גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עלייתה ונפילתה של הקואליציה שביקשה להילחם בגוגל ובפייסבוק

5 שנים אחרי שהוקמה, חברת ארטימדיה סוגרת את שירות הפרסום בווידאו שלה ● איך קרסה ההבטחה הגדולה למענה לענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות שנגסו נגיסות ענק בתקציבי הפרסום בישראל, ומה תהיה ההשפעה של הפסקת הפעילות על השוק

מנכ"ל ארטימדיה עופר מילר. קו תקיף עם תג מחיר / צילום: תמר מצפי
מנכ"ל ארטימדיה עופר מילר. קו תקיף עם תג מחיר / צילום: תמר מצפי

בדצמבר 2015 התרחש אירוע לא שגרתי בענף הפרסום והמדיה: השקת רשת הפרסום החדשה ארטימדיה, שאמורה הייתה להיות הסטארט-אפ הישראלי החדש שייתן מענה לאתרי התוכן הישראלים במלחמתם מול ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות גוגל ופייסבוק שנגסו נגיסות ענק בתקציבי הפרסום בישראל.

במפגש ההשקה נראה מראה כמעט סוריאליסטי כשעל במה אחת ישבו מנהלי אתרי התוכן הבכירים אבי בן טל, אז מ-ynet, אילן ישועה מוואלה ואורי רוזן ממאקו, והכריזו כי ישתפו פעולה במכירת תוכן הווידאו שלהם. השלושה היו עד אז יריבים עסקיים מרים, שנלחמו זה בזה על חלקם בנתח תקציבי הפרסום. אבל אין כמו אויב משותף כדי לייצר שותפויות חדשות, והגשר שאמור היה לאפשר זאת היה בעלי ארטימדיה, שהגיעו לשוק המקומי מצוידים בכסף רב של החברה הקוריאנית ארטיויז'ן ובאספריציות גדולות לכבוש את העולם באמצעות מודל קואליציית האתרים. ישראל הייתה אמורה להיות מעבדת הפיתוח, מתוך כוונה להעתיק את המודל לשווקים הבינלאומיים שם נמצא הכסף הגדול.

שש שנים קדימה, אחרי השקעה של למעלה מ-80 מיליון שקל, כשברקע מערכות יחסים שהתערערו ואיומים בפניה לבתי משפט, מודיעה ארטימדיה על סגירת פעילות הווידאו שלה ועל כוונה להתמקד בפיתוח מוצרי טלוויזיה, וקשה שלא לתהות כיצד קרסה ההבטחה הגדולה למלחמה משותפת.

הטעות הראשונה: יומרנות

בתור התחלה, ארטימדיה עשתה את הטעות הבסיסית הראשונה בשיווק, והציעה ללקוחות מוצר שלא באמת היה לה. במקום לטעון "אנחנו מפרסמים על תוכן ישראלי שאין לאף שחקן אחר, אנחנו מוצר משלים לטלוויזיה, ובמדינה קטנה כמו ישראל לא תמיד יש להגיע לקהלים מאוד מפולחים", החברה החדשה התיימרה להציע מוצר זהה טכנולוגית באיכותו למוצרים של גוגל. לפחות בשלבים הראשונים, בין ההבטחה לביצוע בפועל היה פער משמעותי, ולכן חלק מהלקוחות המתוחכמים איבדו אמון במוצר, וחזרו אחרי התנסות מוגבלת להעביר את רוב התקציב לגוגל.

באופן מוזר, הדבר שאפשר לקואליציה לקום היה גם מה שבסופו של דבר היווה זרז לנפילתה - ההתחייבות לתשלום מינימום שארטימדיה לקחה על עצמה במיליוני שקלים בשנה התברר בהמשך כמכשלה. התשלום היה הדרך האפשרית היחידה של ארטימדיה לרתום אליה את האתרים, אולם ההסכמים לא היו זהים או שקופים. וואלה לדוגמה, שהיה האתר הראשון שנכנס לקואליציה, נחשב גם לאתר שקיבל, בגלל הראשוניות, את ההסכם הטוב ביותר. עצם ההתחייבות של ארטימדיה לתשלום מינימום הפכה אותה לבעלת פוזיציה על שרשרת הערך כי המשמעות של תשלום מראש הייתה שארטימדיה רכשה את מלאי הווידאו של האתרים, ולכן לכאורה היה לה אינטרס להיפטר מהמלאי היקר ללא קשר בהכרח לשאלות של ביקוש והיצע של כל אתר ואתר. הפוזיציה והיעדר השקיפות יצרו חשדנות בקרב אתרי התוכן למניעים ולתוצאות שארטימדיה סיפקה, האמון התערער בהדרגה, ובהמשך זה הוביל לפרישה המשמעותית הראשונה של ynet, שם העדיפו לחזור לשיווק ישיר תוך כדי הישענות על הכלים של גוגל.

ארטימדיה נאלצה לרתום אליה גם את חברות המדיה ולכן שילמה להן עמלות (או בכינויים המכובס - דמי ניהול). כמו בכל תחום שבו יש היעדר שקיפות על מי מרוויח מה, זה יצר גל שמועות על אינטרסים זרים. כך למשל, במשך תקופה ארוכה היו שהאמינו שקבוצת מקאן היא בעלת מניות בחברה. זה כנראה לא נכון, אך יש בכך להעיד על הלך הרוח החשדני שליווה בשנים האחרונות את פעילותה של ארטימדיה.

עם הזמן התברר שלמרות החזית המשותפת מול גוגל ופייסבוק, האינטרסים של כל אתרי התוכן לא בהכרח זהים. מאקו למשל, הוא אמנם אתר אינטרנט, אולם גם חלק מקבוצה שנשענת על יצירת תוכן וידאו, ורובו משודר בטלוויזיה. היום, כשהמסכים טרם התלכדו, משווק הפרסום בטלוויזיה בנפרד מהפרסום בדיגיטל, אולם המגמה ברורה - בעתיד המסכים יתלכדו והפרסום ישווק באופן אחיד ודיגיטלי. קבוצת קשת אינה יכולה להרשות לעצמה שהמפתחות לרווחיות שלה יוחזקו בידיים זרות, ולכן הפסיקה את ההתקשרות עם ארטימדיה והחזירה את השליטה אליה. אלא שבכך פגעה פגיעה קשה במלאי הווידאו של הרשת, באפקטיביות הפרסום בה ובכוח המיקוח מול אתרים האחרים שנותרו עדיין בפנים - בעיקר וואלה, שם ביקשו לשפר עמדות ולהקפיץ את ההתחייבות השנתית של ארטימדיה.

הטון הכוחני היה גם הרסני

והיה גם הגורם האנושי ששיחק תפקיד דרמטי. הקו שהוביל יו"ר החברה עופר מילר היה לאורך כל הדרך כוחני ומלחמתי. מול גוגל, אבל גם מול השותפות של החברה בתחום התוכן. ההצהרות הבומבסטיות מול גוגל הביאו לכך שגוגל השקיעה יותר מאמצים בניסיונות לפורר את הברית (סביר שלא בגלל הכסף שמצוי בשוק הפרסום הישראלי אלא מחשש שבטעות יבנה פה מודל שאפשר יהיה להעתיק החוצה). אבל יותר הרסני היה הטון מול השותפות המקומיות, ובראשן קשת.

קשת רחוקה מלהיות צדיקה בהתנהלות מול ארטימדיה; בין הצדדים היה הסכם שכשקשת תיכנס לתחום ה-OTT, ארטימדיה תגיש את הפרסום. בהסתכלות עסקית ניתן להבין מדוע קשת הבינה שלא תוכל לאפשר זאת. בארטימדיה יכלו במקום להיות צודקים, לפעול בחכמה, ובמקום לשרוף את המועדון ולאיים במשך חודשים על בכירי קשת בתביעות (מה שהפך כבר לנוהג עבור מילר), לנסות לבלוע את הצפרדע, ולהגיע להסכם שיאפשר המשך פעילות למשך תקופת מעבר שהייתה קונה לארטימדיה את הזמן לשנות מודל כלכלי - אולי לוותר על תשלום המינימום - ולהתקיים מלהיות פלטפורמת דאטה והגשה בדומה לזאת של המתחרים ב-IDX שכעת נהנים מכל עריקי ארטימדיה.

כמעט מאז הקמת ארטימדיה נהגו להגיד בשוק שהקואליציה היא רעיון נכון, בידיים הלא נכונות. גוגל ופייסבוק הן מפלצות רבות עוצמה, והיתרון היחיד שיש ליוצרי התוכן מולם זה הבידול של תוכן מקומי. תמורת זה המפרסמים מוכנים לשלם פרמיה מסוימת, בהנחה שזה לא מסרבל באופן משמעותי את העבודה הפרסומית. אבל בסיטואציה שבה שוב כולם נגד כולם, צריך לסגור הסכמים ולהגיש פרסומות במספר מערכות, ובכסף שרובו קטן, העבודה נהיית מסורבלת. במצב כזה סביר להניח שמפרסמים יעדיפו לשים את הכסף על בטוח, כלומר על הפלטפורמות הבינלאומיות.

מההודעה של ארטימדיה, כפי ששוגרה השבוע ללקוחות, נראה כי החברה מבקשת להמציא את עצמה מחדש בשוק הטלוויזיה, כי מבחינה טכנולוגית ניתן להגיש פרסום במערכות של yes, הוט, פרטנר וסלקום. הכסף - אם יהיה - נמצא כמובן אצל הוט ו-yes, אלא שמבחינת החוק אסור להן להגיש פרסום. אמנם בסוגיות נוספות בשוק התקשורת עוסקים בימים אלה במסגרת ועדת פולקמן, אבל הסיכוי שהממשלה תישאר על כנה זמן מספיק כדי לבצע את שינויי החקיקה הדרושים, כמעט ולא קיים. לכאורה, כל החברות נמצאות בהליך מעבר לשידור באמצעים דיגיטליים, שם אין מגבלות רגולטוריות על פרסום, אבל זה החלק הקטן בפעילות ולהכנסות משם, אם יגיעו, ייקח זמן. ולא פחות חשוב קיימת ההחלטה של הפלטפורמות כמה והיכן הן רוצות לערער את מודל דמי המנוי באמצעות הגשת פרסום על התוכן.

כך או כך, בשלב הזה העתיד של ארטימדיה לוט בערפל. וניתן רק לקוות שהפתרונות שאתרי התוכן יאמצו, "ידברו" זה עם זה ויאפשרו הגנה על אינטרסים משותפים, גם אם הקואליציה כבר לא קיימת.

"ארטימדיה היוותה מקור הכנסה עיקרי הנאמד במאות מיליונים לתעשיית התוכן המקומית"

חמש שנים לאחר שנכנסה לשוק הפרסום במטרה להוות עבור אתרי התוכן הישראלים אמצעי למלחמה בגוגל ובפייסבוק, מפסיקה ארטימדיה בסוף השנה את פעילותה בתחום הפרסום בווידאו בדיגיטל באתרים המקומיים.

ההחלטה להפסיק את הפעילות בתחום מגיעה לאחר שקבוצת קשת הודיעה לארטימדיה לפני שבועות ספורים על כוונתה להפסיק את ההתקשרות עימה, ולאחר שהמשא-ומתן עם וואלה על המשך ההתקשרות הגיע למבוי סתום.

השבוע בישר גל תורג'מן, שניהל את ארטימדיה מאז הקמתה בישראל, על המהלך הצפוי לעובדים וללקוחות. במכתב שהגיע לידי גלובס כתב תורג'מן ללקוחות: "אני מבקש לעדכן אתכם כי לאחר חמש וחצי שנות פעילות בשוק הישראלי, החלטנו לסיים בתום שנה זו את פעילותנו בישראל בתחום הפרסום בווידאו בדיגיטל באתרים המקומיים".

גל תורג'מן/ צילום: תמר מצפי

תורג'מן פירט את ההשפעה שהייתה לדעתו להקמת ארטימדיה על המפרסמים ותעשיית התוכן. לדבריו, "ארטימדיה היוותה, הודות לבעלי המניות שלה שלא היססו להשקיע עשרות רבות של מיליונים בשוק המקומי, מקור הכנסה עיקרי הנאמד במאות מיליונים לתעשיית התוכן המקומית שסבלה קשות מהתחרות מצד הפלטפורמות הבינלאומיות. הקמתה של ארטימדיה כרשת דרשה מאמצים נמרצים מצידנו מול הרשות לתחרות לאפשר איגוד של כלל אתרי התוכן המקומיים לפעולה כמקשה אחת ולהעמיד לרשותכם חלופה תחרותית, טכנולוגית ומסחרית לגוגל ולפייסבוק".

במכתבו מסביר תורג'מן את ההחלטה לצאת מתחום הפרסום בווידאו: "הודעתה לאחרונה של קשת על חזרתה לצורת מכירה ישירה, מנוגדת להשקפה העסקית שלנו ומהווה צעד לאחור עבור המפרסמים ואתרי התוכן כאחד. בשבועות האחרונים למדנו על כוונתם של אתרי תוכן נוספים לחזור לאופן מכירה ישיר, ולאור זאת החלטנו שאין לנו עניין להמשיך בפעילות מול אתרי התוכן במתכונת הנוכחית".

לכאורה המהלך מרוקן את הפעילות הנוכחית של החברה מתוכן, אך תורג'מן מבהיר כי ארטימדיה איננה נסגרת אלא משנה פוקוס: "באשר לעתיד - בכוונתנו להמשיך את פעילות הפיתוח בארץ ובראש ובראשונה להשלים את מוצר הטלוויזיה שלנו, דהיינו הגשת פרסום באופן פרוגרמטי ומטורגט למסכי טלוויזיה חכמים ולפלטפורמות תוכן טלוויזיוני שונות המותאמות לכך".

עוד כתבות

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

שכונת בית וגן ירושלים / צילום: אוריה תדמור

לא תמיד ניתן להגיע לחלוקה שוויונית בפרויקט תמ"א 38

כל תכנון פרויקט מסוג תמ"א 38 כולל אילוצים תכנוניים, אולם בפרויקטים מסוג חיזוק ועיבוי, האילוצים התכנוניים רבים, שכן הבינוי נעשה על גבי הבניין הקיים, על מגבלותיו ● כך דחתה ועדת הערר המחוזית בירושלים התנגדות של שני דיירים לתכנון של פרויקט

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה דרדלה ואיזו מערכת הגנה אווירית של ישראל העליונה ביותר?

באיזה שנה הוקם סניף מקדונלד'ס הכשר הראשון, לאיזו מדינה הגבול הארוך ביותר עם צרפת ולמה שחקן ה-NBA החטיא השבוע זריקת עונשין בכוונה? • הטריוויה השבועית

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

 

אחרי שבוע על המדף: בכמה נמכרה וילת יוקרה בהוד השרון?

בשכונת הדר בהוד השרון נמכרה וילת יוקרה בשטח בנוי של 280 מ"ר לאחר שעמדה כשבוע בלבד על המדף, תמורת 11 מיליון שקל ● "שוק היוקרה במצב קשה כרגע - הקונים מאוד בררנים כי יש להם היצע גדול" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

עיראק / צילום: Associated Press, JEROME DELAY

הפצצה בבסיס המיליציות הפרו-איראניות בעיראק

שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • הקרמלין: "קוראים לצדדים להפגין איפוק" • דיווח: ביידן שוקל לשלוח סיוע ביטחוני בסך מיליארד דולר לישראל • בפעילות סמוך לטול-כרם: ארבעה לוחמים נפצעו בינוני וקל, מפקד גדוד טולכרם של גא"פ חוסל • עדכונים בולטים

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב