גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי באמת נהנה מהדפסת הכסף הגדולה בהיסטוריה? (רמז, לא אנחנו)

משבר הקורונה רק החריף את התופעה שבה בנקים מרכזיים בעולם בכלל, ובארה"ב בפרט, מזרימים כסף לשווקים ● את המחיר האמיתי של הר החובות שנצבר משלמים העובדים, שהמוצרים הזולים מסין לא מכסים על התייקרות החיים שלהם ● ההרס החברתי והמוסרי שגורם ייצור הכסף, כתבה שנייה בסדרה

מימין: פקק בכניסה למרכז לחלוקת מזון בפנסילבניה, חלוקת מזון בדרייב אין בפנסילבניה צילום Marcio Jose
מימין: פקק בכניסה למרכז לחלוקת מזון בפנסילבניה, חלוקת מזון בדרייב אין בפנסילבניה צילום Marcio Jose

אחרי שעסקנו בטור הקודם בתוצאות של הדפסת הכסף המאסיבית של הבנקים המרכזיים בעולם ובארה"ב בפרט, נבחן השבוע את ההשלכות של שוק העבודה האמריקאי. על פי נתוני הפדרל ריזרב מאוקטובר 2020, בערך 100 מיליון אמריקאים בגיל העבודה אינם עובדים, מבחירה או מאונס. אף שהסטטיסטיקות הרשמיות של הלשכה הממשלתית לסטטיסטיקה האמריקאית נוקבות במספר מובטלים נמוך בהרבה, ההגדרה של "מובטל" מצומצמת ביותר ומבוססת על משאל טלפוני, והיא לא מודדת את השיעור האמיתי של השתתפות במעגל העבודה.

נכון לאוקטובר 2020, רק 61.7% מהאמריקאים שבכוח העבודה (האוכלוסייה בגיל העבודה פחות אלו שאינם מסוגלים לעבוד) נמצאים בפועל במעגל העבודה. מספר משתתפים כה נמוך לא היה מאז 1975, כשהשתתפות הנשים במעגל העבודה הייתה נמוכה בהרבה מהיום.

אם לא די בכך, רוב העובדים משתכרים פחות במונחי כוח קנייה. בתחילת המאה ה-21 עמד השכר של משק הבית החציוני על 42,148 דולר, הוא גדל עד אוגוסט השנה ל-65,602 דולר - עלייה של 55%, דומה לשיעור עליית המדד באותה תקופה - 51.15%.

אך מדד לחוד ומציאות לחוד. 53 טריליון הדולר שייצרו הבנקים המסחריים והבנק המרכזי במאה הנוכחית בדמות חוב, גרמו לעליית מחירים גדולה בהרבה של כל מה שלא ניתן היה לייבא מהמזרח. עלייה זו הייתה הרבה מעבר לנמדד במדד הרשמי. מדד "הביג מק", למשל, הוא אינדיקציה טובה לעלות ממוצעת של סל צריכה, והוא התייקר במאה הנוכחית ב-127%. פי שניים וחצי מהמדד הרשמי.

הוצאות מרכזיות אחרות התייקרו פי 3.5 ואף יותר. כך למשל מחיר הבית החציוני עלה ב-195%, ההוצאות לחינוך, לגיל הרך והאוניברסיטאי התייקרו ב-220%, וההוצאות לבריאות התייקרו ביותר מ-150%.

פקק בכניסה למרכז לחלוקת מזון בפנסילבניה / צילום: AP ,Gene J, Marcio

האמריקאים לא עומדים בעלויות הגדלות

כדי לעמוד בפערי העלות, חוסר התעסוקה וההכנסות שבסטגנציה, כ-45 מיליון אמריקאים קיבלו תלושי מזון מהממשלה הפדרלית, כמעט פי שלושה ממספרם בשנת 2000. וזה עוד לפני שהקורונה הגיעה.

כ-85 מיליון אמריקאים קיבלו סיוע כספי לרפואה דרך תוכנית מדיקאייד או אובמקייר, ו-10.4 מיליון אמריקאים קיבלו סיוע פדרלי לכיסוי הוצאות השכירות. דרך נוספת להשלמת הכנסה היא הוצאת קיצבת ביטוח לאומי בגין אובדן כושר עבודה. מספר מקבלי קצבה זו קפץ פי שניים מאז שנת 2000 ל-12 מיליון איש.

חלק נוסף מעומס העלויות מומן בחוב, קרי אשראי צרכני, לא כולל משכנתאות, שקפץ כמעט פי שלושה במאה הנוכחית, מסך של 1.5 טריליון דולר ל-4.2 טריליון.

לא יפלא איפוא כי סקר של הפדרל ריזרב מ-2019 מצא כי 40% מהאמריקאים היו חסרי אמצעים עצמיים לכסות הוצאה דחופה ולא מתוכננת של 400 דולר. כי על פי סקר של "גו-בנקינג" מאותה שנה, ל-70% היו חסכונות קטנים מ-1,000 דולר.

ההתרוששות הנמשכת של הציבור האמריקאי הפכה למצוקה גלויה עם פרוץ משבר הקורונה. זו הולכת וגוברת שעה שאמריקה נכנסת לתקופת החורף והתקשורת מלאה בתמונות של טורים אינסופיים של מכוניות בתור לנקודות חלוקה של מזון על ידי ארגוני צדקה. לפי ההערכות, אחד מכל 6 אמריקאים יחוו עד סוף השנה חוסר במקור מזון, אם תשלומי דמי האבטלה הפוקעים בדצמבר לא יוארכו על ידי הקונגרס. עוד 12 מיליון משפחות צפויות לעמוד בסיכון אמיתי של פינוי מבתיהן, אם הקפאת הפינויים והמשכנתאות לא תוארך.

התעשייה הסינית לא מצילה את הצרכנים

בה בשעה שמחירי המוצרים המקומיים מטפסים בגין ייצור הכסף, מחיר כל מה שניתן היה לייבא מהמזרח בכסף החדש הפך לזול יותר, בזכות שכר העבודה הנמוך שם. כ-13 טריליון דולר מהכסף החדש הלכו לסין, ומימנו גירעון קבוע וגדל במאזן המסחרי עמה. גירעון קבוע זה איפשר לקנות בזול מוצרי תעשייה, אלקטרוניקה והלבשה בסין. אך בעקבותיהם גם נעלמו רבים ממפעלי התעשייה האמריקאים.

כך נוצר לחץ קבוע ומתמשך על התעסוקה ועל שכר העבודה של האמריקאי הממוצע, שמצא עצמו לכוד במלקחיים של תעסוקה מתדלדלת ושכר קפוא בגין תחרות מהמזרח מצד אחד והוצאות מחיה מקומיות שמזנקות מהצד השני. כולם כאמור תוצאה ישירה של הייצור המסיבי של הכסף.

חלוקת הכסף המודפס אינה מקרית או אקראית כלל ועיקר. מדגים אותו הסיפור הבא. ביוני השנה, כאשר נמצאו טריליונים לחלוקה לבואינג, לחברות התעופה ואף לרכישת איגרות חוב של חברות בורסאיות, לרבות אפל, עלתה קול זעקה בתקשורת ובקונגרס "מה ביחס לעסקים הקטנים?".

בנדיבותו הרבה החליט הבנק המרכזי להדפיס 150 מיליארד דולר (פחות מ-5% מסך הכסף המודפס) גם להם. התוכנית שנקראה "תוכנית ההלוואות למיין סטריט" הושקה בקול תרועה רמה, והיא הוצאה אל הפועל דרך שורה של בנקים מסחריים, שהפד הבטיח להם כיסוי של 95% מסיכון האשראי. כדי להבטיח שעסקים קטנים אכן ייהנו מהתוכנית, הורד סף מינימום ההלוואה לקו ה-100 אלף דולר.

חלפו כמה חודשים מתחילת התוכנית, ובדוח של הקונגרס, כמו גם מהודעות הפד, מתברר כי בכל אמריקה ניתנו עד לחודש שעבר רק 400 הלוואות כאלו , בסך של פחות מ-5 מליארד דולר, פחות מ 5% מסך הסכום שהוקצה. זהו ממוצע של כ-10 מיליון דולר להלוואה. מסתבר כי גם ללא כל סיכון אשראי, לא הסכימו הבנקים לטרוח עם עשרות אלפי לקוחותיהם הנאנקים תחת הרס הקורונה.

חיילים מחלקים מזון לחג ההודיה בפלורידה / צילום: AP, Tony Gutierrez

רק מעטים נהנים מניפוח הנכסים

בה בשעה שייצור הכסף לוחץ מטה את שכר מעמד הביניים ומעמד העובדים, ומעלה את המחירים המקומיים, הוא גם ניפח בועת נכסים שכמוה לא הייתה בהיסטוריה. מדד S&P500, למשל, עלה ב-300% מאז 2000, פי שניים וחצי מהגידול בסך ההכנסות למניה, בהתאמה למדד המחירים, של החברות שבמדד. לא רק מניות המדד התנפחו, היחס בין שווי השוק של מדד הווילשייר 5000, המבטא את סך כל המניות הרשומות, למול התמ"ג צמח החודש לשיא היסטורי של כ-1.7. גידול שהוא פי שניים מהחציון הרב-שנתי מאז יסוד המדד, ופי שלוש מהממוצע הרב-שנתי בין 1971 ל-1995, לפני שמכונת הדפוס הותנעה. גם מחירי הנדל"ן עלו הרבה מעבר להתייקרויות המדד. כך למשל עלה מחירו של הבית חציוני מאז 1987 פי ארבעה, לעומת עליית המדד ב-127%.

עלייה דרמטית וללא תקדים זו במחיר הנכסים, תוצאה של ייצור הכסף המסיבי, היטיבה כמובן עם המחזיקים בהם. אלו היו באופן מובהק המבוגרים והעשירים. על פי דוח של הפדרל ריזרב, שפורסם לא מכבר, נכון למחצית 2020 כ-87.2% מהמניות הן בבעלות של משפחות העשירון העליון. האחוזון העליון מחזיק בכ-70% מהמניות. זאת, לעומת 0.7% משוק המניות שבבעלות ה-50% התחתונים.

ככל שאנו מתקרבים לקצה הפירמידה, העיוותים גדלים והולכים. לאחר משבר הקורונה ובסיוע של הדפסת הכסף האחרונה של כ-3.5 טריליון דולר, עלה שוויים של 400 העשירים באמריקה שברשימת פורבס ב-240 מיליארד דולר, לכ-3.2 טריליון דולר. גידול של כמעט פי שלושה משוויים בעת השיא של בועת הדוט.קום בשנת 2000. בשנת 1996, לפני שגרינספן החל את מהלך ההדפסה הגדול, היה שווי קבוצת 400 העשירים יחדיו 477 מיליארד דולר, כ-15% משוויים היום. בשנת 1982, בתחילת עידן כסף הפיאט, היה שווי 400 העשירים באמריקה פחות מ-3% משוויים המצרפי הנוכחי.

הגידול המונומנטלי בשווי המניות הרבה מעבר לכל פרמטר כלכלי שינה מהיסוד גם את יחס השכר בין המנהלים לעובדיהם. בשנת 2019 יחס השכר בחברות הציבוריות בין המנכ"ל לעובד הממוצע עמד על 1 ל-320, לעומת 1 ל-21 ב-1965, או יחס של 1 ל-61 בשנת 1989. בסה"כ עלה שכר המנהלים הממוצע בחברות S&P500 בין 1978 ל-2019 ב-1167% לעומת שינוי של 13.7% בשכר העובד הממוצע באותן החברות, ובהתאמה למדד.

נוכח כל הנתונים הנ"ל אין להתפלא כי על פי דוח של הפדרל ריזרב ממחצית 2020, מחזיק האחוזון העליון באמריקה פי 15 עושר מכל ה-50% התחתונים יחדיו, ובמספרים 30.4% לעומת ב-1.9%.

המקורבים נהנים יותר מהדפסת הכסף

ריצ'רד קנטיליון נולד באירלנד בשנת 1680 והיה אחד מהוגי הדעות הכלכליים הראשונים. הוא עסק במסחר, במימון ובבנקאות וסיים את חייו בנסיבות מסתוריות. מעיסוקיו במשלוחי הכסף (המתכת) המגיעים מהטריטוריות הכבושות בדרום אמריקה הוא זיהה תופעה הקרויה על שמו, "אפקט הקנטיליון". כאשר יש גידול נמשך בכמות הכסף, הוא גורם לעליית מחירים, אך הואיל והעלייה אינה מיידית ואחידה, הרי שהגידול האמור מיטיב מאוד עם הקרובים, בזמן או במרחק, לנקודת החדירה של הכסף החדש למשק.

זאת, משום שהם מצליחים לרכוש עם הכסף החדש נכסים במחירים הישנים, בטרם עליית מחירם. כך הם מרוויחים פעמיים, הן מזמינות הכסף החדש והן מההעברה בזול של נכסים לרשותם. אפקט הקנטיליון הזה הוא הוא שהפך את דור הבומרס לבעלי נדל"ן יקר ערך, ואת משפחות עשירי הדור לבעלי תיקי מניות עצומים, אותם רכשו לפני ובמהלך העלייה הגדולה במחיריהם ב-30 השנים האחרונות.

אפקט הקנטיליון גם הפך את דור המילניאלס לדור הראשון בהיסטוריה של אמריקה שהוא עני מקודמו, דור שרובו כעוס וחסר תקווה המאמין בסוציאליזם וחלוקה מחדש של העושר.
תחת לחץ ההשפעות החברתיות של הקיטוב הכלכלי הזה המפלגה הרפובליקאית של רונאלד רייגן מתה בשנת 2016, אם כי לקח להוגי דעות מרכזיים בה, כמו בילי קריסטול, עוד כמה שנים להבחין בכך. ערכי היסוד ההיסטוריים של המפלגה, קרי ממשלה קטנה וריסון תקציבי, קידום החירות בעולם, משפחה, ואהבת המולדת. אלה הוחלפו בפופוליזם רדוד שבמרכזו תרבות של שקר, מנהיג עליון המתגאה בחפינת נשים באיבר מינן, גירעונות עתק עוד לפני הקורונה, בדלנות, חבירה לדיקטטורים אפלים, ושינאה עזה למחצית השותפים לאותה מולדת. כל

מי שמכיר את נאומו מעורר ההשראה של רונלד רייגן ביום שסיים את כהונתו ועזב את וושינגטון, או את המכתב המפרגן בכתב ידו שהותיר הנשיא ג’ורג’ בוש האב למחליפו ביל קלינטון, ומשווה אותם ליסורי גסיסת עזיבתו מעוררת הרחמים של טראמפ, מבין כי זו אותה מפלגה בשם בלבד.

המרכז של הימין נעלם ובמקומו בא פופוליזם ימני. המרכז של השמאל נמצא על מסלול דומה. כשהכסף נהרס, נהרס בעקבותיו מעמד הביניים. וכשמעמד הביניים נהרס - המרכז הפוליטי קורס בעקבותיו. כלשון אחד משיריו של המשורר האירי ווילהלם באטלר ייטס, "דברים מתפוררים, המרכז אינו מחזיק מעמד. או בפשטות, אנרכיה מתפשטת בעולם".
בפעם האחרונה שהכסף נהרס והמרכז היה חלש לתחזק את הדמוקרטיה, בתוך שנים בודדות התכתשו נאצים וקומוניסטים ברחובות ברלין. הנה כי כן הרס החברה המהוגנת ומעמד הביניים, עוד אחד מאסונות שהביאה הדפסת הכסף המסיביות של המאה הזו. 

עוד כתבות

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

מספר מניות אירופיות יכולות להציג תשואות עודפות למשקיעים / צילום: Shutterstock

מגמה שלילית במסחר באירופה: החוזים העתידיים על וול סטריט אדומים

הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט מתמתן: מחיר חבית ברנט עומד על כ-87 דולר ● ירידות קלות בחוזים העתידיים על וול סטריט

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב