לימודי הנדסאית תוכנה בסמינר, המסלול הנפוץ בקרב נשים בחברה החרדית, שבדרך כלל מוביל לדבריה לעבודה בחברות אאוטסורסינג חיצוניות המעסיקות צוותיים כל-חרדיים בשכר מינימום ובתפקידים פחות מאתגרים מקצועית. לה היה מזל לצאת מהמעגל הזה. "אמא שלי עובדת בהייטק והיא הכירה מישהו ששלח את קורות החיים שלי לפייסבוק", היא מספרת. "כשבאתי שמחה וטובת לב לספר לחברות שהתקבלתי, גיליתי שהן לא יודעות על מה אני מדברת. מבחינתן, חברות אאוטסורסינג היו האופציה היחידה".

לדברי פרידמן, העבודה כחרדית בפייסבוק מזמנת דילמות. "צוות שלי תומך במוצר שאנחנו עובדים עליו מסביב לשעון. כמובן שאני לא יכולה לעבוד בשבת, אבל אני לא רוצה שבגללי חבר אחר יצטרך להקריב את סוף השבוע שלו. הוא לא אשם. חיפשנו לזה פתרונות ובסוף החלטנו שהעבודה בסופי שבוע תהיה על בסיס התנדבותי ומי שמתנדב, יקבל חופש באמצע השבוע", היא אומרת.

גם פרידמן מסכימה כי הקורונה פותחת הזדמנויות חדשות לנשים חרדיות. "לאישה חרדית, טובה ככל שתהיה, תמיד יש חשש להגיע למקום שהיא לא מכירה. להיות בקורס שיש בו מרצים גברים. כשהכל קורה מהבית דרך הזום, החששות האלה מתעדנים".
לאירועי זום אפשר "להגיע" גם מטבריה

משה פרידמן מקמא-טק נתקל גם הוא באפקט של הקורונה. "אנחנו עושים הרבה אירועים על הייטק לקהל חרדי. לא מזמן עשינו בדיקה וגילינו שפי ארבעה יותר עובדים מהחברה החרדית השתתפו באירועים שלנו בחצי השנה של הקורונה לעומת שנה קודמת. הרבה מהממשתתפים הם אנשים שלא יכלו להגיע לאירועים האלה בעבר. יש לדוגמה קבוצה של חרדים בטבריה שכל הזמן ביקשה ממני לעשות שם אירועים. אני תמיד אמרתי שזה רחוק מדי. היום הקבוצה הזו משתתפת בכל האירועים דרך הזום. יש כאן מהפכה". 

עוד כתבות

אוהד גולדברג  צילום: יחצ

משריינים חיסונים: מנכ"ל אסטרהזנקה בישראל מגלה מה עמד מאחורי ההסכם עם המדינה

ישראל הייתה אמורה לקבל הקצאה של מנות חיסון דרך מנגנון חלוקה של ארגון הבריאות העולמי וקואליציית החיסונים ● מה גרם לה לבסוף לנהל מו"מ ישירות עם אסטרהזנקה העולמית?

מפגינות בעצרת נגד אלימות נגד נשים בכיכר רבין / צילום: שלומי יוסף, גלובס

בשנת 2019 פחות ממחצית מנפגעי אלימות דיווחו למשטרה

כך עולה מסקר ביטחון אישי 2019 של הלמ"ס שמתפרסם לרגל יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים ● מהסקר עולה בין היתר כי שיעור הנפגעים מעבירות בקרב צעירים בני 34-20 - נשים וגברים - גבוה יותר מהשיעור בקרב בני 35 ומעלה

משרדי תאגיד השידור הציבורי כאן 11 / צילום: שלומי יוסף, גלובס

העורכים יצאו למרד ובתאגיד שוקלים לבטל את חדשות הלילה

עורכי חטיבת החדשות מסרבים ליישר קו עם החלטת ההנהלה שתהפוך אותם גם לקריינים, לאחר שהנהלת התאגיד החליטה להפסיק בסוף שנת 2020 את עבודתם של חלק מהמגישים הבכירים והוותיקים ● "כאן חדשות" בתגובה: "לא הייתה כוונה לבטל את מבזקי הלילה"

מטוס ישראייר / צילום: יחצ

מתקרבת לישראייר? קרן פורטיסימו חושפת את ההצעה לרכישת החברה

קרן פורטיסימו מציעה לרכוש 90% ממניות ישראייר בתמורה ל-75 מיליון שקל במזומן כן להשקיע עוד 25 מיליון שקל בחברה מיד עם סגירת העסקה וזאת מבלי לדלל את שיעור ההחזקה של אי.די.בי , שיישאר 10%

בנימין נתניהו ובני גנץ / צילום: Associated Press

פארסת התקציב: העליון הורה לממשלה לנמק את דחיית אישורו

בג"ץ הוציא צו על תנאי לכנסת ולממשלה: נמקו את "פשרת האוזר" לדחיית אישור התקציב ● בכך רומז בג"ץ שהוא מסתייג מהיעדר תקציב מדינה מאושר

מייסדי פרספטו: דור אבוחצירא, שגיא בלונדר, רביב רז ואריאל אביטן / צילום: פרספטו

פרספטו מגייסת 45 מיליון דולר ומשתפת פעולה עם בוסטון דיינמיקס

פרספטו, המפתחת רחפנים אוטונומיים המשמשים לניטור תשתיות, מתכוונת להכפיל את כוח-האדם בשנה הקרובה ● הטכנולוגיה של פרספטו תשולב ברובוט דמוי הכלב של בוסטון דיינמיקס - ספוט

עבודה מהבית. צוברת תאוצה / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

4 סיבות לכך שכלכלת-העבודה-מהבית לא הולכת לשום מקום

גם אם הקורונה תיעלם בגלל החיסונים, השינויים בהרגלי הצריכה ובאופן שבו אנו סועדים, מתעמלים ומבדרים את עצמנו, צפויים להישאר איתנו כאן לעוד הרבה זמן

 

שלט רחוב בוול סטריט, ניו יורק / צילום: Mike Segar, רויטרס

לראשונה: הדאו ננעל מעל 30 אלף נקודות; הנפט זינק והזהב נחלש

הדאו עלה ב-1.5%, נאסד"ק הוסיף 1.3% ומדד S&P 500 התקדם ב-1.6% ● הנפט ברמתו הגבוה ביותר מאז מרץ ● טסלה זינקה לשווי של יותר מחצי טריליון דולר ● הביטקוין משלים זינוק של כ-50% בחודש האחרון ● מדד דאקס עלה ב-1.3%, פוטסי 100 קפץ ב-1.5% וקאק 40 טיפס ב-1.2%

קבוצת עזריאלי, אמות, מליסרון, גזית גלוב, אלרוב נדל"ן / צילום: איל יצהר, יח"צ

קיבלו את החיסון? הנדל"ן והבנקים מציגים זינוק של 30% מסוף ספטמבר

שינוי מגמה? סקטור הנדל"ן והבנקים בשוק המקומי מציגים התאוששות מרשימה בשבועות האחרונים ● כלכלני הראל פיננסים מעריכים כי בשוק הישראלי נוצרה הזדמנות בסקטורים הללו, ומתמידים בחברות הטכנולוגיה והתוכנה הישראליות ● לגבי מצב המשק בקרדיט סוויס מעריכים: "ישראל תחזור לפעילות שגרתית, ללא מגבלות, אך ורק במחצית השנה של שנת 2021"

דניאל מלכה, מנכ"ל IBM ישראל / צילום: מירי דוידוביץ'

יבמ מפטרת עשרות עובדים במערך המכירות בישראל

הפיטורים הם חלק מהמלך גלובלי, שצפוי להסתיים בפיצול החברה לשתיים והקמת חברה חדשה שתתמקד במחשוב ענן ובינה מלאכותית

מיכל הלפרין / צילום: יונתן בלום

אינטרנט, טלוויזיה וטלפון בחבילה אחת? בזק מקבלת סוכרייה מרשות התחרות

רשות התחרות שוקלת לבטל התנאי במיזוג האוסר על בזק ו-yes למכור חבילות טריפל לא פריקות ● משרד התקשורת מתנגד ● כמו כן, הרשות שוקלת לשנות את התנאי האוסר על בלעדיות על yes כך שלא יחול על רכש תוכן זר, להוציא תכני ספורט ותכנים מקומיים שאינם נכנסים להגדרת הפקות מקור

נשיא ומנכ"ל החברה, בצלאל (בוצי) מכליס + מיקי פדרמן / צילום: תמר מצפי

"הקורונה מאחורינו": מניית אלביט איבדה 30% בשנה, אז למה המנכ"ל כל כך אופטימי?

חברת הציוד הביטחוני מסכמת את הרבעון השלישי עם גידול בהכנסות והמנכ"ל בצלאל מכליס מכריז: "למדנו להתמודד היטב עם השלכות הקורונה" ומעריך כי חילופי הנשיא בארה"ב לא יקטינו את השוק הביטחוני ● מי שיכול להיות קצת פחות מרוצה הוא בעל השליטה מיקי פדרמן, ששווי אחזקותיו נחתך במיליארד דולר בשנה

שוברים את שגרת האלימות / צילום: יח"צ

המאבק באלימות נגד נשים: פובליסיס ולקוחותיה משתלטים על ברייק הפרסומות

ביוזמת משרד הפרסום ליאו ברנט מקבוצת פובליסיס, הקבוצה תשתלט מחר על ברייק פרסומות, במהלכו יעלו חלק מהמפרסמים הגדולים שלה קמפיינים המותאמים למסר המלחמה באלימות נגד נשים

רונן סמואל, מנכ"ל קורנית / צילום: איל יצהר, גלובס

קורנית הודיעה על הקמת פעילות עסקית חדשה; המניה ממשיכה לטפס

הפעילות החדשה, הממוקדת בייצור דיגיטלי על פי דרישה, מבוססת בחלקה על רכישת חברת Custom Gateway שבוצעה לפני מספר חודשים תמורת 17 מיליון דולר

אלון מאסק, החודש. נשמע אופטימי כהרגלו / צילום: Patrick Pleul, Associated Press

טסלה קופצת לשווי של יותר מחצי טריליון דולר והמנכ"ל אלון מאסק הוכרז כאדם השני העשיר ביותר בעולם

השווי האישי של אלון מאסק, מייסד טסלה וספייס X, טיפס במהלך 2020 ב-100.3 מיליארד דולר ● במקום הראשון ברשימה עומד עדיין מנכ"ל אמזון ג'ף בזוס ● מניית טסלה מזנקת בוול סטריט ושווי החברה עקף את רף חצי טריליון הדולר

מודעת הדרושים של moosh / צילום: moosh

דרוש מנהל למשרת אב: מודעת הדרושים המפתיעה של moosh

וגם: המינוי החדש של עמר בר-לב וקצת חדשות טובות בצל הקורונה

קניון הזהב ראשון לציון - אגף חדש מול אגף ישן / צילום: תמר מצפי

פסק הדין שעשוי לגרום לעלויות הארנונה של הקניונים לטפס

בית המשפט המחוזי פסק שהקניונים ישלמו תעריף ארנונה מוגדל גם על המעברים ולא רק על החנויות, שכן הם חלק אינטגרלי משטח הקניון עצמו

סינוורלד/ צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

ענקית בתי הקולנוע סינוורלד השיגה 750 מיליון דולר בניסיון לצלוח את משבר הקורונה

החברה לוותה 450 מיליון דולר מקרנות השקעה, חידשה קו אשראי בהיקף של 110 מיליון דולר ובונה על החזרי מס בסדר גודל של כ-200 מיליון דולר ● לסינוורלד חוב עצום של כ-5 מיליארד דולר

רכישת דירה על הנייר /צילום:  Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

בעשרת החודשים הראשונים של השנה היקף המשכנתאות עלה ב-14% בהשוואה ל-2019

למרות הסגר, היקף המשכנתאות בחודש אוקטובר הגיע לשיא של עשור ועמד על 6.2 מיליארד שקל ● דחיית המשכנתאות נותרה ברמה יציבה של כ-12% מכלל יתרת החוב על משכנתאות

ג'נט ילן צילום: רויטרס,
JONATHAN ERNS

הכירו את ג'נט ילן, שרת האוצר הראשונה של ארה"ב

ילן שזוכה להערכה משני צדי המפה הפוליטית, צפויה לקבל את אישור הסנאט ובכך להפוך לאישה הראשונה בתפקיד זה ● זאת אחרי שכבר שברה תקרת זכוכית אחרת - הנגידה הראשונה של הפד ● ילן יורשת את אחד התפקידים התובעניים ביותר בממשל ביידן, ותעמוד מול אתגרים ייחודים בשל הקורונה