גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"החלופות האמיתיות הן בלימה ואיזון או 'אקורדיון' של סגר לסירוגין"

פרופ' רן בליצר מסביר את ארבע האסטרטגיות שנשקלו או נוסו בכל העולם למלחמה בקורונה, ומציג את המלצות הדוח של "קבינט המומחים" לשליטה במגפה לקראת התקופה הקרובה, שכנראה לא תהיה קלה

פרופ' רן בליצר / צילום: איל יצהר, גלובס
פרופ' רן בליצר / צילום: איל יצהר, גלובס

החיסונים לקורונה צפויים להגיע אלינו במהלך השנה הבאה, אבל בחורף הקרוב הקורונה כנראה נשארת איתנו. דוח של "קבינט המומחים", בהשתתפות הרופאים ומומחי בריאות הציבור הבכירים והמעורים ביותר בטיפול בקורונה בישראל, הוגש בתחילת השבוע לקבינט, ובו מספר המלצות חדשות לשליטה במגפה לקראת התקופה הקרובה, שכנראה לא תהיה קלה.

הדוח בעצם נותן תשובה לשאלה: אם כל פתיחה כרגע צפוי להגדיל את התחלואה, האם זה אומר שזהו - נתקענו במצב הנוכחי עד שתיגמר הקורונה? לכך עונה הדוח בהמלצות שעיקרן מודל המאזניים. אם אמנם אנחנו נמצאים היום, כמו שמעריכים המומחים, במצב שבו המחלה לא מתפשטת אבל גם לא מתמתנת (מצב של R=1 שבו כל חולה מדביק בממוצע עוד חולה אחד), הרי שיש לפעול בשיטה של איזון. עבור כל צעד של פתיחה, יש לבצע צעד של הידוק, אך לא הידוק המבוסס על תקנות חדשות וסגירה של פונקציות במשק, אלא שיפור ביעילות המנגנונים הלאומיים שמקטינים הפצה של המחלה.

פרופ' רן בליצר, יו"ר קבינט המומחים וראש מערך החדשנות בכללית, מסביר תחילה מדוע מאזניים הם כרגע הכרח המציאות בישראל. "יש בעצם ארבע אסטרטגיות שנשקלו או נוסו בכל העולם למלחמה בקורונה. אסטרטגיה אחת - מיגור. אסטרטגיה שניה - איזון ובלימה. השלישית - סגר לסירוגין, או מודל האקורדיון. הרביעית - חתירה לחסינות עדר.

"נבחן את החלופות זו אחר זו. חלופת המיגור כמו בסין או ניו זילנד, אומרת שקודם כל יש סגר קשוח, וכאשר הוא מפחית את התחלואה למינימום, קרוב לאפס, החיים בתוך המדינה חוזרים להתנהל כמעט כרגיל, למעט שני הבדלים. האחד הוא שליטת ברזל בכניסת חולים בגבולות המדינה. השני הוא שברגע שהמגפה מרימה ראש במקום מסוים, מיד נוקטים צעדים מאוד אגרסיביים כדי לגדוע אותה באיבה.

"נאלצנו לדחות את החלופה הזו מכמה סיבות. האחת - אנחנו לא יודעים איזה משך של סגר נצטרך כדי ליצור את המיגור, ואם זה ייקח שניים או שלושה חודשים, אין לכך היתכנות כלכלית או חברתית. הדבר השני הוא שאנחנו לא מסוגלים באמת להגיב בכזו נחישות לאירועים של מקרים בודדים.

"החלופה הרביעית, של "חסינות העדר", גם היא ירדה במהירות מן השולחן. זו גישה מאוד מפתה לכאורה, לפיה לאירועים מסוג זה יש גבול טבעי שאחריו הם מתחילים לדעוך. אלא שהניסיון מלמד שבשום מדינה עוד לא הגענו לגבול הזה, ובכל פעם המומחים שתומכים בתיאוריה הזו מנבאים שעוד רגע התחלואה נבלמת מאליה - בישראל, באיטליה, בבלגיה ואפילו בשוודיה - והם התבדו שוב ושוב והמדינות הללו נדרשות לצעדי בלימה.

"אנחנו לא יודעים כמה תחלואה וכמה תמותה יידרשו כדי לייצר חסינות בהיקף שיבלום את המגפה, אבל מרגע שנחצה את סף הספיקה של מערכת הבריאות, נשלם בחייהם של חולים עם התקף לב ומחלות ריאה שלא ימצאו מיטה פנויה בטיפול נמרץ. קבינט המומחים היה תמים דעים שמדובר בגישה חסרת אחריות שאף מדינה לא נקטה מחשש מוצדק לאסון. וגם כעת, בגל השני באירופה, גם מדינות שנפגעו קשות בגל הראשון סובלות באותה מידה ואף יותר בגל השני - שום עדות לחסינות. כולן נדרשות לצעדי ריסון והגבלות קשות אחרי שמדינות כמו בלגיה, צ'כיה ומדינות בארה"ב נסקו לשיעורי תמותה חסרי תקדים. בחלק מהמדינות נוצר איום מהותי על ספיקת בתי החולים, שחייב את בלגיה, לדוגמה, להעביר חולים קשים לגרמניה השכנה.

"החלופות האמיתיות הן בלימה ואיזון או 'אקורדיון' של סגר לסירוגין. בבלימה ואיזון, היתרון הוא שמובטח לך שאם אכן תתנהל בחוכמה, ככל הנראה לא תחזור לסגר מלא, או לסגירת חנויות הרחוב והכיתות הנמוכות. המחיר הוא שנקודת האיזון היא כזו שבה לא כל המשק פתוח. בסגר ופתיחה נרחבת לסירוגין הבעיה היא שאי אפשר לוודא כמה זמן יעבור בין סגירה לסגירה. אם בעבר זה לקח חודשים אולי בפעם הבאה זה ייקח רק חודש - הרי שוויץ זינקה מהמצב הקיים בישראל (50 חיוביים ליום למיליון בממוצע שבועי) היום לזה שהיה בשיא שלנו (600 חיוביים ליום למיליון) תוך 3 שבועות בלבד.

"ועוד - האם הסגר באמת יהיה אפקטיבי לירידה דרמטית תוך פחות מחודש כל פעם? כלל לא בטוח. והכי חשוב - עצם המחשבה לקיים סגר ומגבלות תנועה נרחבות היא בעייתית. יש לסגר מחירים קשים מאוד לבריאות הציבור, לחוסן הלאומי ולחוסן הכלכלי - שלהם השפעה נוספת על בריאות הציבור לטווח הבינוני והארוך. ולכן עמדתנו היא לעשות הכל כדי למנע ממנו, כבר כעת".

לכן הוחלט בסופו של דבר כי בלימה היא החלופה האמיתית היחידה, ובלימה משמעותה שיטת המאזניים. עכשיו השאלה מה על כף המאזניים של הפתיחה, ומה על הכף המאזנת של מאמצי הכלה לאומיים.

בליצר: "עבורנו המומחים מאוד דחוף לפתוח את החינוך, ואני מבין את הצורך של חנויות הקניונים להתפרנס. אנחנו מציעים להעמיד על הכף של ההידוק תמורתם, ארבעה מאמצים עיקריים: הסברה יותר ברורה ואכיפה יותר חזקה נגד אירועי התקהלות כמו חתונות המוניות; שיפור קטיעת שרשרת ההדבקה; שיפור ההכלה של מוקדי התפרצות והפעילות הדיפרנציאלית בין מקומות אדומים וירוקים, וכן הסברה ממוקדת בהקטנת מספר המגעים היומי וההיענות למסיכות.

"מודל המאזניים אין פירושו בהכרח שכדי לפתוח כיתה חייבים לסגור עסק", הוא אומר, "אלא, לדוגמה, לטפל באופן יותר נחוש בהתנהגות חסרת אחריות של קבוצות קטנות שמשפיעות על כולם".

"ללא שיפור אמיתי ומדיד במניעת התקהלויות ייכשל המאמץ הלאומי כולו"

במסמך הניסוח נגד ההתקהלויות הוא חריף אפילו יותר. "ללא שיפור אמיתי ומדיד במניעת התקהלויות ייכשל המאמץ הלאומי כולו. לא סביר שמדינה שמסוגלת לסכל אירועים ביטחוניים באופן הרמטי אינה מסוגלת לנהל מעקב, הרתעה, מניעה וסיכול של אירועי התקהלות המונית (בגבולות הארץ ובשטחים) - בכלל אמצעי הפיקוח, השיטור, והמודיעין.

"המצב הקיים וחוסר הנחישות במניעת אירועים אלה בכל המגזרים פוגע אנושות באמון הציבור. על הממשלה לשים יעד בלתי מתפשר של אפס אירועים המוניים, ודיווח יומי מהימן על מספר החתונות או האירועים שנערכו בפועל, ולפעול בנחישות להקטנתו. ראינו לצערנו שחתונות המוניות בסופן לוויות בנות מניעה". המלצה פרקטית נוספת היא להעלות את הקנסות עבור אירועים כאלה ל-30,000 שקל, על החוגגים, על בעל האולם ועל הרשות המקומית במסגרתה נערך האירוע.

ההמלצה לקטיעת שרשרת ההדבקה כוללת גם היא הצעות פרקטיות, כמו למשל שכל הנכנס לחנות יתבקש לסרוק ברקוד, כדי שניתן יהיה לדווח לו בוודאות על מקרה הדבקה בחנות. לאחר שהחלו להתרבות מקרי הזיופים בחקירות האפידמיולוגית, מציעים המומחים להחתים את הנחקרים על תצהיר, וכן מוצע תהליך של הסברה מדוע בכך שיודיע לקרוביו על מחלתו, ועל כך שהוא לא רק מפריע לשגרת חייהם עם בידוד, אלא מאפשר להם לקבל החלטות מצילות חיים בחלק מן המקרים.

כמו כן, ממליצים המומחים על חובת בדיקות PCR כתנאי לעבודה במערכת החינוך (יש להסביר, הם אומרים, שהבדיקה השתנתה והיום היא כבר לא כואבת), ועל בדיקות ביוב שוטפות כדי לזהות אזורי התפרצות שלא זוהו בבדיקות.

בליצר מציין כי הציבור לא מודע מספיק להדבקה דרך מפגשים ביתיים או בעבודה בחלל סגור. "הצלחנו כנראה להטמיע ברוב הציבור את הבנת חשיבות המסכות והמרחק. היעד הבא הוא להבין כי עצם המפגש עם כמות מצטברת של אנשים, בעיקר בחללים סגורים, מעלה את השכיחות להדבקה. בתקופת החורף נידרש להפחית את כמות האנשים עמם נפגשים במגע הדוק, ולבחור היטב מעגל חברתי מצומצם יותר עמו נפגשים בחללים סגורים, ומעבר למעגל זה - לכוון למפגשים באוויר הפתוח". בכלל זה, מפגשים במקומות העבודה, וההכרח לצמצם למינימום הכרחי ישיבות עבודה מרובות משתתפים בחללים סגורים.

"רפיסות האכיפה תוביל לכשלון המהלך כולו"

הצעד הבא הוא כאמור, פתרונות דיפרנציאליים. "באזורים בהם התחלואה יציבה, אפשר לנסות לפתוח יותר - בפרט חינוך, אבל גם תרבות ומסחר, אבל רק אם סוגרים במקביל ובאופן יעיל את מוקדי התחלואה, כי אם חנויות ייפתחו באזורים ירוקים ויגיעו אליהן גם תושבי אזורים אדומים, אז לא עשינו בזה כלום", אומר בליצר.

בדוח נאמר כי: "הפורום מתרשם (גם מסיורים של חברי הפורום) כי אכיפת הסגרים בערים האדומות המעטות הנמצאות בסגר חלקית ביותר. רפיסות האכיפה בהיבט זה תוביל לכשלון המהלך כולו". הפורום ממליץ לבחון את המודל הסלובקי ברמת היישוב, בו במוקדי התפרצות - ישובים אדומים וכתומים במגמת עלייה, תוצע לציבור חלופה של "בדיקה או בידוד". מי שיסכים וייבדק ימשיך בחייו כרגיל, ומי שיבחר לא להבדק - יכנס לבידוד של 10 ימים. כל זאת - כדי למנוע מכל הישוב להיכנס לסגר כעבור שבוע כיישוב אדום.

כלי דיפרנציאלי חיובי נוסף הוא "אזור ירוק" כמו זה המוצע עבור אילת וים המלח - הפורום בעד גישה כזו. לגבי סגר לילי - הובע ספק לגבי יעילותו ובכל מקרה הומלץ לשקול אותו רק בערים אדומות או כתומות, ורק במידה וקיימת אכיפה יעילה, אחרת הוא מיותר.

הדוח כולל המלצות נוספות ייחודיות להגנה על אוכלוסיה בסיכון גבוה לסיבוכים, ובעיקר מבוגרים הדרים בקהילה. תוכנית "מגן אבות בקהילה" צריכה לתת מענה להקטנת הסיכון להדבקה בקורונה אך גם לוודא התמודדות עם אתגרי הבדידות וצרכי היומיום.

כמו כן, הוצעה גם למדינה תוכנית להעלאת ספיקת מערכת הבריאות, כאשר גם אם הצעדים המדוברים ייכשלו והתחלואה תעלה, אפשר יהיה למתוח את הזמן הדרוש עד להכרח לחזרה לריסון ומגבלות. עוד הומלץ בדוח להגדיר מחדש מהו הסף הזה, שכן מאז קבע משרד הבריאות רף משוער של 800 חולים קשים, חל שיפור ניכר במוכנות מערכת הבריאות.

"אני מאמין שבסופו של דבר, קיים סטטוס קוו בר השגה לחורף הקרוב, בו החינוך פתוח במלואו, המסחר פתוח בפורמט זהיר, וחיי החברה מתנהלים לצד הקורונה מבלי לפרוץ את מסגרת השליטה בתחלואה ומבלי להסתכן בהגעה לסף ספיקת מערכת הבריאות - דבר שיחייב שוב מהלכי ריסון, כמו שקרה בישראל וקורה באירופה. משימתה של הממשלה היא להציב על המאזניים בצד ההופכי להקלות התנהלות נחושה, מתואמת ומלווה בהסברה אפקטיבית, שמשיגה מניעת התקהלויות, קטיעת שרשראות הדבקה וטיפול דיפרנציאלי במוקדי תחלואה, ואז אפשר יהיה לפתוח הרבה יותר." אומר פרופ' בליצר.

עוד הוא מוסיף כי "במקביל, צריך להתנסות ולהרחיב את השימוש בפתרונות יותר חדשניים - בדיקות נרחבות במערכת החינוך בעזרת איגום מטושים, בחינת ההשלכות של מסגרות תרבות שפועלות באמצעות בדיקות מהירות בכניסה, הרחבת השימוש בגישות האיים הירוקים, התייחסות אחרת ומושכלת לאוכלוסיית המחלימים, שימוש מושכל בבדיקות הסרולוגיות הזמינות כיום בישראל, וכלים טכנולוגיים שמשפרים את החקירות האפידמיולוגיות בלי לפגוע בפרטיות. כל אלה גם כן יכולים להוות איזון ולאפשר פתיחה עמוקה יותר של המגבלות, לרבות מסעדות, תרבות ומלונות".

בכתיבת הדוח שהוגש לפרויקטור ולמשרד הבריאות השתתפו חברי קבינט המומחים פרופ' בליצר יו"ר הקבינט; פרופ' ארנון אפק משנה למנכ"ל שיבא; פרופ' נדב דוידוביץ, מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון; פרופ' סלמן זרקא מנהל בית החולים רבקה זיו בצפת; ד"ר בעז לב, ראש צוות הטיפול במגפות במשרד הבריאות; פרופ' חגי לוין, ראש איגוד רופאי בריאות הציבור; ד"ר דורית ניצן, בכירה בארגון הבריאות העולמי; פרופ' גליה רהב, מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא ופרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא. הדוח הוגש לפרופ' נחמן אש, פרויקטור הקורונה, אשר גם נטל חלק בדיונים.

עוד כתבות

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

עליות קלות באסיה. מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות באירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על 70.5 אלף דולר למטבע

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול