גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למשרד הבריאות עדיין אין כלי לניהול יעיל של מערך החקירות האפידמיולוגיות

שמונה חודשים לאחר תחילת התפשטות הקורונה מצביע מבקר המדינה על שורה של כשלים בהקמת המערכת לקטיעת שרשראות ההדבקה ● בין הכשלים: מספר חוקרים נמוך ביחס לאוכלוסייה, שיטות עבודה מיושנות ומערכת ממוחשבת מסורבלת

הרמטכ"ל אביב כוכבי בביקור במפקדת "אלון" של פיקוד העורף / צילום: דובר צה"ל
הרמטכ"ל אביב כוכבי בביקור במפקדת "אלון" של פיקוד העורף / צילום: דובר צה"ל

בסוף הגל הראשון של הקורונה אותרו מדי יום בישראל חולים בודדים בלבד. הטפטוף הדק של חולים נוספים יצר אשליית שגרה, רגע לפני הקפיצה הגדולה במספר המקרים, שסימנה את תחילתו של הגל השני. ההידרדרות הפכה חסרת שליטה, כאשר בישראל לא הייתה מערכת אפידמיולוגית יעילה לקטיעת שרשראות ההדבקה ועצירת התפשטות המגפה.

שמונה חודשים לאחר תחילת התפשטות הקורונה מצביע מבקר המדינה על שורה של כשלים בהקמת המערכת לקטיעת שרשראות ההדבקה, ובניהול בסיס הנתונים על ידי משרד הבריאות. רק בספטמבר, לאחר הקמת מערך החקירות במפקדת אלון, החלה הטמעת מערכת מעודכנת לניהול חקירות, ורק בנובמבר המערכת תופעל במלואה.

כוח האדם במערך החקירות עודנו לוקה בחסר: גם לאחר תגבור מספר החוקרים האפידמיולוגים מ-27 בפברואר ל-300 בסוף אוגוסט, בספטמבר עדיין היה מספרם ביחס לאוכלוסייה קטן ביחס למספרם במדינות אחרות. מספר החוקרים משפיע על פרקי הזמן להשלמת החקירות, על איתור מגעים פוטנציאליים ועל יעילות קיצור שרשראות ההדבקה.

שיפור קל עם מפקדת אלון

מערך החקירות האפידמיולוגיות חשוב לשם קטיעת שרשראות ההדבקה והתחקות אחר התפרצויות. אך יש לו חשיבות נוספת ומהותית, נוכח העובדה שהמידע המצטבר מהחקירות מאפשר לגבש תמונת מצב על אודות פיזור התחלואה, זיהוי מוקדי ההתפרצות וההיקף שלהם. זהו מידע חיוני לקבלת החלטות על אופן ההתמודדות עם הצורך בצמצום התחלואה, מהנחיות בידוד ועד החלטה על סגר.

אך לפי מבקר המדינה, חצי שנה לאחר פרוץ המגפה, למשרד הבריאות עדיין לא הייתה מערכת חקירה מעודכנת לניהול יעיל של מערך החקירות האפידמיולוגיות, כשבחלק מהזמן התבסס המשרד על תוכנת ניהול ישנה שיועדה בעיקר לניהול התפרצות החצבת. המערכת לא אפשרה מעקב יעיל אחר מגעים, והחקירה הוגבלה ביכולותיה. ובכך, לא הייתה בנמצא מערכת המתבססת על מתודולוגיה סדורה לביצוע החקירות, ומסייעת בביצוע חקירה שיטתית באופן שיאפשר מעקב ובקרה.

דוח הביקורת התבצע לאורך מאי-אוגוסט (אך כולל עדכונים שנעשו במהלך החודשיים האחרונים), ומפורסם כעת במטרה להקנות לגופים המבוקרים כלים לשיפור המערכים הקיימים. לאורך הביקורת שב המבקר ומתריע כי בסיס הנתונים והשליטה עליהם הם נקודת תורפה הפוגמת ביכולת לקבל החלטות אופטימליות ומבוססות. עם הקמת מפקדת אלון חל שיפור, אך עדיין ישנם כשלים הנדרשים לפתרון.

בספטמבר 2020, לאחר החבירה למפקדת אלון, הוחל בהטמעת מערכת מעודכנת לניהול חקירות, שתוכל לסייע בביצוע איכותי של חקירות ובניהול מבוקר שלהן, באופן שייצר מאגר מידע איכותי על מגעים עם הסביבה של מי שאומת כחולה. בתחילת נובמבר צפויה המערכת להתחיל לפעול בצורה מלאה לאחר שינויים שבוצעו בה.

גם שיטת העבודה המקורית של מערך החקירות התבססה על יסודות מיושנים ומסורבלים. עד לחודשים יוני-יולי, החוקרים במחוזות ירושלים, דרום, צפון, חיפה, תל אביב ובחלק מהנפות במחוז מרכז, תיעדו את פרטי החקירה בכתב יד, לאחר מכן הם הוזנו למחשב בידי גורם אדמיניסטרטיבי אחר. מהלך כזה עלול להיות מקור לטעויות ולגרום לשיבוש של החקירה ועיכוב בהשלמתה, בשל הצורך בטיוב הנתונים.

גם המערכת הממוחשבת עצמה מסורבלת, ועלולה להוביל לטעויות אנוש בקלות יתרה. יתר על כן, המערכת המקורית והמערכת המעודכנת לא מתממשקות באופן ישיר לקובץ מרשם האוכלוסין, באופן שיאשר השלמת מידע אותו הנחקר לא יכול לספק באשר לבני משפחתו.

המערכות גם לא מקושרות למערכות משרד החינוך, ולפיכך לא ניתן לאחזר נתונים על תלמידים שיש פוטנציאל שנחשפו לתלמיד חולה במוסד שבו הם לומדים. לצורך קבלת המידע, נדרש החוקר לפנות למוסד החינוכי, ולקבל ממנו את רשימת התלמידים. זהו תהליך בלתי יעיל ולא מפוקח, בייחוד כאשר מדובר באירוע הדבקה המוני. באוקטובר אושר מתווה מסוכם להעברה של הנתונים במתכונת מסוימת מאובטחת, עד לפיתוח ממשק בנושא.

כשל נוסף במערך החקירות עולה בחוסר היכולת של המערכת להצליב מידע. כך, למשל, כך למשל מחוז ירושלים מסר לצוות הביקורת בתחילת אוגוסט 2020 כי במקרים שבהם אותרו חולים שנדבקו באותו מקום ובאותו מועד, הם נחקרו על ידי מחוזות שונים שבהם הם גרים, בלי שנתוני החקירות הוצלבו. במקרים כאלו קיימת אפשרות שחקירות של חולים שכולם נדבקו באותו המקום, או באותו האירוע, ייחקרו על ידי חוקרים ממחוזות שונים בהתאם למקום מגורי החולים, בלי שהחוקרים יגלו שמדובר למעשה בגורם הדבקה אחד.

במקום לנהל, למשל, חקירה לצבר חולים שנכח באירוע מסוים על ידי חוקר אחד, כל אחד מהם נחקר בעירו, הנתונים לא מוצלבים, ושרשרת ההדבקה לא מתחברת. תגובת משרד הבריאות לנושא הייתה שהמערכת המעודכנת לניהול החקירות מאפשרת תיעוד וניתוח של מקומות ההדבקה באמצעות כלים טכנולוגיים מתקדמיים (Big Data) לניטור שרשראות ההדבקה.

קושי באיתור מגעים

למרות שבבדיקות עבר שביצע מבקר המדינה באשר למחלות מתפרצות נמצא כי חוקרים לא ביקשו מהנחקרים פרטים על כל מי שבאו עמם במגע, אלא על בני המשפחה הקרובים בלבד, גם הפעם שיש חקירות עם תיעוד חלקי כזה. בנוסף עלה שיש חולים שאינם משתפים פעולה עם החוקרים, וכי יש חולים שהחוקרים לא מצליחים לאתרם.

במדגם שבדקה הביקורת עלה כי מתוך 76 חקירות שנבדקו במחוז ירושלים, 22 תיעדו רק את מגעי הנחקר עם בני משפחתו או שלא תועדו מגעים כלל, וב-4 מהחקירות נרשם שהנחקר לא שיתף פעולה; מחוז תל אביב העריך שכ-10% מהחולים אינם משתפים פעולה, ועוד כ-20% משתפים פעולה באופן חלקי. בכנס של רופאי מחוזות משרד הבריאות, שהתקיים ביוני 2020, ציין הרופא המחוזי בלשכת בריאות מחוז דרום כי חלק מהנחקרים אינם מוסרים מידע אמין, וזאת כדי למנוע הכנסת מי שבא איתם במגע לבידוד.

את הממצאים הללו אוששו גם במפקדת אלון. מפקד המפקדה מסר לצוות הביקורת ב-14.9.20 כי מספר המגעים הממוצע שעליו מדווחים הנחקרים בחקירות נמוך מאוד, ועומד על 4.9 מגעים בחקירות שביצעו חוקרי מפקדת אלון, ו-3.4 מגעים בחקירות שביצעו חוקרי משרד הבריאות. הוא ציין שמספר המגעים הממוצע הסביר הוא כ-40, ועם היכולות הקיימות כ-20; לדעתו אחת הסיבות למספר הנמוך של המגעים המדווחים היא הימנעות מהצורך שאלו שזוהו כמגעים, ייכנסו לבידוד.

בעניין הזה המליץ מבקר המדינה למשרד הבריאות ומפקדת אלון להכשיר את החוקרים להתמודד באופן מקצועי עם קושי בקבלת שיתוף פעולה מלא מהנחקרים, לקיים בקרה ומעקב אחר תפוקות החקירות, ולפעול להסרת חסמים המונעים השגת תפוקות רצויות.

החקירות מתחילות מאוחר מדי

קיצור פרק הזמן להשלמת איתור המגעים בחקירה אפידמיולוגי הוא קריטי לקטיעת שרשרת ההדבקה. חוזרים שונים של המשרד וגורמים מייעצים קבעו כי פרק הזמן היעיל לתהליך כולו הוא 24 עד 48 שעות ממועד קבלת התוצאה החיובית, ועד לסיום החקירה והוראה על בידוד המגעים. ואולם, צוות הביקורת בדק אקראית 76 מהחקירות שבוצעו בחודשים יוני ויולי 2020 בלשכת הבריאות המחוזית בירושלים; בבדיקה נמצא כי כ-64% מהחקירות החלו לאחר יותר מ-4 ימים ממועד קבלת תוצאה חיובית של בדיקת מעבדה. רק כ-4% מהחקירות האפידמיולוגיות שנבדקו התחילו בתוך יום אחד ממועד קבלת תוצאה חיובית של בדיקת מעבדה; ובסך הכול מעט יותר מ-5% מהחקירות החלו בתוך יומיים.

לפי נתונים שמסר משרד הבריאות ונוגעים למדגם גדול יותר (18,672 חקירות בתאריכים 10.6-10.7 ו-47,815 חקירות בתאריכים 16.7-15.8), עולה כי בתקופה שמסתיימת בחודש אוגוסט התקצר פרק הזמן עד לביצוע החקירות, ואולם עדיין כמחצית מהן החלו לאחר יותר מ-48 שעות ממועד קבלת תוצאה חיובית לבדיקת המעבדה.

כמו כן, בעוד שבתקופה הראשונה רק 18% מהחקירות החלו תוך 48 שעות, בתקופה השנייה 49% מהחקירות החלו בפרק זמן זה. בנוסף, בעוד שבתקופה הראשונה 44% מהחקירות לא הושלמו או שלא נרשם מועד סיומן, בתקופה השנייה רק 17% מהחקירות היו כאלו - מה שמצביע על שיפור בניהול מערך החקירות. 

עוד כתבות

חיים אביטן/ צילום: שלומי יוסף

השר ליצמן יוזם בשנית הליך פטור ממכרז לתפקיד מפתח במשרדו

לאחר שניסה (מאחורי הקלעים) לקיים הליך מינוי בפטור ממכרז לתפקיד מנהל רמ"י, מבקש כעת שר הבינוי, יעקב ליצמן, לקיים הליך מינוי בפטור ממכרז לתפקיד ראש הרשות להתחדשות עירונית שתוקף מינוי מסתיים בשנה הבאה ● מלשכת שר השיכון נמסר: "הטענות בכתבה אינן נכונות ומגמתיות"

פרויקטי תמ"א 38 ברחוב ברמת גן. כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: תמר מצפי

התחליף לתמ"א 38 וברמ"י שמים עין על נעורים. כותרות הנדל"ן

יוזמה חדשה של רשות מקרקעי ישראל עשויה לפגוע בנופש המשפחות של השוטרים, מדוע ראשי הערים ממתינים לאוקטובר 2022, שינויי בצמרת עמידר והבית הטמפלרי המיוחד שעומד כיום למכירה באלוני אבא

מנהטן. הבתים המבוקשים ביותר הם אלה שלא זקוקים לשיפוץ / צילום: Shutterstock

ניו יורק: מכירות בתים צמודי קרקע עולות בעקבות משבר הקורונה

הקונים מחפשים חלל נרחב ושקט, ובתים פרטיים נמכרים יותר טוב מדירות בבניינים ובבתים משותפים

שלמה רודב / צילום: תמר מצפי

המשך הסערה ביינות ביתן: ביתן במכתב פיטורים לשלמה רודב

לגלובס נודע כי נחום ביתן הוציא מכתב להנהלת יינות ביתן במסגרתו הוא מפטר את רודב וחסם אותו מהגישה למחשבים בחברה

חנויות האפליקציות של גוגל ואפל./ צילום:  Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

ההשקעות בזמן הקורונה מעידות: שוק חברות ה-API נמצא בנסיקה

עסקים רבים האיצו את הנוכחות בדיגיטל מאז פרוץ המגפה ● המרוויחות הן חברות שמאפשרות למפתחים להתחבר לפיתוחים קיימים, לחסוך זמן ולעבוד ביעילות

טוני שיי / צילום: Reuters, Richard Brian

מנכ"ל זאפוס לשעבר טוני שיי האמין בשירות לקוחות מוצלח וקבע רף גבוה למתחרות

היזם שמת בסוף השבוע שעבר בשריפה טיפח חברה לממכר נעליים באינטרנט, כתב רבי מכר והיה גורו לנושאי ניהול

מתנדב בניסוי החיסון לקורונה של חברת מודרנה / צילום: Taimy Alvarez, AP

ישראל חתמה הסכם משופר עם מודרנה - נקבל 6 מיליון מנות חיסון

יחד עם ההסכם מול פייזר, ובהנחה שלא יתגלו בעיות לא צפויות, עשויים להגיע לישראל במהלך 2021 מנות חיסון עבור 7 מיליון מתחסנים, מעבר לכמות המבוגרים במדינה ● על הרקע הזה, יורד הסיכוי שייעשה שימוש ב-10 מיליון מנות החיסון שנרכשו מאסטרה זניקה

ניהול תיקי השקעות / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

ההשקעות בזמן הקורונה מעידות: שוק חברות ה-API נמצא בנסיקה

עסקים רבים האיצו את הנוכחות בדיגיטל מאז פרוץ המגפה ● המרוויחות הן חברות שמאפשרות למפתחים להתחבר לפיתוחים קיימים, לחסוך זמן ולעבוד ביעילות

 

ג'רמי לוין, יו"ר BIO / צילום: Reuters, Nir Elias

חברת אוביד של ג'רמי לוין נכשלה בניסוי שלב 3 בתסמונת אנגלמן

החברה ממשיכה לפתח את המוצר להתוויות נוספות ● לוין: "אני עושה את זה לזכרו של דוד שלי, שהיה בעל מגבלה ונאלץ להישאר בדרום אפריקה כשברחנו ממנה"

פיזור הכנסת - מנסור עבאס / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

מדוע מנסור עבאס מוציא את השמאל הישראלי מדעתו?

ההחלטה של ח"כ מנסור עבאס לנהל משא ומתן עם רה"מ בנימין נתניהו מייצרת לא רק דרמה פוליטית, אלא גם דרמה משפטית ● היא מחזירה את הציבור הערבי לדרוש את זכויותיו מהכנסת ולא מהעליון, ועל הדרך גורמת להתמתנות של הציבור הערבי ● אז למה יש מי שמתנגד למהלך?

נוני מוזס / צילום: ברני ארדוב, וואלה! NEWS

מאבקי השליטה ב"ידיעות" חושפים: כך התנהלה הקבוצה עסקית

כתב תגובה לביהמ"ש מטעם משפחת מוזס חושף חלק מההתנהלות בקבוצת "ידיעות" בשתי התרחשויות משמעותיות: החובות שצברה הקבוצה לאחר הימור על שערי מטבעות והסיבות שהביאו אותה לממש האופציה למניות הוט במחיר נמוך משמעותית ממה שקיבלה עבור האופציה קבוצת מוניטין

קרלסברג לומה, קסם ישראלי / צילום: יח"צ

הגרסה הישראלית של בירה קרלסברג מתעלה על המקור מדנמרק

קרלסברג לומה: התוצאה היא לא פחות מחגיגה, ואפילו במחיר משתלם

בוריס ג'ונסון והמירוץ לחיסון של בריטניה / צילום: Associated Press, Paul Ellis

איך עקפה בריטניה את ארה"ב ואירופה בדרך לחיסון הקורונה

סוכנות ביקורת התרופות של בריטניה, שאישרה את החיסון של פייזר וביונטק, הייתה הראשונה במדינה מערבית שעשתה זאת ● זאת בעת שהיא מתכוננת ליציאה לדרך עצמאית אחרי סיום הברקזיט

נמרוד שפר / צילום: איל יצהר

רגע לפני שהוא ממריא עם כרטיס בכיוון אחד נמרוד שפר חושף: למה עזב את תע"א אחרי שנתיים בלבד

נמרוד שפר מספר בראיון ראשון על היחסים הבעייתיים בינו לבין דירקטוריון התעשייה האווירית, בראשות היו"ר הדומיננטי הראל לוקר ● עכשיו הוא יוצא לחופשה מבלי להתחייב על מועד חזרה, וגם אין לו תכנון לגבי העתיד ● "ברגע שיש יו"ר פעיל הגבולות מתחילים להיטשטש"

מכ"מ של חברת ראדא / צילום: צבא ארה"ב

הרדאר של יוסי בן שלום וברק דותן לא טעה: ראדא ברמות שיא

4.5 שנים אחרי שנכנסה להשקעה בחברה הביטחונית, הרווח של DBSI מגיע לכמעט פי 6 על השקעתה ● חברת ההשקעות הפרטית של בן שלום ודותן עומדת בפני אקזיט עם מכירת טלדור - שבה היא מחזיקה - לוואן, תמורת 250 מיליון שקל

בנק ישראל בירושלים / צילום: אורית דיל

בנק ישראל מתערב בשוק המט"ח על רקע נפילה דרמטית בדולר מול השקל

לאחר שהדולר הידרדר לטריטוריה של 3.256 שקלים - בנק ישראל מתערב בשוק המט"ח בהיקף משמעותי של מאות מיליונים ● הרמה הנוכחית של הדולר מול השקל הינה הרמה בה השיק לראשונה בנק ישראל בזמנו את תוכנית הרכישות מט"ח

ירוחם - בתים / צילום: איל יצהר

מחליף ללפלר: הממשלה תדון במינויו של עודד פלוס כיו"ר הוועדה המחוזית דרום

מאז הקמת הממשלה ה-35, בחודש מאי 2020 אין למחוז דרום יושב ראש קבוע ● היושב ראש האחרון של הוועדה המחוזית דרום היה דוד לפלר, שעבר עם הקמת הממשלה החדשה לתפקיד מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה

קידום / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מהי הדרך הטובה ביותר ליזום שיחת קידום?

מחקר משנת 2007 מצא כי אחת הסיבות שנשים מקבלות שכר נמוך יותר מגברים הוא בגלל שהצעת הפתיחה שלהן נמוכה משמעותית והן עוסקות פחות בקידום עצמי ● מדור ייעוץ

רחוב קורצ’אק 5–7, קרית אונו / צילום: זיתוני הדמיות אדריכליות

"יש פה אנשים מבוגרים שכבר קשה להם לעלות ארבע קומות ברגל"

הדיירים ברחוב קורצ'אק 5-7 בקרית אונו בחרו קבלן שכבר בנה בכמה מקומות בעיר: "הלכנו לראות בעיניים את הדירות"

מתקפות הסייבר הולכות ומתעצמות/צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

טעות ללא הזדמנות: שירביט יכולה הייתה לנהוג אחרת גם אחרי הפריצה

השבוע התבשרו לקוחות חברת הביטוח שירביט שיש סיכוי יותר מסביר שהפרטים הרגישים שלהם נגנבו על ידי קבוצת האקרים ● במקום שקיפות ומתן תחושת הגנה, המותג בחר בטקטיקה של הכלה והשקטה באירוע בעל פוטנציאל סיכון ללקוחות שלו