גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תמהיל האנרגיה עד 2030 אושר בממשלה: 70% גז, 30% אנרגיה מתחדשת

הממשלה אישרה היום את הצעת משרד האנרגיה להעלאת יעדי האנרגיה המתחדשת מ-17% ל-30% עד שנת 2030 ושימוש בגז ב-70% ● במשרד להגנ"ס התנגדו לכריכת האנרגיה המתחדשת ביעדי גז, וטענו כי מדובר ב"החלטה המעודדת את המשק להמשיך את השימוש בגז מזהם למשך שנים רבות"

מתקנים סולאריים של משק אנרגיה / צילום: מצגת החברה
מתקנים סולאריים של משק אנרגיה / צילום: מצגת החברה

הממשלה אישרה היום את הצעת משרד האנרגיה להעלאת יעדי האנרגיה המתחדשת מ-17% ל-30% עד שנת 2030, וכך גם את הגדלת השימוש בגז לכדי 70%. לפי משרד האנרגיה, התועלת המשקית מהגדלת יעדי האנרגיה המתחדשת, עשויה להגיע ל-8 מיליארד ₪ בשנה, כאשר העלות למשק צפויה לעמוד על כ-2-3% מתעריף החשמל. התוכנית תביא בעתיד להוזלה של עלויות האנרגיה, כל זאת תוך קידום משק אנרגיה אמין, יעיל ומבוסס אנרגיה מקיימת ונקייה.

בדיון הוחלט כי שר האנרגיה ייבחן עד סיום שנת 2024 את עדכון היעדים לשנת 2030, וכן נקבע יעד ביניים שיעמוד על 20% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד לסוף שנת 2025. יעד זה הוסף בדיון שנערך היום בישיבה, ולא נכלל בהצעה המקורית. לפי משרד האנרגיה, הגדלת יעדי האנרגיות המתחדשות יאפשרו לצמצם הקמת תחנות כוח מזהמות המונעות באמצעות דלקים פוסיליים ובהם גז טבעי, ולקדם מערכת חשמל מבוזרת, תחרותית, נקייה ויעילה יותר.

ההחלטה כוללת צעדים שמטרתם להתמודד עם חסמים עיקריים המונעים פיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל לקידום וסיוע לעמידה ביעד וכן לתעדף אמצעים משלימים לטובת עמידה ביעד כמו קידום אגירה, בחינת דרכים להגדלת ההשקעה הציבורית במו"פ, שינוי סדר העדיפויות התכנוני והקלה בקידום אנרגיות מתחדשות בדו-שימוש בקרקע. משרד האנרגיה יקדם מתקנים לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת בשטחים מבונים ודי שימוש בקרקע, כדי לצמצם את הפקעת השטחים הפתוחים.

בנוסף, משרד האנרגיה יפיץ מכרזים להקמת שדות סולאריים בנגב, יעודד יזמים להתקין מערכות אנרגיה מתחדשות ואגירה על מבנים באמצעות קרן הלוואות, יאריך את הפטור מהיטל השבחה למתקני pv על גגות שיוקמו עד שנת 2025, יעניק פטור מהיטל השבחה למתקני pv על מאגרי מים, מאגרי קולחים ובריכות דגים, יקדם פרויקט ppp להקמת תחנת כוח סולארית, יאיץ מכרז שיחייב להתקין פאנלים סולאריים בכל בנייה הנערכת על ידי מינהלת הבינוי בחשב הכללי, יפתח באופן מאסיבי את רשת החשמל לקליטת האנרגיה הסולארית, יגדיל את ההשקעה הציבורית במחקר ובפיתוח של אנרגיה נקייה, יקדם את חדירת הרכב החשמלי לישראל, ועוד.

למרות הגדלת יעדי האנרגיות המתחדשות, משרד האנרגיה מבקש להקים תחנות כוח מונעות גז בהיקף של 4000 מגה וואט. זאת, למרות שלפי המשרד נדרשת הקמה של 1400 בלבד, באם תצליח המדינה לעמוד ביעד של 30% מתחדשות. המטרה בהתקנת 4000 מגה וואט, היא לאפשר לפי משרד האנרגיה יתרות למשק. במסגרת ההצעה מציין המשרד כי אין בכוונתו לאשר הסמכות חדשות של יזמים להקמת תחנות כוח לייצור חשמל בגז טבעי ברמה הארצית, אלא אם מדובר בתוספת יחידות ייצור חדשות, שחלוף יחידה קיימת או שדרוגה. בעקבות ההצעה, תקדים הממשלה כבר בשנת 2021 את בחינת המגבלות לייצוא גז טבעי, ולשם כך יתכנס הצוות המקצועי לבחינה תקופתית של המלצות הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל, כשאת המלצותיו יגיש לממשלה עד ינואר 2021.

המשרד להגנת הסביבה: "הצעה בניגוד לכל הגיון סביבתי וכלכלי"

המשרד להגנת הסביבה התנגד להצעת המחליטים של משרד האנרגיה, וטען כי ניתן להציב יעד שאפתני יותר, ושהצעת אנרגיה מקבעת הלכה למעשה את המשק לשימוש של 70% בגז - דלק מאובן בעל השלכות סביבתיות, בריאותיות ואקלימיות, למרות שסעיף זה כלל לא היה צריך להיות חלק מהצעת המחליטים, ובכך לאפשר גמישות והגדלה של יעד המתחדשות.

השרה גילה גמליאל הגישה לממשלה את הנימוק המפורט להתנגדותה להצעת שטייניץ. בדבריה כתבה כי ההצעה תעודד בפועל את המשק להמשיך את השימוש בגז מזהם למשך שנים רבות, ותהווה חסם להמשך הפחתת זיהום האוויר והפחתת התחלואה, וכן למעבר לכלכלה דלת פחמן - מהלך אותו מחויבת ישראל לבצע מתוקף מחויבותה הבינלאומית בהסכם פריז.

לדברי גמליאל ומשרדה, "קביעת יעד של 70% ייצור חשמל מגז טבעי משדר איתות שגוי למשקיעים במשק האנרגיה לפיו עיקר הפיתוח בעשור הקרוב ימשיך להתבסס על דלקים פוסיליים, וזאת בניגוד לכל הגיון סביבתי וכלכלי", זאת, בזמן שמחירי האנרגיות המתחדשות הופכים נמוכים יותר אף ממחירי הגז הטבעי. עוד לפי התנגדות המשרד להגנת הסביבה, "קיבוע המשק ל-70% ייצור חשמל מגז, פוגעת בוודאות הנדרשת ליזמים לצורך קידום משק אנרגיה המעודד חדשנות ושימוש באנרגיה מתחדשת. היעד המוצע מעודד התבססות על גז בניגוד לכל המאמצים שנעשים לצמצום התלות בייצור אנרגיה ממקורות פוסיליים, אשר מזהמים ומגבירים את שינויי האקלים. סעיף זה לא היה בנוסחים המקוריים של הצעת המחליטים, ויש למחוק אותו מהנוסח".

בתום הישיבה, אמרה השרה גמליאל כי התנגדה להצעה שכן היא "גורמת למשק להתמכר לגז. יעד של 30% אנרגיות מתחדשות ב-2030 הוא נמוך יחסית ומשאיר את ישראל מאחור, הרחק מהיעדים של המדינות המפותחות ואפילו המתפתחות". עוד לדבריה, "ההחלטה מעודדת את המשק להמשיך את השימוש בגז מזהם למשך שנים רבות, ומהווה חסם להמשך הפחתת זיהום האוויר והתחלואה והתמותה הנגרמות ממנו. המשמעות האמיתית של החלטה זו היא אימוץ יעד של 70% יצור חשמל מגז אשר הינו דלק פוסילי מזהם. על מנת להעמיד את ישראל בשורה אחת עם מדינות OECD מתקדמות אחרות, יש להציב יעד של 40% לשנת 2030. כבר כיום ניתן להגיע קרוב ל-50% ייצור חשמל ממקורות סולאריים במרחב המבונה".

למרות שהצעת המחליטים כוללת גם ביטול הקמתן של 4 תחנות כוח חדשות, במשרד להגנת הסביבה אומרים כי אם התוכניות הנוספות הממשיכות להתקדם במוסדות התכנון לא יעצרו, יתווספו אלפי מגאווטים רבים שאין להן היגיון כלכלי, סביבתי ובריאותי. "בהקמת התחנות הגזיות הממשלה אומרת למשק שאינה מחויבת להפסקת ההתבססות על מקורות פוסיליים מזהמים", הוסיפה גמליאל. "נזכיר שכל תחנת כוח חדשה תהיה איתנו עשרות שנים בניגוד למגמות העולמיות והמחויבות של ישראל למעבר לכלכלה דלת פחמן ולצמצום מזהמים. אין היגיון בהשקעת עשרות מיליארדי שקלים בהקמת תחנות כוח גזיות לא יעילות ומזהמות. במקום, יש לעבור לטכנולוגיות סביבתיות ויעילות כפי שנעשה במדינות רבות בעולם, ובראשן מדינות ה- OECD".

בארגון "אדם, טבע ודין" מזכירים בתגובה להחלטה, כי ישראל לא עומדת ביעדי האנרגיה המתחדשת שהציבה לעצמה ושבשבוע שעבר חשף מבקר המדינה כי בעוד שבשלב זה 10% מייצור החשמל היה אמור להסתמך על אנרגיה מתחדשת, בפועל רק 5% ממנו מיוצר כך. במשרד האנרגיה טוענים שמדובר ב-6%, ושעד סוף השנה תתבצע קפיצה גדולה והיעדים ימומשו.

לדברי הארגון, "העלייה ביעדים היא בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. הגיע הזמן שמדינת ישראל תתקדם לעמידה ביעדים שהציבה לעצמה, ובראשה ובראשונה, הבטחת רשת חשמל שיכולה להכיל כמויות כאלו של אנרגיות מתחדשות. בנוסף, קיבוע אחוז של גז (70%) זה בכייה לדורות ויש לשאוף ליעד דינמי שנשען על אנרגיות מתחדשות ולא גז. בנוסף יש לפעול לחיסכון בשימוש בחשמל על ידי התייעלות אנרגטית".

עוד כתבות

שכונת בית וגן ירושלים / צילום: אוריה תדמור

לא תמיד ניתן להגיע לחלוקה שוויונית בפרויקט תמ"א 38

כל תכנון פרויקט מסוג תמ"א 38 כולל אילוצים תכנוניים, אולם בפרויקטים מסוג חיזוק ועיבוי, האילוצים התכנוניים רבים, שכן הבינוי נעשה על גבי הבניין הקיים, על מגבלותיו ● כך דחתה ועדת הערר המחוזית בירושלים התנגדות של שני דיירים לתכנון של פרויקט

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה דרדלה ואיזו מערכת הגנה אווירית של ישראל העליונה ביותר?

באיזה שנה הוקם סניף מקדונלד'ס הכשר הראשון, לאיזו מדינה הגבול הארוך ביותר עם צרפת ולמה שחקן ה-NBA החטיא השבוע זריקת עונשין בכוונה? • הטריוויה השבועית

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

מספר מניות אירופיות יכולות להציג תשואות עודפות למשקיעים / צילום: Shutterstock

מגמה שלילית במסחר באירופה: החוזים העתידיים על וול סטריט אדומים

הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט מתמתן: מחיר חבית ברנט עומד על כ-87 דולר ● ירידות קלות בחוזים העתידיים על וול סטריט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה