גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קריאת ההשכמה לנתניהו, המרוץ הרדום לנשיאות ואיך ייראו בחירות בימי קורונה?

יותר קלפיות, אמצעי מיגון ומוקדי הצבעה מיוחדים לחולים ומבודדים - כל זה צפוי להעלות את תקציב ועדת הבחירות באופן דרמטי לקראת הבחירות הבאות ● בינתיים, ראש הממשלה נתניהו קיבל באריאל עוד קריאת השכמה, בעוד המירוץ למשכן הנשיאות נראה רדום במיוחד

בנימין נתניהו / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת
בנימין נתניהו / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

האותות במערכת הפוליטית לקראת בחירות בחודשים הקרובים, לא מדלגים על ועדת הבחירות המרכזית, שמתקדמת במרץ להכנת הבחירות לכנסת ה-24. אנשי הוועדה הכינו בחודש האחרון מסמך עבודה פנימי בן עשרות עמודים הבוחן את האפשרויות והעלויות של עריכת בחירות בתקופת הקורונה: בין היתר מומלץ בו על הוספת מספר רב של קלפיות כדי להקטין את העומס בכל מוקד, רכישת מחיצות, מעבר אנשי הוועדה לעבודה בקפסולות, כדי שלא תושבת עבודת הוועדה סמוך לבחירות ועוד.

אם בבחירות לכנסת ה-23 היו אלפים ספורים של מבודדים (ביניהם חולים) שנדרשו להצביע בקלפיות ייעודיות (כ-15 במספר), הפעם מדובר במאות אלפים. בנוסף עוד שוקלים שם כיצד לערוך את ההליכים הפומביים של הגשת הרשימות ופסילתן וכיצד ייערך מבצע ספירת הקולות, במסגרתו מתאספים אלפי עובדים במקום אחד. 

המסמך הפנימי שהוכן על ידי הצוות המקצועי, נדרש עוד לאישור מליאת הוועדה. לדברי גורמים המעורבים בגיבושו, המטרה היא "להוביל לכך שגם אם יתקיימו בחירות בקורונה, כל אזרח יוכל לממש את זכותו להצביע. שנוכל לרכוש את אמון הציבור שעשינו הכול כדי לשמור על בריאותו". אגב, גם הפעם לא הכינו בוועדת הבחירות המרכזית את האפשרות למעבר לבחירות אלקטרוניות בשל ה"סיכונים הכרוכים בכך".

אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות. הבריאות במוקד / צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת

כל השינויים האלה, שהם נגזרת של בחירות מהירות תוך שנה ובחירות בצל מגפה, יעלו כסף, הרבה כסף. למרות שמדובר בשנה ללא תקציב, את תקציב הוועדה קובעת ועדת הכספים, ולדברי גורמים בוועדה, "זה יעלה הרבה יותר ממערכות בחירות קודמות". ניתוחים תקציביים עתידיים עוד לא נערכו, אבל הכיוון הצפוי הוא הגדלה דרמטית של תקציב בחירות 23, שעמד לבדו על 402 מיליון שקל (מתוכם תקציב הוועדה לשנת 2020 עומד על 25 מיליון שקל).

ממחקר של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, עולה כי חל גידול של 22% בתקציב הוועדה מהבחירות לכנסת ה-22, ואילו לעומת הבחירות לכנסת ה-19 מדובר בגידול מצטבר של כ-155 מיליון שקל, שעיקרו התרחש בסעיף "הכנות לקראת הבחירות". לפי ההסבר בהצעת התקציב, ההוצאות עלו בגלל מחשוב ורכישת ציוד.

סעיף נוסף שתקציבו גדל דרמטית הוא שכר עובדי יום הבחירות וכן שכר עובדי ועדת הבחירות, שכמעט הוכפל מאז הבחירות לכנסת ה-19. הנתונים "היבשים" הללו יהיו נקודת הפתיחה למו"מ הקל (כך מניסיון העבר) שיערכו אנשי ועדת הבחירות מול חברי ועדת הכספים על הגדלת תקציב הוועדה לקראת הבחירות המתקרבות, שאיש במערכת הפוליטית לא עצר לרגע כדי לחשוב כמה זה יעלה לנו.

יו"ש נגד ביבי

בכירי ההתיישבות לא זוכרים מרד דומה לזה שהתארגן השבוע נגד בנימין נתניהו בעשור האחרון. לשכת ראש הממשלה ארגנה פגישת עבודה לנתניהו, שהגיע לאריאל לרגל חתימת ההסכמים המדעיים עם ארה"ב, עם ראשי הרשויות ביהודה ושומרון. אלא שמתוך 22 מוזמנים, התייצבו תשעה בלבד. זה כמובן, בלי לספור את השניים שלא הוזמנו אליה לכתחילה - יו"ר מועצת יש"ע דוד אלחיאני ויו"ר מועצת שומרון יוסי דגן. השניים מובילים קו לעומתי לנתניהו מאז עלתה תוכנית הריבונות ונתניהו נפרע מהם כשהחליט שלא להודיע להם על הפגישה המתוכננת.

דוד אלחייני, יו"ר מועצת יש"ע / צילום: רפי קוץ, גלובס

אלחיאני סופג בחודשים האחרונים לא מעט ביקורת על התנהלותו מחבריו בהתיישבות, אך אתמול כשנתניהו דרש שלא להזמין אותו בשל אותה ביקורת, הוא קיבל מהם גב. הוא הוחרם והם החרימו את הפגישה. הסיבה עניינית: לא ייתכן שלפגישת עבודה לא יוזמן יו"ר המועצה ולא משנה מה דעתו על ראש הממשלה. "זה לא היה קורה בעוטף עזה ולא אצל החרדים, שנתניהו היה מזמין רק חלק מהם לפגישה", אמר ל"גלובס" אחד מראשי המועצות.

אלו שלבסוף נשארו בבתיהם ולא הגיעו לפגישה, החליטו להבהיר לנתניהו שהם לא פלקט תמיכה לעת מצוא, יומיים לפני בחירות. מה שקורה לראשי המועצות, קורה גם לתושבים ביהודה ושומרון ולראיה הניסיון הכושל להוציא המוני מצביעים לקלפיות, שהיה קשה יותר בבחירות האחרונות. המתיישבים, בלשון המעטה, לא נהרו לקלפיות. נתניהו נמצא בדיוק בתפר הזה, שבין להכיל את הביקורת ולשמור על ראשי המועצות צמודים אליו בבחירות הבאות ומוציאים מצביעים לקלפיות, לבין אדישות.

קשה לראות איך המרד הזה של ראשי הרשויות מחזיק לאורך זמן, שכן התלות של מועצת יש"ע וראשי המועצות בנתניהו לא נעלמה עם גל הביקורת עליו. הוא אולי צריך אותם בחודשי בחירות כדי לקבל הכשר ימני, אבל הם צריכים אותו לא פחות כדי לוודא שהתקציבים והתוכניות נמשכים כסדרם. גם ראשי הרשויות שנכחו בפגישה השבוע, עשו זאת כדי לדאוג לרווחת תושביהם ולא כאות תמיכה. כדי למנוע תופעות מביכות כאלה בבחירות המתקרבות, נתניהו יידרש לבלוע את הצפרדע של אלחיאני ולהחזיר את הקונצנזוס שזכה לו בפעמים קודמות, בטח כשראש ימינה נפתלי בנט הוא החלופה.

גברתי הנשיאה?

בשבוע הבא תסתיים מערכת הבחירות לנשיאות בארה"ב, ואילו בישראל מערכת הבחירות לנשיאות שאמורות להתקיים בין סוף אפריל לסוף יוני 2021 (את התאריך יקבע יו"ר הכנסת) עוד נמצאת בתרדמת משתי סיבות עיקריות: הקורונה והמצב הפוליטי הרעוע. למעט ספינים שנזרקים לאוויר מדי כמה שבועות לבדיקת מצב הרוח הלאומי בנוגע למועמדות של בני גנץ או נתניהו לתפקיד, עבודת המתמודדים נעשית מתחת לרדאר התקשורתי.

בינתיים עלו שמותיהם של שלושה מועמדים עיקריים: יו"ר הסוכנות היהודית בוז'י הרצוג, שר הכלכלה עמיר פרץ וכלת פרס ישראל מרים פרץ. הצהרה בדבר מועמדתם הרשמית לא ניתנה עדיין, שכן המערכה עוד לא נפתחה, אך העבודה בכנסת על 120 הבוחרים הפוטנציאלים כבר נעשית.

מרים פרץ / צילום: רפי קוץ

ניסיון העבר מלמד שלפוליטיקאים מכהנים סיכויים גדולים יותר להיבחר לתפקיד, שכן הם מכירים אישית את חברי הכנסת, דרים לצידם במסדרון ויכולים ללחוץ תדיר עד לשכנוע. השאלות שישאלו את עצמם חברי הכנסת הן שתיים: את מי הם רוצים לדחוף החוצה מהמערכת הפוליטית ומי בעיניהם הוא הרע במיעוטו.

הרצוג נהנה מתדמית ה"ממלכתי", ואם לא יקבל חיבוק דב מהרפורמים, יכול לזכות גם בתמיכת הח"כים החרדים שמגלים עניין מועט בלבד במוסד הנשיאות. עמיר פרץ, שעשוי היה להיות מועמד מפתיע, כלוא בממשלת אחדות לא מתפקדת, כשר מטעם מפלגה נעלמת וללא בייס פוליטי משמעותי, ואילו הגברת פרץ נהנית מקונצנזוס לאומי אולי, אבל חסרת הכישורים הפוליטיים הנדרשים כדי להגיע לתפקיד "הממלכתי" בבחירה חשאית של חברי הכנסת.

האירוע הפוליטי המתעתע בחודשים הללו, הוא שלשלושה מצטרפים גנץ ונתניהו, שלכאורה כלל לא נמצאים במרוץ, לא מטעם עצמם. את גנץ מריצים בכלל מטעם הליכוד (כביכול) בניסיון לבטל את הרוטציה העתידית, ואולי זו בכלל נקודת היציאה המתוכננת של נתניהו מההסכם? והמועמד נתניהו נוצר מטעם פוליטיקאים, שמבקשים כבר שנים ארוכות להגיע ליום שאחריו ובלעדיו, וגם אולי כבדיקה מבית להיתכנות למעבר ישיר מבלפור לבית הנשיא.

אם המפלגות לא יציבו מועמד משלהן לבחירות, הכול פתוח. לכאורה, במערכת הפוליטית המקוטבת זה גם מה שהמועמדים מקווים לו - לא לקבל תמיכה חד משמעית ממפלגה איקס, כדי לא להבריח את התומכים מהמחנה שמנגד. כך עשה ריבלין ב-2013 וסלל את דרכו לנשיאות. כל עוד הקורונה כאן, ויש סיכוי סביר בהחלט שלא הכנסת הנוכחית היא שתבחר את הנשיא הבא, אין אף אחד שיזניק את המרוץ הרדום לשלב הבא. 

עוד כתבות

תחנת דלק פז/ צילום: תמר מצפי

שיכון ובינוי מציעה לרכוש השליטה בחברת האנרגיה פז

היום שלחה שיכון ובינוי מכתב ליו"ר פז, הראל לוקר, ובו הצעה למזג את החברה הבת, שיכון ובינוי אנרגיה לתוך פז, בתמורה להקצאת 58% ממניות פז לידיה של שיכון ובינוי

סופרמרקט - מדף מוצרי חלב וגבינות / צילום: תמר מצפי

מבקר המדינה: הריכוזיות בענף המזון חוגגת, פערי המחירים מהעולם מתרחבים, אבל לא מוכרזים מונופולים חדשים

דוח מבקר המדינה מצביע על שורת ליקויים בשוק המזון ● הרגולציה מכבידה, המכסים לא יעילים, התחרות כמעט ולא קיימת, והמחירים עולים בהתמדה למרות המחאה החברתית ● בין היתר, האצבעות מופנות בעיקר לרשות התחרות ולרשות להגנת הצרכן

דן עדיקא - מנכ"ל הסטארט אפ הישראלי ווקמי WalkMe / צילום: חברת WalkMe

עוד חד קרן ישראלי בדרך לנאסד"ק: walkme הגישה תשקיף

בשלב זה לא ידוע השווי אליו שואפת החברה, אך ב-2019 בסבב הגיוס האחרון שוויה היה כ-1.9 מיליארד דולר ● מאז הקמתה ב-2011 היא גייסה 308 מיליון דולר

השותפים בסילבר קסטל (מימין): מיזרוח, רביד וזיו / צילום: כדיה לוי

שלושה ענקי פיננסים וקמעונאות חברו יחדיו. המטרה: להביא את הביטקוין לבורסה של תל אביב

שלושה מנהלים בכירים לשעבר מתכוונים להביא את הביטקוין לבורסה בתל אביב ● בראיון לגלובס מסבירים מנכ"ל הפועלים לשעבר צבי זיו, מנכ"לית פסגות לשעבר גבי רביד ומנכ"ל גולף לשעבר אלי מיזרוח, איך מתגברים על הפיגור הישראלי בכל הקשור למטבע הדיגיטלי ומה הבעיה ברגלוציה הקיימת

המוסד לביטוח לאומי / צילום: אייל פישר

מבקר המדינה: מתווה החל"ת הקדים את "פשיטת הרגל" של ביטוח לאומי

המבקר אנגלמן מתריע כי התחזיות הקודרות על התאפסות קרן הביטוח הלאומי ככל הנראה יתממשו מוקדם מהצפוי - כבר ב-2043 ● לפי הדוח, ליווי אקטוארי נחסך מתהליכים בעלי השפעות ארוכות-טווח על תקציב המדינה, כולל הליכי חקיקה בתחום דמי האבטלה נוכח משבר הקורונה

אופיר שריד, מנכ"ל מליסרון / צילום: סיון פרג'

מליסרון מתאוששת מהקורונה: שיא בפדיונות הקניונים, ההפסד הפך לרווח ברבעון הראשון

ההנחות לשוכרים נשארו מאחור יחד עם הקורונה, והחברה רשמה רווח נקי של 143 מיליון שקל ברבעון הראשון, לעומת הפסד של 86 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2020 ● ההכנסות מנדל"ן עדיין נמוכות ב-33% לעומת אשתקד

יוליה שמאלוב–ברקוביץ’, יו”רית הרשות השנייה  / צילום: כדיה לוי

מכתב שהוציאה יו"ר הרשות השנייה לגבי סיקור מוטה מכעיס את חברות החדשות

שמאלוב עומדת בראש הגוף המפקח על הערוצים המסחריים ולכן איש שם איננו ממהר להתנגח בה גלויות, אך גורם בכיר בחברה הביעה היום כעס ותסכול על האופן שבו שמאלוב בחרה להתבטא: "שעה שעיתונאים עושים לילות כימים בסיקור מאוזן, עוסקת הרשות השנייה בטענות משוללות יסוד להטייה בסיקור"

משה גפני בדיון היום (ג') / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

האסון במירון: גפני קורא להקמת ועדת חקירה ממלכתית

בדיון שנערך בוועדת הכספים על האסון אמר גפני כי "כולם ידעו שיהיה אסון רק לא ידעו מתי" ● ח"כ יצחק פינדרוס דרש מהשר לביטחון פנים להתפטר

ירון מורגנשטרן, מנכ"ל גלאסבוקס / צילום: יעל הרמן

בעקבות נאייקס: גם גלאסבוקס מנפיקה טכנולוגיה בת"א ביותר ממיליארד שקל

גלאסבוקס מספקת שירותי תוכנה לניתוח נתוני גלישה, ועל פי ההערכות היא מבקשת לגייס עד 230 מיליון שקל, לפי שווי חברה של סביב 1.2 מיליארד שקל "לפני הכסף" ● עם לקוחותיה הישראליים נמנים הבנקים הגדולים, חלק מחברות הביטוח וכרטיסי האשראי, ולקוחותיה בעולם כוללים את סיטיבנק, וולס פארגו, ורייזון ואקספידיה

בנימין נתניהו + בני גנץ / צילום: חיים הורנשטיין

"עריקים" או בחירות חמישיות? שני התרחישים הפוליטיים שעל הפרק

בליכוד השהו כרגע את המגעים בשדה הפוליטי לחלוטין, לפחות עד לסיום הלחימה או סיום המנדט של לפיד – מה שיבוא קודם ● הספינים התקשורתיים על הצעות שעוברות מהליכוד לכחול לבן נועדו למטרה אחת בלבד: להוציא מגנץ הצהרה שלא יסכים לממשלה עם נתניהו

מטה גוגל בקליפורניה / צילום: Shutterstock

"אנשים מראים סימני עייפות דיגיטלית": גוגל משיקה כלים חדשים ל-Docs ו-Sheets

ענקית האינטרנט קיימה הערב את כנס המפתחים השנתי שלה, I/O, שם הכריזה על כמה כלים חדשים שנועדו לשנות את סביבת העבודה המוכרת לנו ● בין השינויים: שיתוף קבצים אחרים בתוך קבצי הדוקס, הצעות שפה ויכולות עבודה משופרים

תקיפה אווירית ישראלית על בניין בעזה / צילום: Reuters, MOHAMMED SALEM

בכירים חוסלו, משגרים הושמדו ותשתיות טרור נהרסו; חמאס נואש ובישראל מוכנים להמשך המערכה

מצרים הציעה חצי מיליארד דולר, בקטאר הבטיחו לסייע בסכום נכבד לכל משפחה בעזה שאיבדה את ביתה, באיחוד האמירויות עצרו את התוכנית להשקיע בתשתיות, וישראל עצרה בינתיים את הכסף השוטף שנכנס לרצועה ● הפיתוי הכספי מעמיד את חמאס בפני דילמה לא פשוטה - לעצור עכשיו ללא תמונת ניצחון או להיות אחראי להחזרת הרצועה שנים רבות לאחור

ערן וולף, מנכ"ל מימון ישיר / צילום: מימון ישיר

הציבור לקח הלוואות, הריבית והמדד תרמו ומימון ישיר רשמה רווח של 46 מיליון שקל ברבעון הראשון

ההכנסות ברבעון הראשון של 2021 צמחו ל-175 מיליון שקל, פי 2.5 לעומת הרבעון המקביל אשתקד, הרבה בזכות גידול של כ-315 מיליון שקל בהלוואות ללקוחות • המנכ"ל ערן וולף: נקטין את שיעור תיקי ההלוואות שנמכור לצדדים שלישיים וניכנס לאשראי לנדל"ן

נמל ליבורנו באיטליה / צילום: Reuters, Max Rossi

ועדי עובדים בנמלים באיטליה מוחים נגד העברת נשק בספינות לישראל

אונייה בבעלות "צים" מעוררת סערה באיטליה בימים האחרונים, אחרי שבמל בגנואה ובליבורנו טענו כי היא נושאת משלוח נשק לישראל וסירבו להשתתף בהטענתה ● האונייה נמצאת בדרכה לישראל וצפויה להגיע לנמל אשדוד מחר בערב

רונן אלעד / צילום: יח"צ

קרן פורטיסימו מעבירה את הבעלות בחברת התעשייה סינרג'י כבלים לידי רונן אלעד

במסגרת העסקה תמוזג סינרג'י לחברת מגוון של אלעד, כנגד הקצאת מניות בשווי של כ-20 מיליון שקל ● הנדל"ן של מפעל הכבלים בעיר שדרות יישאר בידי פורטיסימו, שרכשה את הפעילות בסינרג'י במסגרת הסדר חוב בתחילת שנת 2015

אולפן כאן בערבית / צילום: יח"צ

בלאגן בחטיבה הערבית בכאן: כתבה ששודרה חשודה בניגוד ענייינים חריף

במייל שהוציאו אתמול לעובדי חטיבה המדיה בערבית של התאגיד, אמרו האמונים על החטיבה כי כתבה ששודרה ואשר סיכמה את הישגי החטיבה "לוקה בחוסר עניין ציבורי ובניגוד עניינים" ● תגובת עאסר עטילה: "בשידורה של הכתבה לא נפל כל פגם או רבב"

שוטרים נפרסים בעקבות התפרעויות ברחבי הארץ / צילום: דוברות המשטרה

בית המשפט ביטל את התנאים המגבילים שהוטלו על יהודים שהגיעו לרמלה

השלושה עוכבו לאחר שנחשדו בקשירת קשר לביצוע פשע ובהתקהלות אסורה, כאשר הגיעו לרמלה, לטענתם כדי לחזק משפחה פלונית בעיר ● התובע המשטרתי הודה כי הם נעצרו רק משום שהם אינם תושבי רמלה ● עו"ד אריה ארבוס, שהיה בין המעוכבים: "לא ייתכן שבמדינת ישראל המשטרה תעשה פרופיילינג נגד יהודים"

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן / צילום: יוסי זמיר

דוח מבקר המדינה מכוון את הזרקור לחור השחור שבממשק בין הפרקליטות למשטרה

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מצביע על אי-הסדרת הסמכויות של הפרקליטים המלווים ● הדוח מציין כי פרקליט המדינה לא הגדיר כללים ברורים לממשק בין הפרקליטות למשטרה ● גם השיקולים הנדרשים לאישור תרגילי חקירה נשארו מעבר להרי החושך

בורסת פרנקפורט / צילום: shutterstock

מגמה מעורבת בניו יורק; פאלו אלטו עולה לאחר העלאת המלצה מריימונד ג'יימס

מדד דאקס נחלש ב-0.1%, פוטסי 100 ננעל ביציבות וקאק 40 איבד 0.2% ● התחלות הבנייה בארה"ב צנחו באפריל ב-9.5% ● הביטקוין מתאושש ● וול מארט, מייסיס והום דיפו עקפו את תחזיות האנליסטים

חדשות 12 מדווח ממקום פגיעת טיל

האם מקום נפילת הטיל קובע את מהירות הפריצה לשידור?

מעקב של עיתונאי Ynet רן בוקר מעלה שערוצי השידור המרכזיים נוטים לפרוץ לשידור יותר מהר ככל שהטיל נופל יותר צפונה מעוטף עזה ● בערוצים מסבירים שהם משדרים אולפנים פתוחים ברוב שעות היממה ומדי פעם מגוונים ● וגם: התת–דיווח על תקיפות של יהודים