גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוא נסע לווינה לעבוד כמאבטח וחזר עם אקזיט של יותר מחצי מיליארד דולר

חגי הרטמן הקים את חברת השיווק בענן אמרסיס, שנמכרת לענקית התוכנה SAP ● בראיון ל"גלובס" הוא מספר על החברה האוסטרית שהנהלתה ישראלית ברובה, ויש לו גם מסר ליזמים: "ישראלים טובים מאוד בלהביא לקוחות, אבל לא יודעים להשתמש בשיווק כדי לשמר ולמכור ללקוחות קיימים"

חגי הרטמן, SAP / צילום: ורנר שטרייטפלדר
חגי הרטמן, SAP / צילום: ורנר שטרייטפלדר

בבוקר יום שבת בחודש יוני השנה, חגי הרטמן שכב עדיין במיטה בביתו בווינה, אוסטריה, ופתח הודעה שנשלחה אליו דרך לינקדאין ממחלקת המיזוגים והרכישות של ענקית התוכנה האירופית SAP. ההודעה היתה חברותית אך קורקטית יחסית ולא חשפה כוונות מפורטות, אבל הרטמן, מייסד חברת השיווק בענן אמרסיס (Emarsys), כבר הבין שמשהו גדול עומד לקרות.

"באותו השלב ידעתי ש-SAP מגששת לגבינו ושיש לה דעה טובה עלינו, אך עדיין לא היו לנו שום קשר ישיר איתה", מספר הרטמן ל"גלובס" בשיחת זום. "אני בן אדם זהיר ובעבר כבר קיבלתי לא מעט פניות, אבל מבחינתי SAP היתה בגדר חלום. היה ברור לי שאמרסיס ו-SAP זאת התאמה מושלמת ולכן היה מרגש לקבל את ההודעה. עניתי מיד להודעה וקידמנו את כל התהליך מהר".

אותה הודעה דרך לינקדאין הובילה להכרזה של SAP ב-1 באוקטובר כי היא רוכשת את אמרסיס. העסקה צפויה להיסגר סופית במהלך נובמבר לאחר קבלת האישורים הרגולטוריים, ו-SAP תשלם, לפי הערכות, מעל חצי מיליארד דולר על הרכישה. אמרסיס, שגייסה עד היום כ-60 מיליון דולר ומעסיקה 800 עובדים ב-13 משרדים בעולם, היא אמנם על הנייר חברה אוסטרית, אך מייסדיה ומנהליה הבכירים כולל המנכ"ל, סמנכ"ל הכספים ומנהל המוצר הראשי הם דווקא ישראלים.

אמרסיס הוקמה בשנת 2000 בווינה. מייסדיה הם דניאל הררי, ישראלי-אוסטרי, שעזב כבר את החברה; ג‘וזף אהרונר האוסטרי, דור רביעי למשפחת מייסד תאגיד הרכב פורשה, שהוא גם בעל המניות המרכזי בחברה והיו"ר, והרטמן הישראלי, שכיהן כמנכ"ל עד 2016 וכיום משמש בתור מנהל החדשנות הראשי בחברה. הרטמן הגיע לאוסטריה במקור לעבודת אבטחה, נשאר בגלל האהבה וכעת רושם את אחד האקזיטים הטכנולוגיים הגדולים בתולדות המדינה.

"אין בווינה אקוסיסטם. היא נשארה מדבר"

הרטמן (51) נולד וגדל בירושלים. משפחתו ניהלה בית דפוס לעיתונים בירושלים והוא השתלב בעבודה בו עוד כילד צעיר. אולם, כשהיה בן 15, בית הדפוס פשט רגל כתוצאה מההיפר-אינפלציה הקטלנית של שנות ה-80.

"פשיטת רגל זאת חוויה שמחלחלת לעצמות של נער בגיל הזה", הוא מספר. "אני זוכר ששאלתי את אבא שלי למה פשט רגל והוא הסביר לי שבמקום לנהל, הוא פשוט עבד. במשך שנים לקחתי את המשפט הזה איתי ומאוד נזהרתי לא לעבוד. אם אתה עושה את העבודה בעצמך, כותב את הפרזנטציות ועובד על השיווק, אין לך ראייה מגבוה ואתה מאבד שליטה. זה משהו שגם לקחתי מהשירות שלי כחובש גדודי בתאג"ד 890 של הצנחנים. היו לי 7-8 חובשים ורופא, וכשהגיעו פצועים, אסור היה לי לגעת בהם כי הייתי צריך לנהל את האירוע".

אחרי השירות בצנחנים, הרטמן עבד כמאבטח בנציגויות ישראל בעולם ובאל על, לפני שפנה ללימודי מנהל עסקים במכללה למנהל. לקראת סיום התואר הראשון הכסף החל לאזול לו והוא החליט להקפיא את הלימודים לסמסטר ונסע לעבוד בתחנת אל על בויונה. שם הוא פגש יהודיה-וינאית, שהיתה לאשתו ואם ילדיו (כיום אשתו לשעבר). השניים התאהבו, חזרו יחד לתקופה בישראל, אבל בסוף השתקעו בווינה.

"אם לא הייתי מכיר אותה, אין שום סיכוי שהייתי מקים חברת הייטק דווקא בווינה", מבהיר הרטמן. "לא היה בווינה שום אקוסיסטם טכנולוגי, שום קרנות הון סיכון ושום מנטורינג. זה היה מדבר ועדיין נשאר מדבר. אני הייתי צריך ללמוד שם הכל לבד".

החברה הראשונה שהקים הרטמן בסוף שנות ה-90 עסקה בהשוואת תעריפי ביטוח לארגונים. היא לא נחלה הצלחה גדולה ונסגרה. "הייתי אז ישראלי חוצפן בן 29, שלא דיבר אפילו גרמנית. המתכנתים של החברה עבדו מהמרתף בבית שלי. אבל אחרי שנה הבנתי שהשוק לא בשל. האינטרנט לא היה עדיין מפותח, חברות לא הבינו מה אנחנו רוצים מהן וזה היה אתגר טכנולוגי לא פשוט לעשות השוואות בין ביטוחים אז".

אחד המשקיעים של סטארט-אפ הביטוח הכושל היה אהרונר, שמאוחר יותר שידך בין הרטמן לסוכנות צעירה לשירותי אינטרנט בשם אמרסיס, עוד השקעה שלו. "אלו היו ימי בועת הדוט-קום ואפשר היה לקבל השקעה על כלום. בחברה הזאת היו 18 ילדים, שלא ידעו ממש מה הם עושים", מספר הרטמן. "הם פיתחו משחק אונליין ואספו 10,000 יוזרים, אבל לא היה להם מושג מה לעשות איתם. אני נכנסתי והצעתי להם לבנות מערכת שמתקשרת עם המשתמשים האלה, כי מה הטעם לאסוף יוזרים אם לא עשית איתם כלום, מה אתה פילנטרופ של גיימינג? מהר מאוד נפרדנו מכל העובדים בחברה ונשארנו רק עם השם והמחשבים. אני הבאתי מפתחים מישראל שיבנו את המערכת".

ישראלים ימשיכו ויאיישו כאמור את התפקידים הבכירים באמרסיס לאורך שנותיה. כאשר החליט הרטמן לפרוש מתפקיד המנכ"ל ב-2016, "כי נמאס לי לעסוק בחרא כמו אירועים, משקיעים ורגולציה במקום בבניית מוצרים", הוא המליץ לדירקטוריון למנות במקומו את אוהד הכט, ישראלי גם כן, שניהל עד אז את הפעילות של אמרסיס בהונג קונג.

למה הבאת כל כך הרבה ישראלים במקום לגייס עובדים אוסטרים?

"היתה התנגשות תרבותית ביני לבין הווינאים. הווינאים עסוקים יותר במתי ייצאו לפנסיה ומתי החופש הבא שלהם. הם עובדים מעולים, מאוד ממושמעים בשעות העבודה ואף פעם לא יוצאים להפסקת סיגריות, אבל אין להם את המנטליות של 'חייבים לנצח'. יש לנו עובדים מ-70 לאומים בחברה, אבל בתכל'ס מי שמוביל ונלחם אלו הישראלים".

דיוור אלקטרוני? מה פתאום!

אמרסיס מפתחת פלטפורמה המאפשרת לחברות לתקשר הצעות ומבצעים ללקוחות באמצעות אימייל, הודעות SMS, רשתות חברתיות והתראות בתוך האפליקציה. בין 1,500 לקוחותיה נמנים מותגים מוכרים כמו נייקי, חברת התעופה המוזלת וויז אייר, חברת התיקים סמסונייט וקרל לגרפלד. אם יש משהו שיכול לגרום להרטמן להתחלחל, זה כששואלים אותו האם אמרסיס עושה דיוור אלקטרוני.

"בתקופה שקמנו היו חברות שהיו להן בסיסי מיילים של לקוחות והן שלחו להם בתכל'ס ספאם. הייחוד שלנו הוא שיש לנו שכבה של ידע בעזרתה לקוחות יכולים לתקשר עם הלקוחות בצורה פרסונלית", הוא מתקן אותי. "זה מתחיל בלפנות אליהם בדרך שהלקוחים רוצים, במייל או דרך הרשת החברתית, ממשיך במתי לשלוח לכם את ההודעה ובאיזה שפה להשתמש. אני שונא ניוזלטרים שיוצאים כל שבוע ביום חמישי ב-6 בערב, כי אין לזה משמעות. אנחנו נדע למשל שהסיכוי שאתה תלחץ על לינק באימייל ביום שבת, גדול יותר מאשר ביום חמישי, אז נשלח לך הודעה בשבת".

על סמך מה אתם יודעים את כל זה?

"הרוב מבוסס על בינה מלאכותית (AI). לפני 20 שנה למנהל שיווק לא היו כמעט החלטות וכל מה שהוא היה צריך כדי לכתוב אימייל ללקוח, זה לדעת מה השם שלו והאם הוא גבר או אישה. היום יש מאות משתני החלטה ושום דבר כבר לא נעשה על ידי מנהל השיווק ידנית. כולם מכירים את ההמלצות על מוצרים שסביר שאקנה, כמו שאמזון ונטפליקס עושים, זה AI בסיסי. אנחנו מוסיפים תחזיות על מה יניע את הלקוח לקנות, האם עדיף לתת לו הנחה, בונוס או משלוח חינם. גם השפה שכדאי להשתמש בה משתנה מאדם לאדם. האם נגיד לך שהמלאי אוזל או שאתה הראשון לקנות. כל אדם מונע פסיכולוגית על ידי טקסטים אחרים".

וזה נקבע על פי הקבוצה שאני שייך אליה?

"תודה ששאלת, אני שונא קבוצות כי זאת סגמנטציה. אני מדבר על אינדיבידואלים. אנחנו מחשבים מה מתאים לך, לא לקבוצה, על סמך מה שרכשת בעבר, דברים ששמת בעגלה באתר, הדפדוף שלך ועוד נתונים אחרים. אנחנו משתמשים בהם כדי לשפר את השירות שניתן לך וכמובן גם את התוצאות העסקיות. מספיק שנפעיל AI קטן, לגבי מתי לשלוח את המסר ללקוח, וזה כבר יעלה ב-3% את ההכנסות מהקמפיין".

איך אתם מסתדרים עם חוק הפרטיות האירופי המחמיר GDPR, שנכנס לתוקף ב -2018?

"יש לנו מחלקה שלמה שעובדת על ציות לחוקי הרגולציה ובודקת שהחברות שעובדות איתנו, מקבלות הרשאה מהמשתמשים על כל דבר. אנחנו מאוד קשוחים בנושא הזה, כי אם חברה כמונו תשלח מיילים שהלקוחות לא רוצים בהם, מהר מאוד ג‘ימייל, יאהו והוטמייל יחסמו אותנו. חברה שעושה ספאם, לא תשרוד".

להרטמן, דרך אגב, אין הרבה מילים טובות לגבי האופן שבו המותגים הישראלים מתקשרים עם לקוחותיהם והוא חושב שנדרשת מהפכה בעניין. "ישראלים מאוד טובים בלהביא לקוחות לאתר שלהם דרך עבודה עם גוגל ופייסבוק, אבל הם לא יודעים להשתמש בשיווק כדי לשמר ולמכור ללקוחות קיימים. זה חבל מאוד, כי אם לקוח יקנה פעם אחת ואז יעזוב אותך, ככה לא תגיע לרווחיות. בישראל מקסימום יתנו ללקוח קיים הנחה של 5% ביום ההולדת וזהו".

SAP: "חיפשנו וגילינו במפתיע שהם ישראלים"

מי ששלח את ההודעה הראשונה בלינקדאין להרטמן, זאת שהסתיימה באקזיט, היה גדי קרומהולץ, סגן נשיא לפיתוח תאגידי ב-SAP העולמית. קרומהולץ מספר כי הרכישה של אמרסיס החלה בצורך שעלה בחטיבת חוויית לקוח בתאגיד. החטיבה מפתחת בין השאר מערכת לבניית חנויות מקוונות גדולות, כמו אתר שופרסל בארץ וליוויס בחו"ל. "מנהל החטיבה חיפש פתרון שמותגים יוכלו להשתמש בו ליצור תקשורת אישית עם לקוחות ואנחנו עשינו ניתוח של כל החברות שפועלות בתחום", אומר קרומהולץ. "גילינו שאמרסיס היא על הנייר החברה הכי מעניינת. הטכנולוגיה שלה נראתה מודרנית והיא היתה חברה גדולה אבל לא ענקית, שזה מה שרצינו. בשלב מסוים עשינו חיפוש של אנשי הקשר בחברה בקראנץ‘ בייס וגילינו במפתיע שהם ישראלים. כמובן שאז שלחו אותי לסגור את העסקה".

אלא שקרומהולץ היה צריך להתמודד קודם עם בעיה לא מוכרת - כיצד ליצור קשר עם הרטמן. "יש לי כמובן קשר עם כל קרנות הון סיכון בארץ, אז אין לי בעיה לקבל קישור ליזמים. תמיד יהיו 30 איש שיחברו אותי לכל אחד. רק שעם חגי הרטמן, בגלל שהוא נמצא שנים באוסטריה, לא היה לי אף מכר משותף ואף אחד שיחבר אותי אליו. אז נאלצתי לשלוח לו הודעה בלינקדאין".

הרטמן אמנם התרגש מהפנייה של SAP, אבל המשקיעים והדירקטורים בחברה שלו פחות התלהבו, לפחות בהתחלה. "הם חשבו שזה לא הזמן הנכון לצאת למכירה וצריך לחכות ל-2022", אומר הרטמן. "בגלל הקורונה, הם לא האמינו שחברות יציעו הצעות רכישה רציניות ושאפשר יהיה לסגור עסקאות דרך הזום, לכן הצהירו שכל עוד החברה צומחת, אין מה למהר. לעומת זאת, אני חשבתי איך למצוא בית טוב לחברה שעבדנו עליה 20 שנה וזה היה יותר חשוב לי מגודל האקזיט".

אם החברה רווחית וצומחת, למה למכור?

הרטמן: "המתחרות שלנו הן חברות כמו סיילספורס, אורקל ואדובי, אנחנו מאוד קטנים ביחס אליהן ועדיין התחרנו בהן בהצלחה גדולה, אבל היה לנו חוסר בנושא של דאטה. כדי לתקשר עם לקוחות בצורה אישית, צריך דאטה עליהם ועל הטרנזקציות שהם עושים. גם כשאתה חותם עם מותג על הסכם, עדיין ייקח לך חודשים ולפעמים שנים לקבל ממנו את כל הדאטה שאתה צריך על המשתמשים, כמו הרכישות שביצעו. לעומת זאת, ברגע שאנחנו מתחברים למערכות של SAP, נוכל לקבל ישירות מידע על העסקאות שלו, שזה קיצור דרך מדהים בשבילנו".

המשקיעים של הרטמן השתכנעו בסופו של דבר, וגם תהליך בדיקת הנאותות, שהתנהל כולו דרך הזום, עבר בהצלחה. לפי הנהלים של SAP, בשל המגפה לא נשלחו עובדים לנסיעות עסקים ולכן כל התהליך התקיים ללא מפגשים פנים אל פנים. "כשהרטמן סופסוף הגיע לארץ והלכנו לארוחת ערב, כבר היינו 90% בדרך לסיכום", אומר קרומהולץ.

במקביל לעסקת המכירה ל-SAP, אמרסיס בעצמה משלימה בימים אלו רכישה של הסטארט-אפ הישראלי Loyalsis, העוסק בניהול מתקדם של מועדוני לקוחות בעולם המסחר המקוון ומעסיק 12 עובדים. לאחר השלמת העסקה הגדולה, העובדים של Loyalsis ואמרסיס בארץ יצטרפו למרכז הפיתוח של SAP בישראל. לדברי אורנה קליינמן, מנכ"לית מרכז המו"פ SAP ישראל, הרכישה של אמרסיס נבנית על קנייה קודמת שביצעה SAP בארץ של הסטארט-אפ גיגיה ב-2017. "גיגיה מנהלת את הפרופילים של המשתמשים עם כל האינטראקציות שלהם אונליין. ברגע שיש לך את אגם הנתונים הזה, SAP יכולה להנגיש אותו לאמרסיס", מסבירה קליינמן.

אורנה קליינמן, מנכ"לית מרכז המו"פ SAP ישראל / צילום: שי יחזקאל

גם הרטמן עצמו מתכוון אחרי 25 שנה באוסטריה לחזור לחיות בארץ לצד בת זוגו הישראלית הנוכחית. "מבחינה חברתית, ממש לא התחברתי לווינה והחברים שלי שם היו בדרך כלל ישראלים", הוא אומר. "אני שמח שהבנים שלי, בני 18 ו-20, כבר יכולים להסתדר בלעדיי ואני יכול לחזור לאנשים הנפלאים שיש בארץ". 

חגי הרטמן

יליד ירושלים שחי באוסטריה ולו שני בנים בגילאי 18 ו-20 ● שירת בצנחנים כחובש, ובמהלך לימודי תואר ראשון, נסע לאוסטריה כדי לעבוד בתור מאבטח באל על. התאהב ביהודיה-וינאית והשתקע בווינה ● בשנת 2000 הקים את אמרסיס, חברה לשיווק בענן, ושימש כמנכ"ל בחברה עד 2016, אז עבר לתפקיד מנהל חדשנות ראשי כדי לעסוק במה שהוא אוהב - בניית מוצרים

עוד כתבות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

נעילה ירוקה באסיה. מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות באירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על 70.5 אלף דולר למטבע ● מדד שנגחאי עלה ב-1%

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל