גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אבישי אברהמי מנכ"ל Wix: "ישראל היא אחת המדינות הגרועות בעולם המערבי בסיוע לאזרחיה במשבר הקורונה"

אבישי אברהמי בפוסט שפרסם: "אני אמנם לא ממש מבין בפוליטיקה, אבל אני ממש טוב עם מספרים, והאמת היא שבשורה התחתונה, ישראל היא אחת המדינות הגרועות בעולם המערבי בסיוע לאזרחיה במשבר הקורונה"

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ”ל Wix  / צילום: שלומי יוסף, גלובס
אבישי אברהמי, מייסד ומנכ”ל Wix / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אבישי אברהמי, מנכ"ל Wix, פרסם אתמול בעמוד הפייסבוק שלו התייחסות ארוכה לתמיכה הממשלתית בעסקים בזמן קורונה. בתיאום עם החברה להלן הפוסט במלואו:

יש לנו תינוקת קטנה ובכל ערב אנחנו יוצאים להליכה. אנחנו הולכים באותה הדרך וזה נראה כאילו בכל יום עוד חנות נסגרת וזה מאוד מאוד עצוב. בכל פעם שאני מספר על מה שאני רואה לאנשים, אני שומע את התשובה הבאה: "ממשלת ישראל נתנה לעסקים האלה סיוע כמו כל מדינה אחרת בעולם, לא?" או "ראיתי בעיתון שהממשלה הייתה מאוד נדיבה". עכשיו, אני ממש גרוע בפוליטיקה. אבל אני ממש טוב עם מספרים, אז החלטתי לשתף איתכם את האמת המלאה.

בשורה התחתונה: ישראל היא אחת המדינות הגרועות בעולם המערבי בסיוע לאזרחיה במשבר הקורונה. אחריה בדירוג הלא מחמיא מגיעה בריטניה, שנתנה לאזרחיה פי 5 מישראל, בעוד ששאר העולם המערבי נתן בממוצע בערך פי 10 מישראל.

ישראל היא הגרועה ביותר גם אם מסתכלים על כמה המדינה תכננה לתת ולא רק על הביצוע, ולמען האמת, אם תסתכלו על הפגיעה המקומית כתוצאה מהקורונה בהשוואה לסיוע הממשלתי, נגיע לא בין האחרונים, אלא כנראה אחרונים, לא רק בעולם המערבי, אלא אולי בעולם.

הוצאה מתוך התל"ג:

ישראל: תכנון 4.49%, ביצוע 3.48%
ארה"ב: 19.47%
גרמניה: 30.98%
בריטניה: 16.65%
פרו: 12%
תאילנד: 2.53%

רואים? פי 5 עד פי 10 יותר מישראל. אפילו מדינות כמו פרו נדיבות יותר לאזרחיהן ממדינת ישראל. אם אתם לא מאמינים לי - תעברו על המספרים בעצמכם. תכף נעבור על כמה חישובים שעשיתי, אבל בינתיים חשוב שתדעו שהמקור שלי הוא ממשלת ישראל עצמה. 

העלות של הבנייה המחודשת של כל מה שנהרס תהיה עצומה

אז, אני עצוב. לא על עצמי (למזלי הרב Wix מאפשר להרבה עסקים לעבור לאונליין והמצב שלנו טוב) אלא בגלל שתי סיבות: כי אני לא יכול להבין איך אנשים יכולים לקרוא לעצמם "מנהיגים" בלי שיהיה להם אכפת מאנשים שעבדו כל חייהם לבנות עסק ולפרנס את משפחתם וכעת העסק קורס להם מול העיניים. איך אפשר לא לעשות כלום, אני פשוט לא מצליח להבין את זה.

כי אנשים שילמו מיסים כל החיים תחת ההבטחה שיום אחד, כשיצטרכו, הממשלה תהיה שם בשבילם וזה לא קרה. מה שקרה הוא שעסקים קורסים כי הממשלה הורתה לעסקים לסגור את העסקים שלהם (מסיבות כנראה מוצדקות), אבל זה בדיוק הרגע בו הממשלה הייתה צריכה להכניס יד לכיס ולעזור. במקום זה, הממשלה חוסכת עלינו כסף, כסף שהוא לא שלה אלא שלנו, ובקמצנותה היא ממוטטת את הציבור.

ואגב, הכלכלה הישראלית הייתה במצב טוב יותר מרוב כלכלות העולם המערבי. בקלות יכלה ממשלת ישראל לנקוט בצעדים שכלכלות אחרות נקטו והיא לא עשתה את זה. ועכשיו, העלות של הבנייה המחודשת של כל מה שנהרס תהיה עצומה.

סליחה על האמוציונליות - הנה המספרים. ערכתי השוואה פשוטה, ניסיתי להשוות בין תפוחים לתפוחים עד כמה שניתן, והנה הם לפניכם למטה. שימו לב שהנתונים לא מנורמלים לפי גודל אוכלוסיה.

 יש שלושה סוגים של פעולות שהממשלה נקטה כדי להתמודד עם המשבר:
1. כסף שהמדינה מחלקת לקהלים שונים מתוך תזרים המדינה 
2. אשראי בערבות מדינה
3. דחיית מיסים 

לפני שאני נכנס לעומק בסוגיות האשראי והמענקים (תזרים), אני רוצה לסגור פינה קטנה בנוגע לדחיית מיסים. בהתחשב בעובדה שדחיית מיסים לא נותנת לאזרחים כסף, הרי נצטרך לשלם את המיסים הללו בהמשך, אני לא חושב שאנחנו צריכים לספור את הסכום. אולי אפשר לספור את הריבית, אבל בהתחשב בעובדה שהריבית במשק היום קרובה ל-0, הערך של ההטבה הוא - קרוב ל-0.

נעבור להלוואות: מה שאנחנו רואים זה הלוואות שנותנים גופים פיננסיים, כסף שהמדינה לא נותנת לאזרחים אלא רק ערבה לו במקרה והעסק לא יכול להחזיר את הכסף. הכסף מלווה לשני קהלים עיקריים: חברות גדולות ועסקים קטנים ובינוניים.

התוכנית דומה לתוכנית ה-PPP של ארה"ב, עם כמה הבדלים משמעותיים: בארה"ב הממשלה נותנת ערבות ל-95% מערך הלוואה שניתנת לעסק. בישראל הערבות היא רק באזור ה-15%. זה הבדל סופר משמעותי - הבנקים בישראל לא ממש ששו לחלק את הכסף בתנאים הללו. למעשה, רק 43% מהכסף הגיע לעסקים.

בנוסף, האמריקאים החליטו שאם עסק משתמש ב-60% מהכסף לשלם משכורות או שכירות - ההלוואה הופכת למענק. כך, העובדים של אותם עסקים לא איבדו את מקום עבודתם (כי לעסקים היה איך לשלם להם) והעלות לא נפלה על כתפי הממשלה, כפי שקרה בישראל.

במבנה הזה גם הבנק שמח לתת את הכסף וגם העסק לא חושש להשתמש בו. לא פלא שהתוכנית האמריקאית כבר בסבב השני, שגם הוא sold out.

אז אחרי שהבנו את זה, בואו נעשה כמה חישובים: סך כל ההלוואות (בלי דחיית המס) 37,657 - 12,000 = 25.6 מיליארד שקל. הממשלה ערבה ל-15% או פחות מהמספר הזה (זוכרים שבארה"ב זה 95%?). כלומר, במקרה הגרוע ביותר בו כל העסקים לא מחזירים את כל הכסף - 25,657 * 15% = 3.8 מיליארד שקל

אבל, זוכרים שאחוז השימוש במסלול הוא רק 43% כי הערבות אינה מספיקה? הסכום התכווץ ל-1.6 מיליארד שקל. וזה קורה לא בגלל שיש באמצע מתווך אכזרי ורשע (הבנק), אלא בגלל ש-15% זו באמת בדיחה ואף גוף רציני לא היה מלווה כסף במספרים האלה.

יודעים מה? ההנחה שכל העסקים לא מחזירים את כל הכסף היא לא ריאלית. בואו נניח ש-50% מהם נופלים - הוצאה התיאורטית של 800 מיליון שקל. זה כלום, זה סכום עלוב לנוכח המשבר שפקד אותנו

עוד נקודה קטנה לפני שאני מגיע לנקודה העיקרית, ההוצאה על בריאות: אין ממשלה בעולם שלא הוסיפה לתקציב הבריאות שלה משאבים בכדי להתמודד עם המצב ולשפר את תשתית הבריאות המקומית. החלטתי לא לכלול את הסכומים האלה בחישוב הכולל (ישראל הוציאה 12 מיליארד שקל), משום שמערכות בריאות נראות ומתנהגות אחרת במדינות שונות. אבל, אם הייתי כולל את הסעיף הזה, ישראל עדיין הייתה מגיעה מקום אחרון פר אזרח. אפילו ארה"ב נתנה יותר מישראל פר קפיטה בסעיף הזה.

רק 0.28% מהתל"ג

עכשיו, למענקים. סעיף הוצאה משמעותי מאוד אצלנו ובכלל: נגדיר מענקים, כסף שהממשלה נותנת לקהלים שונים ללא ציפיה לקבל אותו חזרה. הסך הכולל של התוכנית הוא 11.8 מיליארד שקל. אבל בתכלס, הוציאה המדינה 6.314 מיליארד שקל. בערך חצי יצא על ארנונה, אבל אם נהיה הוגנים לא לקחת מס על נכס שהממשלה הורתה לך לא לעשות בו שימוש זה לא ממש מענק. מענק הוא סכום שאתה ממש נותן.

מהסה"כ - מדובר על 2.57 מיליארד שקל. נותרנו עם 3.73 מיליארד של מענקים אמיתיים. נשמע נמוך, נכון? זה נמוך מאוד. כמה נמוך? 3.738 מיליארד שקל הם 1.068 מיליארד דולר. כלומר, אם התל"ג של ישראל הוא 370 מיליארד דולר, כלל הסיוע שניתן בישראל הוא סכום אגדי בסך 0.28% מהתל"ג.

אם אתם חושבים ש-0.28% זה נמוך (אתם צודקים, זה באמת נמוך), קבלו חישוב נוסף, הפעם פר קפיטה: 1.068 מיליארד דולר לחלק ל-8.8 מיליון איש = 121 דולר לאדם.

פי 100 פחות ממה שנתנה ממשלת גרמניה

החלק האחרון שאתעכב עליו הוא מודל החל"ת - מענקים לאנשים שאינם עובדים. 15.4 מיליארד שקל הוציאה המדינה על סעיף זה. אני אישית חושב (כמו גם לא מעט כלכלנים) שהדרך שהמדינה בחרה ללכת בנושא הזה הייתה פחות מוצלחת ממדינות אחרות.

לדוגמה, בגרמניה הממשלה הקצתה 424 מיליארד דולר עבור מעסיקים, כדי שישלמו משכורות לעובדים. כך, גם העבודה המשיכה וגם העובדים קיבלו שכר. בארה"ב, כחלק מה-PPP אם הוצאת 60% מההלוואה על משכורות ושכירות קיבלת מענק - זה אומר שהייתה לך מוטיבציה גבוהה מאוד (מוטיבציה של 40% מהסכום) להמשיך ולהעסיק את העובדים שלהם.

אבל גם אם נניח שהתנאים שווים לגמרי - הסכומים של המענקים שונים מאוד:
גרמניה: 430 מיליארד דולר, שזה 11% מהתל"ג או 5,180 דולר לאדם
ארה"ב: 1.75 טריליון, שזה 8.75% מהתל"ג או 5,335 דולר לאדם
ישראל: 5.4 מיליארד דולר מתוך תל"ג של 370 מיליארד דולר (או 613 דולר לאדם) - אחוז מדהים של 0.11%.

בדיוק פי 100 פחות ממה שנתנה ממשלת גרמניה, ןפי 80 פחות ממה שנתנו ארה"ב.

חילקה לא מעט כסף: פשוט לא בהכרח לאנשים הנכונים

אבל היי, מה שישראל כן עשתה הוא להזרים לכולנו כסף לחשבונות הבנק.

ישראל נתנה שני מענקים: 2.57 מיליארד דולר (9 מיליארד שקל) בסבב הראשון ועוד סיבוב של 1.88 מיליארד דולר (6.58 מיליארד שקל) באוגוסט האחרון. סה"כ 4.45 מיליארד דולר, בערך 500 דולר לאדם. זה סכום לא רע בכלל.

גם ארה"ב נתנה מענקים אישיים לחשבונות הבנק, 300 מיליארד דולר ל-328 מיליון אזרחים = 910 דולר לאדם. גרמניה נתנה רק לאזרחים שזקוקים לכסף, אז סך המענקים האישיים שלהם קטן יותר, בערך 50 דולר לאדם (חילקתי בכלל האזרחים, לא באלה שקיבלו בפועל). אבל אם להיות הוגן, מה שגרמניה עשו כנראה הרבה יותר מוצלח. הרי גם אני קיבלתי צ'ק, ואני לא צריך צ'ק. תרמתי את הכסף (ויותר ממנו) כי אין שום היגיון לחלק כסף לכולם ללא הבחנה. תודה, אבל יש לי מספיק כסף.

ועדיין, ניתן להם את זה. מדינת ישראל חילקה לא מעט כסף, גם בהשוואה בינלאומית, פשוט לא בהכרח לאנשים הנכונים. ואפילו אם לדעתכם שהמדינה עשתה כאן צעד מוצדק וזה העיקר של המדיניות הכלכלית הישראלית, זה לא באמת משנה.

יש לנו את התקציב לתמוך באופן מדוד ורציונלי באזרחים שלנו 

המספרים מספרים לנו שישראל תכננה לחלק 4.49% מהתל"ג וחילקה בפועל 3.48%.

וזה בזמן ששאר העולם המערבי חילק סכומים גבוהים הרבה (הרבה) יותר.  השכנה הקרובה ביותר שאני מצאתי היא תאילנד, מדינה שכמעט ולא סבלה מקורונה ושאחוזים ניכרים מהכלכלה שלה מבוססים על חקלאות ודיג, שמעולם לא פסקו בגלל המגפה. כך שבמונחים יחסיים, אנחנו במצב גרוע אפילו מתאילנד. אנחנו לא מדינת עולם שלישי ויש לנו את התקציב לתמוך באופן מדוד ורציונלי באזרחים שלנו כמו מדינת עולם ראשון, לא עשינו את זה, ואני לא מבין למה.

אני רוצה גם לבקש משהו, אם אתם מכירים את אחד מאותם מנהיגים, תבקשו מהם, בבקשה, תצילו את העסקים, באמת שמגיע להם יותר, אז תעשו טובה, אל תמציאו את הגלגל. פשוט תעתיקו מאחרים, תראו מנהיגות אמיתית, ממש עוד מעט זה מאוחר מדי.

קישורים למקורות:
נתוני מדינת ישראל
מחקר על סיוע כלכלי של investopedia
הסבר על ESF של investopedia
הסבר על חלוקת כסף של Investopedia
מאמר על הסיוע הכלכלי הגרמני
מאמרים על הסיוע הכלכלי בפרו בCorona Virus Today ו-רויטרס
מידע על הסיוע הכלכלי בתאילנד

עוד כתבות

נפתלי בנט / צילום: אורון בן חקון

ממשלת האחדות ירדה מהפרק: בנט החליט לעצור את המגעים מול גוש השינוי

יו"ר ימינה אמר היום בשיחות סגורות כי "נוכח מצב החירום בערים המעורבות, ממשלת שינוי בהרכב המתוכנן לא תוכל להתמודד" ● עבאס: בנט עדכן אותי. לא פוסלים על הסף תמיכה בבחירה ישירה ● יאיר לפיד יישא דברים בעוד זמן קצר

שדות החיטה הבוערים בעוטף. החליטו לקצור את החיטה כשהיא עדיין ירוקה כדי להפחית הסיכון / צילום: רפי בביאן

לסבב הנוכחי החקלאים הגיעו מוכנים יותר, זה לא מבטיח להם כלום בקרב על הפיצויים

הטרור הוביל לשריפת שדות והלחימה מונעת יציאה לעבודה וגורמת ליבול להירקב ● אבל החקלאים בעוטף למדו איך להתכונן מראש, והפנימו כי הבירוקרטיה על הכסף האבוד תלווה אותם חודשים ארוכים אחרי שהכל ייגמר ● כך נותרה החקלאות ענף של מבוגרים, ללא דור שימשוך הלאה את העגלה

כוחות המשטרה בעכו הערב / צילום: דוברות משטרת ישראל

"כולם נהנו עד היום, עכשיו כולם ישלמו ביוקר"

ההסלמה משפיעה על עניין אולי לא ממש מוכר, אך כזה שהוא כלכלי ואפילו תורם לדו קיום: יחסי חרדים וערבים, ובעיקר תמיכה כלכלית של חרדים שהלכו למוסכים ערביים ●  'ביום עושים עלינו כסף, ובלילות שורפים ליהודים רכוש ומבצעים לינץ' ביהודים'

טראמפ, נתניהו ומודי. העתיקו את כובד משקלם ממצעים ומרעיונות אל פולחן אישיות / צילום: Shutterstock

ממנהיגות פוליטית לפולחן אישיות: בארה"ב, הודו וישראל הפוליטיקה נזנחת לטובת הכריזמה

ארגונים פוליטיים אשר נהגו לנהל מאבק פחות או יותר רציונלי על שלטון ועל השפעה, העתיקו את כובד המשקל שלהם ממצעים ומרעיונות אל פולחן אישיות

עסק קטן בפריפריה. הביורוקרטיה מכניעה / צילום: Shutterstock

הכלכלה הישראלית זקוקה לשיקום, אז למה מערימים קשיים על יזמים זעירים?

אחרי מגפה, מלחמה ואפילו הרכבת ממשלה, נצטרך להישיר עיניים לכלכלה הישראלית ולשקם אותה משרשרת האירועים ההזויה שאנחנו עוברים בזמן האחרון ● אחת הדרכים לשיקום היא לאפשר לאנשים ליזום וליצור בחופשיות, אלא שהממשלה מעבירה כל עוסק זעיר מסכת עינויים ביורוקרטית

טנק של צה"ל יורה לעבר עזה / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

הפסקת האש מתקרבת? אלו האתגרים שעומדים בדרך

לאחר שצה"ל הגיע לשורה של הישגים משמעותיים, בכירים מעריכים כי הפסקת אש זמנית תתרחש בתוך יומיים-שלושה ● בחמאס דורשים נסיגה ממסגד אל אקצא וביטול פינוי המשפחות משיח' ג'ראח ואילו בישראל עשויים לדרוש את החזרת השבויים והנעדרים ● מועצת הביטחון של האו"ם, שתתכנס מחר, צפויה להגביר את הלחץ לרגיעה

זירת נפילת רקטה. "מעדיפים שלא לקחת סיכון" / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich

בקורונה וגם בלחימה: כך תפסו הרשויות המקומיות את תפקידה של הממשלה

השלטון בישראל ריכוזי מאוד, אך יותר ויותר ראשי ערים לוקחים פיקוד • האוטונומיה של הרשויות בלטה בחינוך ובמגפת הקורונה, וכעת גם בניהול אוכלוסייה תחת מתקפת רקטות • זה לא מקרי שזה קורה כשאמון הציבור ברשויות יותר גבוה מבממשלה

ד"ר רוביק רוזנטל / צילום: איל יצהר

על מלא": ד"ר רוביק רוזנטל עם 10 המילים של השנה

פייק ניוז, נה-נה-נה, "ימין על מלא", וכמובן מילות הקורונה: מטוש, קפסולה, סגר ועוד ● ד"ר רוביק רוזנטל בוחר את המילים של השנה ומאיר זרקור אל מה שמאחוריהן ● אוצר מילים

שדה של צבעונים בהולנד / צילום: Shutterstock, Olena Z

איך תוכלו לזהות בועה: מצבעונים הולנדיים ועד מניות אינטרנט

הרבה לפני ה־SPACs וה־NFTs, משקיעים נהרו אחרי הכול - מפקעות של צבעונים ועד אתר Pets.com ● מה שמראה ההיסטוריה היא שפינה חדשנית של עולם הכספים, עשויה להפוך לטירוף המושך רמאים וגורם למשקיעים קטנים להימחק

רקטות שנורו הלילה מרצועת עזה לעבר גוש דן, השפלה ואשקלון / צילום: Reuters, AMIR COHEN

מטחים לכיוון עוטף עזה; הקבינט המדיני-ביטחוני מתכנס בשעה זו

אזעקות נשמעו בת"א, בגוש דן, בשפלה, בבאר שבע, ביישובים בשומרון, בסביבת נתב"ג ובדרום הארץ ● במקביל, צה"ל תקף יותר ממאה מטרות טרור של חמאס ברצועת עזה ביניהן משרדו וביתו של מנהיג הארגון ●  צה"ל הודיע כי במהלך הלילה הפציץ את ביתו של מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר

יירוט של כיפת ברזל באשקלון הערב / צילום: Reuters, Amir Cohen

אזעקות ודיווחים על נפילת רסיסים במרכז, בדרום ובשפלה; אין נפגעים בגוף

חמאס מימש את האיום וירה מטח משמעותי ליישובי הדרום, המרכז והשפלה סמוך לחצות ● לא נרשמו נפילת רקטות או נפגעים כתוצאה מפגיעות ישירות ● דיווחים על רסיסים במספר מקומות ● מוקדם יותר נקבע מותו של גבר בשנות ה-50 מנפילת רקטה ברמת גן ● עד כה נרשם לילה שקט יחסית ביישובים המעורבים ● דיווחים פלסטיניים: צה"ל תקף את משרדו של מנהיג חמאס בעזה

בנימין נתניהו + ישראל כץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

למרות המצב הביטחוני: S&P אישררה את דירוג האשראי של ישראל

חברת הדירוג אישרה את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של -AA ● תחזית הדירוג נותרה "יציבה" ● הנחת הבסיס לדירוג הגבוה לעת עתה היא כי הפסקת אש תתרחש בשלב מסוים, כפי שקרה בהסלמות ביטחוניות בעבר

אסף רזין. פרופ' (אמריטוס) לכלכלה באוניברסיטת תל אביב / צילום: איל יצהר

הכלכלן הבכיר שבטוח - "אין דבר כזה 'כלכלת ישראל'"

פרופ' אסף רזין, ממייסדי החוג לכלכלה באוניברסיטת ת"א, הוא אחד הכלכלנים הישראלים החשובים בעולם ● בראיון מפוכח ממרומי גיל 80 הוא מספר על הפציעה הצבאית שהסיטה את מסלול חייו, מצר על הניהול הכלכלי במשבר ונזכר בימיו באוצר תחת בגין

עמנואל מקרון / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

צרפת אסרה על הפגנות פרו-פלסטיניות מחר מחשש למהומות

ההחלטה התקבלה לאחר שהמשטרה העריכה כי הפגנות רבות, ביניהן הפגנה מרכזית שתוכננה להתקיים מחר בפריז, עלולות לצאת משליטה ולהביא לאלימות כלפי מוסדות יהודיים, שוטרים ולהפר את הסדר הציבורי ● כלי התקשורת באירופה דיווחו כי ישנו חשש שההפגנות שנאסרו, ובמיוחד זו בפריז, יתקיימו בכל זאת

תקיפה של חייל האוויר הישראלי בעזה

ישראל רוצה לפגוע אנושות בחמאס, אבל זה יכול ליצור עימות עם ארה"ב

בעוד שבארה"ב, באירופה ובמדינות הערביות מתחילים לדחוף להפסקת אש עם חמאס במהירות, בישראל מתנגדים להפסקה ללא הישגים משמעותיים

מכונית עולה באש במהומות בלוד, אמש / צילום: Reuters, Heidi Levine

"ידעתי שזה לא ייגמר טוב": החוקרת שהתריעה על מצב החברה הערבית

מאורעות הימים האחרונים בערים המעורבות לא הפתיעו את הכלכלנית ד"ר מריאן תחאוכו ממכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי ● כבר שנים שהיא מתריעה מפני מצב התעסוקה בחברה הערבית, ובמיוחד מהתופעה של צעירים חסרי מעש: בטווח הארוך הפתרון חייב לעבור דרך שיפור ההון האנושי ● האזינו

חגי סגל ושמחה רוטמן / צילום: רפי קוץ, יונתן בלום

אור אדום: קריאה בדוח שנכתב אחרי אירועי "אוקטובר 2000" והדמיון לאירועי הימים האלה ממש

קריאה בדוח שנכתב אחרי אירועי "אוקטובר 2000" יוצרת לעיתים את התחושה שמדובר במסמך מימים אלה ממש ● חזרנו אל דוח ועדת החקירה הממלכתית כדי לברר עד כמה הוא שינה את המציאות, לטוב או לרע, והאם הוא היה יכול למנוע את מה שמתרחש לנגד עינינו

כוחות ישראלים פזורים בגבול רצועת עזה / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich

לאחר המבצע הצבאי בלילה: הערכות כי חמאס יחתור להפסקת אש

לפי גורמים מדיניים, לאחר שצה"ל הרס חלק ניכר ממערך התת-קרקעי של ארגון חמאס בצפון הרצועה, ישראל נמצאת כעת בעמדה המאפשרת לה להציג תנאים נוקשים לחמאס, אם זה יבקש הפסקת אש ● בשיחות מדיניות בין נתניהו ואשכנזי עם מנהיגים מחו"ל כבר דוחקים בישראל להפסיק את האש

101 ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם בעברית

השנה השנייה לפרויקט "אוצר מילים": ברשימה אפשר למצוא ערבים ויהודים, חילונים ודתיים, מנהלים ויוצרים ● אנחנו מקווים שלמילים הללו יש כוח לרפא את הכאב. נדמה שכולנו זקוקים לכך

הפעלת בניין אלג'לאא בעזה / צילום: Associated Press, Mahmud Hams

גינויים להריסת מגדל התקשורת בעזה; נשיא "AP": מזועזע ונחרד

צה"ל הרס את בניין אלג'לאא, שבו שכנו משרדים רבים של כלי תקשורת זרים ● כלי התקשורת באירופה סיקרו בהרחבה את הריסת הבניין