גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באיחור של 4 שנים: התאגיד מתחיל לפרוע את הצ'ק

עם סדרות מצליחות ומוערכות, השנה החולפת הייתה זאת שבה "התאגיד" עשה עוד צעד חשוב בדרכו ל"כאן" והתחיל סוף-סוף למלא את ייעודו ● אז למה ההצלחה לא זולגת לחטיבת החדשות, ומה יהיה עם הרייטינג

פריים מתוך "שעת נעילה" / צילום: ורד אדיר
פריים מתוך "שעת נעילה" / צילום: ורד אדיר

חוק לא כתוב שהמצאתי עכשיו גורס שככל שהשידור הציבורי מכונה יותר "כאן" ופחות "התאגיד", כך הוא מתקרב יותר לממש את ייעודו. "התאגיד" הוא שם ברנז’אי, חסר פשר אמיתי, כינוי ששימש בראשית הדרך בעיקר יודעי ח"ן, אנשי תקשורת, פוליטיקאים ועסקנים שעסקו ועוסקים בכל מה שמסביב - בתהליך ייצור הנקניק שהצפייה בו אינה מומלצת למי שמתכוון לאכול ממנו אחר כך, במה שזוחל על רצפת המטבח המלוכלך של המסעדה בעלת החזית הנוצצת.

"כאן" או "כאן 11" הוא השם שאותו אמורים להכיר גברת כהן מחדרה, הדוד שלכם שעדיין יושב על כורסת הטלוויזיה ומזפזפ מדי ערב, והמיליניאלס שכבר לעולם לא יצפו כנראה במהדורת החדשות של שמונה בערב, אבל נחשפים לתכנים שלה ביוטיוב או בפייסבוק.

השנה החולפת הייתה כזאת שבה "התאגיד" עשה עוד צעד חשוב בדרכו ל"כאן", והתחיל סוף-סוף למלא את ייעודו באופן ובהיקפים שמתקרבים למה שהיה מצופה ממנו. גוף שידור איכותי שמציג לוח שידורים מבודל מזה של הערוצים המסחריים, מקדם את היצירה המקומית ומספק אלטרנטיבה שפויה על גבי המסך הגדול, ובכל מדיום אחר שבו עשוי להימצא הציבור שאותו הוא משרת.

על פניו, זאת אפילו לא הייתה אמורה להיות משימה קשה או מאתגרת מדי: עם יותר מ-200 מיליון שקל שמופקדים בידיו מדי שנה כדי לייצר הפקות מקוריות, חופש כמעט מוחלט מתלות בשוק הפרסום המדשדש שבישראל הוא מדכדך במיוחד, ומעטפת הגנה ייעודית מפני השפעות פוליטיות זה היה צריך לקרות כמעט מעצמו.

אבל כל מי שמכיר, אפילו באופן שטחי, את פניו של השידור הציבורי לפני עידן התאגיד, יודע עד כמה המציאות הזאת הייתה רחוקה מאיתנו במשך העשורים שקדמו להקמתו, תחת רשות השידור, שהלכה והתנוונה. זאת תוך שהיא מורידה מדי שנה לטמיון עשרות ומאות מיליוני שקלים מכספי הציבור, שרק בשנה-שנתיים האחרונות אנחנו מתחילים להיזכר מה הם היו יכולים להוליד.

ההצלחות: הפקות המקור

היה עוד מכשול. זה שפעם, אי אז ב-2016-2017 הרחוקות - לפני שלמדנו להכיר מושגים וביטויים מוזרים כמו נגיף הקורונה, ראש הממשלה החליפי או חברת הכנסת אסנת מארק - חשבנו שהוא שיא הטרלול.

ראש ממשלה שנאבק בכל כוחו, כולל איום בהליכה לבחירות, כדי למנוע את יציאתו לדרך של גוף שידור שהוקם בתמיכתו ועל ידי ממשלתו שלו, מסיבות שלפחות במונחים רציונליים קשה להסביר, ועל פניו היה אמור לעורר מעט מאוד עניין בקרב הצופה הממוצע. ההוא שלא היה אמור להכיר בכלל את המושג "התאגיד".

ב"כאן" צלחו את המשבר הזה, שהיום כבר נראה רחוק מאוד - למרות שלפי לוח השנה האיום הוסר סופית רק לפני קצת יותר משנתיים (ותודה לנטע ברזילי) - לא מעט בזכות אופיו הניהולי וסגנונו של המנכ"ל, אלדד קובלנץ.

לאופי הזה מתלווים לא מעט בעיות וחסרונות - ואל דאגה, עוד נגיע אליהם - אבל כרגע אנחנו בכל זאת עדיין בחלק של המחמאות, והדבר המרכזי שעליו אפשר וצריך להחמיא השנה לתאגיד הוא תחום הפקות המקור.

בעידן שבו המלחמה על הקשב הציבורי, או מה שנוהגים לכנות באנגלית "גלגלי העיניים", היא רבת ממדים וקשה מאי פעם, הצליחו ב"כאן" לייצר לפחות שלוש סדרות מקור שכבשו את התודעה. שתי הגרנדיוזיות הן "טהראן" (הפחות מוצלחת מבין השלוש לטעמי) שנמכרה לאפל טי וי ו"שעת נעילה" שנמכרה ל-HBO, ואליהן מצטרפת "מנאייכ", שהדגימה איך גם סדרה עלילתית-בדיונית יכולה לעורר שיח בנושאים אקטואליים.

"מנאייכ" / צילום: כאן 11

אבל אלה לא רק שלוש הסדרות הספציפיות. התחושה היא שלוח השידורים הקבוע של כאן - שבראשית הדרך היה דומה הרבה יותר מדי לחלקים הלא מרנינים במיוחד של השידור המסחרי - הולך ומתגבש באופן שמתחיל לשוות לו אופי מבודל, כזה שאמור לאפיין שידור ציבורי בעל ערך מוסף. גם אם יש שם עוד לא מעט עבודה, וגם אם אין לכך ביטוי ברייטינג.

רייטינג היא גם המילה המתאימה כדי להוציא אותנו מאזורי המחמאות, ולעבור לחלק של הביקורת. לפני קצת פחות משנה פרשו ב"כאן" מוועדת המדרוג, ומאז למעשה לא קיימים עוד נתונים מהימנים לגבי היקף הצפייה בשידור הציבורי.

"טהרן" / צילום: כאן 11

המהלך הזה לווה בכל מיני נימוקים, כמו חיסכון כלכלי ומדידה מיושנת, אבל תרשו לי לחסוך לכם את ההתפלפלויות ולסכם את הסיפור בכך שהתאגיד שבר את המראה כי הוא לא אהב את מה שהשתקף בה. ואם זה לא מספיק, אז שיאי הציניות נשברים בפעמים שבהן אחרי שידור של אחת מהסדרות המדוברות של הערוץ, פתאום מודלפים כל מיני נתונים משוערים והערכות עלומות על נתוני רייטינג מרשימים.

זאת לא ההתנהלות שמצופה מגוף שידור רציני, ועוד כזה ששייך לציבור. הרייטינג הוא רק אנקדוטה. ב"כאן" מתרחשים דברים נוספים שאמורים להדאיג את הציבור. כך, למשל, מועצת התאגיד, הגוף שאמור לפקח על ההתנהלות של קובלנץ וההנהלה, וגם כך לא ממש התאפיינה עד כה באסרטיביות יתר, איבדה יכולת לתפקד באופן מוחלט לאחר שזה כחצי שנה מינויים של חלק מחבריה אינו בתוקף עוד, ובמשך זמן רב לא מונו חדשים (עם הורדת הגיליון לדפוס אישרה ועדת גילאור חלק מהמינויים החדשים).

המועצה הזאת היא זו שצריכה לדון בין היתר בגירעון התקציבי המדאיג, בהיקף של 40 מיליון שקל, שעל פי טענת המועצה נוצר לתאגיד ב-2020.

הבעיות: התערבות יתר

ויש גם את עניין החדשות. נשים הפעם בצד את העובדה שחטיבת החדשות של הערוץ עדיין לא הצליחה למצוא את קולה הייחודי, ולספק לציבור את הערך המוסף שנדרש מערוץ ציבורי, ונתמקד דווקא בפורמליסטיקה.

סעיף ייחודי בחוק התאגיד אוסר על המנכ"ל להתערב בשידורי האקטואליה, והנה, למשל בפרשת הורדת התוכנית "קלמן וסגל", התגלה כי קובלנץ דווקא עוסק בנושא, וזו ככל הנראה לא ההתערבות היחידה שלו בו. תוסיפו לכך גם תרבות מינויים בעייתית שמלווה את התאגיד כמעט מאז הקמתו, ותקבלו תמונת מצב מדאיגה.

הסיפור הוא לאו דווקא קובלנץ עצמו. השחתה, התפוררות והתנוונות לא מתרחשות בדרך כלל ביום אחד, ולרוב גם לא תוך שנים ספורות. מי שלא ייצא היום, בראשית דרכו של השידור הציבורי החדש, נגד צורת ההתנהלות הזאת, עלול למצוא את עצמו בעתיד צופה ב"רשות השידור - הדור הבא", שצומחת לו מול העיניים, ממש כאן.

מכאן 11 נמסר בתגובה: "אנו גאים בשלל הישגינו, אך לא נחים על זרי הדפנה. מבטיחים לתקן כל הדרוש ולהמשיך ולהשתפר".

עוד כתבות

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף