גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ככה מגדילים הכנסות מדינה? רשות המסים שולחת יד עמוק לכיס של מרכזי הפיתוח הזרים

בחודשים האחרונים האיצה רשות המסים שימוש בפרשנות חדשה כדי למסות את הרווחים של מרכזי הפיתוח הזרים, אך בתעשייה מזהירים: "זאת פרשנות שלא קיימת בארה"ב ובאיחוד האירופי והיא עלולה להוציא מפה מרכזי פיתוח" • רשות המסים: "אנחנו מתואמים עם הנחיות ה-OECD"

ערן יעקב / צילום: שלומי יוסף, גלובס
ערן יעקב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מרכזי הפיתוח הזרים בישראל פורחים בשנים האחרונות, ונראה שגם רשות המסים רוצה לקחת חלק בחגיגה: בחודשים האחרונים האיצה הרשות שימוש בפרשנות חדשה לכל סוגיית תשלומי ההעברה, שמאפשרת לה לגבות מסים גבוהים יותר. בתעשייה נשמעות טענות כי הפרשנות הזאת מרחיקת לכת, ושונה מזו הנהוגה במדינות רבות בעולם, לרבות ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי.

תיק נוסף לביהמ"ש

הסוגיה נסובה סביב הקשר בין חברות קשורות, שבמקרה הזה הכוונה היא לקשר בין מרכזי פיתוח זרים שיושבים בישראל לבין החברה הבינלאומית עצמה. השיטה הנהוגה היום למיסוי מרכזי הפיתוח היא "קוסט פלוס". למשל, אם למרכז הפיתוח יש הוצאות של 100 מיליון דולר והחישוב הוא קוסט פלוס 10%, אז המשמעות היא שההכנסות של המרכז הן 110 מיליון דולר, והרווח שמחושב למיסוי הוא 10 מיליון דולר.

ברשות המסים רוצים למסות את מרכזי הפיתוח, חלקם לפחות, בשיטה שונה שנקראת Profit Split, שבמסגרתה הרווח שמיוחס למרכז הפיתוח הוא תוצאה של התרומה של הפעילות בישראל לרווחי החברה הזרה. למשל, אם חברה זרה מפתחת בישראל חלק מהותי למכשיר שהיא מוציאה לשוק, ברשות המסים רוצה לדעת מה התרומה הישראלית, להבין מהם הרווחים מאותו מכשיר ולגזור את המס בהתאם. בשנתיים האחרונות כבר הגיעו כמה מקרים לבית המשפט, אך הם הסתיימו בפשרה, ול"גלובס" נודע כי באחרונה הגיע תיק נוסף לבית המשפט.

בדרך לכפל מס

לדברי רו"ח שרון שולמן, שותף בכיר, מנהל מחלקת מסים EY ישראל, "ב-OECD, במסגרת תוכנית ה-BEPS, שנועדה להילחם בתכנוני מס של חברות ושינתה את חלוקת הרווח בין חברות קשורות, אמרו כי יש מקרים שבהם צריך לחלק את עוגת המס, אולם הדוגמאות האלו לחלוטין לא מתאימות למרכזי הפיתוח.

שרון שולמן / צילום: EY ישראל

"זה רלוונטי למשל למקרה שבו יש שתי חברות תרופות, שכל אחת מהן מגיעה עם פטנט משלה ואומרות: בוא נוציא תרופה משותפת. זה לא המצב במרכזי הפיתוח, שמקבלים הוראות מהחברה בארה"ב".

שולמן מוסיף כי "רשות המסים בישראל, לאחר בחינת הנושא בדרגים המקצועיים הבכירים ביותר, הגיעה למסקנה כי שיטת מחירי העברה של לפחות חלק ממרכזי הפיתוח בישראל צריכה להיות profit split. הם מנסים להוכיח כי למנהלים במרכז הפיתוח בישראל יש תרומה ייחודית ומשמעותית, ולכן הרווח בישראל צריך להיות מיוחד". שולמן, מדגיש כי בין השאר, המשמעות היא כפל מס על החברות הללו.

ד"ר מיכאל בריקר, שותף במחלקת המסים במשרד עוה"ד מיתר, מוסיף כי "השימוש בשיטת הפרופיט ספליט אפשרי כאשר מדובר בפעילות אינטגרטיבית ושלובה בין החברה בישראל לחברה הזרה כיחידה כלכלית אחת, כששתי החברות נושאות ביחד בסיכונים מהותיים ובהפסדים, או שבכל אחת מהחברות יש קניין ייחודי ומשמעותי. אולם זה לא מה שקורה בדרך כלל.

"בנוסף, יש גם הבדלים בין מרכזי הפיתוח ורשות המסים לא מתייחסת לכך. יש מרכזי מו"פ שבהם אנשים יושבים ומקדדים תוכנה ויש כאלו שממציאים דברים חדשים. במרכזים שבהם פועלים בהתאם להנחיות החברה הזרה, ומפת הדרכים והתקציב נקבעים מחוץ לישראל, אז זה בכלל לא נושא לפרופיט ספליט. זה לתת שירותים. זה גם נלמד מהנחיות ה-OECD והאיחוד האירופי אומר בצורה ברורה שאם אין פונקציות מרכזיות של שליטה וסיכון שכרוך בפיתוח - אז זאת לא השיטה המתאימה. ואלו מדינות שכן מתנהלות באגרסיביות בהקשר של מס דיגיטלי", אומר בריקר.

"ישראל סוטה מהנורמות"

שולמן מ-EY מזהיר מפני ההשלכות של פרשנות חדשנית ביחס לנעשה בעולם: "זה נושא מאוד חדש בעולם המס ורשות המסים היא הראשונה שקופצת עם הפרשנות הזאת, שבארה"ב ובאיחוד האירופי מתנגדים לה. יכול להיות שבעוד ארבע שנים גם בעולם ישנו את המדיניות, אבל למה ישראל צריכה להיות המדינה הראשונה בעולם המערבי שעושה את זה?

"אם יתברר שהעמדה של רשות המסים היא בכלל לא נכונה, עלול להיגרם נזק שיהיה קשה להחזיר את הגלגל. לא בכל דבר צריך להיות אור לגויים, אפשר להסתכל מה בתי המשפט ומדינות בעולם מקבלים ואז להחליט. צריך להבין כי אין באמת מתודולוגיה ברורה בעולם, ובישראל קצת ממציאים את הגלגל במקרה הזה ומשקיעים הרבה מאמצים כדי להבין כמה מרכזי הפיתוח בארץ משמעותיים, למשל באמצעות ראיונות של מנהלים לשעבר".

לדברי בריקר, "הרשות באה לחברות זרות ואומרת להן: 'אני לא מקבלת את העמדה שלכן', אבל היא לא מציגה מחקר מחירי העברה הפוך, אלא מתבססת פעמים רבות רק על ראיונות עם כמה אנשים והנחות על סמך הדוחות הכספיים המאוחדים של חברת-האם הזרה", אומר בריקר. "נזרקת אבן לבאר ועכשיו יש לחברה הרב-לאומית כמה אפשרויות: להתפשר, או להגיד שלא נראה לה ולפנות לבית המשפט, במקביל לפנייה לרשות המסים במדינה אחרת, כי החברה חשופה לכפל מס".

בריקר מוסיף כי לדעתו, "להגיד שמרכזי הפיתוח ייסגרו אם הרשות תמשיך במדיניות הזו, זה מרחיק לכת. עם זאת, אני יכול להגיד שחברות רב לאומיות מסתכלות על ישראל כעל מערב פרוע מבחינת הנושא של מחירי העברה. הן לא מבינות מה הבסיס להתנהלות של ישראל וגם רשויות מס זרות הרבה פעמים לא מבינות את המדיניות הישראלית. בהרבה דברים בתחום מחירי ההעברה ישראל סוטה מהנורמות הבינלאומיות".

בדרך לנטישה לחו"ל?

מי שמנסה להילחם במדיניות של רשות המסים הוא IATI (האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות), שבין השאר מרכז פורום של חברות בינלאומיות שפועלות בישראל. לפני כשבועיים שלחה מנכ"לית ונשיאת האיגוד, קרין מאיר רובינשטיין, מכתב לערן יעקב, מנהל רשות המסים ומ"מ מנכ"ל האוצר, שהגיע לידי "גלובס". "פרשנות זו עלולה להביא בטווח המיידי, לרילוקיישן - החוצה מישראל, של המנהלים הבכירים ('מיטב המוחות') באותם מרכזי פיתוח. כפועל יוצא ובטווח הבינוני והארוך, הפרשנות הזו תביא להקטנה דרמטית של פעילות מרכזי הפיתוח ובמקרים מסויימים, אף לסגירתם המלאה", מזהירה מאיר רובינשטיין. החשש שמובע במכתב הוא מפני תהליך משפטי שייקח כמה שנים, יוביל לחוסר ודאות אצל החברות הזרות וישפיע על ההחלטות שלהן. "אין למדינת ישראל את הפריבילגיה להמתין ולבחון את הסוגייה החדשנית בבתי המשפט", כותבת מאיר-רובינשטיין.

עו"ד קרין מאיר רובינשטיין, נשיאה ומנכ"לית האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות / צילום: סיון פרג'

מאיר רובינשטיין הדגישה בשיחה עם "גלובס" כי "חשוב להבין שהחברות הבינלאומיות מקבלות החלטות מהירות על בסיס שיקולי רווח והפסד, ובמידה וכללי המשחק בכל הנוגע למיסוי בישראל משתנים בן רגע לרעה, עשויות להתקבל החלטות בלתי הפיכות, שהן בהכרח לרעת המשק הישראלי וכלכלת ישראל. מדיניות מיסוי מיטיבה איננה אובדן הכנסה או הוצאה, אלא השקעה לטווח ארוך".

גורם באחת מחברות ההייטק הבינלאומיות שביקש לא להיחשף, אמר ל"גלובס" כי "ישראל מדינה לא יציבה והעלויות פה לא נמוכות, וגם ככה יש מקרים שבהם צריך לשכנע את הנהלת החברה למה להרחיב את הפעילות בישראל. כפי שאני מבין את הגישה החדשה, רשות המסים אומרת ההיפך ממה שאמרה בעבר. דווקא חברה שביצעה רכישות אך השאירה את הפעילות והקניין הרוחני בישראל - עכשיו דוחפים אותה לכיוון השני. אם הטריגר הוא שפה מתקבלות ההחלטות, אז בניגוד למה שאנחנו רוצים שיקרה, לא נוכל להרחיב את האחריות של המרכז הישראלי ואפילו לתת לו אחריות על מרכזים נוספים ברחבי העולם".

ברשות המסים מסרו בתגובה כי "תחום מחירי העברה מטפל בקביעת מחיר העסקה / חלוקת עוגת ההכנסות, בהתאם לתנאי השוק, בין צדדים קשורים. זאת על מנת למנוע שחיקה של בסיס המס במדינות השונות. מדיניות הרשות, בנושא מחירי העברה מתואמת אל מול הנחיות ה-OECD, מפורסמת בחוזריה ובמסגרת החלטות המיסוי. מטבע הדברים קביעת מחיר לעסקה יכול ומושפע מנתונים נסיבתיים". ברשות סירבו להגיב לטענות הספציפיות ש-IATI העלו במכתב. 

שתי שיטות לחישוב המס:
■ "קוסט פלוס"- אם למרכז הפיתוח יש הוצאות של 100 מיליון דולר והחישוב הוא קוסט פלוס 10%, המשמעות היא שההכנסות שלו הן 110 מיליון דולר, והרווח שמחושב למיסוי הוא 10 מיליון דולר

■ Profit Split - הרווח שמיוחס למרכז הפיתוח הוא תוצאה של התרומה של הפעילות בישראל לרווחי החברה הזרה

עוד כתבות

דניאל מלכה, מנכ"ל IBM ישראל / צילום: מירי דוידוביץ'

יבמ מפטרת עשרות עובדים במערך המכירות בישראל

הפיטורים הם חלק מהמלך גלובלי, שצפוי להסתיים בפיצול החברה לשתיים והקמת חברה חדשה שתתמקד במחשוב ענן ובינה מלאכותית

מייסדי Logz.io תומר לוי ואסף יגאל  / צילום: Fabiana Kocubey

חברת Logz.io מגייסת 23 מיליון דולר לאיתור תקלות קוד

הסטארט-אפ, שמעסיק כיום 240 עובדים, מפתח פלטפורמה מבוססת קוד פתוח שעוזרת למתכנתים לאתר ולפתור תקלות בקוד ●  הסבב הנוכחי מביא את סך הגיוסים של Logz.io ל-120 מיליון דולר

עבודה מהבית. צוברת תאוצה / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

4 סיבות לכך שכלכלת-העבודה-מהבית לא הולכת לשום מקום

גם אם הקורונה תיעלם בגלל החיסונים, השינויים בהרגלי הצריכה ובאופן שבו אנו סועדים, מתעמלים ומבדרים את עצמנו, צפויים להישאר איתנו כאן לעוד הרבה זמן

 

פרופ' רן בליצר / צילום: איל יצהר, גלובס

"החלופות האמיתיות הן בלימה ואיזון או 'אקורדיון' של סגר לסירוגין"

פרופ' רן בליצר מסביר את ארבע האסטרטגיות שנשקלו או נוסו בכל העולם למלחמה בקורונה, ומציג את המלצות הדוח של "קבינט המומחים" לשליטה במגפה לקראת התקופה הקרובה, שכנראה לא תהיה קלה

ליאורה עופר, בעלי מליסרון / צילום: סיון פרג'

מליסרון במגעים מתקדמים לבנות חוות שרתים בחצי מיליארד שקל

חברת הנדל"ן והבינוי מחפשת לגוון את הכנסותיה ונמצאת במגעים עם חברת השקעות בינלאומית להקמת מספר חוות שרתים ביוון, קפריסין וישראל ● מתחרתה של מליסרון, עזריאלי, כבר רכשה קרקע עבור בניית דאטה סנטר לאמזון

מתוך האתר של חברת כנפי משק / צילום: צילום מסך

כנפי משק תפורק: ביהמ"ש הורה על פתיחת הליכי חדלות פירעון

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי אין היתכנות לשיקומה וכי החברה מצויה בחדלות פירעון של ממש ● חובות החברה המגיעים לסכום של כ-50 מיליון שקל בנוסף לחוב כלפי חברת האם משקי הקיבוצים בסכום של כ-42 מיליון אל מול נכסיה של כנפי משק המוערכים בכמיליון שקל בלבד

ג'נט ילן צילום: רויטרס,
JONATHAN ERNS

הכירו את ג'נט ילן, שרת האוצר הראשונה של ארה"ב

ילן שזוכה להערכה משני צדי המפה הפוליטית, צפויה לקבל את אישור הסנאט ובכך להפוך לאישה הראשונה בתפקיד זה ● זאת אחרי שכבר שברה תקרת זכוכית אחרת - הנגידה הראשונה של הפד ● ילן יורשת את אחד התפקידים התובעניים ביותר בממשל ביידן, ותעמוד מול אתגרים ייחודים בשל הקורונה

פרץ לביא / צילום: Annie Tritt - WSJ

"איך ישראל איבדה את מעמדה בעולם המדע? ב-2030 יקימו על כך ועדת בדיקה"

היו"ר הטרי של המועצה הלאומית למו"פ והנשיא לשעבר של הטכניון, פרופ' פרץ לביא, מתריע כי מדינות האזור מדביקות את הפער מול ישראל, ומזהיר שהתדמית של ה"סטארט-אפ ניישן" מסתירה מאחוריה שורה של בעיות

סמסונג סאני / צילום: יחצ

ביה"ד לעבודה: סאני תקשורת פגעה בזכות ההתארגנות של עובדיה

הטיל על החברה קנס בסך 300 אלף שקל והורה לאפשר ליו"ר הוועד להיכנס לחברה ולמתקניה

חיים כצמן, בקניון פרומנדה של אטריום בוורשה 
 / צילום: יח"צ

גזית גלוב: מחיקות נוספות בשווי הנכסים צמקו את הרווח הנקי ל-23 מיליון שקל ברבעון השלישי

זאת לאחר שהציגה גזית גלוב רווח נקי של 474 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד ● כצמן אופטימי: "אין ספק שההתפתחויות האחרונות באשר להשגת חיסון לקורונה הן 'משנה משחק'" ● ווליו בייס: "התוצאות ברמה הרבעונית לא מייצגות, מאחר שנכסי החברה היו סגורים ותחת מגבלות בחלק מהרבעון"

מיכל הלפרין,הממונה על רשות התחרות / צילום: רמי זרנגר

רשות התחרות שמה את עסקת שופרסל-אמיגה על הכוונת

ברשות ביקשו מספקיות מזון גדולות במשק להעביר מידע על השפעות אפשריות של העסקה שבו תרכוש את ענקית הקמעונאות את ספקית המזון אמיגה

יועז הנדל / צילום: אייל מרגולין

כך משתנה שוק האינטרנט לקראת ביטול הפיצול בין ספק לתשתית

חלק מהספקיות קטנות כבר מתחילות לתת היום הצעות בהתאם לרוח הרפורמה ● השימועים על התוכנית עדיין נמשכים במשרד התקשורת, ולא בטוח שהם בכיוון הנכון לשוק

מטוס ישראייר / צילום: יחצ

מתקרבת לישראייר? קרן פורטיסימו חושפת את ההצעה לרכישת החברה

קרן פורטיסימו מציעה לרכוש 90% ממניות ישראייר בתמורה ל-75 מיליון שקל במזומן כן להשקיע עוד 25 מיליון שקל בחברה מיד עם סגירת העסקה וזאת מבלי לדלל את שיעור ההחזקה של אי.די.בי , שיישאר 10%

שלט רחוב בוול סטריט, ניו יורק / צילום: Mike Segar, רויטרס

לראשונה: הדאו ננעל מעל 30 אלף נקודות; הנפט זינק והזהב נחלש

הדאו עלה ב-1.5%, נאסד"ק הוסיף 1.3% ומדד S&P 500 התקדם ב-1.6% ● הנפט ברמתו הגבוה ביותר מאז מרץ ● טסלה זינקה לשווי של יותר מחצי טריליון דולר ● הביטקוין משלים זינוק של כ-50% בחודש האחרון ● מדד דאקס עלה ב-1.3%, פוטסי 100 קפץ ב-1.5% וקאק 40 טיפס ב-1.2%

נתב"ג בימי קורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס

הפסד של 118.5 מיליארד דולר ב-2020: זו התחזית הקודרת של יאט"א לענף התעופה

את ההפסדים הצפויים להימשך ב-2021 מעריכים בארגון התעופה העולמי בהיקף של 38.7 מיליארד דולר - יותר מפי 2 מההערכות הקודמות שפרסם הארגון בחודש יוני ● לפי הערכות הארגון, רק ב-2024 יחזרו המספרים של 2019 בהיבט היקף הנוסעים

חמאה  / צילום: שלומי יוסף

פתרון למחסור? מחיר החמאה עשוי לצאת מפיקוח ממשלתי

שר החקלאות אלון שוסטר מציע לתת פטור ממכס ליבוא מוגבל בלבד של חמאה לישראל ● פרוטוקול מדיון ועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והחקלאות מציג המלצה של גורמי המקצוע להוציא את החמאה מפיקוח מחירים, ככל שתוארך תקופת היבוא הפטור ממכס

הצפה בחיפה בסוף השבוע האחרון. “לכל עיר בישראל צריכה להיות תוכנית חירום להצפות” / צילום: ערן ויצמן, כבאות והצלה

כל הסיבות לכך שההצפה הבאה מעבר לכביש

החורף שוב הגיע, ובישראל עדיין אין רגולטור אחד שאמון על מניעת הצפות וזיהומים ● כולם מסכימים שלאגירת מי הגשמים ישנה חשיבות כלכלית, סביבתית ובריאותית מכרעת, אבל קשה למצוא מישהו שייקח אחריות לטיפול בנושא ● הפוליטיקה של הגשם

אדם עם מסכה הולך ליד קניוני עזריאלי בתל אביב / צילום: Corinna Kern, רויטרס

נאחזים ב-R: המדד שהאירופאים הפסיקו להסתמך עליו, אבל בישראל עלול להוביל לסגר שלישי

ה-R הוא המלך? באנגליה ובגרמניה כבר הבינו שמקדם ההדבקה הוא כלי שאין להסתמך עליו בבלעדיות בקביעת מצב התחלואה, וגם מומחים בישראל מזהירים מפני מדד שאינו משקף נאמנה את התפשטות הנגיף ● אז מדוע מקבלי ההחלטות בישראל בכל זאת נאחזים ב-R

עירן טאוס, מנכ"ל נובולוג / צילום: סיון פרג'

הקורונה והקאנביס: נובולוג הרוויחה 9.7 מיליון שקל ברבעון השלישי

השפעת הקורונה ואיחוד פעילויות שנרכשו הגדילו את הכנסות חברת שירותי הבריאות והלוגיסטיקה הרפואית נובולוג ב-9% ברבעון השלישי והן הסתכמו ב-290 מיליון שקל ● נובולוג עשויה להיות חוליה בשרשרת הפצת החיסון לקורונה, אם כי עדיין לא הגיעה להסכמה עם משרד הבריאות או אחת החברות

מיכל הלפרין / צילום: יונתן בלום

אינטרנט, טלוויזיה וטלפון בחבילה אחת? בזק מקבלת סוכרייה מרשות התחרות

רשות התחרות שוקלת לבטל התנאי במיזוג האוסר על בזק ו-yes למכור חבילות טריפל לא פריקות ● משרד התקשורת מתנגד ● כמו כן, הרשות שוקלת לשנות את התנאי האוסר על בלעדיות על yes כך שלא יחול על רכש תוכן זר, להוציא תכני ספורט ותכנים מקומיים שאינם נכנסים להגדרת הפקות מקור