גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אבישי אברהמי מנכ"ל Wix: "ישראל היא אחת המדינות הגרועות בעולם המערבי בסיוע לאזרחיה במשבר הקורונה"

אבישי אברהמי בפוסט שפרסם: "אני אמנם לא ממש מבין בפוליטיקה, אבל אני ממש טוב עם מספרים, והאמת היא שבשורה התחתונה, ישראל היא אחת המדינות הגרועות בעולם המערבי בסיוע לאזרחיה במשבר הקורונה"

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ”ל Wix  / צילום: שלומי יוסף, גלובס
אבישי אברהמי, מייסד ומנכ”ל Wix / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אבישי אברהמי, מנכ"ל Wix, פרסם אתמול בעמוד הפייסבוק שלו התייחסות ארוכה לתמיכה הממשלתית בעסקים בזמן קורונה. בתיאום עם החברה להלן הפוסט במלואו:

יש לנו תינוקת קטנה ובכל ערב אנחנו יוצאים להליכה. אנחנו הולכים באותה הדרך וזה נראה כאילו בכל יום עוד חנות נסגרת וזה מאוד מאוד עצוב. בכל פעם שאני מספר על מה שאני רואה לאנשים, אני שומע את התשובה הבאה: "ממשלת ישראל נתנה לעסקים האלה סיוע כמו כל מדינה אחרת בעולם, לא?" או "ראיתי בעיתון שהממשלה הייתה מאוד נדיבה". עכשיו, אני ממש גרוע בפוליטיקה. אבל אני ממש טוב עם מספרים, אז החלטתי לשתף איתכם את האמת המלאה.

בשורה התחתונה: ישראל היא אחת המדינות הגרועות בעולם המערבי בסיוע לאזרחיה במשבר הקורונה. אחריה בדירוג הלא מחמיא מגיעה בריטניה, שנתנה לאזרחיה פי 5 מישראל, בעוד ששאר העולם המערבי נתן בממוצע בערך פי 10 מישראל.

ישראל היא הגרועה ביותר גם אם מסתכלים על כמה המדינה תכננה לתת ולא רק על הביצוע, ולמען האמת, אם תסתכלו על הפגיעה המקומית כתוצאה מהקורונה בהשוואה לסיוע הממשלתי, נגיע לא בין האחרונים, אלא כנראה אחרונים, לא רק בעולם המערבי, אלא אולי בעולם.

הוצאה מתוך התל"ג:

ישראל: תכנון 4.49%, ביצוע 3.48%
ארה"ב: 19.47%
גרמניה: 30.98%
בריטניה: 16.65%
פרו: 12%
תאילנד: 2.53%

רואים? פי 5 עד פי 10 יותר מישראל. אפילו מדינות כמו פרו נדיבות יותר לאזרחיהן ממדינת ישראל. אם אתם לא מאמינים לי - תעברו על המספרים בעצמכם. תכף נעבור על כמה חישובים שעשיתי, אבל בינתיים חשוב שתדעו שהמקור שלי הוא ממשלת ישראל עצמה. 

העלות של הבנייה המחודשת של כל מה שנהרס תהיה עצומה

אז, אני עצוב. לא על עצמי (למזלי הרב Wix מאפשר להרבה עסקים לעבור לאונליין והמצב שלנו טוב) אלא בגלל שתי סיבות: כי אני לא יכול להבין איך אנשים יכולים לקרוא לעצמם "מנהיגים" בלי שיהיה להם אכפת מאנשים שעבדו כל חייהם לבנות עסק ולפרנס את משפחתם וכעת העסק קורס להם מול העיניים. איך אפשר לא לעשות כלום, אני פשוט לא מצליח להבין את זה.

כי אנשים שילמו מיסים כל החיים תחת ההבטחה שיום אחד, כשיצטרכו, הממשלה תהיה שם בשבילם וזה לא קרה. מה שקרה הוא שעסקים קורסים כי הממשלה הורתה לעסקים לסגור את העסקים שלהם (מסיבות כנראה מוצדקות), אבל זה בדיוק הרגע בו הממשלה הייתה צריכה להכניס יד לכיס ולעזור. במקום זה, הממשלה חוסכת עלינו כסף, כסף שהוא לא שלה אלא שלנו, ובקמצנותה היא ממוטטת את הציבור.

ואגב, הכלכלה הישראלית הייתה במצב טוב יותר מרוב כלכלות העולם המערבי. בקלות יכלה ממשלת ישראל לנקוט בצעדים שכלכלות אחרות נקטו והיא לא עשתה את זה. ועכשיו, העלות של הבנייה המחודשת של כל מה שנהרס תהיה עצומה.

סליחה על האמוציונליות - הנה המספרים. ערכתי השוואה פשוטה, ניסיתי להשוות בין תפוחים לתפוחים עד כמה שניתן, והנה הם לפניכם למטה. שימו לב שהנתונים לא מנורמלים לפי גודל אוכלוסיה.

 יש שלושה סוגים של פעולות שהממשלה נקטה כדי להתמודד עם המשבר:
1. כסף שהמדינה מחלקת לקהלים שונים מתוך תזרים המדינה 
2. אשראי בערבות מדינה
3. דחיית מיסים 

לפני שאני נכנס לעומק בסוגיות האשראי והמענקים (תזרים), אני רוצה לסגור פינה קטנה בנוגע לדחיית מיסים. בהתחשב בעובדה שדחיית מיסים לא נותנת לאזרחים כסף, הרי נצטרך לשלם את המיסים הללו בהמשך, אני לא חושב שאנחנו צריכים לספור את הסכום. אולי אפשר לספור את הריבית, אבל בהתחשב בעובדה שהריבית במשק היום קרובה ל-0, הערך של ההטבה הוא - קרוב ל-0.

נעבור להלוואות: מה שאנחנו רואים זה הלוואות שנותנים גופים פיננסיים, כסף שהמדינה לא נותנת לאזרחים אלא רק ערבה לו במקרה והעסק לא יכול להחזיר את הכסף. הכסף מלווה לשני קהלים עיקריים: חברות גדולות ועסקים קטנים ובינוניים.

התוכנית דומה לתוכנית ה-PPP של ארה"ב, עם כמה הבדלים משמעותיים: בארה"ב הממשלה נותנת ערבות ל-95% מערך הלוואה שניתנת לעסק. בישראל הערבות היא רק באזור ה-15%. זה הבדל סופר משמעותי - הבנקים בישראל לא ממש ששו לחלק את הכסף בתנאים הללו. למעשה, רק 43% מהכסף הגיע לעסקים.

בנוסף, האמריקאים החליטו שאם עסק משתמש ב-60% מהכסף לשלם משכורות או שכירות - ההלוואה הופכת למענק. כך, העובדים של אותם עסקים לא איבדו את מקום עבודתם (כי לעסקים היה איך לשלם להם) והעלות לא נפלה על כתפי הממשלה, כפי שקרה בישראל.

במבנה הזה גם הבנק שמח לתת את הכסף וגם העסק לא חושש להשתמש בו. לא פלא שהתוכנית האמריקאית כבר בסבב השני, שגם הוא sold out.

אז אחרי שהבנו את זה, בואו נעשה כמה חישובים: סך כל ההלוואות (בלי דחיית המס) 37,657 - 12,000 = 25.6 מיליארד שקל. הממשלה ערבה ל-15% או פחות מהמספר הזה (זוכרים שבארה"ב זה 95%?). כלומר, במקרה הגרוע ביותר בו כל העסקים לא מחזירים את כל הכסף - 25,657 * 15% = 3.8 מיליארד שקל

אבל, זוכרים שאחוז השימוש במסלול הוא רק 43% כי הערבות אינה מספיקה? הסכום התכווץ ל-1.6 מיליארד שקל. וזה קורה לא בגלל שיש באמצע מתווך אכזרי ורשע (הבנק), אלא בגלל ש-15% זו באמת בדיחה ואף גוף רציני לא היה מלווה כסף במספרים האלה.

יודעים מה? ההנחה שכל העסקים לא מחזירים את כל הכסף היא לא ריאלית. בואו נניח ש-50% מהם נופלים - הוצאה התיאורטית של 800 מיליון שקל. זה כלום, זה סכום עלוב לנוכח המשבר שפקד אותנו

עוד נקודה קטנה לפני שאני מגיע לנקודה העיקרית, ההוצאה על בריאות: אין ממשלה בעולם שלא הוסיפה לתקציב הבריאות שלה משאבים בכדי להתמודד עם המצב ולשפר את תשתית הבריאות המקומית. החלטתי לא לכלול את הסכומים האלה בחישוב הכולל (ישראל הוציאה 12 מיליארד שקל), משום שמערכות בריאות נראות ומתנהגות אחרת במדינות שונות. אבל, אם הייתי כולל את הסעיף הזה, ישראל עדיין הייתה מגיעה מקום אחרון פר אזרח. אפילו ארה"ב נתנה יותר מישראל פר קפיטה בסעיף הזה.

רק 0.28% מהתל"ג

עכשיו, למענקים. סעיף הוצאה משמעותי מאוד אצלנו ובכלל: נגדיר מענקים, כסף שהממשלה נותנת לקהלים שונים ללא ציפיה לקבל אותו חזרה. הסך הכולל של התוכנית הוא 11.8 מיליארד שקל. אבל בתכלס, הוציאה המדינה 6.314 מיליארד שקל. בערך חצי יצא על ארנונה, אבל אם נהיה הוגנים לא לקחת מס על נכס שהממשלה הורתה לך לא לעשות בו שימוש זה לא ממש מענק. מענק הוא סכום שאתה ממש נותן.

מהסה"כ - מדובר על 2.57 מיליארד שקל. נותרנו עם 3.73 מיליארד של מענקים אמיתיים. נשמע נמוך, נכון? זה נמוך מאוד. כמה נמוך? 3.738 מיליארד שקל הם 1.068 מיליארד דולר. כלומר, אם התל"ג של ישראל הוא 370 מיליארד דולר, כלל הסיוע שניתן בישראל הוא סכום אגדי בסך 0.28% מהתל"ג.

אם אתם חושבים ש-0.28% זה נמוך (אתם צודקים, זה באמת נמוך), קבלו חישוב נוסף, הפעם פר קפיטה: 1.068 מיליארד דולר לחלק ל-8.8 מיליון איש = 121 דולר לאדם.

פי 100 פחות ממה שנתנה ממשלת גרמניה

החלק האחרון שאתעכב עליו הוא מודל החל"ת - מענקים לאנשים שאינם עובדים. 15.4 מיליארד שקל הוציאה המדינה על סעיף זה. אני אישית חושב (כמו גם לא מעט כלכלנים) שהדרך שהמדינה בחרה ללכת בנושא הזה הייתה פחות מוצלחת ממדינות אחרות.

לדוגמה, בגרמניה הממשלה הקצתה 424 מיליארד דולר עבור מעסיקים, כדי שישלמו משכורות לעובדים. כך, גם העבודה המשיכה וגם העובדים קיבלו שכר. בארה"ב, כחלק מה-PPP אם הוצאת 60% מההלוואה על משכורות ושכירות קיבלת מענק - זה אומר שהייתה לך מוטיבציה גבוהה מאוד (מוטיבציה של 40% מהסכום) להמשיך ולהעסיק את העובדים שלהם.

אבל גם אם נניח שהתנאים שווים לגמרי - הסכומים של המענקים שונים מאוד:
גרמניה: 430 מיליארד דולר, שזה 11% מהתל"ג או 5,180 דולר לאדם
ארה"ב: 1.75 טריליון, שזה 8.75% מהתל"ג או 5,335 דולר לאדם
ישראל: 5.4 מיליארד דולר מתוך תל"ג של 370 מיליארד דולר (או 613 דולר לאדם) - אחוז מדהים של 0.11%.

בדיוק פי 100 פחות ממה שנתנה ממשלת גרמניה, ןפי 80 פחות ממה שנתנו ארה"ב.

חילקה לא מעט כסף: פשוט לא בהכרח לאנשים הנכונים

אבל היי, מה שישראל כן עשתה הוא להזרים לכולנו כסף לחשבונות הבנק.

ישראל נתנה שני מענקים: 2.57 מיליארד דולר (9 מיליארד שקל) בסבב הראשון ועוד סיבוב של 1.88 מיליארד דולר (6.58 מיליארד שקל) באוגוסט האחרון. סה"כ 4.45 מיליארד דולר, בערך 500 דולר לאדם. זה סכום לא רע בכלל.

גם ארה"ב נתנה מענקים אישיים לחשבונות הבנק, 300 מיליארד דולר ל-328 מיליון אזרחים = 910 דולר לאדם. גרמניה נתנה רק לאזרחים שזקוקים לכסף, אז סך המענקים האישיים שלהם קטן יותר, בערך 50 דולר לאדם (חילקתי בכלל האזרחים, לא באלה שקיבלו בפועל). אבל אם להיות הוגן, מה שגרמניה עשו כנראה הרבה יותר מוצלח. הרי גם אני קיבלתי צ'ק, ואני לא צריך צ'ק. תרמתי את הכסף (ויותר ממנו) כי אין שום היגיון לחלק כסף לכולם ללא הבחנה. תודה, אבל יש לי מספיק כסף.

ועדיין, ניתן להם את זה. מדינת ישראל חילקה לא מעט כסף, גם בהשוואה בינלאומית, פשוט לא בהכרח לאנשים הנכונים. ואפילו אם לדעתכם שהמדינה עשתה כאן צעד מוצדק וזה העיקר של המדיניות הכלכלית הישראלית, זה לא באמת משנה.

יש לנו את התקציב לתמוך באופן מדוד ורציונלי באזרחים שלנו 

המספרים מספרים לנו שישראל תכננה לחלק 4.49% מהתל"ג וחילקה בפועל 3.48%.

וזה בזמן ששאר העולם המערבי חילק סכומים גבוהים הרבה (הרבה) יותר.  השכנה הקרובה ביותר שאני מצאתי היא תאילנד, מדינה שכמעט ולא סבלה מקורונה ושאחוזים ניכרים מהכלכלה שלה מבוססים על חקלאות ודיג, שמעולם לא פסקו בגלל המגפה. כך שבמונחים יחסיים, אנחנו במצב גרוע אפילו מתאילנד. אנחנו לא מדינת עולם שלישי ויש לנו את התקציב לתמוך באופן מדוד ורציונלי באזרחים שלנו כמו מדינת עולם ראשון, לא עשינו את זה, ואני לא מבין למה.

אני רוצה גם לבקש משהו, אם אתם מכירים את אחד מאותם מנהיגים, תבקשו מהם, בבקשה, תצילו את העסקים, באמת שמגיע להם יותר, אז תעשו טובה, אל תמציאו את הגלגל. פשוט תעתיקו מאחרים, תראו מנהיגות אמיתית, ממש עוד מעט זה מאוחר מדי.

קישורים למקורות:
נתוני מדינת ישראל
מחקר על סיוע כלכלי של investopedia
הסבר על ESF של investopedia
הסבר על חלוקת כסף של Investopedia
מאמר על הסיוע הכלכלי הגרמני
מאמרים על הסיוע הכלכלי בפרו בCorona Virus Today ו-רויטרס
מידע על הסיוע הכלכלי בתאילנד

עוד כתבות

סיבים אופטיים / אילוסטרציה: שאטרסטוק

גוגל מתכננת להניח רשת סיב אופטי שתחבר לראשונה בין סעודיה וישראל

הרשת החדשה תחבר בין המדינות שעדיין מוגדרות כאויבות, ותעקוף את המסלול המצרי לתעבורה אינטרנטית

עירן טאוס, מנכ"ל נובולוג / צילום: סיון פרג'

הקורונה והקאנביס: נובולוג הרוויחה 9.7 מיליון שקל ברבעון השלישי

השפעת הקורונה ואיחוד פעילויות שנרכשו הגדילו את הכנסות חברת שירותי הבריאות והלוגיסטיקה הרפואית נובולוג ב-9% ברבעון השלישי והן הסתכמו ב-290 מיליון שקל ● נובולוג עשויה להיות חוליה בשרשרת הפצת החיסון לקורונה, אם כי עדיין לא הגיעה להסכמה עם משרד הבריאות או אחת החברות

עבודה מהבית. צוברת תאוצה / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

4 סיבות לכך שכלכלת-העבודה-מהבית לא הולכת לשום מקום

גם אם הקורונה תיעלם בגלל החיסונים, השינויים בהרגלי הצריכה ובאופן שבו אנו סועדים, מתעמלים ומבדרים את עצמנו, צפויים להישאר איתנו כאן לעוד הרבה זמן

 

קניון הזהב ראשון לציון - אגף חדש מול אגף ישן / צילום: תמר מצפי

פסק הדין שעשוי לגרום לעלויות הארנונה של הקניונים לטפס

בית המשפט המחוזי פסק שהקניונים ישלמו תעריף ארנונה מוגדל גם על המעברים ולא רק על החנויות, שכן הם חלק אינטגרלי משטח הקניון עצמו

פרץ לביא / צילום: Annie Tritt - WSJ

"איך ישראל איבדה את מעמדה בעולם המדע? ב-2030 יקימו על כך ועדת בדיקה"

היו"ר הטרי של המועצה הלאומית למו"פ והנשיא לשעבר של הטכניון, פרופ' פרץ לביא, מתריע כי מדינות האזור מדביקות את הפער מול ישראל, ומזהיר שהתדמית של ה"סטארט-אפ ניישן" מסתירה מאחוריה שורה של בעיות

משרדי תאגיד השידור הציבורי כאן 11 / צילום: שלומי יוסף, גלובס

העורכים יצאו למרד ובתאגיד שוקלים לבטל את חדשות הלילה

עורכי חטיבת החדשות מסרבים ליישר קו עם החלטת ההנהלה שתהפוך אותם גם לקריינים, לאחר שהנהלת התאגיד החליטה להפסיק בסוף שנת 2020 את עבודתם של חלק מהמגישים הבכירים והוותיקים ● "כאן חדשות" בתגובה: "לא הייתה כוונה לבטל את מבזקי הלילה"

נתב"ג בימי קורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס

הפסד של 118.5 מיליארד דולר ב-2020: זו התחזית הקודרת של יאט"א לענף התעופה

את ההפסדים הצפויים להימשך ב-2021 מעריכים בארגון התעופה העולמי בהיקף של 38.7 מיליארד דולר - יותר מפי 2 מההערכות הקודמות שפרסם הארגון בחודש יוני ● לפי הערכות הארגון, רק ב-2024 יחזרו המספרים של 2019 בהיבט היקף הנוסעים

ג'נט ילן, מזכירת האוצר הבאה של ג'ו ביידן / צילום: Andrew Harnik, Associated Press

שרת האוצר של ביידן שרוצה לכוונן מחדש את הקפיטליזם

ג'נט ילן עומדת לעשות היסטוריה פעם נוספת כאשר היא תהיה האישה הראשונה שעמדה בראשות שלושת התפקידים הכלכליים החשובים בממשל כראש מועצת היועצים הכלכליים בבית הלבן תחת קלינטון; כנגידת הפד; ועכשיו כשרת האוצר בממשל ביידן

חיים כצמן, בקניון פרומנדה של אטריום בוורשה 
 / צילום: יח"צ

גזית גלוב: מחיקות נוספות בשווי הנכסים צמקו את הרווח הנקי ל-23 מיליון שקל ברבעון השלישי

זאת לאחר שהציגה גזית גלוב רווח נקי של 474 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד ● כצמן אופטימי: "אין ספק שההתפתחויות האחרונות באשר להשגת חיסון לקורונה הן 'משנה משחק'" ● ווליו בייס: "התוצאות ברמה הרבעונית לא מייצגות, מאחר שנכסי החברה היו סגורים ותחת מגבלות בחלק מהרבעון"

הטיפ השבועי

הטיפ השבועי: האפליקציות שיעזרו לכם לנהל משימות

ארבע אפליקציות שיעזרו לכם לנהל את המשימות שלכם בצורה יעילה יותר ● ניהול וקריירה, מדור חדש

מפגינות בעצרת נגד אלימות נגד נשים בכיכר רבין / צילום: שלומי יוסף, גלובס

בשנת 2019 פחות ממחצית מנפגעי אלימות דיווחו למשטרה

כך עולה מסקר ביטחון אישי 2019 של הלמ"ס שמתפרסם לרגל יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים ● מהסקר עולה בין היתר כי שיעור הנפגעים מעבירות בקרב צעירים בני 34-20 - נשים וגברים - גבוה יותר מהשיעור בקרב בני 35 ומעלה

ניר שאול / צילום: יח"צ

איש העסקים ניר שאול רוכש את השליטה באירומיד

החברה החדשה תעסיק כ-80 עובדים ותהפוך לחברה השנייה בגודלה בישראל בתחום הקשר והתקשוב הטקטי בישראל, עם מחזור מכירות של 100 מיליון שקל ● מטרת הרכישה הינה יצירת סינרגיה בין החברות הוותיקות בתחום ויצירת קפיצת מדרגה משמעותית ביכולות ההנדסיות והשירותיות

פרופ' רן בליצר / צילום: איל יצהר, גלובס

"החלופות האמיתיות הן בלימה ואיזון או 'אקורדיון' של סגר לסירוגין"

פרופ' רן בליצר מסביר את ארבע האסטרטגיות שנשקלו או נוסו בכל העולם למלחמה בקורונה, ומציג את המלצות הדוח של "קבינט המומחים" לשליטה במגפה לקראת התקופה הקרובה, שכנראה לא תהיה קלה

מתוך האתר של חברת כנפי משק / צילום: צילום מסך

כנפי משק תפורק: ביהמ"ש הורה על פתיחת הליכי חדלות פירעון

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי אין היתכנות לשיקומה וכי החברה מצויה בחדלות פירעון של ממש ● חובות החברה המגיעים לסכום של כ-50 מיליון שקל בנוסף לחוב כלפי חברת האם משקי הקיבוצים בסכום של כ-42 מיליון אל מול נכסיה של כנפי משק המוערכים בכמיליון שקל בלבד

סינוורלד/ צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

ענקית בתי הקולנוע סינוורלד השיגה 750 מיליון דולר בניסיון לצלוח את משבר הקורונה

החברה לוותה 450 מיליון דולר מקרנות השקעה, חידשה קו אשראי בהיקף של 110 מיליון דולר ובונה על החזרי מס בסדר גודל של כ-200 מיליון דולר ● לסינוורלד חוב עצום של כ-5 מיליארד דולר

מודעת הדרושים של moosh / צילום: moosh

דרוש מנהל למשרת אב: מודעת הדרושים המפתיעה של moosh

וגם: המינוי החדש של עמר בר-לב וקצת חדשות טובות בצל הקורונה

מיכל הלפרין / צילום: יונתן בלום

אינטרנט, טלוויזיה וטלפון בחבילה אחת? בזק מקבלת סוכרייה מרשות התחרות

רשות התחרות שוקלת לבטל התנאי במיזוג האוסר על בזק ו-yes למכור חבילות טריפל לא פריקות ● משרד התקשורת מתנגד ● כמו כן, הרשות שוקלת לשנות את התנאי האוסר על בלעדיות על yes כך שלא יחול על רכש תוכן זר, להוציא תכני ספורט ותכנים מקומיים שאינם נכנסים להגדרת הפקות מקור

מייסדי פרספטו: דור אבוחצירא, שגיא בלונדר, רביב רז ואריאל אביטן / צילום: פרספטו

פרספטו מגייסת 45 מיליון דולר ומשתפת פעולה עם בוסטון דיינמיקס

פרספטו, המפתחת רחפנים אוטונומיים המשמשים לניטור תשתיות, מתכוונת להכפיל את כוח-האדם בשנה הקרובה ● הטכנולוגיה של פרספטו תשולב ברובוט דמוי הכלב של בוסטון דיינמיקס - ספוט

רונן סמואל, מנכ"ל קורנית / צילום: איל יצהר, גלובס

קורנית הודיעה על הקמת פעילות עסקית חדשה; המניה ממשיכה לטפס

הפעילות החדשה, הממוקדת בייצור דיגיטלי על פי דרישה, מבוססת בחלקה על רכישת חברת Custom Gateway שבוצעה לפני מספר חודשים תמורת 17 מיליון דולר

פתח תקווה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

ועדת ערר מחוזית פסלה הוראות לבנייה של עיריית פתח תקווה

קבלנים שמבקשים לבנות בפתח תקווה יגלו בקרוב כי חלק ניכר מהנחיות עירוניות של העירייה נפסלו, זאת לאור עמדתה של ועדת ערר מחוזית לפיה חלק מהנחיות מרחביות של העירייה מביאות להגבלת בנייה בעיר ● העירייה: "לומדים את ההחלטה"