גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יש לי חלום: העימות הנשיאותי שלא יהיה, והשאלות שיוותרו ללא מענה

חנן שטיינהרט מדמיין איך היה נראה עימות נשיאותי השלישי בין דונלד טראמפ לבין ג'ו ביידן, אם הוא היה מנחה אותו או לכל הפחות כותב את השאלות ● האם המועמדים היו עונים, מתחמקים או מנסים לטשטש את התשובות לשאלות הכלכליות שבוערות מתחת לרגליה של אמריקה כבר יותר מדי שנים

העימות הראשון בין ג'ו ביידן ודונלד טראמפ  / צילום: Patrick Semansky, AP
העימות הראשון בין ג'ו ביידן ודונלד טראמפ / צילום: Patrick Semansky, AP

בחלומי הנחיתי את העימות הנשיאותי השלישי (זה שלא יתקיים בסוף), וכך זכיתי לשאול את השאלות הכלכליות החשובות שהפוליטיקאים מבקשים לטשטש, והציבור מסרב לשמוע.

השאלה הראשונה עוסקת במערכת הבריאות האמריקאית

"אמריקה מוציאה על בריאותה כ-5% מהתוצר העולמי, או כמעט חמישית (18.5%) מכל התוצר שלה עצמה; הרופאים בה מרוויחים פי 3 מאשר אלו בגרמניה; מנהלי בתי החולים שלה מרוויחים פי 5 ממקביליהם בגרמניה; ותרופות? אמריקאים משלמים כמעט פי 4 עבור התרופות - כך על פי מחקר של אחת מוועדות הקונגרס מ-2019.

הוצאות הביטוח הרפואי גם הן יקרות ביותר, כמעט פי שתיים וחצי מהעלויות בגרמניה. עלות ממוצעת למשפחה של 14 אלף דולר כפרמיות לשנה ועוד בממוצע כ-4,000 דולר השתתפות עצמית. במקביל, עלות הביטוח הרפואי התייקרה בממוצע ב-5% לשנה בעשור האחרון.

אלא שבניגוד למצופה, כאשר הדברים מגיעים לתוצאות הדברים הפוכים לגמרי. בגרמניה, שמוציאה 11.7% מהתמ"ג על בריאות - 6,646 דולר לאדם לעומת 11,072 דולר בארה"ב - תוחלת החיים הממוצעת עומדת על 82.26 לעומת 78.87 בארה"ב.

המרכז הרפואי לגונה בניו יורק, אפריל / צילום: John Minchillo, Associated Press

בגרמניה יש שמונה מיטות בבית חולים לאלף נפש לעומת 2.6 בלבד בארה"ב. גם במספר רופאים ארה"ב בפיגור: 2.6 רופאים לאלף נפש בארה"ב לעומת 4.6 רופאים לאלף נפש בגרמניה.

לעומת זאת, בתמותת ילדים עד גיל 5, אמריקה דווקא מובילה עם 5.8 מתים לאלף איש לעומת 3.4 בגרמניה, כך לפי ספר הנתונים של הסי.איי.אי. למרות שאמריקה מוציאה על מערכת הבריאות שלה באופן משמעותי יותר משאר העולם, כאשר זה מגיע לכיסוי ביטוחי לכ-27.5 מיליון אמריקאים (כ-8%) אין שום סוג של ביטוח רפואי, לעומת כ-143 אלף בגרמניה (כ-0.2% מהאוכלוסייה).

השאלה היא האם זה נראה סביר שאמריקה מוציאה כמעט 50% יותר מגרמניה על שירותי בריאות ומקבלת בתמורה בערך חצי מהתוצאות? האם זה סביר שמשפחה אמריקאית ממוצעת תוציא על שירותי בריאות כמעט 30% מההכנסה המשפחתית החציונית? האם זה סביר ששליש מהתושבים נמנעו בשנה האחרונה מלפנות לשירותי רפואה בגלל העלות הכרוכה בהם (כך על פי סקרים שפורסמו בשנים האחרונות)? אם כל זה אינו סביר, מדוע לדעתך אמריקה נקלעה למציאות אבסורדית זו? ומה בכוונתך לעשות בכדי לשנותה אם תבחר?

השאלה השנייה עוסקת בפערי העושר

כ-30 מיליון איש מחפשים בימים אלה עבודה באופן אקטיבי. בנוסף יש מיליונים שהתייאשו מלחפש ואינם נראים בסטטיסטיקות המובטלים. בתחילת המאה הזו 70% מהאמריקאים שהיו מסוגלים לעבוד, אכן השתתפו במעגל העבודה. לפני הקורונה המספר הזה עמד על 63.4%. היום הוא עומד על 61.4%.

אירגון הצדקה "פידינג אמריקה", העריך כי יחסרו בין 6 ל-12 מיליארד ארוחות בשנה הקרובה בכדי להאכיל את כל אלו שאינם יכולים לקנות אוכל. האירגון גם מצא כי באוגוסט השנה, 10% מתושבי אמריקה הבגירים, כ-22 מיליון איש, דיווחו שלא היה להם מספיק אוכל.

אזרחים אוספים תרומות מזון במסצ'וסטס, ספטמבר / צילום: Brian Snyder, רויטרס

כאשר מדובר בילדים המצב גרוע יותר. על פי ניתוח של "המילטון פרוג'קט", אחת מכל שלוש משפחות עם ילדים אינה מספקת מספיק אוכל לקיים אורח חיים אקטיבי ובריא. חלקם מדווחים על רעב ועל ויתור על ארוחות.

כל זאת בזמן שהונם של 643 האמריקאים העשירים ביותר גדל בכ-850 מיליארד דולר מ-2.95 טריליון דולר ל-3.8 טריליון דולר. יתרה מזו, ה-0.1% העשירים באמריקה הינם בעלים של עושר השווה למה שיש לכל ה-90% התחתונים ביחד. פער שלא היה כמוהו מאז מלחמת העולם. ואם לא די בכך, הואיל והמקור של רוב העושר הוא ברווחי הון, המס שהם משלמים על רווחי ההון האלו, קטן בערך בשליש מאשר המס ש-90% מהאמריקאים משלמים על שכר העבודה.

השאלה היא: האם לדעתכם בשעה ש-10% מהאמריקאים מתקשים למצוא מספיק כסף כדי לאכול, 30 מיליון איש מחפשים עבודה, ועשרות מיליונים איבדו את הביטוח הרפואי הניתן דרך המעביד, לא הגיע הזמן גם להטיל מיסים על האחוזון העליון והחברות הגדולות כך שאפשר יהיה לממן סיוע בסיסי לעשרות מיליוני אזרחי אמריקה הזקוקים לו?

השאלה שלישית עוסקת בחובות הממשל

ביום ההשבעה של הנשיא הבא בחודש ינואר, החוב של הממשלה הפדרלית צפוי לחצות את קו ה-28 טריליון דולר. במונחי תמ"ג החוב יהיה גבוה מאשר בשיאו ההיסטורי בתום מלחמת העולם השנייה. זהו גידול של 22 טריליוןן במאה הנוכחית. גם לפני הקורונה, הכלכלה שהנשיא תיאר כ"הטובה בהיסטוריה של אמריקה", הגרעון התקציבי עמד על כמעט טריליון דולר לשנה, ובשנת 2020 הוא עבר את ה-3 טריליון דולר. משרד התקציבים של הקונגרס מעריך כי ללא שינוי כיוון ממשי, הגירעונות ימשיכו לטפס בעשור הקרוב, וחובות הממשלה יגיעו לכ-40 טריליון דולר.

והשאלה היא: האם אתם חושבים שזה מוסרי, הוגן, או בר קיימא להשאיר לדורות הבאים את ערימת החובות הגדולה בהיסטוריה של אמריקה? ומדוע שלא תגבו במיסים את הוצאות הממשלה היום, או תקטינו את ההוצאות, ולא תטילו על הדורות הבאים את המיסים והקיצוצים, שאף אחד לא מעז לעשות כיום?

שאלה רביעית עוסקת בחלוקת מתנות לחברות עסקיות

בשש השנים האחרונות חברות התעופה הגדולות הרוויחו ביחד (לאחר כל ההוצאות) בערך 37 מיליארד דולר. בנוסף הן לוו (בזכות מדיניות הריבית הסופר נמוכה של הפדרל רזרב) עוד 14 מיליארד דולר. ביחד זה מצטבר ל-51 מיליארד דולר. כמעט כל הכסף הזה שימש לרכישה חוזרת של מניותיהם, קרי חלוקה לבעלי המניות. כעת משהם נקלעו למחסור במזומנים נותרה להם רק הממשל להישען עליו. בתוכנית ההצלה הראשונה הממשל הזרים להם 25 מיליארד דולר, ועתה בתוכנית השנייה שעל שולחן הקונגרס מוצע להזרים להם עוד 25 מיליארד. ביחד, 50 מיליארד.

טראמפ מבקר במפעל בואינג בצפון קרולינה, 2017 / צילום: Mic Smith, Associated Press

והשאלה היא: מדוע הציבור הרחב, שחלקו עדיין לא נולד (קרי הדורות הבאים שיירשו את חובות הממשלה) צריך לסבסד את בעלי המניות ואת בעלי החוב של החברות האלו? ואפילו אם המטרה היא למנוע פיטורים של עשרות אלפי עובדים, האין דרך זולה, צודקת והוגנת יותר להשיג יעד זה? למשל להעביר את החברות הליך של פשיטת רגל, כפי שחברת יונייטד אירליינס עשתה כבר בעבר, למחוק את בעלי החוב והמניות, ואז לסייע באופן נקודתי לפעילות בלבד, וגם זאת כנגד מניות ,או חוב שיוחזר בעתיד.

השאלה החמישית עוסקת בהדפסת כסף

במערכת הבחירות של 2016 אמר טראמפ ש"הפדרל רזרב שומר את הריבית למטה למטה כדי לשמור את הכל למעלה", וכי בגלל מדיניות הבנק יש לאמריקה "כלכלה מאד מזויפת". עוד הוא אמר שבגלל הריבית האפסית "הדבר היחיד שיש לאמריקה הוא שוק
מניות חזק, מלאכותי ומנופח". חלפו ארבע שנים ושערי הריבית כמעט ולא השתנו. ואכן לאמריקה יש כיום כלכלה "מאוד מזויפת", שזקוקה לגידול מתמיד בחוב ובהדפסת כסף כדי למנוע קריסה.

הלשכה לחריטה והדפסת מטבעות ושטרות בוושינגטון / צילום: LM Otero, Associated Press

החובות של כל המשק האמריקאי גדלו ב-4 השנים האחרונות בכ-16 טריליון דולר, מכ-64.9 טריליון במחצית 2016 לכ-80.8 טריליון במחצית 2020. זאת, לעומת גידול
של פחות מטריליון דולר בלבד בתמ"ג. יתרה מכך, עוד לפני הקורונה, ההתאוששות ממשבר 2009 הייתה האנמית ביותר מבין תקופות התאוששות מאז מלחמת העולם השניה, פחות מ-2% בממוצע לשנה.שוק המניות לעומת זאת עדיין "חזק ומנופח" (כלשון הנשיא ב-2016) הרבה מעל מעל כל המספרים ההיסטוריים.

והשאלה היא: מה נשתנה מאז 2016? האם הכלכלה האמריקאית יכולה להמשיך ולהתקיים לאורך זמן על מדיניות הבנויה על גידול מתמיד בחוב לכל סוגיו, הדפסת כסף, ושערי ריבית מלאכותיים? האם אתם מבינים ששערי ריבית אלו וגידול החובות בקצב כזה, ייקר את החינוך, הדיור והרפואה, האוניברסיטאות וייצא את רוב הבסיס התעשייתי של אמריקה לסין. אילו צעדים הייתם נוקטים לנסות לשנות את המסלול הזה?

השאלה השישית עוסקת בעתיד של הקשישים

על פי הדוחות של מדיקר (הביטוח הרפואי לתושבים מעל גיל 65) הכסף שהצטבר בקרנות השונות יאזל בתוך 5 שנים. על פי דוחות הביטוח הלאומי מהתקופה שקדמה לקורונה, הכסף בקרנות ייגמר בעוד 12 שנה. החל מאותו הרגע יוכלו לשלם למבוגרים הזכאים רק 75% מהקצבאות. גם סכומים אלו ילכו ויצטמצמו עם השנים. וזאת, רק אם הכסף יילקח מהדורות הצעירים יותר. מומחים רבים מעריכים את הפער בין התחייבויות הממשלה לתוכניות אלו ודומות להן לבין הכנסותיה ממיסים בלמעלה מ-200 טריליון דולר.

והשאלה היא: האם אתם סבורים שצריך לעשות משהו כדי לאפשר לתוכניות החשובות האלו לעמוד בעיקרי התחייבויותיהם בעשורים הבאים? ואם כן מה בדעתכם לעשות כדי שכך יהיה?

בית אבות בקליפורניה, אפריל / צילום: Gregory Bull , Associated Press

והיו לי עוד שאלות. על תקציב הביטחון האמריקאי המופרז; על הקלות המס של טראמפ שהלכו כמעט כולן לרכישה עצמית של מניות; על 1.7 טריליון הדולר של חובות הסטודנטים ומה יהיה בסופם; ועל איזה חזון יש להם כדי להוציא את אמריקה מהבור הכלכלי והחברתי העמוק, שהמדיניות המוניטרית והפיסקלית של העשורים האחרונים, (בסיוע אדיב של הקורונה), הפילה אותה לתוכו.

אך יותר מכל, חלמתי על ציבור מעודכן הדורש תשובות לכל השאלות הנכונות, במקום לאכול את כל נאומי ההסתה והשטנה. על פוליטיקאים המעזים להתעמק, ללמוד ואולי אף להגיד את האמת, ועל דור שמרגיש אחריות לא רק על עצמו אלא גם על העולם שיותיר לילדיו הרבה אחרי שלא יהיה פה. שאלות רבות וטובות, אך הקצתי, והנה חלום.

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקאסט KanAmerica.Com. בטוויטר: chanansteinhart

עוד כתבות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל