גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נאחזים ב-R: המדד שהאירופאים הפסיקו להסתמך עליו, אבל בישראל עלול להוביל לסגר שלישי

ה-R הוא המלך? באנגליה ובגרמניה כבר הבינו שמקדם ההדבקה הוא כלי שאין להסתמך עליו בבלעדיות בקביעת מצב התחלואה, וגם מומחים בישראל מזהירים מפני מדד שאינו משקף נאמנה את התפשטות הנגיף ● אז מדוע מקבלי ההחלטות בישראל בכל זאת נאחזים ב-R?

אדם עם מסכה הולך ליד קניוני עזריאלי בתל אביב / צילום: Corinna Kern, רויטרס
אדם עם מסכה הולך ליד קניוני עזריאלי בתל אביב / צילום: Corinna Kern, רויטרס

כחודש לאחר סיום הסגר השני, קבינט הקורונה מתכנס בכדי לקבל החלטות באשר לקצב פתיחת המשק. מצד אחד, מספר חולי הקורונה במצב קשה יורד ובבית החולים הדסה עין כרם מדווחים על מספרי המאושפזים הנמוכים ביותר בחמשת החודשים האחרונים. מנגד, מספר החולים החדשים היומי מתקרב ל-1,000. מקדם ההדבקה R מצוי בעלייה ועומד על כ-1.07, לעומת היעד שהגדיר משרד הבריאות כתנאי להתקדמות בהקלות - לא יותר מ-0.8. האם מדובר בסיבה לדאגה? לא בטוח.

לאחר שבחודשים של גל התחלואה הראשון עקב הציבור אחרי העלייה במספר החולים והמונשמים, בגל השני תפס את קדמת הבמה מדד חדש: R - שבוחן כמה אנשים מדביק באופן פוטנציאלי אדם שאובחן עם קורונה.

אבל בזמן שה-R הפך להיות המבשר של המגבלות, השבוע הזהירו חוקרי האוניברסיטה העברית המנטרים את התחלואה מפני "התאהבות" באותו מדד. הטענה: ייתכן כי איננו מייצג היטב את המצב לאשורו, ולכן עשוי להשפיע באופן שלילי על טיפול אפקטיבי בתחלואה, ועל החלטות בדמות פתיחה וסגירה של המשק.

ישראל איננה הראשונה לאמץ את מדד ה-R. קדמה לה בריטניה, שבה החליט ראש הממשלה בוריס ג'ונסון להסתמך על המדד - החלטה שגררה ביקורת קשה. לדברי המבקרים, R מייצג אומדן שנשען על הנחות, ולא משקף את המצב הנוכחי של המגפה באוכלוסייה הרחבה. תשומת-הלב הניתנת אליו, כך נטען, עלולה לטשטש את חשיבותם של אמצעים אחרים וחשובים - דוגמת מספר הנדבקים החדשים, מקרי המוות והעלייה בתחלואה הקשה.

בסופו של דבר, גם ממשלתו של בוריס ג'ונסון לא התייחסה באופן יוצא דופן למדד כשנקטה באמצעים להקלות או מגבלות.

בעיית אמינות: מושפע מ"אירוע קיצון"

מדוע ה-R הוא בעייתי ועלול לתעתע? בעיקר בגלל "אירועי קיצון" מקומיים שמעלים את הממוצע ולא משקפים את המצב הכללי באוכלוסייה. בגרמניה, למשל, ה-R הלאומי קפץ מאוד מהר מ-1 ל-2.88 בסוף יוני, בגלל התפרצות קורונה במפעל לעיבוד בשר בעיירה גוטרסלו. כשהתחלואה הנקודתית ירדה, ה-R של גרמניה ירד וחזר למקדם 1. בכך, הפך ה-R לדבר שהקשה מאוד על גרמניה לייצר מדיניות סגרים מקומית.

משקף-את-המציאות

"יכול להיות שה-R גבוה, אבל יש עשרה חולים שגם אם כל אחד מהם מדביק שלושה, אין הרבה חולים באופן כללי", מסביר פרופ' ינון אשכנזי, מצוות החוקרים של האוניברסיטה העברית. "אם אנו נמצאים באגם עם עומק ממוצע של 10 ס"מ, יהיו בורות של 4 מטר שאפשר לטבוע בהם. השימוש בממוצע כללי מאוד מטעה".

בדוח הצוות, סומנה רוב ישראל ב"ירוק בוהק", למעט אזורי התפרצות משמעותיים מאוד, בעיקר בחברה הערבית. לדברי אשכנזי, "אם התחלואה בארץ היא מאוד נמוכה, ופתאום יש התפרצות בנצרת ובעראבה, שבכל אחת מהן יש 150 נדבקים שעולים ב-50 נוספים בכל יום, זה ישפיע על המספר הכללי גם אם יתר המדינה ירוקה. אני אקבל R גדול מ-1 על כל הארץ, ואראה כאילו כל המדינה 'גדלה', למרות שאלו התפרצויות נקודתיות מטורפות. כשמספרי התחלואה הכלליים נמוכים, הקפיצות מאוד גדולות ב-R, והן יכולות לנוע מ-1.3 ביום אחד ל-0.8 למחרת. כך שעם הקיטון הכללי במספר החולים אי הוודאות גדלה, ואנחנו מקבלים מספרים מצחיקים של R שלא משקף את המצב".

בנוסף, הקפיצה הנקודתית לא לוקחת בחשבון נושא חשוב: מפיצי-על. ייתכן שהעלייה הנקודתית הגבוהה במספר החולים, נעוצה באירועי הדבקה של מפיצי-על, ולא בהתפשטות כללית. המדד, כאמור, לא משקף זאת. לכן, חוקרים, בישראל ובעולם מדגישים שחשוב הרבה יותר לצפות באשכולות הדבקה מקומיים, להקים מערכות מקיפות לבדיקות ודיגום, לעקוב אחר מגעים, ולבודד את הנגועים. ה-R לא "תופס" את מפיצי-העל אלא משרטט תמונה כללית שטחית, והיצמדות אליו בהליך קבלת ההחלטות היא בעייתית.

איך מחשבים את R? תלוי את מי שואלים

איך מחשבים את ה-R? שאלה בעייתית. באנגליה למשל, ישנן כ-10 קבוצות שכל אחת מחשבת את ה-R באופן אחר, ובסופו של דבר נדרש לייצר הסכמה ולאחד באופן כלשהו בין המודלים. לפי המגזין המדעי "נייצ'ר", אלא אם כן בודקים באופן קבוע אוכלוסיית מדינה שלמה, אפידמיולוגים לא יכולים למדוד R באופן ישיר. לכן, מעריכים בדיעבד: מי שאמון על יצירת מודלים במחלות מידבקות, בוחן את המספרים הנוכחיים והקודמים, משתמש בהנחות שונות כדי לחשב מגמה, ומפיק מהם את ה-R.

גם בארץ, העוסקים השונים במלאכה מחשבים את הנתון באופן שונה. "כמה אנשים אדם ידביק בממוצע במחלה מסוימת - זה עניין שתלוי במשתנים. כמה אנשים אדם פוגש, מזג אוויר, גודל המשפחה הממוצעת. יש תיאוריות שלמות על איך מחשבים R למחלות שונות, וזה יוצר כל מני 'ארים'".

באוניברסיטה העברית, משתמשים החוקרים במודל שפותח בגרמניה, בשם RKI. המודל כייל נתונים שונים, ומצא שה-R שקול לקצב גידול על פני ארבעה ימים. וכך, החוקרים לוקחים את מספר החולים היום, ומחלקים במצב שהשתקף לפני ארבעה ימים. "המדד הגרמני הוא מייצג אוניברסלי טוב, שמאפשר תאימות ומהימנות של המדד. בארץ לא עושים את המחקרים המיקרוסקופיים שכן עשו בגרמניה", מסביר אשכנזי. "אנחנו בארץ מתעניינים בעיקר בקצב ההכפלה, וכשעונה מתחלפת ומפגשים בין אנשים עוברים לחללים סגורים, זה פוגע במהימנות המדד".

מהו, אם כן, ה-R שיש לפעול לפיו. בבריטניה החישובים של הקבוצות השונות הובילו ליצירת טווח גדול של הערכות לא ודאיות - בין 0.7 ל-1 למשל. משרד הבריאות ופרויקטור הקורונה היוצא, רוני גמזו, הגדירו יעד של R קטן מ-1 לכלל הארץ - אך טעות הדגימה בתוך הטווח השברירי עלולה לייצר הבדל משמעותי. "משרד הבריאות מפשט מאוד את הנתונים כדי להציגם למקבלי ההחלטות, ואנחנו מקבלים תוצר בעייתי", מסביר אשכנזי.

השורה התחתונה: אין טעם להתאהב ב-R

מומחים העוסקים בנושא, מדגישים כי ייתכן שחלק משמעותי מהעלייה ב-R בימים האחרונים, נעוצה בעלייה במספר הבדיקות וזמינותן. ה-R, כאמור, תלוי גם במדיניות וזמינות הבדיקות, והיענות האוכלוסייה. פרופ' נדב דווידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, אומר: "בקהילה המדעית רווח שמדובר במדד שלא יכול לעמוד בזכות עצמו בלבד, ושהוא יכול להיות נתון למניפולציות שונות אם לא עושים מספיק בדיקות. כשלוקחים R ממוצע ברמה ארצית, הוא לא משקף את ה'ארים' השונים בקבוצות השונות. המדד הזה צריך לשקף תקופה, אי אפשר להסתכל על התנודתיות שלו ברמה יומית. זה הפך להיות הגביע הקדוש, ולא בצדק".

פרופ' דווידוביץ מציין כי "זה כלי שצריך להתייחס אליו בצמוד לנתונים נוספים כמו אחוז החיוביים, אחוז הבדיקות הכולל וההופעה שלו לאורך זמן. אי אפשר להסתמך על מדד אחד, בשום צורה".

מהם הכלים האמפיריים הנכונים לניהול התחלואה בשלב זה? במגזין "נייצ'ר" מסבירים, שכאשר מדינות שוקלות מתי לפתוח מחדש בתי ספר ומשרדים, השאלה המרכזית היא מהו המספר של החולים המסתובבים בציבור. לדוגמה, לדנמרק ולבריטניה יש ערכי R דומים, אך מכיוון שמספר החולים בדנמרק נמוך פי עשרה, ניתן לפתוח את בתי הספר בבטחה.

השורה התחתונה: אין טעם להתאהב ב-R. במצב הנוכחי, אין משמעות למקדם הדבקה ארצי. חייבים להסתכל מקומית - בוודאי כשהמספרים הכלליים קטנים, לצד הסתכלות כוללת על כמות התחלואה. 

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מקדם ההדבקה הוא כלי מרכזי בקבלת ההחלטות, בארץ ובעולם, אך אינו מדד יחיד. חישוב מקדם ההדבקה נעשה בצורה מקצועית ומספר אופנים על מנת לתקף את התוצאות. מאחר והתחלואה במגמת עלייה המדד נמצא במגמת עלייה".

הבעייתיות במדד: בעיר עם תחלואה נמוכה ה-R מזנק

רמת גן
3 חולים ל-10,000 נפש
R = 1.07

נצרת
51 חולים ל-10,000 נפש
R = 0.9

עוד כתבות

רועי קדוש, סמנכ''ל ההשקעות בהכשרה ביטוח / צילום: שירעד שליט

הסמנכ"ל שמזהיר: "להוציא מהתיק את מניות גוגל או מיקרוסופט זו נאיביות"

רועי קדוש מהכשרה ביטוח מודה כי התמחור הגבוה בשווקים "בעייתי", וממליץ להשקיע במדדי וול סטריט במשקל שווה - כדי לנטרל את הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" ● חלק מהכסף הוא מציע להשאיר כיום במזומן, כדי "לנצל הזדמנויות כשיגיעו ירידות"

כנס TECH IL / צילום: תמר מצפי

הסטארט־אפים הישראלים ממשיכים להוביל קדימה

כנס TECH IL של גלובס התקיים בהצלחה, בהשתתפות בכירים רבים מהתעשייה, ממשרדי הממשלה ורגולטורים מובילים ● הכנס הוכיח שדווקא בימים מאתגרים אלו, קהילת ההייטק הישראלית ממשיכה לשגשג, ליזום ולהוביל קדימה

שיחה משותפת בין אילנית אדסמן, ר' נבחרת ביטוח ופינטק, KPMG, לבין עופר גולן, מנהל תחום תשלומים, ניהול סיכונים וציות, KLMG / צילום: תמר מצפי, כדיה לוי

הבנקים המרכזיים מול השוק הפרטי: מי ינצח במרוץ על המטבע הדיגיטלי?

במסגרת כנס TECH IL של גלובס, אילנית אדסמן ועופר גולן, שני בכירים מפירמת KPMG, דנו במאבק החם על שוק התשלומים העתידי, שכולל מגוון הזדמנויות לצד לא מעט סכנות ● השניים שוחחו על היתרונות והחסרונות של מטבעות דיגיטליים בהנפקת בנקים מרכזיים

אלונה בר און, מו''ל גלובס בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און: אנחנו משתדלים להציף גם סוגיות שלא מסוקרות ולראות גם את הדברים הטובים, ויש כאלה

בפתח כנס TECH IL של גלובס, הציגה מו"ל העיתון את העשייה של מדור הטק שלו וכן ציינה את השאיפה להציע לקוראים "מזון בריא למוח" ● בר און הציגה גם את תהליך דירוג 10 הסטארט־אפים המבטיחים של גלובס, המבוסס על בחירות של קרוב ל־90 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בענף ההייטק הישראלי

מנכ''לית בול מסחר, אדוה עשור / איור: גיל ג'יבלי (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

המנכ"לית שתקבל מיליונים בזמן שמחזיקי האג״ח יחטפו תספורת

שנה לאחר קריסתה הפתאומית של חברת האשראי החוץ-בנקאי, חושף מתווה הסדר החוב שלה כי מחזיקי האג"ח צפויים למחוק עשרות מיליוני שקלים ● מי שצפויה להוביל את ההסדר היא מנכ"לית בול מסחר, אדוה עשור, שתזכה לתגמולים המוערכים בכ-5 מיליון שקל בתקופת ההסדר

מפגינה באיסטנבול מניפה דגלי פלסטין בהפגנה למען עזה. בציבור הטורקי גוברות הקריאות לניתוק הקשרים הכלכליים עם ישראל / צילום: ap, Khalil Hamra

"מרמרה 2" ודיונים על הרחבת החרם: בטורקיה מחריפים את הטון נגד ישראל

ההחלטה של טורקיה לפגוע קשות בסחר עם ישראל נובעת גם מהאיסור הישראלי להצניח סיוע בעזה, אבל בעיקר מהדרתה מדיוני השיקום של עזה, שעשויים להכניס הרבה כסף למקורביו של ארדואן ● מהלומה נוספת לסחר עלולה להיגרם ממשט מתוכנן לרצועת עזה, שטורקיה תיטול בו חלק

ערן רביד, CIO, מקורות / צילום: כדיה לוי

ערן רביד, CIO במקורות: "המשכנו לספק מים גם למוצבים בצפון שנפגעו קשות בלחימה"

בחברת המים הלאומית מקורות מספקים מים, גם בשעות משבר ● ערן רביד CIO במקורות, הוצנח לתפקיד יממה אחרי פרוץ המלחמה ● במהלך כנס TECH IL של גלובס הוא הציג את דרכי ההיערכות הטכנולוגית של החברה לזמני משבר

מדד ינואר-פברואר של 2024 קבע שיא חדש במחירי הדירות / אילוסטרציה: Shutterstock

מחירי הנדל"ן בדרך לשיא חדש, ואלה הדירות והמיקומים שהרוכשים מעדיפים

הירידות נמחקו לחלוטין, ומדד ינואר-פברואר של 2024 קבע שיא חדש במחירי הדירות ● עיון בנתונים מוצא כי בשלושת החודשים שבין דצמבר לפברואר השנה הוביל מחוז המרכז את עליות המחירים, עם 3.6% עלייה ● הבעיה המסתורית היא ההיצע 

מסמך סודי חושף: תפקידה של איראן בתדלוק ההפגנות נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: האופוזיציה האיראנית חשפה מסמך לפיו איראן עומדת מאחורי הפגנות אנטי-ישראליות ברחבי העולם, ביקרות על התפקוד של גנץ, גלנט ונתניהו והצעד הבא שארה"ב צריכה לעשות אחרי המתקפה האיראנית ● כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

סימנים ראשונים מעידים - תרחיש הבלהות של המשק עשוי להתממש

האינפלציה בפברואר הגיעה לקצב של 2.7% - מעל מהציפיות המוקדמות ● החשש המרכזי הוא ממגמה שלילית שתביא לחריגה מהיעד של בנק ישראל, כפי שצופים יותר ויותר גופים בשוק ● וכשזה המצב, קשה לראות את הריבית יורדת בקרוב

דני בן עטר, מנכ''ל משותף אינטל ישראל, אורי פרנק, סגן נשיא להנדסה, Google Cloud, עמית קריג, מנהל מרכז הפיתוח של אנבידיה בשיחה עם אסף גלעד / צילום: תמר מצפי

העתיד, השכר והאם מדובר בבועה? מנהלי חברות השבבים הגדולות מדברים על התחום הלוהט

דני בן עטר מאינטל ישראל, אורי פרנק מגוגל קלאוד ועמית קריג מאנבידיה, שוחחו בכנס TECH IL של גלובס על תפקידה של ישראל במפת תעשיית השבבים העולמית ובתחום ה-AI ● איך הם מתווכים את המלחמה להנהלות הגלובליות, איך מטפחים טאלנטים מקומיים ואיך מצמצמים את הדומיננטיות של המזרח הרחוק, כדי להימנע ממשבר כמו זה שפרץ בקורונה?

יירוטי כיפת ברזל מעל שמי אשקלון, ערב מתקפת הכטב''מים מאיראן / צילום: Reuters, Amir Cohen

ישראל החליטה: תקיפה ברורה ונחרצת נגד איראן; נשלמה היערכות חיל האוויר

דיווח: סעודיה ואיחוד האמירויות חלקו מידע מסווג עם ארה"ב כדי לסכל את המתקפה האיראנית ● קבינט המלחמה התכנס ב-14:00 לדיון נוסף על תגובת ישראל מול איראן ● נשיא צרפת מקרון הודיע כי ישוחח היום עם נתניהו; שר החוץ הבריטי: "שוקלים להטיל סנקציות נוספות על איראן" שר החוץ של ארה"ב אנתוני בלינקן שוחח עם שרי החוץ של ערב הסעודית, ירדן ומצרים עדכונים שוטפים

מגרש מכבי יפו לשעבר / צילום: תמר מצפי

מעט הצעות ומחיר נמוך בתל אביב: אקרו ואשדר זכו במכרז - 412 דירות במכבי יפו

הזכייה במכרז היא על שטח שהיה בעבר של אצטדיון מכבי יפו בתל אביב תמורת 378.5 מיליון שקל ● מדובר בסכום נמוך ב-149.5 מיליון שקל ממחיר השומה שעמדה על 528 מיליון שקל

רחוב כנפי נשרים 24 בירושלים / צילום: דוברות עיריית ירושלים

רשות המסים שכרה מקומות חניה ל-17 עובדים. כמה היא משלמת?

מאז פרצה המלחמה, רשות המסים שוכרת חניה ל־17 עובדים ותשלם כ־180 אלף שקל עד סוף 2024 ● "העובדים הועסקו במוקד למתן מענה לצורכי המלחמה. עובדים אלו נדרשו להגיע בשעות הבוקר המוקדמות וסיימו את עבודתם בשעות הערב המאוחרות" ● נכון להיום רשות המסים שוכרת חניות מבעלי חניונים פרטיים ב־48 חניונים ברחבי הארץ

מייסדי אנטייטל - מימין: אבי זצר ורון נסים / צילום: דימה קרמינסקי

החזר של פי 10 על ההשקעה: חברת הסייבר אנטייטל נמכרת ב-150 מיליון דולר

חברת אנטייטל של היזמים רון נסים ואבי זצר הודיעה על רכישתה ע"י חברה אמריקאית בסדר גודל בינוני, BeyondTrust, שמבצעת כאן את הרכישה הראשונה שלה וצפויה להפוך את הפעילות הישראלית למרכז הפיתוח המקומי שלה ● נסים: "העסקה שנחתמה בתקופה זו משקפת כבוד למדינה"

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

בתי המשפט נותרים במחסור גדול של שופטים וקורסים תחת העומס / צילום: Shutterstock, New Africa

המערכת קורסת תחת העומס, אבל הוועדה לבחירת שופטים לא מינתה שופטים

למרות שהייתה אמורה למנות שופטים לבתי המשפט המחוזיים בתל אביב, מרכז ולבית משפט השלום בירושלים, הוועדה לבחירת שופטים התכנסה אך לא בחרה שופטים חדשים ● השופטים בישראל דנים בעשרות ומאות תיקים בו זמנית, ובינתיים בתי המשפט נותרים במחסור גדול של שופטים וקורסים תחת העומס, כך שהציבור נפגע

ג'ו וג'יל ביידן / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

הנתונים נחשפים: כמה מרוויחים ג'יל וג'ו ביידן בשנה?

הנשיא האמריקאי והגברת הראשונה דיווחו על הכנסה ברוטו של 619,976 דולר ב-2023 ● לפי אתר החדשות אקסיוס, בני הזוג שילמו 146,629 דולרים למס ההכנסה הפדרלי - מדובר בשיעור מס של כ-24% ● בניגוד לנשיא לשעבר דונלד טראמפ, ביידן מקפיד לפרסם את דוחות המס שלו מאז שכהונתו התחילה

אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל, בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

המשנה לנגיד בנק ישראל: "לשקל הדיגיטלי תהיה השפעה על התחרות בבנקים"

אנדרו אביר אמר בכנס TECH IL של גלובס כי כי בשבועות הקרובים בנק ישראל יוציא לדרך פרויקט טכנולוגי משמעותי, כחלק מתהליך בחינת ההיתכנות להנפקת מטבע דיגיטלי ● לפי התוכנית של בנק ישראל, "השקל הדיגיטלי יהיה פלטפורמה לחדשנות"

חייל רוסי סוחב רחפן אוקראיני שתוקן ועודכן על ידי הצבא / צילום: ap, Russian Defense Ministry Press Service

איך נכשלו הרחפנים האמריקאים לחולל מפנה במלחמה באוקראינה?

רוב הרחפנים הקטנים של חברות אמריקאיות נכשלו בביצועיהם מול הטכנולוגיה הרוסית, ונחשבים כעת ליקרים ונוטים לתקלות ● בהיעדר פתרונות מהמערב, פנתה אוקראינה למוצרים סיניים זולים