גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קריאת ההשכמה לנתניהו, המרוץ הרדום לנשיאות ואיך ייראו בחירות בימי קורונה?

יותר קלפיות, אמצעי מיגון ומוקדי הצבעה מיוחדים לחולים ומבודדים - כל זה צפוי להעלות את תקציב ועדת הבחירות באופן דרמטי לקראת הבחירות הבאות ● בינתיים, ראש הממשלה נתניהו קיבל באריאל עוד קריאת השכמה, בעוד המירוץ למשכן הנשיאות נראה רדום במיוחד

בנימין נתניהו / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת
בנימין נתניהו / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

האותות במערכת הפוליטית לקראת בחירות בחודשים הקרובים, לא מדלגים על ועדת הבחירות המרכזית, שמתקדמת במרץ להכנת הבחירות לכנסת ה-24. אנשי הוועדה הכינו בחודש האחרון מסמך עבודה פנימי בן עשרות עמודים הבוחן את האפשרויות והעלויות של עריכת בחירות בתקופת הקורונה: בין היתר מומלץ בו על הוספת מספר רב של קלפיות כדי להקטין את העומס בכל מוקד, רכישת מחיצות, מעבר אנשי הוועדה לעבודה בקפסולות, כדי שלא תושבת עבודת הוועדה סמוך לבחירות ועוד.

אם בבחירות לכנסת ה-23 היו אלפים ספורים של מבודדים (ביניהם חולים) שנדרשו להצביע בקלפיות ייעודיות (כ-15 במספר), הפעם מדובר במאות אלפים. בנוסף עוד שוקלים שם כיצד לערוך את ההליכים הפומביים של הגשת הרשימות ופסילתן וכיצד ייערך מבצע ספירת הקולות, במסגרתו מתאספים אלפי עובדים במקום אחד. 

המסמך הפנימי שהוכן על ידי הצוות המקצועי, נדרש עוד לאישור מליאת הוועדה. לדברי גורמים המעורבים בגיבושו, המטרה היא "להוביל לכך שגם אם יתקיימו בחירות בקורונה, כל אזרח יוכל לממש את זכותו להצביע. שנוכל לרכוש את אמון הציבור שעשינו הכול כדי לשמור על בריאותו". אגב, גם הפעם לא הכינו בוועדת הבחירות המרכזית את האפשרות למעבר לבחירות אלקטרוניות בשל ה"סיכונים הכרוכים בכך".

אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות. הבריאות במוקד / צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת

כל השינויים האלה, שהם נגזרת של בחירות מהירות תוך שנה ובחירות בצל מגפה, יעלו כסף, הרבה כסף. למרות שמדובר בשנה ללא תקציב, את תקציב הוועדה קובעת ועדת הכספים, ולדברי גורמים בוועדה, "זה יעלה הרבה יותר ממערכות בחירות קודמות". ניתוחים תקציביים עתידיים עוד לא נערכו, אבל הכיוון הצפוי הוא הגדלה דרמטית של תקציב בחירות 23, שעמד לבדו על 402 מיליון שקל (מתוכם תקציב הוועדה לשנת 2020 עומד על 25 מיליון שקל).

ממחקר של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, עולה כי חל גידול של 22% בתקציב הוועדה מהבחירות לכנסת ה-22, ואילו לעומת הבחירות לכנסת ה-19 מדובר בגידול מצטבר של כ-155 מיליון שקל, שעיקרו התרחש בסעיף "הכנות לקראת הבחירות". לפי ההסבר בהצעת התקציב, ההוצאות עלו בגלל מחשוב ורכישת ציוד.

סעיף נוסף שתקציבו גדל דרמטית הוא שכר עובדי יום הבחירות וכן שכר עובדי ועדת הבחירות, שכמעט הוכפל מאז הבחירות לכנסת ה-19. הנתונים "היבשים" הללו יהיו נקודת הפתיחה למו"מ הקל (כך מניסיון העבר) שיערכו אנשי ועדת הבחירות מול חברי ועדת הכספים על הגדלת תקציב הוועדה לקראת הבחירות המתקרבות, שאיש במערכת הפוליטית לא עצר לרגע כדי לחשוב כמה זה יעלה לנו.

יו"ש נגד ביבי

בכירי ההתיישבות לא זוכרים מרד דומה לזה שהתארגן השבוע נגד בנימין נתניהו בעשור האחרון. לשכת ראש הממשלה ארגנה פגישת עבודה לנתניהו, שהגיע לאריאל לרגל חתימת ההסכמים המדעיים עם ארה"ב, עם ראשי הרשויות ביהודה ושומרון. אלא שמתוך 22 מוזמנים, התייצבו תשעה בלבד. זה כמובן, בלי לספור את השניים שלא הוזמנו אליה לכתחילה - יו"ר מועצת יש"ע דוד אלחיאני ויו"ר מועצת שומרון יוסי דגן. השניים מובילים קו לעומתי לנתניהו מאז עלתה תוכנית הריבונות ונתניהו נפרע מהם כשהחליט שלא להודיע להם על הפגישה המתוכננת.

דוד אלחייני, יו"ר מועצת יש"ע / צילום: רפי קוץ, גלובס

אלחיאני סופג בחודשים האחרונים לא מעט ביקורת על התנהלותו מחבריו בהתיישבות, אך אתמול כשנתניהו דרש שלא להזמין אותו בשל אותה ביקורת, הוא קיבל מהם גב. הוא הוחרם והם החרימו את הפגישה. הסיבה עניינית: לא ייתכן שלפגישת עבודה לא יוזמן יו"ר המועצה ולא משנה מה דעתו על ראש הממשלה. "זה לא היה קורה בעוטף עזה ולא אצל החרדים, שנתניהו היה מזמין רק חלק מהם לפגישה", אמר ל"גלובס" אחד מראשי המועצות.

אלו שלבסוף נשארו בבתיהם ולא הגיעו לפגישה, החליטו להבהיר לנתניהו שהם לא פלקט תמיכה לעת מצוא, יומיים לפני בחירות. מה שקורה לראשי המועצות, קורה גם לתושבים ביהודה ושומרון ולראיה הניסיון הכושל להוציא המוני מצביעים לקלפיות, שהיה קשה יותר בבחירות האחרונות. המתיישבים, בלשון המעטה, לא נהרו לקלפיות. נתניהו נמצא בדיוק בתפר הזה, שבין להכיל את הביקורת ולשמור על ראשי המועצות צמודים אליו בבחירות הבאות ומוציאים מצביעים לקלפיות, לבין אדישות.

קשה לראות איך המרד הזה של ראשי הרשויות מחזיק לאורך זמן, שכן התלות של מועצת יש"ע וראשי המועצות בנתניהו לא נעלמה עם גל הביקורת עליו. הוא אולי צריך אותם בחודשי בחירות כדי לקבל הכשר ימני, אבל הם צריכים אותו לא פחות כדי לוודא שהתקציבים והתוכניות נמשכים כסדרם. גם ראשי הרשויות שנכחו בפגישה השבוע, עשו זאת כדי לדאוג לרווחת תושביהם ולא כאות תמיכה. כדי למנוע תופעות מביכות כאלה בבחירות המתקרבות, נתניהו יידרש לבלוע את הצפרדע של אלחיאני ולהחזיר את הקונצנזוס שזכה לו בפעמים קודמות, בטח כשראש ימינה נפתלי בנט הוא החלופה.

גברתי הנשיאה?

בשבוע הבא תסתיים מערכת הבחירות לנשיאות בארה"ב, ואילו בישראל מערכת הבחירות לנשיאות שאמורות להתקיים בין סוף אפריל לסוף יוני 2021 (את התאריך יקבע יו"ר הכנסת) עוד נמצאת בתרדמת משתי סיבות עיקריות: הקורונה והמצב הפוליטי הרעוע. למעט ספינים שנזרקים לאוויר מדי כמה שבועות לבדיקת מצב הרוח הלאומי בנוגע למועמדות של בני גנץ או נתניהו לתפקיד, עבודת המתמודדים נעשית מתחת לרדאר התקשורתי.

בינתיים עלו שמותיהם של שלושה מועמדים עיקריים: יו"ר הסוכנות היהודית בוז'י הרצוג, שר הכלכלה עמיר פרץ וכלת פרס ישראל מרים פרץ. הצהרה בדבר מועמדתם הרשמית לא ניתנה עדיין, שכן המערכה עוד לא נפתחה, אך העבודה בכנסת על 120 הבוחרים הפוטנציאלים כבר נעשית.

מרים פרץ / צילום: רפי קוץ

ניסיון העבר מלמד שלפוליטיקאים מכהנים סיכויים גדולים יותר להיבחר לתפקיד, שכן הם מכירים אישית את חברי הכנסת, דרים לצידם במסדרון ויכולים ללחוץ תדיר עד לשכנוע. השאלות שישאלו את עצמם חברי הכנסת הן שתיים: את מי הם רוצים לדחוף החוצה מהמערכת הפוליטית ומי בעיניהם הוא הרע במיעוטו.

הרצוג נהנה מתדמית ה"ממלכתי", ואם לא יקבל חיבוק דב מהרפורמים, יכול לזכות גם בתמיכת הח"כים החרדים שמגלים עניין מועט בלבד במוסד הנשיאות. עמיר פרץ, שעשוי היה להיות מועמד מפתיע, כלוא בממשלת אחדות לא מתפקדת, כשר מטעם מפלגה נעלמת וללא בייס פוליטי משמעותי, ואילו הגברת פרץ נהנית מקונצנזוס לאומי אולי, אבל חסרת הכישורים הפוליטיים הנדרשים כדי להגיע לתפקיד "הממלכתי" בבחירה חשאית של חברי הכנסת.

האירוע הפוליטי המתעתע בחודשים הללו, הוא שלשלושה מצטרפים גנץ ונתניהו, שלכאורה כלל לא נמצאים במרוץ, לא מטעם עצמם. את גנץ מריצים בכלל מטעם הליכוד (כביכול) בניסיון לבטל את הרוטציה העתידית, ואולי זו בכלל נקודת היציאה המתוכננת של נתניהו מההסכם? והמועמד נתניהו נוצר מטעם פוליטיקאים, שמבקשים כבר שנים ארוכות להגיע ליום שאחריו ובלעדיו, וגם אולי כבדיקה מבית להיתכנות למעבר ישיר מבלפור לבית הנשיא.

אם המפלגות לא יציבו מועמד משלהן לבחירות, הכול פתוח. לכאורה, במערכת הפוליטית המקוטבת זה גם מה שהמועמדים מקווים לו - לא לקבל תמיכה חד משמעית ממפלגה איקס, כדי לא להבריח את התומכים מהמחנה שמנגד. כך עשה ריבלין ב-2013 וסלל את דרכו לנשיאות. כל עוד הקורונה כאן, ויש סיכוי סביר בהחלט שלא הכנסת הנוכחית היא שתבחר את הנשיא הבא, אין אף אחד שיזניק את המרוץ הרדום לשלב הבא. 

עוד כתבות

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

נעילה ירוקה בתל אביב בהובלת הבנקים: ת"א 35 קפץ ב-1.9%

מדד ת"א 125 עלה ב-1.1% ומדד ת"א 90 נוסג ב-0.2%. מדד הבנקים קפץ ב-2.1% ● מניית לאומי קפצה ב-3.2%, מניית הפועלים עלתה ב-2.4% ● חברה לישראל קפצה ב-7%

שלט רחוב בוול סטריט, ניו יורק / צילום: Mike Segar, רויטרס

לראשונה: הדאו ננעל מעל 30 אלף נקודות; הנפט זינק והזהב נחלש

הדאו עלה ב-1.5%, נאסד"ק הוסיף 1.3% ומדד S&P 500 התקדם ב-1.6% ● הנפט ברמתו הגבוה ביותר מאז מרץ ● טסלה זינקה לשווי של יותר מחצי טריליון דולר ● הביטקוין משלים זינוק של כ-50% בחודש האחרון ● מדד דאקס עלה ב-1.3%, פוטסי 100 קפץ ב-1.5% וקאק 40 טיפס ב-1.2%

מייסדי Logz.io תומר לוי ואסף יגאל  / צילום: Fabiana Kocubey

חברת Logz.io מגייסת 23 מיליון דולר לאיתור תקלות קוד

הסטארט-אפ, שמעסיק כיום 240 עובדים, מפתח פלטפורמה מבוססת קוד פתוח שעוזרת למתכנתים לאתר ולפתור תקלות בקוד ●  הסבב הנוכחי מביא את סך הגיוסים של Logz.io ל-120 מיליון דולר

משרדי תאגיד השידור הציבורי כאן 11 / צילום: שלומי יוסף, גלובס

העורכים יצאו למרד ובתאגיד שוקלים לבטל את חדשות הלילה

עורכי חטיבת החדשות מסרבים ליישר קו עם החלטת ההנהלה שתהפוך אותם גם לקריינים, לאחר שהנהלת התאגיד החליטה להפסיק בסוף שנת 2020 את עבודתם של חלק מהמגישים הבכירים והוותיקים ● "כאן חדשות" בתגובה: "לא הייתה כוונה לבטל את מבזקי הלילה"

בנימין נתניהו ובני גנץ / צילום: Associated Press

פארסת התקציב: העליון הורה לממשלה לנמק את דחיית אישורו

בג"ץ הוציא צו על תנאי לכנסת ולממשלה: נמקו את "פשרת האוזר" לדחיית אישור התקציב ● בכך רומז בג"ץ שהוא מסתייג מהיעדר תקציב מדינה מאושר

עירן טאוס, מנכ"ל נובולוג / צילום: סיון פרג'

הקורונה והקאנביס: נובולוג הרוויחה 9.7 מיליון שקל ברבעון השלישי

השפעת הקורונה ואיחוד פעילויות שנרכשו הגדילו את הכנסות חברת שירותי הבריאות והלוגיסטיקה הרפואית נובולוג ב-9% ברבעון השלישי והן הסתכמו ב-290 מיליון שקל ● נובולוג עשויה להיות חוליה בשרשרת הפצת החיסון לקורונה, אם כי עדיין לא הגיעה להסכמה עם משרד הבריאות או אחת החברות

רונן סמואל, מנכ"ל קורנית / צילום: איל יצהר, גלובס

קורנית הודיעה על הקמת פעילות עסקית חדשה; המניה ממשיכה לטפס

הפעילות החדשה, הממוקדת בייצור דיגיטלי על פי דרישה, מבוססת בחלקה על רכישת חברת Custom Gateway שבוצעה לפני מספר חודשים תמורת 17 מיליון דולר

פרץ לביא / צילום: Annie Tritt - WSJ

"איך ישראל איבדה את מעמדה בעולם המדע? ב-2030 יקימו על כך ועדת בדיקה"

היו"ר הטרי של המועצה הלאומית למו"פ והנשיא לשעבר של הטכניון, פרופ' פרץ לביא, מתריע כי מדינות האזור מדביקות את הפער מול ישראל, ומזהיר שהתדמית של ה"סטארט-אפ ניישן" מסתירה מאחוריה שורה של בעיות

ג'נט ילן צילום: רויטרס,
JONATHAN ERNS

הכירו את ג'נט ילן, שרת האוצר הראשונה של ארה"ב

ילן שזוכה להערכה משני צדי המפה הפוליטית, צפויה לקבל את אישור הסנאט ובכך להפוך לאישה הראשונה בתפקיד זה ● זאת אחרי שכבר שברה תקרת זכוכית אחרת - הנגידה הראשונה של הפד ● ילן יורשת את אחד התפקידים התובעניים ביותר בממשל ביידן, ותעמוד מול אתגרים ייחודים בשל הקורונה

מיכל הלפרין,הממונה על רשות התחרות / צילום: רמי זרנגר

רשות התחרות שמה את עסקת שופרסל-אמיגה על הכוונת

ברשות ביקשו מספקיות מזון גדולות במשק להעביר מידע על השפעות אפשריות של העסקה שבו תרכוש את ענקית הקמעונאות את ספקית המזון אמיגה

סינוורלד/ צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

ענקית בתי הקולנוע סינוורלד השיגה 750 מיליון דולר בניסיון לצלוח את משבר הקורונה

החברה לוותה 450 מיליון דולר מקרנות השקעה, חידשה קו אשראי בהיקף של 110 מיליון דולר ובונה על החזרי מס בסדר גודל של כ-200 מיליון דולר ● לסינוורלד חוב עצום של כ-5 מיליארד דולר

רכישת דירה על הנייר /צילום:  Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

בעשרת החודשים הראשונים של השנה היקף המשכנתאות עלה ב-14% בהשוואה ל-2019

למרות הסגר, היקף המשכנתאות בחודש אוקטובר הגיע לשיא של עשור ועמד על 6.2 מיליארד שקל ● דחיית המשכנתאות נותרה ברמה יציבה של כ-12% מכלל יתרת החוב על משכנתאות

נשיא ומנכ"ל החברה, בצלאל (בוצי) מכליס + מיקי פדרמן / צילום: תמר מצפי

"הקורונה מאחורינו": מניית אלביט איבדה 30% בשנה, אז למה המנכ"ל כל כך אופטימי?

חברת הציוד הביטחוני מסכמת את הרבעון השלישי עם גידול בהכנסות והמנכ"ל בצלאל מכליס מכריז: "למדנו להתמודד היטב עם השלכות הקורונה" ומעריך כי חילופי הנשיא בארה"ב לא יקטינו את השוק הביטחוני ● מי שיכול להיות קצת פחות מרוצה הוא בעל השליטה מיקי פדרמן, ששווי אחזקותיו נחתך במיליארד דולר בשנה

הצפה בחיפה בסוף השבוע האחרון. “לכל עיר בישראל צריכה להיות תוכנית חירום להצפות” / צילום: ערן ויצמן, כבאות והצלה

כל הסיבות לכך שההצפה הבאה מעבר לכביש

החורף שוב הגיע, ובישראל עדיין אין רגולטור אחד שאמון על מניעת הצפות וזיהומים ● כולם מסכימים שלאגירת מי הגשמים ישנה חשיבות כלכלית, סביבתית ובריאותית מכרעת, אבל קשה למצוא מישהו שייקח אחריות לטיפול בנושא ● הפוליטיקה של הגשם

נשיא צרפת לשעבר ניקולא סרקוזי עוזב את בית המשפט / צילום: Associated Press, Michel Euler

לראשונה בהיסטוריה של צרפת: נשיא לשעבר על כס הנאשם בבית משפט

נשיא צרפת לשעבר ניקולא סרקוזי מואשם במתן שוחד לשופט כדי שזה יספק לו מידע פנים לגבי חקירה שהתנהלה נגדו ● הנשיא לשעבר ועורך דינו הציעו, לכאורה, לשופט למנותו לתפקיד יוקרתי בנסיכות מונקו בתמורה למידע

מייסדי פרספטו: דור אבוחצירא, שגיא בלונדר, רביב רז ואריאל אביטן / צילום: פרספטו

פרספטו מגייסת 45 מיליון דולר ומשתפת פעולה עם בוסטון דיינמיקס

פרספטו, המפתחת רחפנים אוטונומיים המשמשים לניטור תשתיות, מתכוונת להכפיל את כוח-האדם בשנה הקרובה ● הטכנולוגיה של פרספטו תשולב ברובוט דמוי הכלב של בוסטון דיינמיקס - ספוט

בנימין נתניהו / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

שלב ההוכחות במשפט רה"מ בנימין נתניהו נדחה לתחילת פברואר 2021

לפי החלטת השופטים ב-6 בדצמבר 2020 תשמענה כל הטענות המקדמיות לרבות טענות לפגמים בכתב האישום שהעלו הנאשמים ● התביעה תגיש תגובה בכתב לטענות המקדמיות עד ה-3 בדצמבר

לימוד מקוון. אין צורך לעצור את הקריירה / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

שירות התעסוקה: הילדים חזרו לבית הספר, והאימהות חזרו לעבודה

70% מהחוזרים לעבודה אחרי פתיחת מערכת החינוך – נשים ● אחת מארבעה מהחוזרים – אישה בת 25-44 עם ילדים בבית ספר

מתוך האתר של חברת כנפי משק / צילום: צילום מסך

כנפי משק תפורק: ביהמ"ש הורה על פתיחת הליכי חדלות פירעון

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי אין היתכנות לשיקומה וכי החברה מצויה בחדלות פירעון של ממש ● חובות החברה המגיעים לסכום של כ-50 מיליון שקל בנוסף לחוב כלפי חברת האם משקי הקיבוצים בסכום של כ-42 מיליון אל מול נכסיה של כנפי משק המוערכים בכמיליון שקל בלבד

ליאורה עופר, בעלי מליסרון / צילום: סיון פרג'

מליסרון במגעים מתקדמים לבנות חוות שרתים בחצי מיליארד שקל

חברת הנדל"ן והבינוי מחפשת לגוון את הכנסותיה ונמצאת במגעים עם חברת השקעות בינלאומית להקמת מספר חוות שרתים ביוון, קפריסין וישראל ● מתחרתה של מליסרון, עזריאלי, כבר רכשה קרקע עבור בניית דאטה סנטר לאמזון