גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אבישי אברהמי מנכ"ל Wix: "ישראל היא אחת המדינות הגרועות בעולם המערבי בסיוע לאזרחיה במשבר הקורונה"

אבישי אברהמי בפוסט שפרסם: "אני אמנם לא ממש מבין בפוליטיקה, אבל אני ממש טוב עם מספרים, והאמת היא שבשורה התחתונה, ישראל היא אחת המדינות הגרועות בעולם המערבי בסיוע לאזרחיה במשבר הקורונה"

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ”ל Wix  / צילום: שלומי יוסף, גלובס
אבישי אברהמי, מייסד ומנכ”ל Wix / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אבישי אברהמי, מנכ"ל Wix, פרסם אתמול בעמוד הפייסבוק שלו התייחסות ארוכה לתמיכה הממשלתית בעסקים בזמן קורונה. בתיאום עם החברה להלן הפוסט במלואו:

יש לנו תינוקת קטנה ובכל ערב אנחנו יוצאים להליכה. אנחנו הולכים באותה הדרך וזה נראה כאילו בכל יום עוד חנות נסגרת וזה מאוד מאוד עצוב. בכל פעם שאני מספר על מה שאני רואה לאנשים, אני שומע את התשובה הבאה: "ממשלת ישראל נתנה לעסקים האלה סיוע כמו כל מדינה אחרת בעולם, לא?" או "ראיתי בעיתון שהממשלה הייתה מאוד נדיבה". עכשיו, אני ממש גרוע בפוליטיקה. אבל אני ממש טוב עם מספרים, אז החלטתי לשתף איתכם את האמת המלאה.

בשורה התחתונה: ישראל היא אחת המדינות הגרועות בעולם המערבי בסיוע לאזרחיה במשבר הקורונה. אחריה בדירוג הלא מחמיא מגיעה בריטניה, שנתנה לאזרחיה פי 5 מישראל, בעוד ששאר העולם המערבי נתן בממוצע בערך פי 10 מישראל.

ישראל היא הגרועה ביותר גם אם מסתכלים על כמה המדינה תכננה לתת ולא רק על הביצוע, ולמען האמת, אם תסתכלו על הפגיעה המקומית כתוצאה מהקורונה בהשוואה לסיוע הממשלתי, נגיע לא בין האחרונים, אלא כנראה אחרונים, לא רק בעולם המערבי, אלא אולי בעולם.

הוצאה מתוך התל"ג:

ישראל: תכנון 4.49%, ביצוע 3.48%
ארה"ב: 19.47%
גרמניה: 30.98%
בריטניה: 16.65%
פרו: 12%
תאילנד: 2.53%

רואים? פי 5 עד פי 10 יותר מישראל. אפילו מדינות כמו פרו נדיבות יותר לאזרחיהן ממדינת ישראל. אם אתם לא מאמינים לי - תעברו על המספרים בעצמכם. תכף נעבור על כמה חישובים שעשיתי, אבל בינתיים חשוב שתדעו שהמקור שלי הוא ממשלת ישראל עצמה. 

העלות של הבנייה המחודשת של כל מה שנהרס תהיה עצומה

אז, אני עצוב. לא על עצמי (למזלי הרב Wix מאפשר להרבה עסקים לעבור לאונליין והמצב שלנו טוב) אלא בגלל שתי סיבות: כי אני לא יכול להבין איך אנשים יכולים לקרוא לעצמם "מנהיגים" בלי שיהיה להם אכפת מאנשים שעבדו כל חייהם לבנות עסק ולפרנס את משפחתם וכעת העסק קורס להם מול העיניים. איך אפשר לא לעשות כלום, אני פשוט לא מצליח להבין את זה.

כי אנשים שילמו מיסים כל החיים תחת ההבטחה שיום אחד, כשיצטרכו, הממשלה תהיה שם בשבילם וזה לא קרה. מה שקרה הוא שעסקים קורסים כי הממשלה הורתה לעסקים לסגור את העסקים שלהם (מסיבות כנראה מוצדקות), אבל זה בדיוק הרגע בו הממשלה הייתה צריכה להכניס יד לכיס ולעזור. במקום זה, הממשלה חוסכת עלינו כסף, כסף שהוא לא שלה אלא שלנו, ובקמצנותה היא ממוטטת את הציבור.

ואגב, הכלכלה הישראלית הייתה במצב טוב יותר מרוב כלכלות העולם המערבי. בקלות יכלה ממשלת ישראל לנקוט בצעדים שכלכלות אחרות נקטו והיא לא עשתה את זה. ועכשיו, העלות של הבנייה המחודשת של כל מה שנהרס תהיה עצומה.

סליחה על האמוציונליות - הנה המספרים. ערכתי השוואה פשוטה, ניסיתי להשוות בין תפוחים לתפוחים עד כמה שניתן, והנה הם לפניכם למטה. שימו לב שהנתונים לא מנורמלים לפי גודל אוכלוסיה.

 יש שלושה סוגים של פעולות שהממשלה נקטה כדי להתמודד עם המשבר:
1. כסף שהמדינה מחלקת לקהלים שונים מתוך תזרים המדינה 
2. אשראי בערבות מדינה
3. דחיית מיסים 

לפני שאני נכנס לעומק בסוגיות האשראי והמענקים (תזרים), אני רוצה לסגור פינה קטנה בנוגע לדחיית מיסים. בהתחשב בעובדה שדחיית מיסים לא נותנת לאזרחים כסף, הרי נצטרך לשלם את המיסים הללו בהמשך, אני לא חושב שאנחנו צריכים לספור את הסכום. אולי אפשר לספור את הריבית, אבל בהתחשב בעובדה שהריבית במשק היום קרובה ל-0, הערך של ההטבה הוא - קרוב ל-0.

נעבור להלוואות: מה שאנחנו רואים זה הלוואות שנותנים גופים פיננסיים, כסף שהמדינה לא נותנת לאזרחים אלא רק ערבה לו במקרה והעסק לא יכול להחזיר את הכסף. הכסף מלווה לשני קהלים עיקריים: חברות גדולות ועסקים קטנים ובינוניים.

התוכנית דומה לתוכנית ה-PPP של ארה"ב, עם כמה הבדלים משמעותיים: בארה"ב הממשלה נותנת ערבות ל-95% מערך הלוואה שניתנת לעסק. בישראל הערבות היא רק באזור ה-15%. זה הבדל סופר משמעותי - הבנקים בישראל לא ממש ששו לחלק את הכסף בתנאים הללו. למעשה, רק 43% מהכסף הגיע לעסקים.

בנוסף, האמריקאים החליטו שאם עסק משתמש ב-60% מהכסף לשלם משכורות או שכירות - ההלוואה הופכת למענק. כך, העובדים של אותם עסקים לא איבדו את מקום עבודתם (כי לעסקים היה איך לשלם להם) והעלות לא נפלה על כתפי הממשלה, כפי שקרה בישראל.

במבנה הזה גם הבנק שמח לתת את הכסף וגם העסק לא חושש להשתמש בו. לא פלא שהתוכנית האמריקאית כבר בסבב השני, שגם הוא sold out.

אז אחרי שהבנו את זה, בואו נעשה כמה חישובים: סך כל ההלוואות (בלי דחיית המס) 37,657 - 12,000 = 25.6 מיליארד שקל. הממשלה ערבה ל-15% או פחות מהמספר הזה (זוכרים שבארה"ב זה 95%?). כלומר, במקרה הגרוע ביותר בו כל העסקים לא מחזירים את כל הכסף - 25,657 * 15% = 3.8 מיליארד שקל

אבל, זוכרים שאחוז השימוש במסלול הוא רק 43% כי הערבות אינה מספיקה? הסכום התכווץ ל-1.6 מיליארד שקל. וזה קורה לא בגלל שיש באמצע מתווך אכזרי ורשע (הבנק), אלא בגלל ש-15% זו באמת בדיחה ואף גוף רציני לא היה מלווה כסף במספרים האלה.

יודעים מה? ההנחה שכל העסקים לא מחזירים את כל הכסף היא לא ריאלית. בואו נניח ש-50% מהם נופלים - הוצאה התיאורטית של 800 מיליון שקל. זה כלום, זה סכום עלוב לנוכח המשבר שפקד אותנו

עוד נקודה קטנה לפני שאני מגיע לנקודה העיקרית, ההוצאה על בריאות: אין ממשלה בעולם שלא הוסיפה לתקציב הבריאות שלה משאבים בכדי להתמודד עם המצב ולשפר את תשתית הבריאות המקומית. החלטתי לא לכלול את הסכומים האלה בחישוב הכולל (ישראל הוציאה 12 מיליארד שקל), משום שמערכות בריאות נראות ומתנהגות אחרת במדינות שונות. אבל, אם הייתי כולל את הסעיף הזה, ישראל עדיין הייתה מגיעה מקום אחרון פר אזרח. אפילו ארה"ב נתנה יותר מישראל פר קפיטה בסעיף הזה.

רק 0.28% מהתל"ג

עכשיו, למענקים. סעיף הוצאה משמעותי מאוד אצלנו ובכלל: נגדיר מענקים, כסף שהממשלה נותנת לקהלים שונים ללא ציפיה לקבל אותו חזרה. הסך הכולל של התוכנית הוא 11.8 מיליארד שקל. אבל בתכלס, הוציאה המדינה 6.314 מיליארד שקל. בערך חצי יצא על ארנונה, אבל אם נהיה הוגנים לא לקחת מס על נכס שהממשלה הורתה לך לא לעשות בו שימוש זה לא ממש מענק. מענק הוא סכום שאתה ממש נותן.

מהסה"כ - מדובר על 2.57 מיליארד שקל. נותרנו עם 3.73 מיליארד של מענקים אמיתיים. נשמע נמוך, נכון? זה נמוך מאוד. כמה נמוך? 3.738 מיליארד שקל הם 1.068 מיליארד דולר. כלומר, אם התל"ג של ישראל הוא 370 מיליארד דולר, כלל הסיוע שניתן בישראל הוא סכום אגדי בסך 0.28% מהתל"ג.

אם אתם חושבים ש-0.28% זה נמוך (אתם צודקים, זה באמת נמוך), קבלו חישוב נוסף, הפעם פר קפיטה: 1.068 מיליארד דולר לחלק ל-8.8 מיליון איש = 121 דולר לאדם.

פי 100 פחות ממה שנתנה ממשלת גרמניה

החלק האחרון שאתעכב עליו הוא מודל החל"ת - מענקים לאנשים שאינם עובדים. 15.4 מיליארד שקל הוציאה המדינה על סעיף זה. אני אישית חושב (כמו גם לא מעט כלכלנים) שהדרך שהמדינה בחרה ללכת בנושא הזה הייתה פחות מוצלחת ממדינות אחרות.

לדוגמה, בגרמניה הממשלה הקצתה 424 מיליארד דולר עבור מעסיקים, כדי שישלמו משכורות לעובדים. כך, גם העבודה המשיכה וגם העובדים קיבלו שכר. בארה"ב, כחלק מה-PPP אם הוצאת 60% מההלוואה על משכורות ושכירות קיבלת מענק - זה אומר שהייתה לך מוטיבציה גבוהה מאוד (מוטיבציה של 40% מהסכום) להמשיך ולהעסיק את העובדים שלהם.

אבל גם אם נניח שהתנאים שווים לגמרי - הסכומים של המענקים שונים מאוד:
גרמניה: 430 מיליארד דולר, שזה 11% מהתל"ג או 5,180 דולר לאדם
ארה"ב: 1.75 טריליון, שזה 8.75% מהתל"ג או 5,335 דולר לאדם
ישראל: 5.4 מיליארד דולר מתוך תל"ג של 370 מיליארד דולר (או 613 דולר לאדם) - אחוז מדהים של 0.11%.

בדיוק פי 100 פחות ממה שנתנה ממשלת גרמניה, ןפי 80 פחות ממה שנתנו ארה"ב.

חילקה לא מעט כסף: פשוט לא בהכרח לאנשים הנכונים

אבל היי, מה שישראל כן עשתה הוא להזרים לכולנו כסף לחשבונות הבנק.

ישראל נתנה שני מענקים: 2.57 מיליארד דולר (9 מיליארד שקל) בסבב הראשון ועוד סיבוב של 1.88 מיליארד דולר (6.58 מיליארד שקל) באוגוסט האחרון. סה"כ 4.45 מיליארד דולר, בערך 500 דולר לאדם. זה סכום לא רע בכלל.

גם ארה"ב נתנה מענקים אישיים לחשבונות הבנק, 300 מיליארד דולר ל-328 מיליון אזרחים = 910 דולר לאדם. גרמניה נתנה רק לאזרחים שזקוקים לכסף, אז סך המענקים האישיים שלהם קטן יותר, בערך 50 דולר לאדם (חילקתי בכלל האזרחים, לא באלה שקיבלו בפועל). אבל אם להיות הוגן, מה שגרמניה עשו כנראה הרבה יותר מוצלח. הרי גם אני קיבלתי צ'ק, ואני לא צריך צ'ק. תרמתי את הכסף (ויותר ממנו) כי אין שום היגיון לחלק כסף לכולם ללא הבחנה. תודה, אבל יש לי מספיק כסף.

ועדיין, ניתן להם את זה. מדינת ישראל חילקה לא מעט כסף, גם בהשוואה בינלאומית, פשוט לא בהכרח לאנשים הנכונים. ואפילו אם לדעתכם שהמדינה עשתה כאן צעד מוצדק וזה העיקר של המדיניות הכלכלית הישראלית, זה לא באמת משנה.

יש לנו את התקציב לתמוך באופן מדוד ורציונלי באזרחים שלנו 

המספרים מספרים לנו שישראל תכננה לחלק 4.49% מהתל"ג וחילקה בפועל 3.48%.

וזה בזמן ששאר העולם המערבי חילק סכומים גבוהים הרבה (הרבה) יותר.  השכנה הקרובה ביותר שאני מצאתי היא תאילנד, מדינה שכמעט ולא סבלה מקורונה ושאחוזים ניכרים מהכלכלה שלה מבוססים על חקלאות ודיג, שמעולם לא פסקו בגלל המגפה. כך שבמונחים יחסיים, אנחנו במצב גרוע אפילו מתאילנד. אנחנו לא מדינת עולם שלישי ויש לנו את התקציב לתמוך באופן מדוד ורציונלי באזרחים שלנו כמו מדינת עולם ראשון, לא עשינו את זה, ואני לא מבין למה.

אני רוצה גם לבקש משהו, אם אתם מכירים את אחד מאותם מנהיגים, תבקשו מהם, בבקשה, תצילו את העסקים, באמת שמגיע להם יותר, אז תעשו טובה, אל תמציאו את הגלגל. פשוט תעתיקו מאחרים, תראו מנהיגות אמיתית, ממש עוד מעט זה מאוחר מדי.

קישורים למקורות:
נתוני מדינת ישראל
מחקר על סיוע כלכלי של investopedia
הסבר על ESF של investopedia
הסבר על חלוקת כסף של Investopedia
מאמר על הסיוע הכלכלי הגרמני
מאמרים על הסיוע הכלכלי בפרו בCorona Virus Today ו-רויטרס
מידע על הסיוע הכלכלי בתאילנד

עוד כתבות

צילום: Eduardo Munoz Alvarez (AP) (עיבוד תמונה)

הטעויות הנפוצות שמשקיעים עושים בהשקעה באג"ח ממשלתיות

בוול סטריט ג'ורנל מרחיבים על הטעויות הנפוצות של משקיעים באיגרות חוב ממשלתיות ● להערכתם, הטעות הנפוצה ביותר היא בהשקעה בקרנות אג"חיות שנסחרות בתנודתיות ● במקביל הם מסבירים כי כיום, תשואות האג"ח הממשלתיות קצרות הטווח אטרקטיביות יותר מאשר ארוכות הטווח

קשת שביט, חוקרת בפרויקט Candle של נאס''א / צילום: שמוליק עלמני

"ניצלתי בנס": הצעירה שהגיעה עד לפרויקט השאפתני של נאס"א

בגילה הצעיר במיוחד קשת שביט הספיקה להיות חתומה על מאמר פורץ דרך בשער מגזין Science היוקרתי, ועובדת בפרויקט של נאס"א על מחקר שעתיד לדייק את המידע שיש לנו על כוכבים ● ב-7 באוקטובר היא הייתה בביתה בקיבוץ בארי, כשמחבלים ניסו לחדור אליו: "הוא ספג הרבה כדורים, ניצלתי בנס" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

מייסדי קוואק: אלון לב, רן רומנו, ליאור פנסו ויובל פרנבך / צילום: QWAK

ארבעת היזמים יוצאי ענקיות הייטק שזיהו את החולשות של הארגונים הגדולים במשק

קוואק הוקמה במטרה לספק פתרון מקצה לקצה לחברות בהטמעה, בתפעול ובניהול יישומי בינה מלאכותית, ועוזרת לחברות ליישם מודלים של למידת מכונה ● בקוואק לא מסונוורים מטרנד ה-AI:" גם אם אנחנו על הגל, חייבים להיות קשובים לשוק"

תקיפת צה''ל בלבנון / צילום: ap, Hussein Malla

בכיר במערך ההגנה האווירית של חיזבאללה חוסל בדרום לבנון

במהלך הלילה: אזעקות הופעלו במטולה ● מוקדם יותר - מטרה אוירית יורטה באזור קריית שמונה ● צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה: מחבלים חוסלו, תשתיות טרור אותרו והושמדו • דיווח בניו יורק טיימס: ישראל תכננה מתקפה גדולה יותר נגד איראן, גם בטהראן שנבלמה ברגע האחרון ● כל העדכונים

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

ג'רמי סוארד (משמאל) ועידו גונן, מייסדים משותפים Exodigo / צילום: Exodigo

עשרות יוצאי מודיעין ויחידות הנדסה התקבצו לסטארט-אפ אחד, כדי לפצח את הסוד

שירות מיפוי תת הקרקע של הסטארט-אפ הישראלי יכול לעלות מאות אלפי דולרים, אך הלקוחות מפחדים יותר מהלא נודע: "תמיד יש הפתעות באדמה" • אחרי שגלגלה מיליוני דולרים מהרנטגן התת קרקעי, אקסודיגו חולמת גם על התרחבות למיפוי אסטרואידים וירחים • וגם: איך מתפקדים כש-75% מעובדי החברה מגויסים למילואים, ולמה מדובר בעצם בשוק בלתי מוגבל? ● הסטארט-אפים המבטיחים

הירידות הנוכחיות מגיעות אחרי שנה ורבע חלומיות למשקיעים בשווקים בחו''ל / צילום: Shutterstock

אפריל האדום: וול סטריט יורדת בחדות, וזה מה שצפוי לקרות לחיסכון שלכם ולשקל

הבורסה האמריקאית פתחה את 2024 בסערה עם תשואות מרשימות במדדים המובילים ● אלא שכעת הקערה התהפכה, ומתחילת אפריל נמחקה יותר מחצי מהתשואה ● מי החוסכים הישראליים שייפגעו במיוחד, ומהן ההשלכות של המגמה השלילית על שער הדולר?

נתב''ג בליל התקיפה האיראנית. השמיים נסגרו במפתיע / צילום: Reuters, Nir Keidar

הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

עשרות אלפי ישראלים נותרו ללא טיסות אחרי ששורת חברות הודיעו על ביטול הטיסות לארץ וממנה ● האם הכיסוי לביטול נסיעה שמציעות חברות הביטוח יבטיח לכם פיצוי? מה קורה אם גויסתם למילואים? וגם: מתי כדאי לרכוש את הביטוח והטיפ שיחסוך לכם מאות שקלים בהשכרת רכב בחו"ל

במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות / אילוסטרציה: Shutterstock, Morakot Kawinchan

הסוף למסחרה? משרד המשפטים מקדם חוק שמבקש לטלטל את מוסד התובענות הייצוגיות

ברקע הסערה הציבורית בנוגע לתובענות ייצוגיות, משרד המשפטים הפיץ תזכיר חוק בנושא ● בתזכיר מוצע להגביל את מספר התובענות הייצוגיות שיכול אדם להגיש בשנה, לקבוע תקרות ברורות לגמול ושכר הטרחה, וגם לאפשר לשופטים לפסוק הוצאות משפט אישיות לחובתם של עורכי הדין במקרים של תביעות סרק

ענבר שעשוע בר ניר ועדי אטון לפידות / צילום: דרור סיתהכול

קרן משפחת שעשוע תחלק 6 מיליון שקל לבעלי עסקים ששירתו במילואים

מענקי הצמיחה יינתנו לפי שיטה שבה בעלי עסקים שמגישים מועמדות צריכים במקביל לבחור מי מעמיתיהם ראוי לקבל את הכסף ● מאז פרוץ המלחמה חילקה הקרן 21 מיליון שקל למטרות שונות ● ישראל מתגייסת

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

בג"ץ הגיוס: היועמ"שית אישרה ייצוג נפרד לממשלה בשל פערי העמדות

הממשלה תקבל ייצוג נפרד בבג"ץ הגיוס שיתקיים ביוני בהרכב מורחב של תשעה שופטים ● הסיבה: הפערים הגדולים בין עמדת הממשלה לבין עמדת היועמ"שית בהרב-מיארה ● הממשלה צפויה לשכור עו"ד פרטי 

דיזנגוף סנטר / צילום: גיא חמוי

מעל 3 מיליון שקל בדקה: זינוק בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד

לפי נתוני חברת שב"א, בין השעות 8:00-14:00 הוציאו הישראלים סכום של 735 מיליון שקל • מדובר בזינוק של 14% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד • בשנה שעברה בשעות אלו נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 645 מיליון שקל • ומה הייתה הדקה העמוסה ביותר היום?

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

איזה נשק ישראל תקנה בתקציב של 14 מיליארד דולר?

הסיוע האמריקאי לישראל שאושר בבית הנבחרים עומד על כ-26 מיליארד דולר, מתוכו 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

בעולם מתפעלים מישראל: "הראתה שהיא יכולה לתקוף מתי שהיא רוצה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בוושינגטון פוסט מתפעלים מהמתקפה שמיוחסת לישראל באיראן, ובאיראן מנסים להקטין את האפקט שלה וגם: אייפ"ק פותח בקמפיין נגד פוליטיקאים אנטי-ישראלים בבחירות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

הבורסה בפרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

ירוק באירופה; מדד הדאקס מוסיף 0.8%

נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● המסחר בוול סטריט ננעל אמש בירוק, הנאסד"ק טיפס בכ-1.1% ● עליות במחירי הנפט ● הביטקוין עומד על כ-66.5 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1.5%

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / חומרים: אתרי החברות, Shutterstock

תוספים וטריקים: כך קונים ברשת חכם ובזול

היקף הרכישות של ישראלים באונליין נמצא בעלייה מתמדת, אבל רבים לא מכירים את הכלים שמאפשרים לחסוך בתשלום ● מתוספים שמשתלם להתקין בדפדפן ועד שיחה עם צ'אטבוט

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

איילת שקד / צילום: שלומי יוסף

מיליון וחצי שקל על משרה חלקית: איילת שקד מציגה - כך מכינים נקניקיות גם בעסקי הנדל"ן

איילת שקד השוותה בין מינוי בכירים במערכת המשפט להכנת נקניקיות ("מי שלא עומד בחום, שלא ייכנס למטבח") ● מעניין מה הייתה אומרת על מינוי פוליטיקאית לתפקיד בכיר במגזר העסקי

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העלית בארה"ב צוברות תאוצה

כניסתו של פרופסור שי דוידאי, ישראלי המרצה באוניברסיטת קולומביה, נחסמה ● עשרות נעצרו באוניברסיטת ייל לאחר שהקימו מחנה אוהלים בקריאה לשחרור עזה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים